חסון, מהיר, אמיץ, לבוש במיטב האופנה של בגדי גוף שנכרכים ממש-ממש צמוד, ועטור הדפסים מוזרים במיטב הצבעים הבולטים, ניצב לו הגיבור הכול-אמריקאי כפי שהוא מופיע על דפי הקומיקס. עולם הקומיקס קיבע את מעמד הגיבורים ובאותה מידה גם את אמצעי העזר שלהם - הסייד-קיק.

בין תפקידיו של הסייד-קיק נמצא את "ליפול למלכודת שכולם ידעו שהיא מלכודת חוץ מהסייד-קיק", כמו גם את "להיות ההיפך מהגיבור על-מנת שהגיבור יראה יותר טוב" ובל נשכח את תפקידו החשוב - להוות הפוגה קומית בקטעים שהמלודרמה עולה על גדותיה ולמרות מעורבותו הרגשית העמוקה של הצופה / הקורא במתרחש הוא חושב: "הי הי, הבחור הזה לובש את התחתונים על המכנסיים".

למשך תשעה פרקים שימש דויל כסייד-קיק של אנג'ל. הוא אף זכה למוות העילאי ביותר לו יכול להיות זכאי אותו גיבור משנה - הוא הציל את הגיבור שבצילו הוא חוסה ובכך הפך למעשה את היוצרות. דויל יצא מתחת לצל הגבורה של אנג'ל והפך לגיבור בפני עצמו, כזה שראוי להמציא חליפה צמודה ומזעזעת משל עצמו, אם העניינים היו שונים מעט והדבר לא היה מסתיים במותו.

אנג'ל וקורדיליה מסכמים את תמצית השתתפותו של דויל בסדרה בזמן שהיא מחפשת שרידים לנוכחותו. דויל היה. יתכן שהיה צריך להיות יותר. הוא יכול היה להיות יותר - להתפתח כדמות, להוות את מושא האהבה של קורדיליה - כפי שאמור היה לקרות, אבל לא כך התגלגלו הדברים.



אנג'ל, מזועזע מההקרבה של חברו, מבקש להשיבו. ומדוע לא, בעצם? על-פי חוקי המשחק של ג'וס, מוות אינו התחנה האחרונה, דבר שאנג'ל יודע מניסיון אישי. אלא שדויל אמנם זיכה את עצמו במושב בפנתיאון של הגיבורים האמיתיים, אבל לא בזכות הנלווית שהיא החזרה מהמוות. הוא מת בשביל שאנג'ל יחיה. אנג'ל חי על מנת שאחרים יינצלו. אפקט השרשרת שיצר דויל הקנה לו מנוחת עולמים שבאנג'ל-וורס מתפרשת כגאולה.

רצונו של אנג'ל שדויל יוחזר, כפי שהוא מציג זאת, הוא אנוכי. הוא יגזול מדויל את גאולתו ועומד בניגוד לעמדה המוצהרת אותה הציג אנג'ל ב"אזכור אותך". אנג'ל מבקש מהאורקלים לסובב את מחוגי השעון לאחור על מנת שיוכל לתקן את המצב. ניתן להניח כי כוונתו היתה לנסות לעצור את הסקורג' מלהגיע לספינה או להקריב את עצמו במקום דויל. איך יכול אנג'ל לומר לבאפי כי הם שייכים לעולם וחייבים לחיות בו על מנת לשפרו, אך עתה לטעון ההפך? האם ההקרבה של אחד מהם או שניהם אז, שונה מההקרבה שהוא ייאלץ לבצע כעת?

ניתן ליישב זאת אם נתייחס אל הדברים שאמר אנג'ל לבאפי כאל תירוץ לשכנע אותה כי מעשיו מוצדקים. ניתן לבחון זאת אל מול החלטותיו הקודמות להקריב מעצמו או את עצמו על-מנת שהקרובים לו לא ייפגעו. "התמונה הגדולה" כנראה לא נמצאת בראש מעייניו של אנג'ל, אך היא כן בעדיפות הראשונה של האורקלים שדוחים את בקשתו.

עתה צריך גיבורנו האמיץ למצוא מחליף שימלא את הטייץ הירוקים שנהיו יתומים עם מותו של דויל. אנג'ל לא רוצה בכך, תסביך הגיבור לא מאפשר לו להודות שהוא זקוק לחברה או אף להודות שהוא נהנה ממנה, אך ללא התחשבות ברצונותיו הוא זוכה בשלושה מחליפים פוטנציאלים: ברני, ווסלי וקורדיליה.

ברני, אם לא הובן מקרניו, הוא שד, ובאמצעות הצהרה זו הוא זוכה למעט אהדה ולחיוך קל - שני סימפטומים ראשונים לביאתו של מחליף. כמו דויל, ברני אינו בן-אנוש, אך אנושי. קל לחבב אותו בשל מגרעותיו ונקודותיו הטובות. במבט ראשון, השד האמפטי הוא מחליף מושלם לדויל. הוא נראה כגרסת המשך לחצי-השד המנוח. ברני אפילו תורם את חלקו בשאלותיו לעיצוב מיתוס הערפדים באנג'ל, שעל-מנת לאפשר לאנג'ל ללכת באור יום שונה מגרסתו המקורית ב"באפי".

כאשר ווסלי מופיע הוא מוצג בעוד אחד מתעלולי התסריט שנועדו להשאיר את הצופים במתח. "מיהו האיש בשחור?", הם ישאלו את עצמם. "מה האופנוען המסתורי רוצה מהמחליף הפוטנציאלי של דויל?", יחשבו ויישארו לצפות גם אחרי הפרסומות.

ה-Big Dog כמו שאופנועו מעיד עליו, אינו אלא הצופה הכושל של באפי ופיית' - עוד דמות מסדרת האם שבאה לעזרת הבת הצעירה. במעברו של ווסלי, המתוזמן בצורה כה מופלאה בדיוק כשיש ריק אשר צריך למלאו, יש בעייתיות. מצד אחד, ווסלי מחזק את הסדרה בעיני צופיה הותיקים של "באפי", אך מהצד השני הוא מהווה מטלה לתסריטאי הפרק הנ"ל - עליהם לשזור לעלילה את עברו של ווסלי. מילת המפתח כאן היא איזון - חזרה על מספר קטן מדי של פרטים תגרום לצופים החדשים לא להבין מספיק, חזרה על מספר גדול מדי של פרטים עלולה לשעמם את הותיקים.

התסריטאים עמדו במשימה וסיפקו את עברו של ווסלי בדו-שיח מבדר בינו לבין אנג'ל וקורדיליה בו הצופה לשעבר מכריז על עיסוקו החדש כצייד שדים סורר, תדמית שעומדת בניגוד להתנהלותו בפרק, החל מהמעידה הראשונה שלו ועד לשיחה בשפת צקצוקי הלשון.



קורדיליה זכתה במועמדותה לקטגוריית הסייד קיק בדרך של ברירת מחדל. היא שם, וזכתה בחזיונות של דויל, אך היא איננה דמות הסייד-קיק הנאמן שמשתרך אחר הגיבור. קורדיליה גם חריגה בתפקידים הנשיים המוכרים באותו עולם הירואי. ככלל, התפקיד המועדף לאישה הוא המאהבת או גיבורה בפני עצמה, אם כי נדיר למצוא אחת שמצליחה לצאת מהמבנה הפטריארכלי שהתפתח במקרה של קבוצות גיבורים, אלא אם היא המפתה, ואז לרוב היא חיצונית לאותה משפחה של גיבורי-על. קורדיליה, שאינה מושא האהבה של אנג'ל ועם חוסר רצון בולט להשתקע בעולם האימה שהוא חלק בלתי נפרד ממקום עבודתה, מנסה להיפטר מהמתת שלה. היא מעולם לא ראתה את החזיונות כמתת משמיים אלא כתשומת לב לא רצויה, כזו מהסוג שאיוב זכה לה.

קורדיליה נוקטת בדרך, שכנראה מוכרת לה מימי התיכון, ומנסה להעביר את הבעיה למישהו אחר. העונש לא מגיע לה, לדעתה. בבסיסה, קורדיליה היא עדיין המלכה סי. בעוד דויל נשא את נטל החזיונות מאחר שהיה צריך לכפר על עברו, הרי שהיא מעולם לא פשעה, לפחות לא בדרך בה פשעו חבריה למשרד ולכן אין היא צריכה לסבול את ייסורי המתת או הגורל שמתלווה אליה.

קורדיליה מהווה את העוגן הרגשי של אנג'ל. היא אמורה לעזור לו לתקשר עם רגשותיו, ואם שלו לא גלויים על פני השטח אז לפחות עם אלו שלה. עם הגילוי שהחזיונות עברו לקורדיליה משקיע עצמו אנג'ל בניסיון לפענחם. את מה שנשאר מהאבל על דויל ומההתמודדות על עזבונו ניתן לראות בפרק רק דרך קורדיליה.

ברני, כראוי לנער פלא עתידי, עוזר לקורדיליה להבין מה משמעותם האמיתית של החזיונות. הוא מסביר לה שמדובר בירושה החשובה ביותר שהיה יכול דויל להעניק. יש לציין כי מדובר בתיאור חביב ומרגש, אך לאו דווקא נכון. האם דויל בכלל ידע שהוא מעביר לקורדיליה את החזיונות כאשר נישק אותה? ראינו כי דויל עצמו ביקש להיפטר מהחזיונות, אם כי במקרה שלו המשמעות במצב שכזה תהיה מחילתו בפני הכוחות שהינם. אם כך, מדוע ירצה להעבירם לקורדיליה? אולי דויל הונע על-ידי הכוחות כדי שעם מותו לא ימות הקשר של אנג'ל אליהם?

תהיה המציאות אשר תהיה, נראה שקורדיליה בוחרת להאמין לפרשנותו של ברני - החזיונות הועברו אליה בתום לב. הם אמנם נושאים בקרבם אחריות, אך מדובר במתנה, כמו לתת למישהו צנצנת עם דגים.

מאוחר יותר יחשוף ברני את פרצופו האמיתי ולטובת הקהל והחדרת פחד בקורדיליה יספר על חששותיה, מה שיגרום לקורדיליה להתנהג כקורדיליה הישנה, בשילוב קורטוב של קורדי החדשה. אשמה ופחד מעולם לא שיתקו את קורדיליה עד כדי חוסר פעולה, להיפך. במצב של עימות קורדיליה הכלבתית וחדת הלשון מתגלה ומשתלחת באלו שהעזו לעורר אותה, דבר המוכר לנו גם מימי "באפי" וגם מהפרק "חדר עם נוף". התייחסותו של ברני לחזיונות כאל רכוש שיש להורישו משתלבים היטב בראייתו כי זהו גם רכוש שניתן לסחור בו, לצערה של קורדיליה שנכפה עליה להיות מוצג במכירה פומבית.



ווסלי, שמנסה לצוד את ברני, על אף שהוא עצמו לא מודע לכך ומטעה את אנג'ל בנוגע לשד אחריו יש לרדוף, חוזר עם אנג'ל למשרדו של הערפד. בעימותי המנהיגות בין השניים אנג'ל מנצח במהרה. החזית אותה מציג ווסלי אולי הפחידה את ברני, אך אנג'ל לא מוותר על מקומו כשחקן הראשי בשביל אותו שק נפוח אותו הוא מכיר מסאנידייל.

האינטראקציה בין ווסלי לבין כל אחד מחברי הצוות על פי השאול (למעט קורדיליה) היתה שלילית. כחלק ממקצה השיפורים בדמותו, ואולי אף כחלק ממוטיב הסדרה בה כולם זכאים להזדמנות שנייה, זוכה כאן ווסלי לשפר את עצמו. ההיכרות בינו לבין שני יוצאי סאנידייל מוזכרת, לעיתים אפילו בהתייחסויות שרק הצופים הותיקים יבינו, דוגמת הנשיקה של קורדיליה ווסלי, אך בסך הכל, זוכה כאן ווסלי להתחיל מחדש עם לוח חלק.

בניסיון למנוע פגיעה מקרוביו, נדחה ווסלי ע"י אנג'ל, מה שמביא את ווסלי למצב ביניים בין מי שהוא היה בסאנידייל לבין מי שהוא היה רוצה להפוך אליו. ווסלי לא מסוגל להיות גיבור בפני עצמו, לא כעת, אך במקום לחזור להיות כרוך בטוויד כפי שהיה בעבר, הוא מצליח לגלות בעצמו פרסונה קליפורנית (דבר המיוצג היטב בבגדיו) שתוכל לשמש כעזר לאנג'ל. בסצנה ייחודית ללוס אנג'לס בבית המרחץ, ווסלי תופס את תפקידו כמשנה. הוא אמנם לא יוביל את הקרבות, אך לפחות הוא לא ייאלץ להישאר מאחור ולצפות בשאר קוצרים את התהילה. תהליך הקבלה שלו לקבוצה לא יושלם עד שלא יודה בטעויותיו, כשיתברר שברני חטף את קורדיליה. חרטה, אחת מאבני היסוד של הסדרה, ובצורה מעניינת כמעט של כל הדמויות בה, היא עתה גם מנת חלקו של ווסלי.

עד לנקודה זו, נתן אנג'ל לווסלי להצטרף אליו אך ניסה שלא לעודד אותו. עתה, צריך אנג'ל את ווסלי, בדיוק כפי שבתחילת הפרק הוא היה צריך את דויל. על-מנת להוציא את הצופה לשעבר מההנאה שברחמים עצמיים הוא אומר לו זאת, הופך אותו לחלק מהקבוצה. במכירה הפומבית מתבררת חלוקת התפקידים החדשה - כשקורדיליה עומדת על שלה, אנג'ל מציל בקרב השבועי את היום, ווסלי עושה מעצמו צחוק, ואפילו "וולפראם והארט" זוכים לייצוג.

ההשפעה של דויל על הצופים היתה גדולה ומפתיעה ביחס לכך שהוא הופיע רק במספר קטן של פרקים בסדרה. נראה שאפילו הגיבורים שלנו התמודדו עם מותו של דויל מהר יותר ועברו הלאה. עכשיו, כשווסלי נמצא, מוכנים השלושה לעמוד בקרב חדש בשבוע הבא, באותו הערוץ ובאותה השעה.