10. "הבית הלבן" ממשיכה לשבור את השיאים של עצמה, עושה את זה השבוע עם אחד הפרקים הכי מעולים שהיו לה אי-פעם. הפרק היה עמוס בשלל סצינות לא פחות ממבריקות (זריקת השלג על חלונה של דונה, צ'רלי והרצון שלו בזואי, "!I said good day sir"); התוכנית הערמומית של דונה; וסי ג'יי, שממשיכה להיות הדמות הכי מגניבה על המסך. והשיא של הפרק: הרגע בו פונה הנשיא אל הצוות שלו ומתחיל להסביר להם את שהחליט. ברגע שהבינו למה הוא מתכוון פנו מיידית לעבודתם מותירים את הנשיא מביט בהם בהלם. "אני צריך להמשיך לעמוד כאן?", "לא, חבר'ה? הנשיא סיים". נפלא, פשוט נפלא.

9.5. רוב הסיכויים שהזמן המצטבר של דקות הצפייה שלי ב"תהרוג אותי וזהו" לא מגיע אפילו לפרק אחד שלם. ממש במקרה, יצא לי ליפול אתמול על הפרק "הבית הבוער" מהעונה השישית ששודר בסטאר וורלד. בפרק, שהיה מעין פארודיה על "פרויקט גרינלייט", מספר פינץ' למצלמה על סרט אוטוביוגרפי שעשה בהשתתפותו של דיוויד האסלהוף. הפרק היה מצחיק והסרט עצמו, שהיה חסר תקציב, היה כל כך מגוחך, דבר שנעשה בצורה מאוד משעשעת: במקום להשתמש בחתול אמיתי, למשל, השתמשו בבובה של חתול, וכשהוא ברח מהבית, השתמשו בעריכה של תמונות סטאטיות, כשבכל פעם נמצאת בובת החתול במקום אחר; דמותו בסרט של האסלהוף עצמו, שנאלץ ללכת באמצע הצילומים, הוחלפה במהלך הסרט בשחקן אחר; ושריפת הבית נעשתה באמצעות מודל לא מוצלח במיוחד, בלשון המעטה. פרק נהדר.

9. מאוד נהניתי מהטלוויזיה שלי במוצ"ש האחרון. ראשית קיבלתי פרק מעניין של "החצי האפל", שהחזיר לי את האמון בסדרה. הפלאשבקים על סמים של ג'ון היו עשויים בצורה יפהפייה והצליחו לתת לפרק אווירה של מתח ופרנויה. הפעם היה הסוף הטוב מרגש ולא קיטש מיותר. ואז הגיע הפרק של "ג'רמיה", ובכלל שכחתי שראיתי "החצי האפל". לדעתי, מדובר בפרק הטוב ביותר של הסדרה עד כה, שמצליח סוף סוף להצדיק את כל הציפיות שעוררו בי מעריצי "בבילון 5" (שהצלחתי ברוב כשרוני לפספס). הוספתו של שון אסטין לקאסט כמר סמית' הסתמנה כבר מתחילת העונה כמהלך מבריק והוא עשה עבודה יוצאת מן הכלל. ועכשיו מסתבר שגם ליבי החלבית משהו היתה חיונית. הגילוי שהיא בעצם עובדת בשביל הצד השני לחלוטין הפתיע אותי. יופי של טוויסט בעלילה (Slayeret).



8.5. כינרת בוסני. אתם אולי מכירים אותה, היא הופיעה בטלוויזיה פעמים כאלו ואחרות, אבל לא נראתה שרה במלוא גרונה, לא הנחתה שום דבר בהתלהבות יתר, לא ניסתה להצחיק אתכם עם חידודי מילים, ולא זכתה בפרס נוצץ או בתואר נשחק. היא נכוותה קשות בפיגוע בתל אביב, והשבוע היא דיברה עם קובי מידן. קל מאוד להיסחף לתוך גל של חמלה ורחמים כלפי קורבנות פיגוע, להביט בהם בעיניים דומעות, לנענע באיטיות את הראש ולמלמל את המילה השנואה עליהם מכל, "מסכנים". לא כך היה המקרה ב"פגישה לילית" של השבוע, שבה הפגינה בוסני רמות בלתי אנושיות של כוח ועוצמה בצורה מעוררת הערצה. לא, היא לא סופר-הירו או אדם משכמו ומעלה המצוייד במיטב הגנים הפיזיולוגים שביכולתה של הביולוגיה להעניק, אלא אשה צעירה שנכפה עליה מצב בעייתי, אולי הבעייתי מכל, ואשר עושה כמיטב יכולתה כדי להתמודד עימו. דווקא המימד הטרגי של הסיפור הונח בצד לטובת תיאורים מרגשים של אחווה, עזרה, טיפול אנושי מסור ופירגונים כלפי המערכת. רובה, לפחות. סיפורה של כינרת בוסני פתח צוהר קטן אל תוך עולם שבד"כ לא מוקדשת לו דקת הכיסוי במהדורות החדשות השונות, ועל כך ניתן רק להצר. כי דווקא מן העולם הזה ניתן ללמוד מהי משמעותם של מושגים כמו התמודדות, חוזק נפשי ואנושיות. אז לא, אין טיפת רחמים. רק כבוד, ועולם שלם שלו (JW).

8. אני מאוהב בנינט. לא יעזור שום דבר. עוד מהימים הראשונים של "לא נפסיק לשיר: כוכב נולד 1", כשעוד אף אחד לא ידע שהולך להיות גמר בניצנים ופרויקטים מיוחדים באתרי טלוויזיה. כששמעתי שהולכת להיות טלנובלה יומית בכיכובה, לא התלהבתי במיוחד. אבל כשנינט פצתה את פיה בפרק השני של "השיר שלנו" ושרה את "דרך ארוכה" של גלי עטרי, נעתקה נשמתי. תנו לי שיר חדש של נינט אחת לשני פרקים ואני מסודר. מכור. שלכם. מה שתרצו. כבר ממש לא אכפת לי אם חנה לסלאו נמצאת שם (הפתעה לטובה, אגב. לפחות מבחינת משחק) ומה הקשר לדליק. לי יש את הנינט שלי! ועוד תראו שיום יגיע. וכו'.

7. ועוד קצת על "השיר שלנו": שתי סדרות עלו השבוע ביום ראשון. סדרת האנימציה הישראלית "מ.ק 22" והטלנובלה... סליחה, "דרמה מוזיקלית יומית", "השיר שלנו". שתי הסדרות רכבו על גלי הייפ גדולים, אבל לטעמי, רק אחת הצליחה לספק את הסחורה. "השיר שלנו" היא אמנם טלנובלה, אבל כוללת מספיק מודעות עצמית והומור שהופכים אותה לגילטי פלז'ר מהנה. הוסיפו לכך קאסט צעיר ורענן, מחוזק בשחקנים ותיקים כאביגיל אריאלי, עליזה רוזן וחנה לסלאו, בתפקיד קאמפי והילארי ביותר, ותקבלו מוצר שאולי תתביישו להודות בקול רם שאתם צופים בו, אבל לא תחמיצו אף פרק. ומהייפ אחד להייפ אחר - אי אפשר לקחת מהיוצרים של מ.ק את ההישג של סדרת האנימציה הישראלית הראשונה. הוסיפו על כך סאטירה ששוחטת את הפרה הקדושה צה"ל ותקבלו מוצר שאמור להיות פצצת הצחוק הבאה. אבל לפחות הפרק הראשון, הראה פוטנציאל בלבד, עם מעט מימוש. אישית, אני תולה את האשמה בהייפ מסביב לסדרה, ובעובדה שהבדיחות המוצלחות ספוילרו בכל כתבה ופרומו אפשריים. ראוי שיוצרי הסדרה ישימו לב לעובדה שחלק מהבדיחות נמשכות גם לאחר שהפאנץ'-ליין הובן, דבר שקצת ממאיס את הצפייה (assafTV).

6. יפה עשו ברשת ששילבו את ה"שתיים זה תמיד ביחד" של היציאה לפרסומות ביום שני האחרון עם התמונה של בנות "סקס והעיר הגדולה". קצת מזכיר את ערוץ 10 והלוגו המיוחד שלהם בשידורה של "24". מעט חבל שמשידור הפרק הראשון נקטעו כתוביות הסיום ומשידור הפרק השני קוצצו כתוביות הפתיחה. אני מבין את השיקול, אבל המוצר המתקבל חסר מעט.

5. נכון שמדגדג לרדת עוד פעם על קשת, על כך ששידרו את הפרק השביעי של "המרגלים" במקום את הפרק החמישי, אותו לא שידרו קודם לכן. אבל מצד שני, מדובר בפרק המשך ישיר לקליף-האנגר של הפרק השישי, ששידורו הרציף הרבה יותר הגיוני משידור הפרק החסר. אז למרות שנסיבות שידור הפרק השבוע כבר זיכו פעם את קשת במספר נמוך בממיר, דווקא שיקול הדעת שלהם הפעם היה מוצלח. רק דבר אחד, קשת, אנחנו רוצים את הפרק החסר מתישהו, בסדר? (שלמקו GRAS)

4. סרטו של מרטין סקורסזי "החבר'ה הטובים" הוא סרט משובח, שאף זיכה את ג'ו פשי בפרס האוסקר על משחקו. בנוסף לכך, הוא סרט אלים ביותר ועתיר דם. מישהו מוכן להסביר מדוע משובץ כזה סרט בערוץ 1, הערוץ הממלכתי, בשעת צהריים? ולא, חוסר המחשבה של משבצי רוממה כבר אינו תירוץ קביל בעיני (assafTV)



3. טקס הכתרת מלכת היופי היה חגיגה. ממש חגיגה. של טעם רע. מישהו העיר את מפלצת אופנת שנות השמונים מרבצה ואז הכיר לה את אופנת הפריחות. השילוב היה קטסטרופלי: צבעי פסטל זוהרים במגוון שילובים מחרידים ולבוש "ספורטיבי" שנראה שמקומו בתצוגה של הלבשה תחתונה. המפסידות את הכתר (לבבות נוצצים בגובה חצי מטר) יכולות להתנחם בכך שמצפה להן קריירה מזהירה, תרתי משמע, בהנחתת מטוסים. ואם חשבתם ששמלות ערב לבנות יהפכו את הערב לאלגנטי, טעיתם ובגדול. מי שלא רוצה להנחית מטוס יכולה בכיף לחפש עבודה כעוגת מרנג בקונדיטוריה הקרובה. גם המנחה המכובדת, יעל בר זוהר, לא התחמקה מהכיעור ויעידו על כך שדיה שהיו עסוקים מרבית הערב בניסיון בריחה נועז מהזוועה הוורודה שהנחיתו עליהם. כדי לשים לכם את הדברים בפרספקטיבה - האחיות פיק היו הדבר האלגנטי ביותר על הבמה באותו ערב, וזאת למרות המעידה המפילה מצחוק של אחת מהן. שני רגעי קסם מיוחדים במינם היו בטקס: האחד היה הכנסתה של בר זוהר במכונית לבמה בליווי מוסיקה דרמטית והרבה סרטים. לרגע חשבתי שעומדים להכריז עליה כזוכה. השני היה קטע השירה והריקוד של המתחרות, שלא היה מבייש אף טקס סיום של חטיבת ביניים המכבד את עצמו. בקיצור - היה מחריד. זו לא רק עדות להידרדרות הטעם הטוב, אלו אלי הטעם הרע היורדים אל הארץ לחגוג את ניצחונם (Slayeret).

2. "הבית הלבן" היא סדרה של טיימינג. ארבע דקות הפתיחה שלה מעוצבות בקפידה בדרך כלל כמתאבן, שבסיומו, פורצת מוזיקת הפתיחה הדרמטית. לקטוע את שידור הפרק לטובת פרסומות חלקיק שניה לפני שהמוזיקה מגיעה לשיאה היא אקט לא חכם במיוחד של טלעד. פחות מדקה אחת לאחר מכן, כשנעימת הפתיחה מסתיימת, יש יציאה מובנית לפרסומות. אירוע דומה קרה גם במהלך הפרק עצמו, וקורה שוב ושוב כמעט בכל שבוע. טיפה מחשבה, זה מה שאנחנו מבקשים.

1. אבל המאורע הבאמת מטופש של השבוע שייך למי שתרגם את הפרק של "הבית הלבן". מילא הטעות "הקונגרס צנזר את הנשיא". כדי להבין שמדובר בעצם בזה ש"הקונגרס גינה את הנשיא", צריך היה לראות את העונה הקודמת. אבל כשיש דמות בסדרה שקוראים לה ג'ק, ושמה מוזכר בפרק הזה כמה וכמה פעמים, אי אפשר להצדיק את התרגום הנוראי ל"She's at Jack's" במילים "היא ב'אצל ג'ק'". נעמי מאזוז היקרה: היא פשוט היתה אצל ג'ק!


בשולי הממיר
איזה כיף היה לראות שוב ב"24" את דמותה הנהדרת של נינה. מעריצי ג'וס ווידון ודאי שמחו לגלות שם גם את ג'ינה טורס.

קונור או'פארל התארח השבוע ב"ג'ואן מארקדיה" בתפקיד טום וויאט. אתם בטח מכירים אותו כטד מהעונה הנוכחית של "24" או כקולונל מק'נמרה מהעונה הרביעית של "באפי". יתכן גם שראיתם אותו בשלל תפקידי האורח הקצרים שהיו לו ב"פילי", "האק", "תיקים באפלה", "אי.אר" או "NYPD”.

שלל כוכבים התארחו בפרק הראשון מבין השניים ששודרו השבוע ב"סקס והעיר הגדולה": וולאס שון, המוכר לרובנו כויזיני של "הנסיכה הקסומה", קנדיס ברגן הידועה יותר כמרפי בראון - לה זאת היתה ההופעה השלישית בסדרה, וקריסטן ג'ונסון בתפקיד משעשע במיוחד המוכרת יותר בזכות תפקידה כסאלי מ"מפגשים מהסוג האישי".

סוזאן ראטן, רוקסן (לא בוז'רסקי) מ"פרקליטי אל איי", הגיחה השבוע לפרק של "באפי" ששודר בביפ. ואם כבר בענייני באפי עסקינן - מוזיקת הפתיחה של הסדרה מלווה את הפרומו למשחקי השבת בכדורגל בערוץ בתשלום. משובב נפש.