מכיוון שאתה מתעקש לפתוח את הנושא המכוער הזה כאן, / Which Witch / 28/05/2004
אז בוא באמת נשים את כל הקלפים על השולחן.
כשקראתי את התגובה הקודמת שלך "מנסיון אישי", יכולתי לחשוב רק על כתבה אחת שמתאימה לתאור שלך, ואכן, זו הייתה כתבה ה"אנטי באפי" שלך. מכיוון שמה שהולך פה בזמן האחרון, עם ההתנצחויות הבלתי פוסקות, מגעיל אותי, חשבתי פשוט להניח לתגובה שלך וזהו.
אבל עברו שעות ואני עדיין מרגישה כעס על מה שכתבת, אז החלטתי שמכיוון שנראה שלך אין שום בעיה לדון בנושא הזה כאן, לפני כולם (כמובן, כמה נוח לך להיות מוגן לחלוטין מאחורי שם לא קיים, בזהות בדויה), אז בוא נדבר על זה.
הכתבה ששלחת לנו בזמנו הייתה על באפי, וכבר כששלחת אותה הגדרת אותה אתה עצמך כשלילית. האמת, נאמרו בה גם דברים טובים על באפי, אבל השורה התחתונה שלה הייתה "בסה"כ באפי זה לא משהו, לא מה שעושים ממנה". כבר כששלחת לנו אותה, יצאת מתוך נקודת מגננה, והיית בטוח שלא נרצה לגעת בזה. מכיוון שאנחנו *לא* כאלה, קראנו את הכתבה שלך ברצינות גמורה.
אבל היא פשוט לא הייתה כתובה טוב. איכות הכתיבה היתה כזאת שהתחבטתי מולה שבועות רבים, מנסה לחשוב על פתרון לעריכה שלה, שלא יצריך ממני לכתוב אותה מחדש.
ויש לי נסיון גם בעריכת כתבות שכתובות ע"י אנשים לא מנוסים, שלא לדבר על כתבות שאני כלל וכלל לא מסכימה עם מילה שנאמרת בהן. אני יכולה לחשוב לפחות על אחת כזאת, שפורסמה ב"שער באפי", שמכבוד הכותב אני לא אזכיר כאן. אבל התגברתי על כך שיש אנשים שהדעות שלהן הפוכות משלי, כי אני אדם בוגר. ערכתי אותה, ופרסמנו אותה.
הכתבה שלך, "sss", היתה מורכבת פשוט מלעבור עונה עונה בבאפי, ולכתוב מה אהבת בה, ומה לא, כשכל פיסקה נגמרת פחות או יותר במסקנה "בקיצור, לא משהו שצריך כל כך להתלהב ממנו".
כלומר, היא לא רק היתה כתובה לא טוב במיוחד, היא גם היתה לא מעניינת ולא חידשה שום דבר. כל אחד בעולם שראה באפי יכול היה לכתוב כתבה שעוברת עונה עונה ומסבירה מה לדעתו היה שם טוב ומה לא עשה לו את זה.
קטע בסגנון הזה מתאים יותר לפורום באפי-אנג`ל, ושם אכן פרסמת אותו לבסוף.
לקח לנו הרבה זמן להתלבט האם לפרסם אותה בכל זאת, האם להקדיש לה זמן ואנרגיה בנסיונות להפוך אותה לקריאה, בגלל הסיבה הזאת בדיוק: שידענו שאיש לא ידע שמדובר בשיקולים של איכות ורמת הכתיבה באתר, ושנואשם בכך שאנחנו לא מסוגלים לכבד דעות מנוגדות לשלנו. שבאפי זה קדוש פה, ומעל הכל, ומי שמערער על שילטונה הכל יכול של באפי, השליכוהו לצינוק.
אז זה בולשיט, אנחנו אנשים מאוד פתוחים, מאוד ליברלים, אנחנו רוצים לשמוע את הדעות של כולם, והדבר היחיד שאנחנו מבקשים מהגולשים שלנו זה שיפגינו דרך ארץ ויתבטאו בכבוד ובלי פסים אישיים.
החטא היחיד שאני יכולה לקחת על עצמי בפרשת כתבת "אנטי באפי", היה שלא באתי אליך בזמנו, ואמרתי לך את האמת בפנים: הכתבה שלך לא מספיק טובה. במקום זה נתנו לך "שלל סיבות ותירוצים" כדי לחוס על רגשותיך (באמת, לא בציניות), והינה זה בא להתנקם בנו.
מה נותר לי לומר לכם, כל אותם האנשים שפיתחו כלפינו שיטנה שאינה נתמכת בדבר, מלבד זה:
אנחנו, צוות האתר, מקדישים לו פחות או יותר כל רגע פנוי שלנו, אנחנו עובדים קשה מאוד כדי שהוא ימשיך לפעול ולחדש ולעניין. ברק משקיע בו אין סוף זמן וכסף. בימים אלה ממש אנחנו ניצבים מול החלטות קשות בנוגע לעתיד האתר, וכרגע, גולשים יקרים, לי אישית בא פשוט להרים ידיים ולהגיד - זה לא שווה את זה. למה להתאמץ כל כך? למה לחפש פתרונות מתחת לאדמה? למה להכנס להוצאות כספיות כל כך כבדות, אם זאת התמורה?
אישית, עם קריאת התגובה של sss, התחשק לי להתקשר לברק ולהציע לו לסגור את האתר וזהו. ממש לא בא לי לעבוד פה יותר.
אז תודה לכם אנשים בורים ומתלהמים שמדברים על דברים שהם לא מבינים בהם, שהוצאתם לנו את החשק להיות פה.
שירי
בשביל האיזון / slayeret bojarsky / 28/05/2004
יש פה הרבה אנשים (ואני מרשה לעצמי לדבר לא רק בשם עצמי) שליבם ייעצב עד מאד אם האתר הזה ייסגר. החיים ימשיכו, אבל הם יהיו קצת יותר ריקיים וקצת פחות טובים.
אנחנו מעריכים עד אין קץ את עבודתכם הקשה ומוכנים לעזור במה שרק נוכל. אני יכולה רק לקוות שזה יחזיר במעט את המוטיבציה האבודה.
אני אחלוק כעת את סיפורי האישי באשר למעורבותי באתר הזה - היה הייתה בחורה שסיימה תואר במשפטים וקיבלה רשיון עריכת דין ולא היה לה רצון לעסוק במקצוע הנ"ל. אז היא ישבה שנה בבית וניסתה למצוא לעצמה כיוון. מפה לשם היא התגלגלה לפורום באפי של האתר הזה והחלה לכתוב בו תגובות. היא לא ביקשה לכתוב כתבות, היא לא חשבה שהיא בכלל מסוגלת לכך. אבל איזו עורכת עלומה, שכלל לא הכירה אותה האמינה בה והציעה לה לנסות. וזה הלך הרבה יותר טוב ממה שאותה בחורה ציפתה. היא קיבלה הרבה תמיכה ועידוד ורכשה לה מנטורית. לימים הנסיון שהיא רכשה הוביל אותה להלחטה לפנות לכיוון עולם התקשורת וכעת היא עושה השלמות לקראת תואר שני בתחום. היא עוד לא בטוחה שזו הדרך, אבל היא מנסה. ועל הדרך היא מצאה את עצמה בליבה של קהילה מופלאה ועם יותר חברים ממה שהיו לה כל ימי חייה יחדיו.
אז נכון, זה לא בדיוק סיפור לסרט בהולמארק אבל בשבילי זה הרבה. האתר הזה אולי מרגיז כמה אנשים אבל יש אנשים שהוא להם רק טוב.
אז כל האנשים שם שמרגישים נורא ממורמרים וכל כך רע להם פה - אף אחד לא מחייב אתכם להיות פה. אף אחד פה גם לא חייב לכם כלום. מנסים לעשות פה משהו למען אנשים ובמקום להעריך אתם יורקים על זה ואז רצים להתחבא מאחורי חופש הביטוי. אז יש לי חדשות בשבילכם - חופש הביטוי זה לא הכל בחיים. הוא ערך יחסי כמו כל ערך אחר ואל מולו ניצב בגאון כבודם של אנשים אחרים (נו, בכל זאת למדתי משפטים...).
אתם לא יודעים לעשות את האיזון המתאים ועורכי האתר נאלצים לעשות זאת בשבילכם. והם אכן עושים זאת בהרבה יותר ליברליות מאתרים אחרים וזה כואב להם פיזית כל פעם שהם מרגישים, שאין להם ברירה אלא למחוק אתכם. תעשו טובה לעצמכם ולנו - לכו למקום אחר ותפסיקו להרוס לאנשים אחרים. עולם האינטרנט גדול ורחב הוא, אני בטוחה שתמצאו לכם מקום שיתאים לכם יותר ולא על חשבוננו.
שירי, ברק, אופיר, אסף, שגיא - אם הדיעה שלי שווה משהו, אל תסגרו.
רותם.
כל מה שהיא אמרה / bosco / 28/05/2004
לחלוטין!
!love!
סיפורים אישיים / עידו f. כהן / 28/05/2004
יש אנשים שהאתר הפך לחלק בלתי ניתן להפרדה מחייהם.
התאריך: 29/2/04
השעה: 05:14 זמן ישראל
מש` F. כהן חוזרת מחופשה בת שבעה ימים באיטליה (לצרכי חתונה, פרט שולי). ההורים ממהרים למצוא מקום, ולפרוק את מכלול המזוודות שתפסו חלק ניכר מסלון הבית. הבת הגדולה ממהרת למקלחת וישר להתרסק לעולם הסאנד-מן. ורק הבן הצעיר פותח את המחשב ובודק את כל מה שהפסיד במהלך השבוע.
התאריך: 18/2/04
השעה: 02:15 בלילה, זמן ישראל
החייל השף הצעיר חוזר לבה"ד 6 לאחר שבילה שבועיים באבט"שים ביריחו. שאר החיילים שביחידתו מעדיפים להתרסק למיטה או לצלצל להורים המודאגים. השף, שעל גבו צלקות מאירוע פח"ע לא ממהר לשום מקום. הוא פונה לספרייה אשר בה יש מחשב עם חיבור לרשת אזרחית ובו הוא נכנס לאתר "המסך המפוצל", וכרגיל - משלים פערים אשר אותם הפסיד בשבועות האחרונים.
התאריך: 13/6/03
השעה: 08:34 בבוקר. זמן ישראל
הכתבה הראשונה של עידו f. כהן מתפרסמת על גבי "המסך המפוצל". עידו, אז בכינויו "fred", בוהה ביומיים הבאים בכתבה עצמה בכמות המזערית (18) של התגובות אשר מתקבצות להן תחת אותה כתבה. באותו יום החלה המסורת של אותו ילד להטריד את ברק דיקמן, עורך ראשי ב"המסך המפוצל", בכתבות טיפשיות אשר דורשות עבודת עריכה גרנדיוזית בכדיי להפוך אותן לראויות לקריאה. מסורת שנמשכת עד היום.
והילד הזה הוא אני.
אני מודע לעובדה שאני לא חלק מהקליקה הפנימית של האתר (אין לי מסנג`ר!) או אחד מיקירי האתר. אבל אין אני נותן לזה לדחוק אותי החוצה מהפעילות החברתית הנרחבת המתרחשת באתר מדי יום.
האתר, במהלך שלוש השנים בהן אני מבקר בו, הפך למעין מגרש משחקים גדול אליו אני מעדיף לברוח, החיים שלי, כמה מפתיע, הם לא שיט תענוגות, וקשה לי, ורע לי וזה בא גלים גלים (אז גנבתי שורה משאנן סטריט, אז מה?).
והאתר האהוב הזה, הפך למפלט שלי. זה בדיוק כמו ששיר הפתיח של cheers אומר "לפעמים אתה רוצה לברוח למקום, בו כולם יודעים את שמך, והם תמיד שמחים שבאת..."
אני אוהב את האתר הזה לא מכיוון שאני כותב דגול או מכיוון שזו הבמה שלי לכתוב מה שבא לי (אם זה היה ככה, הייתם רואים פה רק כתבות על "24", "קאובוי בי בופ", "מלקולם באמצע" והרבה שירים של "משינה" - רק כי אני יכול). אם יש מישהו ששופט אותי הכי בחומרה, זה אני. אני בעצמי מסתכל אחורה על חלק מהכתבות שלי ומתבייש בזה שהם בכלל עלו לאוויר.
אבל אז אני חושב על כך שמישהו קרא אותן וחשב שהן כן ראויות, וזה משמח אותי, לדעת שיש מישהו שמוכן לקרוא את החומרים שלי.
אנשי האתר, אשר אותם אני אוהב יותר מכל, הם יותר מאנשים שאני מכיר עפ"י ניק, והם יותר מחברים שלי, הם המשפחה שלי.
המשפחה שהייתי רוצה שתהיה לי (כבר יש לי אבא, אישה, אחים ואחיות, ובן דוד הומו במיוחד ;-))
ואת השורה הנ"ל אני כותב לכם ברצינות מלאה, אם האתר יסגר, אז אני לא יודע מה אני אעשה עם עצמי. האם נקשרתי יותר מדי לאתר? ייתכן מאוד, אבל זה דבר שאמור להרתיע כי אם ליצור חומר למחשבה. למה או למה יש לאתר הזה כזה קסם שמושך אליו אנשים ומחבר אותם לכדי משפחה אחת אוהבת...
וזה כל הקסם.
~!~
אנשים יקרים / הנהלת האתר / 28/05/2004
הסיפורים שלכם מרגשים ונוגעים לליבנו !love!. יחד עם זאת, ראוי לציין שכרגע, האתר לא עומד בפני סכנת סגירה ממשית. החלטות חשובות אכן לפנינו, אבל אף אחת מהן לא תביא להורדת האתר. למעשה, הן אלו ש, אנחנו מקווים, תמנענה ממנו מלהסגר.
ולכן, הבעת הרגש והסנטימנטים הן מחוות יפות, אך כרגע לא הכרחיות במיוחד.
אל תספידו אותנו עדיין!
לא צריך שנדליק לכם נר? / עידו / 28/05/2004
השתגעתם? מה פתאום להיסגר? אתר הטלוויזיה הכי טוב בארץ לא ילך בלי מאבק.
כבר אמרתי כמה פעמים בעבר, והנה אני אומר שוב - אותו חופש ביטוי שאתם מעלים על נס הוא זה שבעוכריכם. דגל זה נחמד, אבל שוב ושוב אתם (ואנחנו, הגולשים) מוצאים את עצמכם (ואותנו, הגולשים) סופגים עוד ועוד מנודניקים שכל מטרתם להעכיר את מה שלא יהיה. למה בעצם? האתר הזה שלכם, אתם נותני הטון, אתם מחליטים, אצלכם המחק. אז שיתלוננו, אז שיתקוממו, שיפתחו אתר מתחרה - מה כבר יכול לקרות? הבריאות שלכם - נפשית ובעקבותיה פיזית - חשובה הרבה יותר מכל נודניקון זב חוטם שסבור שהוא חכם, או חופש ביטוי רחב מדי. אלמנט חשוב נוסף בדמוקרטיה הוא זכותה להגן על עצמה.
אפילו לא זה. / שלמקו GRAS / 29/05/2004
כפי שאומר ניר יניב (שמפגין את צידה השני של מדיניות מחיקות, ציטוט לא מדויק), "אתר אינטרנט הוא לא דמוקרטיה וחופש הדיבור הוא מה שהעורך מרשה שיאמרו". הרצון שלא להתערב בתגובות משתמשים הוא מובן וברוב המקרים רצוי. אבל כשהוא מתערב בשיקולי עריכה וגורם לתפלצות כמו מה שהולך כאן, צריך לשקול אותו מחדש.
אם הייתם מוחקים תגובות פוגעניות ברגע שהן היו עולות, אז היו כאלו שהיו נעלבים ולא באים יותר (וה"תרומה" שלהם לא תחסר), היו מעט שהיו כועסים ומציפים בתגובות שנאה, והרוב הגדול היה מבין שמחיקת תגובה פה ושם היא מחיר שצריך לשלם על הנאה בגלישה. שלא לדבר על אלו שיש להם מה לומר, אבל כיום לא יכולים להתנסח אלא בצורה פוגעת- שילמדו ככה איך להתנהג בכבוד כלפי אחרים.
אני שמחה לשמוע / slayeret bojarsky / 28/05/2004
!love!
מה? מה? מה קורה פה? / גיני המפלצת-המומה! / 30/05/2004
אני מתנתקת לשבת אחת. אוכלת, ישנה, הכל כרגיל (טוב אולי ישנתי קצת יותר מבדר"כ), ואני חוזרת במוצ"ש.
ומה אני רואה? `לסגור את האתר!`, `החלטות חשובות!`, `קליקה פנימית!`, מאיפה כל זה הגיע?
אני רצינית, לא רוצה לשמוע דברים כאלה פה. מה לסגור את האתר? מה??? אני אישית הורגת את כולם בסגנון אה-לה-אומה תורמן אם הדיבורים האלה ממשיכים! שירי, אם זה מה שהישיבות צוות שלכם מניבות, אני מזהירה אותך, לא י`היו יותר ישיבות צוות!!
הכי קל זה לראות את הקיטורים, כשבעצם, יש כל כך הרבה ישויות וירטואליות פה שמוקירות ומעריכות את האתר ואת ההנהלה.
האתר לא נסגר, היא איז חי ובועט ואני אוהבת את כולם.
וחוצמזה, אין בכלל קליקה פנימית :-^
(:
מה למען השם עושה ילד טוב רעננה עם כישרון כתיבה בבה"ד 6? / munch / 29/05/2004
אני מניח שששיחות על לוח המשדרים החדש של יס פלוס הם לא בדיוק חלק מההווי הצבאי שלך...8*)
ועכשיו ברצינות...
אני לא אחזור על השבחים לאתר שכבר כתבו פה אנשים לפני. אני רק אגיד שאני מזדהה עם כולם. אנשים שבאמת אוהבים טלוויזיה ולא מתיחסים אליה רק ככלי להעברת זמן הם מצרך נדיר בעולם הרחב ואני פשוט מוקיר את העובדה שהאתר הזה קיים ומאפשר לי לפגוש המוני אנשים כאלה.
להנהלה: כאחד שמתעצל אפילו להתחיל לכתוב כתבות ולנסות לפרסם אותם כאן אני מלא כבוד והערכה אליכם שיש לכם את הכוחות והנחישות להפעיל אתר עצמאי ללא כוונת רווח שלוקח ממכם זמן, כסף ומאמץ אין קץ.
אני מתאר לעצמי שכמגיעות לפעמים תגובות מאנשים טפשים זה מעציב ופוגע במוטיבציה. אל תתנו לעצמכם לשכוח שעל כל מגיב פוגע יש 20 שלהם האתר הזה גורם הנאה אין קץ ושזקוקים לו כמו אוויר לנשימה.
בשבילנו.
עומרי.
יאדה. / trilliane / 29/05/2004
ושקלתי להשתמש ב-`מש"א` אבל החלטתי ללכת דווקא על הסלנג הספציפי של האתר הזה, שהוא חלק בלתי נפרד מהתרבות שלו. אתר מיוחד שקיבץ אליו אנשים מיוחדים, ויש לו גם שפה משלו, והיא דינמית ומתחדשת ומפתיעה... לא יודעת אם אליעזר בן יהודה היה מאשר, אבל נתיבה בן יהודה בטח היתה מחייכת בסיפוק.
כתבו כבר הכל לפני, ולא נותר לי אלא להסכים עם כל האנשים הטובים שהיטיבו להגיב לפני - סליירט, עידו ועידו, אנג`ל N, שלמקו, וכמובן WW ו-JW - אל תוותרו ואל תקחו ללב, זה לא בריא. קטנוניות וצרות עין תמיד יהיו בעולם, צריך לנשום עמוק ולהמשיך הלאה.
תמיד התבדחתי שאם מרכלים עלי זה אומר שאני מספיק חשובה (אבל למען האמת, זו בדיחה שאני מאמינה בה) כי לא מרכלים על מי שלא מעניין מספיק. אז אפילו אם הצלחת לעצבן, או למשוך "טרולים" לאתר שלך, זה לא כיף, כמובן, אבל זה אומר ש"הטבעת את חותמך" - אתה מספיק חשוב כדי שיהיו לך טרולים משלך...
טוב, אני חוששת שזה יצא קצת יותר צולע ממה שהתכוונתי... אז אני אסכם: האתר הזה גדל והתפתח והפל להיות דבר נפלא בעיני ובעיני רבים. אני רוצה לחזק את ידכם, המשיכו לעשות את העבודה הטובה, אני אוהבת אתכם. !love!