אני זוכר שקראתי כתבה של יובל נתן (אז ידיעות אחרונות) אחרי שראה כמה מהפרקים הראשונים של אוז ואהב. אהב מאוד. הוא סיפר על הסדרה שנעשתה על ידי יוצרי "רצח מאדום לשחור" שבדיוק הסתיימה בארץ. על ההשקעה בעלילה ובדמויות, על המבנה יוצא הדופן, על היתרונות שיש לסדרה כזאת כשהיא משודרת בכבלים (בארה"ב בכל אופן). אבל רק אחרי שראיתי את הפרק הראשון הבנתי שסוף סוף האמריקאים הוציאו משהו אחר. משהו שלא דומה לשום דבר שראינו קודם. סדרת כלא.

לא מרבים לעסוק בכלא בארה"ב. חוץ מחומות של תקווה ואיזה סרט תיעודי בערוץ 8 לא ראיתי הרבה נסיונות להכניס את המצלמה לחור הזה שהאמריקאים זורקים אליו את כל מה שלא מוצא חן בעיניהם. ברשת הכבלים בעלת האופי החתרני משהו, HBO, החליטו לעשות סדרה דווקא על זה. ובעצם למה לא. הכלא כמו שהוא מוצג בסדרה, מאכלס את כל הגוונים של אמריקה ומשקף בעצם את החברה האמריקאית והאנושית, גם אם באופן די קיצוני.



לא תראו שם גיבורים. הדמויות מתאימות יותר להגדרה של "אנטי-גיבור". כל האסירים הם דמויות שבכל סדרה אחרת היו משובצות בתפקיד האיש הרע, אבל באוז משתדלים מאוד להראות את הצד החיובי של הדמויות עד כמה שאפשר, כי אין רוע מוחלט. מאחורי כל מפלצת עם ביוגרפיה מפחידה מסתתר אדם עם פחדים ותשוקות. אף אחד לא מושלם, באוז צריך לפעמים לחפור עמוק עמוק כדי למצוא ניצוץ של טוב בנשמות האסירים. והם עושים את זה. כששילינג`ר, הנאצי המרכזי מסביר איך הוא עושה את הכל בשביל מה שהוא מאמין שיהיה החינוך הטוב ביותר לילדים שלו, כשאלברז הקשוח מתחיל לחזור לדת כדי להציל את התינוק שלו, לכל אסיר יש בסדרה את הרגעים האנושיים והלא אנושיים שלו.

אוז היא בעצם סדרה שבאה להעביר מסרים. נגד אי הצדק והשוויון בארה"ב, נגד עונש מוות, נגד פוליטיקאים, נגד כולם. ומשתדלים לבנות הכל בפילוסופיה מודרנית כזאת שמופיע במיוחד בקטעי הקישור שמוצגים על ידי האסיר אוגוסטוס היל, אסיר אמיתי שיושב על רצח שוטר ועושה את זה בכיסא גלגלים אחרי שעבר התעללות על ידי השוטרים שעצרו אותו. בעונה הראשונה (בעיקר) יושב היל ומקריא טקסטים בשילוב כל מני זוויות צילום ביזאריות במה שעוזר ליוצרים להסביר לצופה מה בעצם קורה ולכוון אותו לכיוון המחשבה שלהם. לי אישית הרעיון הזה נראה לקוח מדמותו של כריס סטיבנס ב"חשיפה לצפון" שגם שם שימש, חוץ מדמות רגילה, כמי שמביא את דברי הבמאי לצופה, רק להיות בטוח שהוא והצופה עומדים על אותו קו מחשבה.

קשה לעקוב אחרי אוז. הפסדת פרק אחד - הפסדת התרחשויות שהיו מספיקות לעונה שלמה בסדרות אחרות. לכל סצינה יש משמעות, כל 10 דקות קורה משהו שמשנה את כיוון העלילה ובכל פרק נכנסות דמויות חדשות ויוצאות דמויות ישנות. אין בושה להרוג דמות כמעט בכל פרק ולא משנה כמה פופולרית או סתם מקסימה היא היתה. אנשים מתים וזהו. אבל באמריקה כמו באמריקה לא תישאר בבית הכלא מיטה ריקה. תמיד יש את מי לאכלס במקום שהתפנה ותמיד הדמויות החדשות ייצרו קונפליקטים חדשים במרקם החברתי המורכב של אוזוולד.



גם מהצד של הסוהרים לא מתעלמים בסדרה. ההשפעה של עבודה בבית כלא על האדם ועל החיים הפרטיים שלו, הפושע הקטן (או הגדול) שבכל אדם, הרע והטוב גם אצל אנשים חופשיים. סוהרים ושוטרים סמויים נסחפים לעולם הפשע על ידי האווירה במקום, שמביאה אותם לאלימות, סחר בסמים ואפילו רצח.

חלק מהסוהרים נוטים להתייחס לאסירים כאנשים נטולי זכויות, שמותר לעשות הכל כדי להרגיע אותם, בעוד חלק אחר מהצוות משתדל להבין את האדם שבפנים ולפתור בעיות בדרכים בלתי אלימות. קשה לקבוע לפי הסדרה איזה גישה נכונה או יעילה יותר אבל יש נטייה להתייחס לגוש ה"רע" של הסוהרים בעין לא יפה, ובצדק כנראה. אותם אנשים מרביצים ומחסלים אסירים כאילו היו זבל והופכים בעצם לעוד אחת מהקבוצות שמסתובבות בכלא. אחרי הכל החיים עם אנשים שהמילה "רע" מחמיאה להם, קורעים מהאנשים העובדים האלו את ההיגיון והאנושיות וגורמים להם להשתדל רק לשמור על התחת שלהם במקום לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר.

על הסדרה שהופקה ומשודרת בארה"ב ברשת הכבלים HBO, לא מעיקים כללי צנזורה שונים מאחר והיא משודרת בכבלים. יש עירום גברי ונשי, יש אלימות ודם, ויש איזה מילים גסות שרק תבחרו. היו שם הומואים עוד לפני ג`ק בדוסון קריק והם עשו לפני המצלמה כל מה שרק התחשק להם. ובגלל היעדר הצנזורה החיצונית, מפתיע אותי לראות את "רשת" משדרת בערוץ השני את הסדרה בתקופת חופש. עושה רושם שח"כים כבר לא רואים אצלנו טלוויזיה בשעות המאוחרות, וטוב שכך.

כשיגמרו השידורים החוזרים בעוד כמה חודשים, רשת יעלו את החצי השני מהעונה הרביעית שעדיין לא שודר אצלנו. בתחילת 2002 תתחיל בארה"ב העונה החמישית, השד יודע מתי היא תגיע אלינו.

***

העונות הראשונות של "אוז" משודרות בשידור חוזר בימי רביעי בערוץ 2 בשעה 23:30.