טוב. זה היה ברור שמתי שהוא נצטרך להיכנס לזה. אין מגזין או סקר דעת קהל, שמכבד את עצמו, שלא נכנס לזה. אז, אופללה. אנחנו בפנים. יעל שטרנהל. הבחורה שהיא, מטאפורית, כמו גולני. או שאתם מתים על זה. או שאתם אצל הקב"ן. אין אפס. המגישה של הערוץ הראשון, הבת של, האייקון של, או, במילים אחרות, יעל שטרנהל. יש כאלו, אומרים, שנכנסים לערוץ הזה רק בגללה. ויש כאלו, אומרים, שפותחים אתר אינטרנט רק למענה. אז מכיוון שאנחנו עוסקים בטלוויזיה, מכיוון שאנחנו מתארחים ברשת, קבלו את הזווית שלנו. מה עומד מאחורי אתר האינטרנט של "אני מאשים", אתר האינטרנט הלא רשמי, אפשר להגיד בעליל, ליעל שין.



זמן תל אביב, שערך כתבה, בזמנו, על יעל, הביא ציטטות מהאתר, ביום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים, שנערך ע"י הכנסת בנושא "אלימות כנגד נשים ברשת האינטרנט". האתר קיבל איזכור לצד דוגמאות ברצח על מיכל ינאי, ובאופן כללי, יעל עצמה, הודתה כי אכן ביקרה באתר, אך לדבריה, נמנעה מלהגיב באופן מקוון. למראית עין, ואולי גם מעבר לכך, האתר נראה הזוי לחלוטין, אחד כזה ששייך לכת מאמינים שסוגדת ליעל, מצוידת בפוסטר ענק ובובות וודו של הכופרים, שלא לדבר על כמה תמונות פאפארצי, ולכן, אולי בלית ברירה ואולי כי מדובר באייקון תקשורתי, ירדנו, איך נגיד את זה, לחקר האמת. חנן עזרן, לתשומת ליבך.

קבלו את משה הלוי, הידוע יותר בכינויו האינטרנטי הלמו, הידוע גם בהסתבכות מסוימת לא קשורה לטלוויזיה ולכן את מי זה מעניין, שהקים את האתר ביחד עם "אני מאשים" (שישאר לנצח דמות עלומה במרתפי השב"כ והאדיטורס-קטא).




אז, משה, דבר איתנו על בראשית

"לפני יותר משמונה חודשים, "אני מאשים" ניהל את פורום חופש הביטוי ברוטר.נט. הוא סיפר שהוא התחיל להתאהב ביעל, המגישה של שבע וחצי. הוא שיתף אותנו במחשבותיו, הוא רצה איזה קמפיין... זיהיתי את הפוטנציאל, והחלטתי לבנות אתר אינטרנט בשביל הרעיון הזה. בניתי משהו ראשוני והראיתי לכל חברי פורום חופש הביטוי. הם, מצידם, החלו לאסוף חומר על יעל, תמונות מהטלוויזיה, סיפורים...".

איך הפורום תרם לאתר?

זה היה מין פורום כזה שכותבים בו הכל. זה התגלגל כמו כדור. הוא נכנס לזה ובנה אתר יותר מפורט, כולל תמונות. חלק מן הסיפורים אנחנו יצרנו, חלק הוא קיבל בעזרת קשרים שאני לא יודע מאיפה יש לו"

אנחנו מדברים פה על חולי נפש, אהבה או תגיד לי אתה?

"זה לא ממש אהבה... זה היה יותר לעשות בלגאן וזה הצליח. זה הגיע למצב ששבועון טלוויזיה אכל סיפור פיקטיבי שלנו על יעל ופרסם את זה באופן בלעדי, כאילו הוא מצא את זה על יעל"

הסבר, נמק, ספר ותגיד לי, זה על אמת?

"פורסמה ידיעה שתולה, כבדרך אגב, בפורום הסקופים של רוטר, על יחסיה של יעל עם אחד הצלמים בערוץ הראשון. הידיעה המקורית היתה שלי והייתה מצוצה מהאצבע. אף אחד לא שם לב אליה מלבד איזה רכילאי במגזין הזה, שפרסם את הידיעה"

תסמונת "השרוף"? לא חארם על הבחור? לא חארם על יעל?

"הוא כתב ידיעה ולא נתן קרדיט. זו הייתה ידיעה שקרית. מישהו חייב למישהו משהו?"

יעל היא בהגדרה של אלוהים או שאפשר היה ליפול על כל אחת?

"זו היתה יכולה להיות גם שלי יחימוביץ` או גאולה אבן. אבל כנראה שיש ביעל משהו שאין באחרות. לי אין כל יחס רגשי ליעל. זה בסה"כ אתר על מעריץ במרכאות... ולא שלי, אלא של השותף שלי".

אובג`קשן. נגיד שאני מצמיד אותך לקיר, ככה בעוצמה, ככה בעסיסיות, וחוזר על השאלה?

"היא יפה. קשוחה. משכילה. לא דופקת חשבון למרואיינים. אבא פרופסור. אמא פולניה. מה עוד צריך?"



אז מה, אחרי מנהטן כובשים את אבו-דאבי?

"אני חושב שהמטרה הושגה. היא מפורסמת ומבוקשת בערוץ החדשות החדש... אחת המטרות בהקמת האתר זה להקפיץ אותה לתודעה. זה כבר קרה. חוץ מזה, שיש עדכונים כל עוד כותבים עליה. אנחנו סורקים ומעלים לאתר".

יש לכם מושג מה היא באמת חושבת על האתר? ממקור ראשון?

"היינו יכולים לברר, אבל לא צריך להפוך את זה למציאות מטרידה"

ומשפט אחד לסיכום: מי הבא בתור מי בתור הבא?

"אין כרגע מישהו או מישהי..."

אתה לא זוכר שאני עדיין מצמיד אותך לקיר?

"אני חושב שזה היה חד פעמי למרות כל הרעש שזה עשה. סביר להניח שלא, אלא אם כן יהיה מישהו שבאמת יהיה שווה את זה"

צביקה פיק.
מאחורייך.