נתחיל ממשהו פשוט. אני צופה ב"דוסון קריק" (כפי שנקראת התוכנית הידועה "חריצו של נער בשם דוסון" במחוזותינו). אני עושה כן באופן קבוע, אחת לשבוע. אפילו שעה קבועה יש לי. פעם עשיתי את זה יותר באדיקות, עכשיו זו עוד תוכנית, ולא ה-תוכנית, כפי שהיא נהגה להיות לפרק זמן מסוים בעבר הלא רחוק.

הרבה השתנה בסדרה הזו מאז פגשתי אותה לראשונה לפני כ 4 שנים. הגיעו דמויות חדשות, עזבו דמויות אחרות, דמויות קיימות השתנו. כמו בכל תוכנית. כי טלוויזיה זה כמו החיים (פחות או יותר), כשלא משלמים לך מספיק כסף, אתה מחפש מקום אחר.

ג`ק הוא לא הדמות האהובה עליי (עדיין יש לי כזו?), הוא גם לא הדמות השנואה עליי. הוא פשוט שם. אבל אני מוכרחה להודות שהקו העלילתי שהתסריטאים המוכשרים (בדרך כלל) מעניקים למושא הכתבה מוצא חן בעיני בד"כ. במילים אחרות, כשג`ק מקפץ בעליזות (ועוד נגיע לזה) על המסך - לא מתחשק לי להעביר ערוץ.

ג`ק מקפי. מה בעצם אנחנו יודעים עליו? לא יותר מדי. הוא בן 17 (ברמה התיאורטית). יש לו אחות בשם אנדי. אנדי מדברת מהר. אנדי היא משוגעת. אנדי עזבה את הסדרה. ג`ק משחק פוטבול בנבחרת ביה"ס (אל תנסו אפילו לגרום לי להיזכר בתור מה. התפקיד היחיד שאני מכירה במערך השחקנים הוא קוורטרבק, וגם את זה אני לא בטוח שאייתתי כמו שצריך).

אה, וג`ק הוא הומו.

בדומה לסדרות אמריקאיות רבות אחרות, גם הדמויות ב"דוסון" מקוטלגות ע"פ איפיון בולט אחד. יש לנו את הנערה הסוררת שחזרה למוטב, הילד הטוב שלא תמיד מתחשק לו להיות כזה, הילד הרע שנמאס לו להיות כזה וכן הלאה. ג`ק הוא ההומו התורן.

הבה נחזור לרגע קצת אחורה, לתקופה בה הכרנו את ג`ק. הוא היה "הנער החדש בשכונה", ואיפיונו הראשוני היה דווקא היותו זה ש"גנב" את ג`ואי מדוסון (ועל כך שג`ואי התמימה והחסודה העבירה פרק זמן כלשהו בחברת כל אחד מגברברי הסדרה נדון בפעם אחרת). אך התסריטאים (או מי שזה לא יהיה שמחליט בנוגע לדברים האלה) לקחו את אותו איפיון ראשוני והפכו אותו.

האם זה היה מהלך טבעי לסדרה ולהשתלשלות העניינים בה? למיטב זכרוני, לא בדיוק. אפילו אם נתעלם מהאיפיון הראשוני של ג`ק מיודענו, בל נשכח שידענו את עובדת היותו לא-בתול, ושמעולם לא היה סימן מקדים למהלך העליז. אבל קרה מה שקרה, ואופס, יש לנו הומו בסדרה. מה נעשה איתו? האם נדאג לו למערכת יחסים רצינית, שתחייב את הצופים לצפות ביותר מסתם התלבטות בנוגע לזהות המינית? או שאולי נשאיר אותו מגשש באפילה וחסר כל רצון / ניסיון / אומץ / דחף ליצירת מערכת יחסים ?

התסריטאים בחרו באפשרות השניה.

במצב בו נמצאת התרבות הטלוויזיונית האמריקאית בימינו, יש הרבה גורמים שמכתיבים את אופי הסדרה והאופן בו יתנהל מהלך העניינים בה. יש שיקולים כלכליים, זניחים מבחינת הצופה ברובם, אבל עדיין קיימים. אותם שיקולים כלכליים הם הסיבה לכך שרייצ`ל מ"חברים" עובדת דווקא ב"רלף לורן", למשל. יש שיקולים פוליטיים, שאני אפילו לא אתחיל לפרט אותם.

ויש שיקולים חברתיים. כמו שבעבר (ולעיתים גם בהווה) היה נהוג לשלב "שחור ייצוגי" בכל תוכנית טלוויזיה, כיום יש את ה"הומו ייצוגי". זו תבנית שקשה להתעלם ממנה. ובעקבותיה קיבלנו את ג`ק. ההומו, בכאילו.

היתה להם, לתסריטאים, אפשרות ללכת עם העניין עד הסוף, לעבור את שלב הייסורים, ההתלבטות והסבל ולקדם את ג`ק למצב בו הוא יהיה אדם בריא ומאושר, בנוסף להיותו הומו.

נכון, ג`ק התנשק עם גבר. ואנחנו ראינו את זה. אבל מה קרה מעבר לזה? כלום! היה לנו ניסיון שידוך של ג`ן שנכשל, ולא רק זה, אלא שבפרק האחרון ג`ק וג`ן היו קרובים ללדעת זה את זו במובן התנכ"י. אני אנצל את ההזדמנות הזו, ואבקש ממישהו להסביר לי איך כמה בקבוקוני אלכוהול מסוגלים לאפשר לג`ק לשכוח את זהותו המינית, אבל בה בעת להותיר בו מספיק פיכחות ופיקחות כדי לנאום נאום כל כך מרגש ורב תובנות?

ג`ק מקפי הוא ההומו הייצוגי של "דוסון קריק", אבל רק בהגדרה, לא במהות. אז סידרו לו להתנשק עם גבר. השאלה עכשיו היא אם אנחנו, כצופים, צריכים יותר מזה. אני חושבת שכן. ואל תבינו אותי לא נכון, זה לא שאני משתוקקת מציפיה לראות את ג`ק מיישם הלכה למעשה כמה משאיפותיו, אבל אני כן אשמח לקצת יותר אמינות (עד כמה שתוכנית טלוויזיה יכולה להיות אמינה ועדין להיות מעניינת). אני אשמח לראות את ג`ק יוצא מהארון, והפעם כמו שצריך. לא יציאה הססנית שמלווה בהצצות מבוהלות לצדדים. אלא יציאה שתלווה בתופים וחצוצרות. הסיכויים שזה יקרה הם אפסיים, אבל אלוהים אדירים, אולי לפחות תראו לנו אותו מסתכל על גברים אחרים?!