To the English Version

קומפלקס "הוליווד היילנד" בשדרות הוליווד הומה אדם, ואני יושבת לי על ספסל ומשחקת בניחושים, מנסה לאתר את אנדי האלט. נכון שלפני הפגישה הרצתי את השם שלו בגוגל וראיתי תמונות, אבל עדיין, עבורי הוא בינתיים לורן, השד הירקרק, אדום העין ומחודד הקרניים מהסדרה "אנג'ל". לרגע אני כמעט חושדת בטעות באיזה יפני מקריח בן ארבעים ומשהו, אבל מייד מגיע אנדי האמיתי, והוא נראה נהדר, והרבה הרבה יותר גבוה.

אנחנו מתיישבים במסעדה חביבה, מתמקמים בנוחות עם קוקטיילים ביד, ומתחילים בראיון. אף אחד, בכל החלל העצום ורחב ידיים הזה - וזה כולל את המלצרית החביבה ועמוסת המייק-אפ שלנו - אינו יודע שמתהלך ביניהם סטאר אמיתי, אדם שמשחק בסדרה מצליחה וקאלטית בפריים טיים. אנדי, מצדו, נראה מאוד מרוצה מהסידור.



אז איך התגלגלו הדברים ויצא שעשית את אנג'ל? אני שואלת, והוא נועץ בי מבט. "אני מתכוונת לסדרה אנג'ל", אני ממהרת לתקן את עצמי. "איך הגעת לעשות את הסדרה?"
אנדי מחייך ומשיב, כשהגעתי ללוס אנג'לס לראשונה, לפני שבע שנים - אלוהים, אני נמצא פה כבר נצח - הגעתי עם ידידה שלי, דון, שהיא קרובת משפחה של ג'וס ווידון, כך שיצא שהכרתי אותו על בסיס חברתי לפני הכל. הוא נהג לצפות בי ובחבריי שרים באיזה קריוקי-בר בהוליווד, הייתי נוהג להתחנן בפניו שיבוא אתי לבר הזה. גורר אותו בכוח. זה היה מקום מפחיד, אבל ממש מפחיד.

יותר מדי "זול" בשבילו?
טוב, הוא דווקא מחבב דברים מן הסוג הזה, אבל במקום הספציפי הזה היה לוח מטרה כזה עם חצים, ואנשים ממש היו יכולים לשחק מטרה (בבר), ואני מדבר אתך פה על שחקנים רציניים, כבדים. עכשיו, הלוח עצמו - אלוהים, זה היה הסידור הכי מטופש בעולם, נהגתי להתלונן על כך למנהל כל הזמן - הלוח הוצב באמצע הבר. אנשים רוקדים להם להנאתם, ופתאום אתה רואה איזה חץ מתעופף לכיוונך, ואתה פשוט חייב להתכופף, שלא תיפגע ממנו. אני רציני. אלו היו שחקנים כבדים לגמרי, והיה ביניהם אחד, ג'ים, שהיה אלוף החצים של המקום, והוא, לא עניין אותו אף אחד. אם עמדת בדרכו ללוח, הוא היה משליך את החץ שלו בכל מקרה.

נשמע כמו בחור מקסים. אני יכולה להכיר אותו?
אוה, הוא מת. חטף מכת אלה על הראש ונהרג, כך שלדאבוני את לא יכולה לדבר אתו. בכל אופן, ג'וס פיתח את הרעיון הזה בראש שלו, ואז ראיתי אותו בשדה התעופה, והוא הציע לי "מה דעתך לבוא ולהיבחן לתפקיד הזה?" ואחר כך הוא אמר לי ישר ולעניין "אתה היווית את ההשראה לדמות", מה שהיה מאוד נחמד, אבל הוא הוסיף ואמר, "זה לא בהכרח אומר שתקבל גם את התפקיד", כי לא היה לי בכלל ניסיון.



אז אם מישהו אחר היה מקבל בסוף את התפקיד שאתה היית לו ההשראה, זה היה יכול להיות ממש מבעס, לא?
וואי, ברור שהייתי מתעצבן. הייתי יושב בבית מדי שבוע, צופה בסדרה וצועק למרקע "יא חתיכת נבלה!" אבל נבחנתי, ואז נבחנתי שוב, ושוב, עד שלבסוף זכיתי בתפקיד. הייתי אמור להופיע לתקופה קצרצרה, לשניים, שלושה פרקים.

אבל הקהל השתגע עליך לגמרי.
כן, מה שהיה נהדר. ממש ממש נהדר.

האם אתה מוטרד מהעובדה שהתפקיד שלך כרוך באיפור כבד ופרוסטטות?
כן!

ולכן לא ניתן לזהות אותך כלל? אני מסיימת את השאלה שלי.
לא, החלק הזה דווקא טוב. אני נהנה מכל עניין האנונימיות הזה.

אתה זוכה ליהנות מהמיטב שבשני העולמות?
כן.

והאיפור מציק לך?
משהו בן-זונה. אני שונא את האיפור!

לפחות אתה נהנה מהזמן שיוצא לך לבלות במחיצת המאפר?
דיין הוא אמן איפור ממש מוצלח. הוא מקצוען אמיתי, שזכה בפרסי אמי על העבודה שלו. דיין קו?ל לגמרי, אלא שכל תהליך האיפור הזה הוא ארוך ומתיש, ואני לא מסוגל לשבת בשקט למשך שתי שניות. חוץ מזה, האיפור מתבצע בדרך כלל בשעות מאוד מטופשות של הבוקר.

ארבע בבוקר, למשל?
כן.





כפי שוודאי הצלחתם להבין בעצמכם עד עכשיו, מחשבתו של אנדי נוטה להתפזר. בכל שאלה פשוטה וסתמית לכאורה, מסתתרת תשובה נהדרת, מעניינת, ועולה על כל ציפיות המראיין. הוא אוהב לדבר וזה ניכר בו מאוד, אבל בשלב הזה אני מחליטה שמיצינו את שיחות החולין, וחותכת לשאלות המעניינות באמת.

אז מה דעתך על הצטרפותו של ג'יימס מרסטרס לקאסט בעונה החמישית? אתה אוהב את מה שהוא מביא אתו?
כן. לג'יימס יש המון מעריצות, הא? המון מעריצים עברו בעקבותיו לצפות בתוכנית. הוא גם מוסיף המון סצינות אקשן, ומאחר שלדמות שלו יש כל כך הרבה היסטוריה ומטען, הוא מוסיף גם רובד אחר של עומק. ומלבד זאת, זה מספק את ההזדמנות לעבוד עם אנשים חדשים, פרצופים טריים, וזה תמיד טוב.



מתי גילית שקורדיליה לא תשוב לסדרה לעונה החמישית, ומה הרגשתך בעניין?
אני מניח שזה היה באפריל או מאי, אבל אין לי זיכרון חד ומדויק. כל מה שאני זוכר הוא שהייתי בבית הורי, בקייפ קוד, כדי לשמוע את החדשות על הסדרה, ואז הסתבר לי שאכן הוזמנה עונה חמישית לסדרה, אבל קורדיליה היא לא חלק מהעסק. ואני זוכר שהייתי מופתע, אבל באותו הזמן גם ידעתי שהיא הרה ועומדת ללדת, והיה לי הגיוני שהיא תרצה לבלות זמן במחיצת התינוק שלה.

היא נראתה מופתעת בעצמה לנוכח החדשות, כלומר, אתה ברצינות מאמין שההחלטה היתה שלה?
בכנות, אני לא יודע. אני רק יודע שהיא רצתה את ההזדמנות לגדל את הילד שלה, ועם לוח הזמנים שהיה לה לפני כן בסדרה, זו לא היתה באמת אפשרות. זה פשוט לוקח כל כך הרבה זמן לצלם את הסדרה הזאת. כל כך הרבה זמן. צילום פרק אחד לוקח שמונה ימים, שמונה ימים ארוכים, וזה מתיש, כך שאני יכול להבין למה מישהו יבחר שלא לעשות את שני הדברים במקביל. אבל אני גם חושב בנוסף, שג'וס והחבר'ה הרגישו שהדמות שלה, לא יודע, די מיצתה את עצמה, הגיעה לנקודת רווייה, או משהו. אבל אני לא ממש רואה את זה, ככה שיצא שהופתעתי. אבל אני אוהב אותה. היא פשוט אחת מהבנות האלה שתמיד נמצאת בשליטה, אישיות עוצמתית. היא תזרוק לך ישר לפנים את כל מה שמפריע לה על הסט.

אז יש בה בעצם המון מקורדי?
כן, בערך. רק ללא החלק הביצ'י. היא פשוט מאוד ישירה, ויש לה נוכחות כזו עוצמתית.

ועכשיו שאין יותר קורדי, בעצם לא נותרו לכם דמויות ראשיות נשיות (מלבד פרד). מה הרגשתך בעניין?
אני לא ממש מבחין בעניין, מכיוון שרוב הסצינות שאני מופיע בהן מכילות גם נשים. ויש לנו את מרצדס מקנאב, שהיא מצחיקה ונהדרת. אני אוהב אותה.

מה דעתך על השינויים בעונה החמישית. הפורמט החדש, הסטים החדשים?
אני משתגע על הסטים החדשים. זה כזה כיף. הכל גדול יותר ופשוט, טוב... חדש, בעצם. אבל גם חם שם כמו בתוך מפשעה, ואת יכולה לצטט אותי. בין הטייקים אני פשוט מוכרח ללכת ולעמוד מתחת למזגנים, אחרת אני עלול להימס. זה מגוחך. אבל למעט הפרט הקטן הזה, הסט החדש הוא הדבר. אני פשוט לא בטוח אם זה בכלל היה כיוון העלילה הנכון. עבורי, זה כאילו שאנחנו אומרים שאנחנו נכנסים לשם (וולפראם והארט) על מנת לשנות מבפנים, אבל המקום הזה פשוט כל כך מרושע, ש... אני לא יודע.

ניכר שאנדי הפך בנושא לא מעט, ועם זאת קשה לו למצוא את המלים המדויקות. אני תוהה אם להמשיך וללחוץ, אבל חייבת להודות בפני עצמי שלו הייתי אני בנעליו, גם לי היה קשה עכשיו להתנסח. ובכלל, למרות שנודע ברבים על ביטול הסדרה, לא הייתי רוצה להתעסק עם התסריטאים, וברור כשמש שגם לו הרעיון לא קורץ. החלטתי לשנות את הנושא ולכוון למחוזות קצת יותר עליזים וצבעוניים.

מה הפרק האהוב עליך?
וגאס.

נו, אין הרבה יותר צבעוני מווגאס. "הבית תמיד מנצח"?
כן, זה הפרק האהוב עלי. אהוב-אהוב-אהוב! לא בגלל שכולו מתמקד אך ורק בי, אלא בגלל שזכינו לנסוע ולצלם על הסט בלאס ווגאס. בדרך כלל כשאנחנו יוצאים לצלם באתרי צילום, זה פה בסביבה. איזה בית ישן, או תחנת דלק. כך שזה היה כיף. ומלבד זאת, תמיד רציתי לככב בהופעת ווגאס משלי, וזה היה כמו הופעה אמיתית בווגאס, אם לא מביאים בחשבון שכל האנשים שצפו בי, קיבלו על זה תשלום.

זוכר את הסצינה שבה ג'וס שיחק את אחיך ורקד את "ריקוד האושר" המגוחך ההוא? איך הצלחת לעמוד בצילומי הסצינה הזו? או במילים אחרות, כמה טייקים באמת נדרשו?
מלא טייקים. אבל לא ידעתי שזה הוא, הוא שמר את זה בסוד.

אתה חושב שזה היה יכול להיות משעשע יותר לו ידעת?
לא, אחרי כמה זמן גיליתי את זה, אבל הוא נורא ניסה שזו תהיה הפתעה גדולה, אז הוא אפילו דאג לעשות את האיפור שלו בחדר נפרד. והסיבה שאני זוכר את זה, היא שהמאפרים היו צריכים לשרת אותו כל הזמן, ושמעתי אותם אומרים דברים כמו "אוי, צריך ללכת לאפר את נאמפר בקרוואן החום", ואני חושב לעצמי כל הזמן הזה, "מי זה לעזאזל הנאמפר הזה, ומה פתאום הוא מקבל יותר השקעה ממני?" עכשיו, כשהלכנו לעשות את החזרות, זה היה ממש בתוך היער, ואני איחרתי, והם נאלצו לחכות לי. והעניין הוא שבדרך כלל אני ניגש לפני החזרות לשחקנים האורחים ומציג את עצמי בפניהם, אבל בגלל האיחור שלי, הפעם זה לא בא בחשבון. ואז ראיתי את נאמפר, והוא עשה את הריקוד המגוחך הזה, ואני חשבתי לעצמי "או, אלוהים, מי זה המטורלל הזה?" חשבתי שהוא ממש זבל. ו... רגע, איך בעצם גיליתי? הממ...

הוא פתאום צעק "קאט!"?
הוא מחייך. "כן, בטח. זה מאוד מצחיק. עמדתי ליד דיוויד בוריאנז והוא כולו בקטע של "א-לו-הים! אתה יודע מי זה?" והוא גילה לי, וג'וס ממש חטף עצבים על כך שדיוויד גילה לי".



מה אתה הכי אוהב בלורן?
אני מניח שאת העובדה ש… את זוכרת בעונה הרביעית, כשאנג'ל הופך לאנג'לוס, ואומר לכולם דברים מרושעים נורא? טוב, אז למעשה לא ממש היו לו הרבה דברים מרושעים להגיד על לורן, ובשלב הזה התחלתי להפנים שזה ממש מגניב. אין שום סיבה אמיתית להיטפל ללורן. הוא בקטע של "כן, אני מה שאני, ואני לא יוצא ונלחם אתכם את הקרבות, אבל אין לך שום דבר מהותי להגיד לי מעבר לזה". אני גם אוהב את העובדה שיש לו נטייה שכזו להסתדר עם כולם. למשל, היה איזה קטע לאחרונה שספייק עלה לכולם על העצבים, ורק לורן היה כזה: "בסדר ספייק. ש-לום!". את מבינה, הוא לא מוכן לשפוט אף אחד, כי הוא מגיע מהיקום הזה, פייליאה, ושם - את יודעת - כולם נטפלו אליו כל הזמן. והוא שנא את פייליאה, כי הוא שמע מוזיקה, ואף אחד אחר לא הבין על מה הוא מדבר, וחשבו אותו למשוגע. ואז הוא הגיע לאל איי, שם אמורים לקבל את כולם, ואני חושב שהוא יהיה האחרון לשפוט אחרים, מכיוון שהוא סבל מזה כל כך בעצמו.

מה אתה לא אוהב אצלו, אם בכלל?
הייתי שמח אם לורן היה קצת יותר… את יודעת מה? לא, אני מסופק.

לו יכולת לשחק כל דמות בבאפיוורס, באיזו דמות היית בוחר?
וואו, זו שאלה ממש מוצלחת. אלו כולן שאלות מאוד מקוריות. זה מטורף. זה לא קורה לעתים קרובות.

תודה, זה כנראה בגלל שלאנשים ששואלים את השאלות לא אכפת מהסדרה. הם אפילו לא רואים אותה.

אני רואה שאנדי מתקשה מעט לעכל את השאלה ששאלתי, אז ניסיתי לדרבן אותו.

אולי מישהו כמו אנג'ל, גיבור?
לא. לא-לא-לא!

ספייק? קורדי? מה אם יכולת להיות, נניח, דראג-קורדי?
זה די מה שאני, בתכל'ס! תגידי, אפשר לדלג על השאלה?



אני רואה שעדיין לא נוח לו עם השאלה ומחליטה לעבור הלאה לנושא יותר בטוח.

מה אתה אוהב לראות בטלוויזיה?
לארי סנדרס. אני מת על הסדרה הזו! נכון יש את ארטי, המפיק? אז הוא הדמות האהובה עלי, הוא עונה בכלל מבלי לחשוב על התשובה, ומייד פוצח בחיקוי של הדמות.

אתה צופה גם במשהו שמשודר בימינו?
השופטת ג'ודי. אני מת עליה. אז אני צופה ב'השופטת ג'ודי', 'לארי סנדרס' ו'פחות או יותר'. אלו שלוש התוכניות שאני רואה. בשביל זה יש לי טיבו.

האם מטרידה אותך העובדה שללורן אין חיי אהבה?
לא, בכלל לא, בגלל שגם אני ככה. ככה אני בחיים האמיתיים שלי, כך שאני לא יכול לדמיין אפילו איך משחקים מישהו שצריך להתמודד עם מערכות יחסים.

אף פעם לא היית במערכת יחסים?!
לא, ברור שהייתי. זו בדיוק הסיבה שאני לא רוצה לשחק מישהו כזה. אני אהיה רווק לנצח. לעולם ועד. אני אוהב, אוהב, אוהב להיות רווק.

לעולם לא תרצה להתחתן, להביא ילדים לעולם?
ל-עו-לם! אני לא מצליח לחשוב אפילו על משהו גרוע מזה בעולם כולו. יש כל כך הרבה אנשים על הפלנטה הזו ממילא, שאנחנו ממש לא צריכים עוד. ואני, אני לא יכול אפילו להגיע לפגישה בזמן, אז לגדל ילד? מה זה? אני לא מצליח לדמיין עונש חמור יותר מזה.

טוב... אז תגיד, לורן באמת הומו, או שהוא רק הסטרייט הכי "גאה" בעולם?
זה מעורפל בכוונה. כמו ריקי מרטין. יש בו פשוט המון אהבה לכולם. הוא נועד להיות מעין דמות כזו שיש לה את היכולת לחיות ולאהוב.

האם יש לך השפעה על קווי עלילה?
לא.

אתה יכול לפחות לשנות את השורות שלך?
לא.

אפילו לא... לא יודעת, אנחות וכאלה?
אנחות כן. אני מוסיף אותן לכל דבר, מה שגורם לכך שאיימי אקר לא מסוגלת לעבור בשלום סצינות משותפות בינינו. היא אומרת שאני תמיד מוסיף אפקטים קוליים להכל.



טוב, אז כבר אמרת שלורן הוא לא סטרייט ולא גיי, אבל אני עדיין חושבת שהוא וג'ק של 'וויל וגרייס' יהיו זוג מושלם. מה דעתך?
או אלוהים! אני בכלל לא חושב שהם יצליחו להסתדר טוב ביחד. לורן כל הזמן יצטרך לרסן אותו ולומר "אויש, תפסיק כבר להיות כל כך מגוחך!" שניהם חייבים להיות תמיד בשליטה, כך שלא.

האם יש איזושהי תוכנית שמשודרת כרגע שהיית רוצה קרוס-אובר אתה?
הוא מהרהר בנושא לרגע. אני לא יודע איפה לורן יוכל להשתלב. תמיד מתלוצצים אתי שרוצים לראות אותי עושה פרק של אי אר, ומשחק דוקטור, ועושה את זה שיכור, אבל שום דבר אחר לא עולה לי לראש.

מה אתה חושב על קהל המעריצים הענק של הסדרה, שהצליח להגיע אפילו עד ישראל?
אני יודע. זה פשוט בלתי נתפס עבורי. כשאמרת לי את זה לא יכולתי להאמין. כל כך קשה להאמין שבכזה מרחק מהבית אנשים בכלל מודעים לזה. אני מת על זה. זה מדהים. אני אפילו לא יודע מה להגיד על זה, הוא עושה הפוגה קצרה ואז ממשיך, "הם המעריצים - לא, אני מתעב את המלה הזו, הם הצופים - הכי טובים בעולם. מפני שהם מסורים, תומכים, נאמנים. לא מוותרים אף פעם. מנגד, אם יש משהו שהוא לא לרוחם, הם לא יהססו לומר לך את זה מייד.

למה אתה חושב שהסדרה בוטלה? אתה חושב שיש קשר לתקציב הגדול המושקע באפקטים?
לא ממש. האמת היא שהם כבר קיצצו לנו את התקציב השנה, ואני שומע מאנשים אחרים שממש ניתן להרגיש את זה בסדרה, למרות שאני לא חש בשינוי. אין לי שום מושג. אני רק חושב שזה מסריח, ושזה מוזר. גם התזמון מוזר.

ואם כבר הזכרנו תזמון, אז "אנג'ל" סוף סוף עולה לשידור בערוץ ישראלי. יש משהו שהיית רוצה לומר לצופים הישראליים?
באמת? נראה... מה זה "שלום"?

רואים שהוא מנסה להימנע מתקרית בינלאומית, כי הרי ידוע שמילים שאתה מכיר בשפה זרה הן לרוב קללות, ואנדי לא רוצה ליפול בטעות למלכודת הזאת. אני מסבירה לו את פירוש המילה.

אוי, ממש "מלוכלך". הוא מתלוצץ. ובכן, אני רוצה להודות להם, ולהגיד להם שייהנו מהתוכנית ככל שניתן, כי בדיוק קיבלנו את הבעיטה בישבן. אגב, זהו הראיון הראשון שאני נותן מאז שהודיעו לנו על הביטול. קיבלתי אולי עשרים וחמש שיחות בסוף השבוע הזה, אבל זה הראיון הראשון שאני עושה.

ואין מחמאה גדולה מזו, בעיני.








נסיים בשאלה שהיא אחת מהחידות הגדולות ביותר באנג'לוורס, שאלה שכולנו התחבטנו בה בשלב זה או אחר בזמן הצפייה בסדרה, דנו עליה בפורומים שונים, ולעיתים היא הדירה שינה מעינינו - מה לעזאזל קרה לשיער של קורדיליה?

לדברי אנדי, הטיפול בשיער פשוט לקח המון זמן בכל בוקר, "כמעט גרוע כמו האיפור שלי".

אז מה, המפיקים החליטו שיקר להם מדי שיהיה לה שיער ארוך? הם לא שמעו על "פליסיטי"?
אנדי מחייך ומסביר שההחלטה היתה כולה של כריזמה קרפנטר. לדבריו, פשוט נמאס לה, אז היא הסתפרה. בהפקה לא אהבו את התוצאה, ושלחו אותה להסתפר שוב, ואז שוב ושוב...

וכך נפתר לו המסתורין הגדול שהוא הקארה הבלונדיני והמרושע של קורדי. תודו שזה, בערך, כל מה שרציתם לדעת.