10. רגע אחד בפרק ששודר בסדרה "הבית הלבן" השבוע שווה התייחסות מיוחדת. ההתמקדות בפניו הקפואות של ג'ד בארטלט בזמן ההמתנה לפקודתו להוציא לדרך את פעולת חילוץ השבויים, היא בחירת בימוי מאוד מעניינת. העובדה שגם לאחר ה"Go" נותר הפוקוס על פרצופו הנוגה של הנשיא, כשברקע קציני המטה שלו עסוקים בפעילות קדחתנית, היא שהופכת את הרגע לדרמטי, מרגש ושונה מרגעים דומים אחרים בסדרה. נהדר.

9. זהו. נגמר. הוויאג'ר חזרה לכדור הארץ, כשמאחוריה משתרע לו שובל ארוך של הרס וחלקי בורג חסרי-תועלת. אליס קריגה היתה נפלאה בתור מלכת הבורג, קייט מולגרו הצליחה להיות קצת פחות מעצבנת מהרגיל בתפקיד קפטן ג'יינווי המבוגרת, והוויאג'ר עצמה, בגרסת הרובוטריק שלה, היתה פשוט נהדרת. אם היוצרים של הסדרה רק היו יודעים איך לעשות קיטש קצת יותר טוב, היה מדובר בפרק הטוב ביותר של וויאג'ר. ובכל זאת, קיבלנו סצינת קרב מצוינת ועמוסת-פיצוצים, אז מי אנחנו שנתלונן? (BS).

8. הפרק הרביעי של "מ.ק 22" הכיל כמה קטעים נהדרים: תוצאות ביקורה של סוהא בתוכנית "המהפך", כבשת ה-AIS הגאונית, סיפור הלילה טוב לכבשים והמחווה ל"מגנוליה". שני משפטים - "שיט, אני ב-Voice over", ו"חארות, הכל פרוטקציה" - היו מופלאים במיוחד, אבל ההברקה של הפרק היתה, ללא ספק, השימוש במנגינת הפתיחה של "חברים" בצמוד למעללי צמד החיילים יחד עם הזאב, זאביק. השועל. קלאסיקה של ממש.

7. יש לי בעיה מסוימת עם הפרק האחרון ששודר ב"24" בארץ. מצד אחד, הוא היה מדהים ונפלא, עם המון התפתחויות עלילתיות מעניינות, כמות לא מבוטלת של טוויסטים (משהו כמו ארבעה שאני ספרתי, בטוח שהיו עוד), חלקם רציניים, חלקם קטנים יחסית. הפרק היה רווי אקשן, ונבנה היטב על המתח הפנימי בין הדמויות המוכרות לנו מפרקיה הקודמים של הסדרה. אז מה הבעיה, בכל זאת? הסיום של הפרק. הרגע בו אמאדור נלכד ע"י אחד מצוותי התקיפה האמריקאיים היה עשוי בצורה לא מספיק מובנת או אמינה. הקריצה הקטנה של אמאדור היתה לחפרפרת בצוות התקיפה? צוות של אמאדור שהסתתר בשיחים? נדרשו כשלוש צפיות נוספות כדי להבהיר מה בדיוק ארע שם, וגם אז לא בדיוק ברור איך ידע הצוות של אמאדור לחכות לצוות התקיפה האמריקאי דווקא בנקודה הזו או איך הם בכלל יכלו לראות את הקריצה שלו ממרחק כזה. וזו בדיוק אחת מהנקודות הבעייתיות בפורמט של "24". הצורך התמידי לשמור את העלילה בחיים, לעיתים במחיר האמינות ובמחיר הבנת רצף האירועים המתרחשים על המסך. לתסריטאים לא היתה ברירה, אלא לחלץ את אמאדור מהילכדות ע"י האמריקאים, כי אם אמאדור היה נעצר כבר בשלב הזה, בסיומו של הפרק ה-12 של העונה, אי אפשר היה להמשיך קדימה ל-12 השעות הבאות. אז נכון, ההמשך יהיה מסעיר בדיוק כפי שהיו הפרקים האחרונים, קבלו תיקון, כפי שהיו 60 הפרקים הראשונים בסדרה, ואת זה אי אפשר לקחת ל"24", ובכל זאת, לא הכל מושלם בממלכת ג'ק באוור, והאירועים האחרונים שבפרק ששודר השבוע גרמו לי להזדהות עם מצוקת התסריטאים, במקום להתרגש מהפיתול הנוסף והבאמת מפתיע הזה בעלילה.



6. ספייק, סנייק, ג'ואי ודמויות נוספות מסדרת הנוסטלגיה "דגראסי" הגיעו להתארח בפתיחת סדרת ההמשך שהחלה השבוע בערוץ הראשון. הכובע המגוחך של ג'ואי, שהיה הסמל המסחרי שלו, יחד עם המפגש המחודש עם הדמויות הללו אחרי כל כך הרבה שנים, היה מאורע קטן ונוסטלגי לחובבי הסדרה החביבה ההיא.

5. סיכום השבוע אצל טלעד מעניק להם את הציון 5. הדברים הטובים: שיבוצה לשידור של "אברווד". אמנם לא השעה הכי אטרקטיבית, אבל אם להודות על האמת - זה לא שיש אלטרנטיבה; "הבית הלבן" לא נקטעה באמצע רגע דרמטי, אלא אך ורק להפסקת פרסומות אחת, במקום המיועד לכך. הדברים הרעים: הפורמט המקורי של פרק הפתיחה של "אברווד" הוא במסך רחב. שידור הפרק במסך מלא גרם לקטיעת אנשים שלמים מהפריים, וגרע מההנאה בצפייה; שידור משחק הכדורגל שנכנס להארכה (אירוע שאמנם לא קרה באשמתה של טלעד) גרם לכך שמועדי השידור של התוכניות שלאחר מכן השתנו. "פגישה לילית" אף בוטלה לגמרי. אין בעיה עקרונית עם העניין הזה, שכן אי אפשר היה לדעת מראש שהמשחק ייכנס להארכה, אבל מדוע לא טרחו בטלעד להודיע על השינויים בלוח המשדרים? הדבר גרם לבלבול הצופים, שלא ידעו מתי תשודר התוכנית המעניינת אותם, אם בכלל.

4. לחבר'ה מרוממה יש יופי של משחקי כדורסל ביד, אלא שהם מצליחים להרוס במו ידיהם את מה ששחקני הכדורסל בנו. אחרי שבשבוע שעבר נקטע השידור מיד אליהו כרבע שעה לאחר סיומו של המשחק המדהים של מכבי בגלל הפסקת חשמל באולם, עצר ערוץ 1 את סיקור זכייתה של הפועל ירושלים בגביע היול"ב לטובת הגרלת הלוטו בשיא הרייטינג (פיק של 24.1% בגילאי 24-59 בקרב משקי בית יהודיים). כן, הלוטו הוא אירוע שהערוץ מחויב לשדר, אבל לא חבל על בריחת הצופים? אי אפשר היה לדחות את ההגרלה בכמה דקות נוספות?

3. עדיין ברוממה. הסדרה "סטארגייט" חזרה היום לסבב נוסף של העונה השישית. אלא שהעונה השישית כבר החלה סבב נוסף, ללא פרסום מוקדם אגב, בימי שישי בערוץ הראשון, עד שנעלמה לפתע, וכעת היא משודרת שוב, מתחילתה. מה גם ש"פנאי פלוס" התעקש לכנותה "עונה חדשה". בארה"ב כבר הסתיימה העונה השביעית אגב. מתי אצלנו? (assafTV).



2. כמו תמיד היה פרק משובח של "המרגלים" השבוע, וכמו תמיד קשת מתעקשת להרוס לצופיה את ההנאה. כארבע דקות לפני חצות יצאה קשת להפסקת פרסומות, חדשות ועוד פרסומות, שבסופן, חזרו "המרגלים" לשבע דקות נוספות לפני שהפרק הסתיים. בשל חוסר יכולתה של קשת לדחות את החדשות בשלוש דקות, נאלצנו לחכות יותר מרבע שעה לסופו של הפרק המותח. כמה חבל שקשת לא לקחה דוגמה מהטיפול שהעניקה טלעד ל"סופרנוס", כשמדי פעם, כשהיה בכך צורך, הצליחה הזכיינית הירושלמית לדחות במספר דקות את המהדורה לסיכום היום. ואם טלעד יכולה, אז למה לא קשת? כנראה בגלל שזה מצריך מחשבה על טובת הצופים (Slayeret).

1. ואם טלעד מקבלת 5, וקשת 2 (ואפילו לא הזכרנו את החופשה בת השבוע שקיבלה "עמוק באדמה" בלי שום סיבה), הרי שרשת יכולה בשקט לקבל את הציון הנמוך בממיר בגלל לוח שידורים כל כך לא מגרה בזמן האחרון. בשביל הספורט - בואו נשחק משחק קטן: עצמו את העיניים ונסו להיזכר במשהו ששודר ביום חמישי האחרון בשעות הפריים-טיים. אולי ביום שני? לא זוכרים? לא מפתיע. הצלחתם להיזכר במשהו? המילה "שילון" קשורה לזה בצורה זו או אחרת? בכל מקרה הפסדתם. אם לא במשחק, אז לפחות בעניין לציבור, או יותר נכון, בחוסר עניין לציבור. רשת - לא פותחים טלוויזיה.


בשולי הממיר
ג'ואל מוריי, פיט מ"דארמה וגרג", קפץ להופעת אורח הילארית במיוחד ב"מלקולם באמצע" בתור חבר הילדות המופרע של האל. היה היסטרי.

דן קסטלנטה, הומר סימפסון בכבודו ובעצמו, קפץ השבוע לעונה השישית של "כולם אוהבים את ריימונד", משחזר בכך את תפקידו כמאמן בריאן מהעונה השניה.

השחקן ג'ון לארוקט חזר לגלם בפרק אחד של "הפרקליטים" את תפקיד ג'ואי הריק, שהביא לו את פרס האמי בעונה השניה של הסדרה.


פינת טעויות התרגום
"הבית הלבן": "That's Roughly the Same" תורגם כ"זה דומה".

"לדפוק שעון". שם שירו של ג'ורג' מייקל "Careless Whisper", שכבר מוכר שנים בארץ בתרגום "לחישה פזיזה" תורגם ל"לחישות לא זהירות".

צפייה חוזרת באחד מהפרקים של "אוז" חשפה את הטעות הבאה (המתרגם: אסף ראביד)

שילינגר לקלר: זוכר איך נפגשנו לראשונה, נכנסת לתא שלי, בחור צעיר בן 17, strutting?
התרגום ההגיוני למילה: בהליכה יהירה, בגאוותנות.
התרגום: בצליעה.

שידור חוזר של "בלשים בלילה" (המתרגמת: עליזה בן מוחה, שנחשבת לאחת המתרגמות הטובות והותיקות).

איש ליד הבר: אפשר לקבל סחבה?
ברמן: מה יש בפנים? ורמונט, ו...?
איש: לא, סחבה אמיתית, לשירותים.
הברמן בחצי קללה: Oh, for crying...

התרגום ההגיוני למשפט האחרון: נו, באמת / בשם אלוהים / תעשה לי טובה...
התרגום: לבכי.

אכן, בצליעה ובבכי...