10. רגע של וידוי: זו היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שלא יכולתי להתאפק. סיומו של הפרק ב"24" ששודר השבוע בערוץ 10 עשה לי חשק כזה אדיר לראות את ההמשך, שהמחשבה הראשונה שחלפה במוחי היתה שאני מוכרח להשיג את ששת הפרקים הנוספים שכבר שודרו בארה"ב. לא, זאת לא פעם ראשונה שאני רוצה לראות המשך של סדרה מסוימת, אבל זו כן היתה פעם ראשונה שזה קורה לי עם סדרה שהפרק הבא שלה אמור להיות משודר כבר בשבוע הבא. ואם זה לא מעיד על עוצמתה של סדרה, אני לא יודע מה כן. כי הפרק של השבוע היה כל מה שהיינו מצפים מפרק של "24" להיות: מרתק, מדהים ומותח. העלילה של העונה השלישית נבנית בצורה לא פחות ממצוינת.

9. אחרי שני פרקים של "קרניבל" אפשר כבר לומר שמדובר בסדרה הכי מסתורית שעלתה בעונה הנוכחית של יס פלוס. היא מצולמת נפלא, מרתקת, ומצליחה לסקרן ולגרום לצופה לשאול שאלות רבות. רבים מהאירועים שבה עדיין לא מובנים וחלק מהדמויות המוצגות בה מהוות כמה מהדמויות היותר ביזאריות שהוצגו על מסך הטלוויזיה מאז ומעולם. לכולן יש סוד, אף אחת מהן עוד לא חשפה את הקלפים האמיתיים שלה ועדיין לא ברור לאן נושבת הרוח. ציון לשבח מיוחד לנעימת הפתיחה הלא פחות ממושלמת של הסדרה.



8. "אנחנו מוצאים את הנאשמת... אשמה" - כך פסק חבר המושבעים, ושלח את לינדסי דול לכלא בפרק סיום העונה השישית של "הפרקליטים". במסגרת סיפור עלילתי שהחל כבר לפני מספר פרקים, ירתה לינדסי, עורכת הדין הכי עדינה, רגישה ואנושית במשרד "דונל, יאנג ופראט", ברגע מזכך ומפתיע, במטורף התורן שאיים על חייה. אבל בניגוד למקרים רבים בהם חברי הקאסט בסדרה, או חברי קאסט בכל סדרה שהיא, עומדים למשפט על חייהם וברגע האחרון כבדרך נס נמצאים זכאים, הפעם הישועה התסריטאית בוששה לבוא. בפרק דרמטי ומותח במיוחד, כמיטב המסורת של "הפרקליטים" שכבר קצת הספקנו לשכוח לאחרונה, נשפטה לינדסי ונקבעה אשמה, ועכשיו נותר רק לתהות כיצד ייפתר הקליף האנגר המהפכני שמשפיע על הסדרה כולה. כי את העוול הזה באמת צריך לתקן, למרות שלא ברור כיצד. לפני כחצי שנה נכתב במדור זה על חזרתה של "הפרקליטים" - "ככה מתחילים עונה", וככה, בדיוק ככה, גם חותמים אותה. פרקי העונה השביעית ישודרו החל מיום רביעי הקרוב (JW).

7.5. תענוג של פרק היה השבוע ב"ג'ואן מארקדיה". חלקים ממנו היו משעשעים עד דמעות, למשל: ג'ואן מבקשת מהפסיכולוגית למצמץ אם היא אלוהים ואז מתעקשת שהיא לא משוגעת. חלקים אחרים היו מרגשים וכואבים - אדם קורא לג'ואן "ג'ואן" במקום ה"ג'יין" הקבוע, וסצינת ההתפרצות של קווין. מעבר לרגעים הטובים זה היה פרק שהוכיח שיש בסדרה הזו יותר מפרקים מוצלחים בפני עצמם. ראשית, הכעס המתמשך של אדם על ג'ואן הוציא אותה מקטגוריית סדרות ה"בעיה שנפתרת בסוף הפרק". שנית, העלאת הנושא של ז'אן ד'ארק חיבר את הסדרה לתימה המרכזית שלה ובאופן עקיף העלה את השאלה האם ג'ואן שלנו באמת מדברת עם אלוהים, או שמא היא משוגעת. ואמבר טמבלין, כמו תמיד, היתה משגעת (Slayeret).

7. סצינה אחת בפרק השבועי של מ"ק 22 גררה ממני שאגות צחוק חזקות מהרגיל, וזוהי סצינת חפירת המנהרות. עם מנהרה אחת לתוך הבסיס, מנהרה להברחת נשים, מנהרה למשלוחי פיצה, והופעת אורח של דיגר. דיגר! (שלמקו GRAS)

6.5. ארבעה ימים אחרי סיומה הסופי של "חברים" (אל דאגה, אין כאן ספוילרים), הביא לנו הלווין את תוכנית הספיישל של ג'יי לנו (שם דווקא רצו להם הספוילרים חופשי). מונולוג הפתיחה של לנו הוקדש ל"חברים", היה קטע שלם שכלל שחקנים שלא השתתפו בסדרה, אבל נורא רצו, וכמובן - אירוח ששת המופלאים (לכולם היו תסרוקות חדשות ומשופרות. את ליסה קודרו כמעט אי אפשר היה להכיר). התוכנית כולה צולמה על רקע התפאורה של הסנטרל פרק, בית הקפה המסורתי של הסדרה. היה כיף.

6. אחרי שפרק סיום העונה הראשונה של "החצי האפל" פתח עלילה מתמשכת מסקרנת במיוחד, הגיע פרק פתיחת העונה השניה ודחק הצידה את השאלות הבוערות שנפתחו בסיומו של הפרק הקודם, כדי לאפשר לעלילה אחרת, מעניינת לא פחות, להתפתח. יפה עשו קברניטי הסדרה כשהחליטו ללכת על עלילה עונתית מתמשכת ומסקרנת, שמתפתחת לאיטה, לצידן של העלילות השבועיות הרגילות.



5. משהו על פרומואים: בערוץ 3 השקיעו והכינו שני פרומואים מיוחדים לשני פרקים. האחד עבור הפרק ששודר השבוע ב"ג'ואן" (שאכן היה פרק מוצלח, כאמור) והשני הוא לפרק של שבוע הבא ב"אנג'ל". אחלה פרומואים. מהצד השני, יצא לי לצפות השבוע ברצף פרומואים ששודר בגרסת yes לערוץ 3, רצף שכלל שני פרומואים, האחד לעונה החדשה של "ג'רמיה" והשני לעונה החדשה של "ג'אג". שתי הסדרות הללו - חשוב לציין - הסתיימו כבר בשבת שעברה.

4. ערוץ יס 3 מקדיש החודש את שידוריו לפסטיבל קאן. וכרגיל, כמו בכל פעם שערוץ כלשהו פוצח בספיישל כזה או אחר, גם כאן הדבר מלווה בלוגו ענק ומנופח שבולט לעין. לכל מנהלי הערוצים בארץ: על לוגו שקוף - כבר שמעתם? (assafTV)

3. "כוכב נולד" עולה להילוך גבוה. כעת נגמרו האודישנים וסוף סוף מתחילה התחרות האמיתית. כל זה טוב ויפה, למעט התוספת הכה מיותרת שבאה יחד עם המעבר לתוכנית הסטנדרטית. לכל משתתפי התוכנית יש תפקיד מוגדר - צביקה מנחה, ריקי מנסה להיות סיימון, צדי מפרגן ורוני מבקר. לכולם יש תפקיד ספציפי חוץ מלאחד, אסף אשתר. מה התפקיד שלו? על תקן מה הוא נמצא שם? איזה תרומה הוא מוסיף לדינמיקה של התוכנית? חוץ מלשבת מאחור וסתם לצעוק קטעים משירים בשלב ניחושי השירים אשתר לא עושה כלום. עכשיו זה כבר ברור שמעמדו של אסף אשתר הוא לא יותר מ"אני חבר של צביקה והוא מרחם עלי". בקרוב גם איתי שגב יבוא להתארח? (עידו f. כהן)

2. זה לא היה פרק כל כך גרוע, אבל כפרק סיום עונה של "ג'רמיה" (וקרוב לוודאי גם פרק סיום הסדרה) הוא היה מאכזב מאוד. עניינים מסוימים נסגרו מהר מדי, אחרים נפתחו במיוחד בשביל פרק הסיום והיו חסרי היגיון (הרומן המשעמם והמיותר בין ארין למרקוס, למשל), וגם הסיום של הדרמה הגדולה שהתחוללה במהלך כל העונה היווה אנטי קליימקס מעצבן במיוחד. ככה לא מסיימים עונה, בטח לא סדרה. רק האזכור לפרק הפתיחה, עם גניבת הדגים של קרדי, היתה חמודה. עצוב.



1. אחרי זמן מה בו הצליחו לצאת מתדמית "הזכיינית שלא משחקת יותר מדי עם שעות השידור", שיחקו השבוע בטלעד פעמיים עם לוח המשדרים, פעם עבור זה של ראשון ופעם עבור זה של רביעי. ל"הבית הלבן" היו לפחות שלושה פרסומים שונים עבור שעת השידור (23:20, 23:47, 00:05), כששעת הפתיחה עצמה היתה בסביבות 23:33, ולפרק הפתיחה של "עצמאי בשטח" היו לפחות שני פרסומים שונים, כשגם במקרה זה, אף אחד מהם לא היה שעת השידור האמיתית. חבל. גם מה שביפ עשו ל"תרגיע" בשבוע שעבר ראוי לגינוי, כשבמקום לשדר את הפרק ב-23:35, כפי שפרסמו מראש, העדיפו לא לשדרו בכלל, כי השידור החוזר של הגמר של "האקדמיה לצחוק" הסתיים ב-23:37. למחרת דווקא שודר הפרק שאמור היה להיות משודר, במסגרת השידורים החוזרים.


בשולי הממיר
חודש לפני שכולם החלו לזהות את טום וולינג כקלארק קנט החדש ב"סמולוויל", הוא הגיח להופעת אורח בת כמה שניות בפרק הפתיחה של "עצמאי בשטח". משעשע.

בריאן קרווין, מי שהיה רוב מאלון ב"הקרב על הרייטינג" המצוינת ששודרה ביס פלוס, הגיע להתארח בצמד פרקי פתיחת העונה התשיעית של "פרייז'ר" ששודרו השבוע.

לנרד רוברטס, פורסט מהעונה הרביעית של "באפי", שהתארח לפני מספר שבועות גם בפרק של "24", קפץ לבקר השבוע את אלייזה דושקו ב"מירוץ לאתמול". ובצירוף מקרים משעשע (מכוון?) היתה בפרק הזה גם דמות בשם טארה.

על התרגום של "סטודיו למשחק" עם מרטין שין חתומות שתי מתרגמות (עליזה לדרר ואלה אלדר), ועורכת לשון אחת (שירה שטיינמץ). ובכל זאת כששין תיאר את העמידה באתגר המשחק באמצעות הביטוי "Had that demon by the throat", הדבר תורגם ל"היה לי שד בגרון"; הביטוי Boom Boxes (טייפ) תורגם ל"כלים רועמים"; וכשדיברו על כך שאהרון סורקין הפך את הנשיא ברטלט ל-Latinist, דובר לטינית, הדבר תורגם ל"לטיני וקתולי". מסקנה: טוב מתרגמת אחת טובה משלוש בינוניות. וזה הזמן לציין לשבח את המתרגמת אורנה צברי, שתרגמה את סיטקום הקאלט הבריטי "בלאק אדר מסתער", והצליחה להתמודד עם הדיבור המהיר, הביטויים הבריטיים המשונים, והעלבונות היצירתיים, בלי ליפול בתרגום שגוי אפילו פעם אחת. פרק אחרי פרק, היא תרגמה לעילא ועשתה חסד עם הסדרה המצויינת הזאת, ועם האינטליגנציה של הצופים. היפ היפ הוריי! (Which Witch)