סופרסימטריה הינו מושג מתחום המתמטיקה / פיזיקה שרציתי לספר לכם מה הוא אומר, כדי שנבין טוב יותר את הפרק. הבעיה היא שאין לי מושג, ולכן, אתמקד, ברשותכם, בדמויות.

אנג'ל
איני זוכרת פרק בו אנג'ל נמצא כל כך באפלה. מעולם לא ראיתיו כה חסר ידע, כמו בפרק הזה. והאמת? אף אחד גם לא ממש שש לעדכן אותו. זה מתחיל בכך שאין לו שמץ של מושג לגבי העובדה שפרד בכלל כתבה מאמר אקדמי, שלא לדבר על כך שאין לו מושג קלוש לגבי התיאוריות במאמר הזה, ממשיך בזה שהוא תוהה לגבי קורדיליה במספר מישורים. הראשון הוא מה קרא בה לורן, והשני הוא מה לעזאזל היא עושה עם קונור, שמציין שהיא גונבת לו את השמיכה בלילה.

עם קונור הוא בכלל אובד עצות. איך תסביר לנער שמתעקש לשנוא אותך שאתה באמת מאוד אוהב אותו. הוא לא יודע שמדברים עליו בפורומים ברחבי העולם, לא יודע מה לעשות לפרופסור סיידל כשזה מתגלה כרע בהתגלמותו, ובסוף הפרק גם לא יודע מה באמת קרה לפרופסור. וכשבאה קורדיליה, ושואלת אותו אם הם היו מאוהבים, נותר לנו רק לקוות שאת זה הוא דווקא כן יודע. אבל למרות חוסר הידע שלו, יש בפרק קטע שמדגים מדוע כל הסדרה הזו סובבת סביבו. ויכול אולי להסביר למה יש אנשים (אני קוראת להם הזאנדרים של העולם) שדמותו של אנג'ל כל כך מרגיזה אותם.

אנג'ל יושב עם לורן וגאן ומקשיב לפרד שעורכת חזרות על הצגת המאמר שלה. הבחורה חזרה ממימד אחר בו איבדה צלם אנוש ומצליחה לאחות את הקרעים של עברה. היא מאושרת מאוד מעובדת היותה האדם הידעני שהיתה, וזוכה לכבוד אדיר מבחינתה, כשהיא מתבקשת להרצות על המאמר שכתבה בקרב כל מי שרק העריצה בעבר. גם מי שלא מבין מה היא באמת אומרת, יכול להזדהות עם הסיטואציה ולפרגן לה את רגע התהילה והאושר הראשון מזה שנים. אבל אנג'ל לא באמת מאפשר לה אותו. הוא יושב מולה, וכל כך ברור שמחשבותיו רחוקות משם, ואיכשהו, בלי שיגיד כלום, כולם פתאום מתמקדים בו ובפרצופו העגום. וכולם, כולל פרד, שוכחים את הרגע שלה, מתרכזים בו ומנחמים אותו. נו, טוב, איך אפשר להשוות בין זה שקונור בא לביקור וקורדיליה לא זוכרת כלום, לבין הרצאה של פרד באוניברסיטה. כמו שגרו אמר פעם:
Angel is our leader, we must always consider his feelings.



פרד
פרד עוברת בפרק הזה תהפוכות רבות. מסתבר שחמש שנותיה בגיהינום לא לקחו ממנה את חדוות המדע, את החיוך ואת התום שיש בה. גם לא את היכולת שלה לאהוב ולהיות טובה כלפי בני האדם. נכון שבמהלך העונה השלישית היא עברה תהליך לא פשוט של יציאה לעולם והכרתו מחדש, אבל נראה כי היא מתגברת וחוזרת לתפקוד מלא. עם זאת, קירבה למקום הטראומה ובמידה מסוימת שיחזור שלה על ידי כמעט היסחפות למימד אחר, מעלה מחדש את פרד הישנה, שממלמלת, כותבת על קירות ונראית מעורערת לחלוטין. ומתוך הדמות המעורערת, כשמתגלה הסיבה לכל, כשמסתבר לה שפרופסור סיידל הוא האשם בכל מה שעבר עליה, עולה פרד אחרת, שטרם ראינו. פרד שיש לה רצח בעיניים, פרד שלא מוכנה להקשיב לקולו ההגיוני של גאן שאומר לה שאין חזרה מרצח אדם, ושלאנשים צריך לעזור.

היא חייתה בפלנטה ההיא, הוא לא יוכל להבין לעולם מה עברה שם. פרופסור סיידל איננו בן אנוש בעיניה. היא עוזבת את גאן ופונה למי שנקמה נשמעת לו טוב. לווסלי. האם היא יודעת שווסלי מאוהב בה עד כדי כך שיעשה למענה כל דבר, או שהוא סתם האדם האחד שלדעתה יוכל לעזור לה? להערכתי, היא יודעת. לא משנה לה שהיא מנצלת את רגשותיו כלפיה. היא עסוקה מדי בנקמה המתוקה. והיא כמעט מצליחה. היא אפילו משכנעת את עצמה שהיא עונה על רצונותיהם של כולם - גם נוקמת מידה כנגד מידה בפרופסור הרשע, וגם משאירה אותו חי, לבקשתו של גאן.

אבל גאן לא מוכן לתת לה לעשות זאת. הוא משתלט לה על התוכנית ומפריע בביצוע. בסופו של דבר הוא מוכיח לה שהסיבה לכך שהיא כל כך אוהבת אותו, העובדה שאין בו נקמנות ורשע, לא באמת קיימת. הוא מסוגל להרוג אדם. היא הביאה אותו לזה. עכשיו לכי תחיי עם עצמך ועם הידיעה שהפכת את האהוב שלך לרוצח.

גאן
גאן הוא החבר האוהב והמפרגן בהתגלמותו. הוא מקשיב לילה שלם (טוב, לא כל הלילה) להרצאותיה של פרד, מוכן לקרוא את המאמר בו הוא לא מבין כלום, חש לעזרתה ומרגיע אותה כשהנחש הרב-ראשי מנסה לקחתה, ומפגין הבנה רבה בלילה בו חוזרת פרד המעורערת לביקור. הוא לא שופט אותה, לא מבקש שתלך לדבר עם מישהו כי היא מתנהגת בצורה מפחידה. הוא מבין את מצבה ויש לו רק אהבה, עדינות ואמון להציע לה. והיא אכן חוזרת למסלול. הבעיה מתחילה עם גילוי מעלליו של הפרופסור.

גאן אומר: "לפני כמה שנים הייתי הורג אותו בעצמי". אבל עכשיו, כשהוא כבר לא הצעיר חמום המוח שהיה, הוא מאמין שהנקמה תפגע בפרד יותר ממה שהיא יכולה לדמיין. יש דברים שאין מהם חזרה, ופרד המתוקה והתמימה לא יכולה לרצוח, יהיה זה אפילו נבל כמו סיידל, בלי שזה ישאיר עליה את רישומו. אז הוא מגן עליה בדרך היחידה שהוא מכיר - הוא רוצח את הפרופסור וזורק את גופתו לפורטל.

מדוע הוא הורג אותו? יתכן כי הוא מאמין שבכך הוא מציל אותו מחיים קשים יותר בתוך מימד אחר של גיהינום, ויתכן שהוא עושה את זה כדי לסגור את הנושא באופן סופי. הוא מת. עכשיו כבר אי אפשר לחזור אחורה. בואו נקבור אותו במימד אחר ונשכח מקיומו. אבל הוא יודע שאי אפשר לקבור דברים שכאלה. והשקט המתוח בינו לבין פרד כשהם חוזרים למלון, מוכיח זאת.



ווסלי
אי אפשר שלא לרחם על ווסלי בפרק הזה. בפרק הקודם הוא סוף סוף הודה במערכת היחסים שלו עם ליילה, רק כדי לגלות עצמו נבגד שוב. עכשיו, כל המתנות שבעולם לא יגרמו לו להראות שיש ביניהם קשר.

ההימצאות שלו עם ליילה מלכתחילה, נובעת מכך שהיא לא מזכירה את פרד בשום צורה ואופן. ליילה היא מסוג הנשים שאין סיכוי שיתאהב בהם. אולי היא אפילו העונש שהוא נותן לעצמו על הטעות שעשה. יחד עם זאת, זמן האיכות שבילו יחד עשה משהו לקשר הזה, גם מבחינתו וגם מבחינתה. ואי אפשר שלא לראות זאת בניסיונותיה של ליילה לפצות אותו ובמעקב שהיא עורכת אחריו. אבל היא לא העוקבת היחידה. גם הוא עוקב אחרי פרד.

כשרואים את התעמקותו במאמר שלה, אי אפשר שלא לשאול אם הוא לא ראוי לפרד הרבה יותר מגאן. הוא היחידי שבאמת מבין אותה. לא שופט, לא מנסה להסביר לה שהיא טועה. מוכן להיות לצידה, כמו שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה, כמה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה. מי שלא ראה את העונג על פניו כשהוא מתבונן בה באודיטוריום, לא ראה איש מאוהב מימיו. הוא אפילו יודע, שהעובדה שהוא עוזר לה מורידה לו נקודות מבחינתה. היא הרי מודה בפניו שהיא אוהבת את גאן על חוסר המוכנות שלו ליטול חלק בדבר, ועדיין הוא לא מסוגל לסרב לה.



פרופסור סיידל
עולם האקדמיה מוצג בפרק בצורה עגומה, כעולם שמפלצות מהלכות בו. ובעיקר מפלצות על שתיים. "קנאת סופרים תרבה חוכמה", אמרו רבותינו, וגם "אין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו", אבל לצערנו, לא כולם מאמצים את תורת חז"ל, ולא אחת באקדמיה, דווקא מי שאמור לשכלל את הידע והחשיבה של הסטודנטים, ולחדד את מומחיותם, חש מאוים מיכולות של תלמיד מסוים ועושה כמיטב יכולתו לזרוק אותו החוצה ממעגל הלומדים.

כן, גם האקדמיה, מעוז הידע, מעודדת ומעדיפה את הבינוניות (מה שמאפשר ללורי עדיין לתרגל). הצביעות בה נעשים הדברים היא נכס נוסף שמייחסים לאקדמיה. ולנו לא נותר אלא לתהות, מה עדיף - לבלות חמש שנים בעבודת פרך, או לגלות שהדמות הנערצת עליך ביותר, היא זו שדאגה שתגיע לשם.

קורדיליה וקונור
עוד מישהי שמתמרנת בפרק בין שני גברים זו קורדיליה. היא לא יודעת עדיין מי היא, וקונור, שלא יכול להתעלם מהיפה שנמצאת עמו בבית אחד, מה גם שהוא יודע שהאבא שלו אוכל את עצמו שהיא שם ולא איתו, מנסה לספק לה תעסוקה בקטילת ערפדים. הקטילה מתגלה מוצלחת מהמשוער, כשבסופה מת הערפד וקונור זוכה לנשיקה מהנסיכה. נער מתבגר שמקבל מעט אהבה מדמות נערצת עליו, הופך מהר מאוד לשוטה אהבה, לעבד נרצע. הוא כבר בטוח שהוא יכול לצייר לבבות עם חצים כשבצד אחד כתוב קורדי ובשני קונור.

אבל קורדיליה מתעשתת בזמן. בעדינות היא מסבירה לו שכל עוד אינה יודעת מי היא, ומה הוא, הקשר ביניהם מוטעה, והיא צריכה ללכת לאנג'ל. זה לא ממש מה שנער מאוהב רוצה לשמוע, אבל יש משהו בגבר מאוהב שלא יכול להתנגד לאישה שהוא אוהב (ע"ע ווסלי וגאן). קורדיליה מגיעה לאנג'ל כדי לבדוק איתו את מהות יחסיהם. האושר על פניו כשהוא רואה אותה והרתיעה ממנה כשהיא מנסה לגעת בו, משקפים עד כמה הוא מתקשה לשאת את מהלך העניינים ביניהם לאחרונה. אבל לקורדיליה, בניגוד לאנג'ל, שכאמור נמצא באפלה כל הפרק, ברור מאוד שהיא עדיין מי שהיתה, ושהוא יכול לענות לה על השאלה אם היו מאוהבים. האמת? מכיוון שהם מעולם לא הגיעו להיות זוג מוצהר באמת, התשובה שלו מסקרנת גם אותנו. אבל לשם כך צריך להמתין לפרק הבא.