ברוב סדרות טלוויזיה מוצגות הדמויות הגבריות כחזקות ואילו הנשים שלצידן כחלשות. דומה שרק בשנים האחרונות זכינו לצפות בכמה דמויות נשיות לא פחות חזקות מכל הג'ק באוורים, הטוני סופרנואים וההומר סימפסונים למיניהם.

כיום, ניתן למצוא המון נשים חזקות וראויות על המסך. לצערנו, קצרה הידיעה מלהזכיר את כולן. בד בבד עם הימצאותן של אלו, עדיין קיימות על המסך דמויות נשיות שעושות עוול לאישה. דמויות שהן על תקן "האישה הקטנה", שמנציחות סטריאוטיפים של נשים רעות וכלבתיות, שלא לדבר על ה"מודל לחיקוי" של הטלנובלות, עם נשים שרק רוצות להתחתן ושתעשינה דברים משפילים בדרך.

לרגל יום האישה הבינלאומי, מגיש "המסך המפוצל" סקירה קצרה, בשני חלקים, על דמויות נשיות חזקות בטלוויזיה.


המכושפות
לא היה, אין, ולא יהיה לעולם מודל פמיניסטי נשי נפלא כמו פיבי, פייפר ופייג', האחיות לבית האליוול. מדי שבוע נאבקות שלוש המכשפות הצעירות בכל העולם התחתון, ערפדים ורוחות, שדים ומכשפים, אורות שחורים וגברברים מזילי ריר. כל זאת בעודן משמשות גם כאימהות, נשות קריירה, יועצות בקנה מידה לאומי, בנות זוג אוהבות וסמלי סקס. בכל פרק הן מבלות שעות ברקיחת שיקויים, הזזת קריסטלים מעל מפות העיר וכמובן, חריזת חרוזים. בסיום כל זאת הן פותרות את התעלומה (מוקדם או מאוחר יותר, תלוי באורך ובצבע השיער באותו הפרק), מתזזות את ישבניהן העטויים היטב במכנסי ג'ינס הדוקים או במיני צמוד אל מקום הפשע וסוגרות עניין עם בן הבליעל השבועי. הא לך, יריב אכזר, על שהעזת להכתים את מפת השולחן שלי בדמך המתועב.

למראית עין, שלוש האחיות לבית האליוול הן אכן כל מה שמייצג נשים חזקות בטלוויזיה. והן ככה. באמת. רק לא באופן עקבי. שכן אף לא אחת מהן אינה מצליחה להשליט סדר אמיתי בחייה, חצי מהזמן הן מבלות במשחקי מחבואים עם השדים מאחורי הספה בסלון, וכולן נואשות לגברים ולאהבה לא פחות מקארי וחברותיה. וכשאותה אהבה באה, הן תמיד יסתירו באדיקות את סודן הגדול מהגברבר הלא-חושד עד שיהיה זה מאוחר מדי, ואז ישבו וינגבו את עיניהן (לא חזק מדי, שהמסקרה לא תיהרס) במשך חצי עונה, בדיכאון מוחלט. שחרור האישה, אכן. ובקשר לזה שהן פותרות את העלילות שלהן בעצמן? נכון בהחלט. עד שהן נתקלות במכשול, בשיקוי שהיה חסר בו סוכרזית, במילה שאין לה חרוז. או אז, מיד נושאות כל השלוש את עיניהן המאופרות בקפידה אל השמיים וזועקות פה אחד "לייייאו!" ומיד מגיע המושיע השרירי, במערבולת של אורות כחולים, להציל את היום.

ולמה זה כך? לא מכיוון שארון ספלינג הוא שוביניסט שמנסה לחתור תחת האישה המודרנית. גם לא מכיוון שהוא פמיניסט שקצת הלך לאיבוד בדרך, כמו שרבים חושבים. ל"מכושפות" יש את כל הפוטנציאל, התכנים והחזון להיות סדרה פמיניסטית בועטת בדיוק כמו "באפי", אלא שכמו בנושאים רבים אחרים, היא נמנעת מכך. היא נשארת בקונצנזוס, בלי דעה אמיתית על מקומן האמיתי של הנשים בחברה, בלי ניסיון אמיתי לשנות, להעביר מחאה או אפילו לאשר את המצב הקיים. פיבי, פייפר ופייג' מכסחות לרעים את הצורה, ובסוף היום חוזרות הביתה לזרועותיהם החסונות של הגברים שלהן. כי ככה זה באמת בחיים, לא? אוי ווי! נשברה לי ציפורן! לייייאו! (ליאה)



באפי אן סאמרס
בכל דור יש קוטלת אחת בלבד. אבל רק פעם אחת בכל ההיסטוריה קמה קוטלת כמו באפי סאמרס.

הקוטלות ניחנות ביכולות פיסיות מרשימות. הן חזקות מאוד. יש להן רפלקסים מדהימים והן זריזות להפליא. והן גם מחלימות מהר.

אבל באפי סאמרס שונה מכל הקוטלות שהיו לפניה. היא לא מוותרת על האפשרות שלה לחיות חיים נורמליים בתוך כל השיגעון הזה. היא לומדת בתיכון (ואח"ג בקולג'), יש לה משפחה (אמא ואחות שצצה לה מאיפשהו. וכמובן גם אדם יקר שהוא יותר מאבא בשבילה) ובעיקר חברים שאותם היא אוהבת ואיתם היא מסתובבת. ומעבר לזה, באפי היא פקחית, מהירת מחשבה, טקטיקנית מצוינת ואסטרטגית לא רעה בכלל. היא הסיוט של כל ערפד, והיא בלתי ניתנת להכנעה. לא רק מבחינה פיסית, אלא גם - ובעיקר - מבחינה מנטלית. באפי היא הדמות הנשית האולטימטיבית בטלוויזיה (איתן גשם).

סידני בריסטו
הסוכנת החשאית החטובה והאהובה נולדה בלי שום כוחות-על. היא לא אמא חד-הורית ואין לה משפחה של ממש, למעט אבא שהיחסים עמו בעייתיים, ואמא שנחשבה כמתה במשך שנים רבות. סידני בריסטו היא בסך הכל בחורה רגילה (בחורה שנראית קצת טוב יותר מבחורות רגילות, אבל עדיין רגילה...). אבל, בעצם, סיד היא בחורה מאוד מאוד לא רגילה. היא מתעקשת ללמוד בקולג', למרות שזה הופך את חייה לכמעט בלתי אפשריים. היא משקרת לחבריה הטובים ביותר כל הזמן, למרות שאדם נורמלי היה משתף אותם בסודות הכמוסים ביותר. היא עובדת, לכאורה, עבור ארגון שהיא שונאת ועבור האדם שאותו היא הכי מתעבת. היא מסכנת את עצמה בצורה מטורפת לגמרי כסוכנת כפולה כדי לנקום את נקמתה באיש שרצח את ארוסה. היא קרת-רוח, יעילה וזריזת מחשבה בשדה הקרב, אך כשזה מגיע לענייניה האישיים ולרגשות שלה היא יכולה להיות פזיזה על גבול חוסר האחריות. בסופו של דבר היא תמיד מצליחה לצאת מכל צרה בזכות התושייה שלה ובזכות העובדה שיש לא מעט אנשים שאוהבים אותה וחפצים ביקרה. למה הם עוזרים לה? זה סוד הקסם של סידני. זה מה שהופך אותה לבחורה רגילה, אך עם זאת מיוחדת כל כך (איתן גשם).

ליילה מורגן
לא כל כך קל לאהוב מישהי שעובדת עבור ארגון כמו "וולפראם והארט", ולא רק עובדת, אלא גם עושה את זה בצורה יעילה מאוד. ובכל זאת, ליילה מורגן היא דמות אהובה ומוערכת למדי בקרב צופיה של "אנג'ל". זה לא רק מפני שהיא יפהפיה כמו דוגמנית בע"מ, אלא בעיקר מפני שמדובר באחת הנשים המרשימות ביותר על המסך הקטן. שורדת נצחית, ולא בכדי. יש לה אמביציות והיא מממשת אותן. היא חכמה ומתוחכמת. יודעת לשחק משחקי מוחות עם הטובים ביותר, ולצאת כשידה על העליונה. וגם כשהיא מפסידה, היא מפסידה עם סטייל ותמיד שומרת לעצמה דרך מילוט. פחד? לא מושג שנמצא בלקסיקון שלה בכלל. אפילו אנג'ל מעריך אותה, למרות שהוא לא יודה בזה לעולם, שלא לדבר על ווס, שעושה רושם שנשבה גם הוא בקסמיה. ליילה מורגן היא אישה שעובדת בארגון שורץ גברים, שהצליחה להגיע לטופ ולשרוד. והדרך שלה לשם היתה בדיוק כמו שכתוב בספר - בלי לבחול באמצעים. בלי לפחד מאף אחד. בלי להסס להשתמש במרפקים ובלי להרוג אף אחד. טוב, כאן זה "וולפראם והארט", אז היו כמה, אבל היא עשתה את זה בסטייל. היא עשתה את זה בצורה מאוד ליילה מורגנית. ובגלל זה היא בטופ. ובגלל זה היא מודל לחיקוי (איתן גשם)



לילה
לא מספיק שכל חייה היא חשבה שהיא חייזרית, לא מספיק שהיא נאלצת להסתיר את עובדת היותה בעלת עין אחת בלבד, ולא מספיק שרק בגיל מאוחר מסתבר לה שהיא בכלל לא חייזרית, היא גם נאלצת להתמודד במקום עבודתה עם פרופסור מזדקן ושוביניסט, בחור צעיר וחרמן שרק מת להשכיב אותה, עוד בחור צעיר וחרמן שרוצה לצאת איתה, רובוט חסר-טאקט שרק רוצה לגנוב ממנה (טוב, אבל את זה הוא עושה לכולם), ואיש-סרטן שלא רוצה ממנה כלום, בעצם. ואת כולם היא מכניסה לכיס הקטן שלה, עם יד אחת קשורה מאחורי הגב ועין אחת עצומה.

לילה היא בחורה חזקה בעולם של גברים, כי דומה שגם בעוד אלף שנה נשאר היחס לנשים כשהיה. היא עובדת כטייסת חללית, תפקיד שנחשב (בטרם ימי ג'יינווי) כמשהו שרק גברים יכולים לעשות. בכלל, עושה רושם שלא ממש כדאי להסתבך עם לילה שלנו, שכן היא יודעת, כמאמר הפתגם, קונג פו... (ברק דיקמן).

פגי באנדי
לכאורה, מה לפגי באנדי ולנשים חזקות? היא עקרת בית. אם יש משהו שפמיניסטיות-מבעירות-חזייה סולדות ממנו זה צמד המילים "עקרת בית". כאילו, מה? אישה לא יכולה לצאת ולעבוד כמו כל גבר אחר? אז זהו, שלא. לא פגי שלנו. היא התחתנה כדי שלא תצטרך לעבוד. שבעלה יעבוד קשה, למה שהיא תעשה משהו? הילדה שלה שוכבת עם חצי עיר? הבן שלה לוזר? למי אכפת?! כל עוד יש או?פ?רה בטלוויזיה.

פגי באנדי נותנת כבוד לעקרות הבית. הן לא צריכות לדאוג לבית, הן לא צריכות לדאוג לילדים. היא הפמיניסטית האמיתית. כאילו היא אומרת "כבר תקעתם אותי במשבצת עקרת הבית? חכו חכו, אני לא אעשה כלום! אני לא חייבת לכם שום דבר!". וכל עוד אל באנדי דואג להעביר לה את המשכורת ולהתייצב מחוסר הכרה לסקס פעם בחודש (שגם את זה היא לא ממש צריכה, יש לה "אביזרי אמבטיה" שעושים את העבודה נאמנה), פגי באנדי יושבת עם הרגליים למעלה, מציתה סיגריה ואוכלת בון-בון. ששש! אל תפריעו לה! יש או?פ?רה! (assafTV)

דבי נובוטני
היא מגושמת, היא חטטנית, היא מביכה, היא גסה, היא וולגארית, היא קולנית, היא עקשנית, אין לה אלוהים ובטח שלא פרות קדושות, והיא אחת האמהות הטלוויזיוניות האוהבות והטובות ביותר. כאמא לבן הומוסקסואל, לא אחת המשימות הקלות בייקום, מצויה דבי בעולם אליו לא בחרה להיכנס, אך בו היא משתלבת בצורה מעוררת הערצה. הפתיחות והליברליות שהיא מפגינה, החמימות האנושית והמעורבות החברתית הכה גדולה שלה, הופכות אותה לדיווה של ממש. היא לא נטולת מגרעות, כאמור, ולא חפה מתכונות שביום טוב מקנות לה מימד של מעצבנת או נודניקית. אבל כמו כל אמא, או לפחות אמא טובה, היא בשמחה תקריב את חייה עבור שלמותה של שערה משערות ראשו של מייקל בנה. וכמו כל אחות, או לפחות אחות מושלמת, היא תקרע את ישבנה כדי לדאוג ולטפל באחיה חולה האיידס. וכמו כל אישה, או לפחות אישה חזקה, היא תלחם בשן ועין עבור ערכיה ומטרותיה, ותשתמש בפה הגדול שלה ובאוצר המילים הצבעוני כדי להשמיע בקול פעמונים את דעותיה לכל מי שמוכן להקשיב, ובעיקר למי שלא. דבי היא דמות נשית נדירה בנוף המקומי, ובעיר כמו פיטסבורג, מסתבר, למצוא פינה משפחתית חמימה אכפתית וקטנה כמו הדיינר שלה, זה בערך כמו למצוא סטרייט מסתובב בשדרות ליברטי (JW).



סי ג'יי קרייג
מעט מאוד אנשים יכולים לשמש בתפקיד הדובר בבית הלבן. זה תפקיד שיכול להוציא אדם מדעתו. רק אנשים בעלי תכונות מאוד מאוד מסוימות יכולים לעמוד בו. בשביל זה צריך סבלנות רבה, קור-רוח מדהים, משמעת עצמית גבוהה, יכולת להיכנס לפרטים הכי קטנים ולהבינם במהירות רבה, זכרון מדהים, יכולת ליצור קשרים אישיים עם קולגות, יכולת לתמרן בין אנשים, קסם אישי בלתי מבוטל, תחכום פוליטי, ערמומיות, יכולת מניפולטיבית וקצת מזל.

סי ג'יי קרייג פשוט נולדה לתפקיד הזה. יש לה מכל התכונות שצוינו לעיל ובשפע. ולכל זה היא מוסיפה המון חוכמת חיים, המון אהבה שמורעפת לסובבים אותה, ובעיקר לחבריה, נאמנות אין קץ לאלה שהיא עובדת עבורם ולמדינה שלה, חוש הומור מפותח, שנינות טבעית ויכולת נדירה לשמור על הערכים שהיא מאמינה בהם, למרות כל הבחישות, היצרים והפוליטיקה שמסביבה. אבל שיהיה ברור - היא לא פראיירית של אף אחד. הו לא (איתן גשם).

אלינור פראט
היא עובדת במשרד שהרוב המכריע בו הם גברים דומיננטים, ובכל זאת היא מצליחה לא אחת להאפיל עליהם, בכאריזמה שלה, בעקשנות החיובית שלה, ביושר שלה. אלינור היא דמות מרתקת, במיוחד בגלל הנתונים הפיזיים שלה: היא לא סמל הדוגמנות הרגיל, אפשר אפילו לכנות אותה "שמנה", ובכל זאת היא מצליחה להיות אחת הדמויות היותר מרשימות שיש בטלוויזיה.

לאחרונה הפכה אלינור לאם חד-הורית, ועשתה זאת מבחירה. היא נאלצה להתמודד מול תובע נלהב מדי שהטריד אותה מינית ואחר כך האשים אותה שהיא זו שהטרידה אותה, ואפילו הופתעה לגלות שיצא לה שם לא מחמיא במיוחד בין כותלי בית המשפט. אבל שום דבר מכל אלה לא ישבור את רוחה, או יפגע במוחה המשפטי החד כתער. אלינור היתה ונותרה אחת הדמויות הכי מרתקות שהצליח דיוויד אי קלי ליצור אי פעם (ברק דיקמן).

קארן מרסדן
אשתו הנובו-רישית של דיוויד הסנוב ב"רגליים קרות" התחילה כ"אשתו-של". בעוד דיוויד עבד יומם וליל בעבודתו היוקרתית, קארן נשארה בבית לחתל את התינוק ולהיראות ייצוגית כאשר דייויד מארח לקוחות בבית. אבל אט אט התגלתה קארן כאישה אינטליגנטית וחריפה היודעת מה היא רוצה. היא ויתרה על עצמאותה לטובת הנישואין, אך הצליחה לחזור אל מעגל העבודה ולגלות חוש עסקי מפותח לא פחות מזה של בעלה. קארן גם משמשת כחברה תומכת לרייצ'ל ולג'ני, בתור בעלת הנסיון בנישואין ובחיים. חיי הנישואין שלה מחקו מעט את זהותה אבל קארן ידעה להתגבר על זה, למצוא את עצמה מחדש ולהתגבר על מכשולים ופיתויים רבים. בתור דמות שעוררה בתחילת הסדרה אנטגוניזם וקרירות, קארן סיימה את הסדרה כדמות עצמאית, חזקה, מעוררת הזדהות ואהדה (assafTV).




אל החלק השני