אני אגיד לך מה, אסף; / מיקה / 19/03/2004
קודם כל, יש ריאליטי ויש ריאליטי.
תכניות נוסח "סטאר סרץ`" אמנם עוסקות באנשים אמיתיים, אבל הן תחרויות על אמת, לא ריאליטי, ויש את הריאליטי שהוא לצלם בזמן אמת אנשים אמיתיים ( ע"ע "העולם האמיתי", או תכניות של בראבו כמו התכנית על השחקנים ששכחתי את שמה ) - ויש את הז`אנר שמשלב, ואותו אני מתעבת בכל לבי, גם כשהוא "אפרטיס" והוא "ממש ממש טוב".
למה?
כי התכניות האלה, בדומה לתכניות של ג`רי ספרינגר וריקי לייק וואט נוט, עושות מניפולציות על אנשים בשביל להשיג רייטינג, מכניסות אותם למצבים נוראיים של לחץ נפשי ומשחקות בהם בפסיכולוגיה מרושעת, שלא פלא שחייבים פסיכולוג צמוד לתכניות האלה, ואני - מה לעשות - יש לי משהו נגד העובדה שלוקחים אנשים ועוזרים להם להקצין את הא-נורמליות הנורמלית שלהם, למצב של א-נורמליות חריגה.
ולא יעזור לך, זה מה שהם עושים. מתעסקים לאנשים בנפש, והנפש היא עניין רגיש.
אסף, כמו כשיצא הסרט הזה עם האנימציה שהיא כמעט כמו צילום ואמרו שלא יצטרכו שחקנים. תמיד יצטרכו שחקנים. תמיד. ואם זה אומר רק תאטרון יום אחד - אז בכיף. אבל מתישהו אפילו הציבור המטומטם שנוהר אחרי הריאליטי יבין שגם זה מתוסרט ומבוים, רק לא משוחק טוב, וגם אם לא, תמיד יהיה צמא לסיפורים על טבעיים, או לדרמות מרגשות, או לסיטקומים מושחזים - בנוסף לריאליטי. ואם זה אומר שרק למצוינים ביותר תהיה עבודה - סו בי איט. אם אני לא יכולה להיות מצוינת, עדיף שאני אעשה משהו אחר ממילא.
אז לא, השנאה שלי לא נובעת מזה שאני שחקנית. השנאה שלי נובעת מהעובדה שריאליטי זה בעיני שיא הקוטן שהאופי האנושי מסוגל לו. אוקסימורון מאץ` - ריאליטי הוא השפל. מדרגה אחת לפני הנאצים - כן, נאצים - זה לעשות ניסויים באנשים, ומהניסיון שלי, ניסויים נפשיים זה לא פחות נורא מניסויים פיזיים על גמדים.
איכסה על הריאליטי, על מי שעושה אותו ומי שצופה בו.
אני עם מיקה / slayeret bojarsky / 19/03/2004
אמנם הצבעתי דוקומנטרי אבל אם הייתי יכולה הייתי משנה לריאליטי.
בנוסף לסיבות שמיקה ציינה, בריאלטי שלי יצא לראות (ויצא לי לראות כמה וכמוה אני לא מכלילה אמריקן איידול למיניהם ברשימה) היה המון דגש על הצדדים הלא יפים של בני האדם ולי זה עצוב לראות. זה לא היה חייב להיות ככה. הישרדות הראשון קבע את הטרנד - מי שתוקע סכין בגב לאנשים מצליח ובזאת נחתם גורלן של תוכניות הראילטי למיניהן.
ריאלטי מבחינתי זה בידור מהסוג הנמוך והזול ביותר שיש.
לכל שונאי הראליטי / emily / 20/03/2004
אין לי אלא להמליץ על הראליטי הבריטי ובראשו castaway 2000 - סדרה מופתית, איפשהו בין ראליטי לדוקיומטנרי. במובן מסויים זה ניסוי בבני אדם (תקעו אותם באי לשנה) אבל בלי מניפולציות, בלי העפות ובלי מיליון דולאר בסוף. רק ניסוי חברתי מרתק וטלויזיה שגם אם אני לא מרגישה בנוח לקרא לה איכותית (אפשר להדביק את התואר הזה לתכנית שמפיקיה השתדלו להתערב כמה שפחות?), היא בהחלט מאוד מאוד מהנה ומספקת לצפיה.
אבל יש / יערה / 21/03/2004
ריאליטי אחר. אני לא בטוחה שאפשר לקרוא לזה בכלל ריאליטי, כי למרות שהכל שם הוא בעצם מה שנקרא "זמן אמת" אין לזה שום מטרה מלבד... אני לא בטוחה לחלוטין, אם לומר את האמת. מחקר סוציולוגי, אני מניחה, אבל אי אפשר להכחיש שזה נעשה גם קצת מטעמים של רצון להשאיר חותם. מצד שני, בכל התכניות יש משהו מזה, לא? לא משנה. הביביסי עשו שתי תכניות ששודרו השבוע ושבוע שעבר בערוץ שמונה (ובטח יזכו לשידור חוזר) שבהן הם לקחו קבוצה של ילדיםילדות בגילאים 10-12 ופשוט סגרו אותם בדירה למשך חמישה ימים. הם היו לגמרי אחראים על עצמם וצוות הצילום היה רשאי להתערב רק כשנשקפה ממש סכנת חיים לילדים (למרות שההגדרות שלי ושלהם לסכנה קצת שונות. כשנשרפה מגבת, למשל, ואיימה להבעיר גם את שאר המטבח, הצוות לא התערב). בלי שום עניין בתחרות או משהו כזה, פשוט לראות מה קורה. לא יצא לי לראות את התכנית של הבנות, אבל האחת של הבנים היתה באמת מרתקת. ובגלל זה טוב שיש ערוץ שמונה.