Bright light city gonna set my soul
Gonna set my soul on fire
,Got a whole lot of money that’s ready to burn
So get those stakes up higher
There’s a thousand pretty women waitin’ out there
And they’re all livin’ devil may care
And I’m just the devil with love to spare
Viva las vegas, viva las vegas



ברוכים הבאים ללאס וגאס. העיר המבהיקה, הנוצצת, המדהימה וחסרת הנשמה (כמו ערפד). העיר שחיה באורות מלאכותיים וקמלה תחת אור השמש המדברית החזקה (כמו ערפד). העיר שבה פסיעה לא נכונה יכולה לקחת לך את חייך, ולהשאיר אותך מת-חי עם חובות ובלי עתיד (כמו ערפד). העיר שמפתה אותך בשירים ובריקודים וגוזלת את נשמתך (כמו ערפד. טוב, בלי השירים). העיר שבה אתה יכול לנסות ככל שתרצה, אבל בסופו של דבר - הבית תמיד זוכה.

לאס וגאס של הבאפיוורס היא גרסה גדולה ומבהיקה יותר של הקזינו של ג'נוב מ"הכל או לא כלום". מקום שבו לא מהמרים רק על כסף, אלא גם (ובעיקר) על נשמות, על העתיד, על הפוטנציאל ועל הגורל של האנשים. אבל ההימורים בלאס וגאס משמשים בתפקיד שונה לחלוטין מאשר בקזינו קטן בלוס אנג'לס: אצל ג'נוב, הימרת על העתיד, על הפוטנציאל שלך, וההימור הוא המקור לכל הצרות שיבואו עליך אחר כך. אבל בלאס וגאס, המצב שונה. אתה בא בשביל לראות את הקזינו, להיכנס להופעה או שתיים, לסייר בסכר הובר, לספוג מהאווירה. אלא שבסכר אפשר לבקר רק פעם אחת, יש גבול כמה אווירה אפשר לספוג, לא לכל ההופעות יש כרטיסים, ואתה מתחיל להמר בשביל להעביר את הזמן. ואם, במקרה, איתרע מזלך ואתה בעל עתיד מזהיר וכשרון שירה (אמיתי או מוטל בספק, איצ'י-קיצ'י-יא-יא), עתידך יכול להיגנב ממך בהימור שבו הבית תמיד זוכה. בלוס אנג'לס, עתידך נהרס כתוצאה מההימורים. בלאס וגאס, אתה מהמר כי עתידך נלקח ממך.



אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. למרות שרוב הפרק צולם בלאס וגאס המנצנצת, הוא מתחיל בלוס אנג'לס, ובאופן ספציפי...

"אז הגבה את היתדות למעלה"

לא סתם ה"בפרקים הקודמים של אנג'ל" מכיל סצינות מסוף העונה השלישית. סוף העונה השלישית התאפיינה בעזיבות: הראשון שעזב היה ווסלי, או יותר נכון הועזב אחרי ה"בגידה" באנג'ל. אחריו עזב לורן, הולך לנסות את מזלו בווגאס, היכן שזמר ירוק עם קרניים הוא לא ממש סיבה להרמת גבות (במיוחד כאשר הוא מלווה בלהקת רקדניות ירוקות עם קרניים). קורדיליה עלתה לשמיים במקביל לאנג'ל שירד למעמקי הים, אך בניגוד אליו - עדיין לא חזרה למלון. אנג'ל חזר למלון, והעיף משם את קונור שניסה להרוג אותו. למעשה, מתוך כל חברי "אנג'ל חקירות", רק שניים נשארו תמיד במלון, שומרים על הגחלת - גאן ופרד (וגם הם כמעט ומתו - גאן ב"הכל או לא כלום", פרד ב"המחיר").

בתחילת הפרק, "אנג'ל חקירות" מורכבים משלושה אנשים בלבד - אנג'ל, גאן ופרד. קונור מסתובב בעיר, קוטל ערפדים להנאתו (בסצינה יפהפייה, בה אנג'ל מביט עליו מהגג כפי שספייק הביט עליו ב"באפלה" ונותן לו הערות רטוריות לשיפור, בעוד קורדיליה מסתכלת על אנג'ל ממקומה בעננים - ונותנת לו הערות רטוריות לשיפור). קורדיליה, כבר אמרנו, בשמיים, נודניקית יותר מתמיד, משועממת, חסרת השפעה, ונודניקית. ווסלי עומד בראשות חבורת מכסחי שדים משל עצמו וישן עם האויב (וגם עושה סקס בטלפון), ואנג'ל (שסלח לו) מבין ומסכים שזה המקום שבו ווסלי נמצא עכשיו ואין לווסלי סיבה לחזור להיות חלק מ"אנג'ל חקירות". ולורן? לורן הוא כוכב גדול בלאס וגאס, לא מתגעגע לחיי קטילת השדים, ורק מתגעגע מדי פעם לפלאפי. מוזר, חשבתי שרק ספייק קורא לאנג'ל ככה...

מתוך השפל הפרסונלי, אנג'ל (והכותבים) ניגש בחזרה לאיסוף החבורה. את קונור הוא גירש בעצמו. את קורדיליה הוא מנסה להחזיר, אבל עדיין לא מצליח (במיוחד לא אחרי שהוא קלט שהיא נמצאת במקום של עונג. בטח יש "המשביר לצרכן" בגן עדן). ווסלי, אמרנו, כבר לא ממש שייך לחבורה של אנג'ל. אז את מי נחזיר? את לורן!

"עיר האורות הנוצצים הולכת להעלות את נשמתי באש"

הסיבות לנסיעה ללאס וגאס לא ברורות לחלוטין. פרד רוצה שאנג'ל ישיר, לורן יקרא אותו, וכך תתברר דרך להחזיר את קורדי ללוס אנג'לס ואת אנג'ל למסלולו. גאן חושב שלאס וגאס תשמש כמקור למסע רוחני שיעשה לאנג'ל טוב על הנשמה. ואנג'ל, אולי, רק רוצה חופשה אחרי כמה חודשים בקרקעית הים, וחושב שחופשה כזאת תהיה בדיוק מה שיעזור לחברי "אנג'ל חקירות" המרוצצים. מה שבטוח - ממש לפני כותרות הפתיחה, האנג'למוביל נכנסת ללאס וגאס שטופת אורות הניאון, והשלישייה משייטת בעיר בחיפושיה אחרי לורן.



"אלף נשים יפות מחכות שם"

לורן, בתורו, נהנה מהחיים. לא רק שהפרק מסתובב סביבו, נותן לדמות הלא קבועה הכי קבועה עד עכשיו את אור הזרקורים, לפחות לפרק אחד; לאס וגאס עצמה מיטיבה עם לורן. יש לו במה גדולה ומאות מעריצים, הוא שר ונהנה, יש לו להקה של לורנטיות, בחורות סקסיות במינימום לבוש, קרניים ואיפור ירוק, ותזמורת עם שלושים כלים. יש לו חדר מלון גדול, כל הפינוקים שהוא רוצה, כל מה שכוכב בסדר הגודל שלו יכול רק לחלום עליו בזמן שהוא מנהל מאורת שדים בעלת נטייה להיהרס. מה הפלא שהוא מתעלם מאנג'ל ומחייו הישנים?

"ואני רק השטן עם עודף אהבה"

אבל לא הכל ירוק בעולמו של לורן. חדר המלון המפואר שלו הוא בעצם חדר מאסר. הבוס שלו, נוכל חלקלק בשם דה-מרקו, מכה את לורן ומאיים (ומקיים) להרוג את הלורנטיות אם לורן לא יעשה את מה שהוא רוצה. ומה שדה-מרקו רוצה הוא לנצל את כשרונו המיוחד של לורן. לורן קורא את עתידם של קורבנות מקריים בהופעות שלו, ודה-מרקו משתמש בכך על מנת לגנוב את העתידות המבטיחות במשחק מכור ולסחור בהן בבורסת העתידות. הקורבנות המסכנים שעתידם נגזל מהם הופכים להיות זומבים, נידונים להעביר את חייהם בדחיפת מטבעות למכונות מזל, בלי סיכוי להשיג משהו אמיתי בחייהם. בלי הפסדים גדולים, בלי זכיות גדולות (אלא אם כן מלאך בשמיים משנה קצת את החוקים על מנת לגרום למכונה לשפוך כסף), בלי דאגה בעולם או סיבה להרים את הראש - הם יכולים ללכת להשיג עוד מטבעות למכונה ולא לשים לב שמכונית עומדת לדרוס אותם.

"יש לי הרבה מאד כסף שמוכן להישרף"

גם לאנג'ל יש דעה על לאס וגאס, וזאת מבלי לדעת אפילו את כל מה שמתרחש מאחורי הקלעים. הרי אנג'ל היה פעם בלאס וגאס, כשהיא רק הוקמה, שיחק עם באגסי סיגל, ניגן עם חבורת הפראים, ראה את הרחובות כשהיו עדיין חוליות. הוא נלחם בשומרי ראש שניסו להוציא אותו מהקזינו, מראה להם את פרצוף הציד בשביל לבלבל אותם אבל חוזר לפנים הרגילות בשביל המכות עצמן, וכשהם שוכבים על הרצפה - מגיב באגביות "המקום הזה היה הרבה יותר חברותי כשהמאפיה ניהלה אותו".

בנקודה זו אנחנו פוגשים את ויויאן, השפית לעתיד, ואנג'ל מבין פתאום שהיא לא אותה הצעירה מלאת החיים ששרה בהופעה של לורן - משהו קרה לה ועכשיו היא זומבית הימורים. כמובן, שבתור הגיבור העשוי ללא חת, אנג'ל מנסה לגלות מה קורה בדיוק במשחק שאליו ויויאן זומנה ונכנס לחדר הרולטה המיוחד של דה-מרקו... שמיד גונב את עתידו בצעקות "הבית זוכה" (והרי בהימורים, הבית תמיד זוכה). אותו עתיד ש"וולפרם והארט" כל כך מתעניינים בו. מעניין אם בעתיד הזה יש גם בלונדינית?

בינתיים, פרד וגאן מנסים לברר מה קורה עם לורן. פרד מורחת על עצמה איפור ירוק, ונכנסת לחדר של לורן בתור "נערת לורן" תורנית. קצת הסברים על מה שמתרחש, קצת סיפורי שדים מצידה של פרד, ולורן השתחרר מתאו, חמוש בכובע ובמשקפי שמש. בסצינת בריחה מרשימה בתוך הקזינו, לורן שולח את הרמקולים לפידבק קטלני. בפרק שבנוי על לורן, זאת זכותו לנצח את הרעים.



לא שהבריחה יכולה להצליח, כשאנג'ל שבוי בתוך הקזינו, עבד לעתידו שנעלם לתוך מאגר הגורלות של דה-מרקו. בשלב זה, שבו אנג'ל מחוץ לתמונה, ודה-מרקו עומד להרוג את גאן ואת פרד ולהחזיר את לורן לתפקידו כחורץ-גורלות, יש רק ברירה אחת: התערבות אלוהית. קורדי הופכת את מכונת המזל שאי אפשר לנצח בה למכונה מנצחת, ואנג'ל מובל אל חדר הבקרה (חדר שנראה לו מוכר. אחרי הכל, הוא "ניגן" שם בחתונתם של אלוויס ופרסילה). בחדר הבקרה, אנחנו מגלים דבר חשוב: זה שלאנג'ל אין עתיד, לא אומר שהוא לא מוכן להצטרף לאיזה קרב טוב על עתידם של חבריו. הקרב מתחיל, לורן שובר את המיכל שמכיל את כל הגורלות (כפי שבאפי שברה את התיבה בה הג'נטלמנים החזיקו את קולותיה של סאנידייל), ובכך משחרר את עתידם של כל באי לאס וגאס.

סוף טוב, הכל טוב. לורן משתחרר מאחיזתה של לאס וגאס, אנג'ל קיבל את החופשה שלו, וכולם חוזרים למלון הישן והחביב, שם אנחנו לומדים מוסר השכל אחרון: עם מספיק נדנוד, אפשר להשיג הכל.

כפי שמוכיחה אחת, קורדיליה באמנזיה, שעומדת פתאום באמצע הלובי.


מוקדש להורי ואחי שנמצאים ברגעים אלו בווגאס, ובזהירות עם הופעות של זמרים ירוקים