לפני פחות משנה התוודענו אל ג'ק באוור, הסוכן המיוחד ביחידה ללוחמה בטרור, או בקיצור: CTU.

הרבה עבר על באוור. בתו ואשתו נחטפו. אשתו נרצחה על ידי שותפתו (ומאהבתו בעבר) שהתגלתה כחפרפרת בארגון. הוא עבר עינויים קשים ואפילו מת מוות קליני. הוא עצר, כמעט לבדו, טרוריסטים שמאיימים להתנקש בנשיא, לפתוח במלחמת עולם שלישית ובדרך להטיל איזו פצצה גרעינית על לוס אנג'לס.

כמעט מתבקש להשוות אותו לסוכן אחר - ג'יימס בונד. אבל בעוד בונד נהנה מהחיים הטובים, בחורות נופלות שדודות לרגליו, יש לו גאדג'טים מגניבים והוא שותה הרבה מרטיני - משוקשק, לא מעורבב, ואני כמעט בטוח שהוא אפילו הולך לשירותים מדי פעם, באוור נאלץ להתמקד במשימתו. לא שאין לו בחורות שתולות בו עיניים גדולות (קייט וורנר, למשל), לא שאין לו פה ושם איזה גאדג'ט מגניב (תצלומי לווין שיורדים בתוך שניות לתוך הפאלם פיילוט שלו), אבל באוור נאלץ לעשות הרבה יותר מבונד, עם פחות עזרים, תמיכה ובעיקר - זמן.

זמן. הו! פה נגענו בנקודה חשובה. כל האירועים הקשים שבאוור עבר מאז שהכרנו אותו קרו במסגרת זמן של 24 שעות. דקה אחר דקה, עם יציאה פה ושם לפרסומות, עקבנו אחר יממה ארוכה בחייו של באוור. ואז עוד אחת כזו. ובקרוב תגיע גם השלישית. בשעה אחת, עובר האיש הזה מה שהרבה אנשים לא עוברים בשנה.

הפורמט של הסדרה עלול ליצור בעיה עבור חלק מהצופים שפשוט מתקשים לסספנד חלק מהאירועים. ג'ק לא נראה הולך לשירותים במשך יום שלם. ג'ק מגיע מקצה אחד של לוס אנג'לס לקצה השני במהלך הפסקת הפרסומות. והסיספונד הוא אולי מותו של ג'ק בשלהי העונה השנייה, רק כדי שיקום לתחייה בתחילת הפרק הבא, והנה הוא מטפס על קירות ומרביץ לרעים פרק לאחר מכן. ולהזכירכם, פרק = שעה. בתור אחד שמתעייף מללכת לאחר בדיקת דם פשוטה, לרוץ ולהרביץ לרעים לאחר שמתת מוות קליני, זה באמת דורש סיספונד מיוחד.

אבל זה ג'ק באוור. הוא גיבור טלוויזיוני וככזה "מותר" לו לחרוג מכללי ההתנהגות של בן תמותה רגיל. ואם סידני בריסטו, בחורה צנומה ושברירית, מסוגלת להעיף בבעיטה גברים מגודלים, לטוס לשבע מדינות בשעתיים, לדבר שמונה שפות בצורה שוטפת ועוד להמשיך ולנהל חיים נורמליים (או לפחות לנסות), מה אנחנו כבר יכולים להלין על באוור שלנו.

קיפר סאת'רלנד כג'ק באוור הצליח ליצוק בדמות קשיחות ופגיעות כאחד. הצופים יודעים שבאוור שלנו הוא אדם מוסרי שיעשה הכל - כולל להקריב את חייו - לטובת המדינה ולטובת האמת. מות אשתו והעובדה שבתו התרחקה ממנו בשנה שלאחר הירצחה גרמו לו להתכנס לתוך עצמו וכמעט שברו את נפשו. בקיצור, אם באוור היה יהודי היינו רואים תור לא קטן של יהודיות כשרות משתרך לו בדרך ללוס אנג'לס. גם גברי? גם רגיש? גם חתיך? אם נינה לא היתה יורה בטרי באוור הן כבר היו עושות זאת קודם לכן.

העונה השלישית מביאה אלינו שוב את כל השטיקים שכבר למדנו להכיר בשתי העונות הקודמות. שוב העולם (אמריקה) בסכנה. שוב טוויסטים שנועדו להחזיק אותנו בפה פעור בזמן הפסקת הפרסומות, רק כדי להפריך אותם וליצור טוויסט חדש ומפתיע עוד יותר עם שובה של התוכנית לאחר הפסקת הפרסומות.

יתכן שזה מה שגורם לצופים מסוימים לא להתחבר לסדרה. לעיתים נדמה, שהסדרה מקריבה עצמה לצורך הטוויסט. אבל "24" מעולם לא התיימרה להיות מעבר לזה. הסדרה נועדה להחזיק אותנו במתח, השעון מתקתק ברקע, "אין זמן! אין זמן!" אנחנו ממלמלים לעבר המסך חסרי מנוחה. התרחישים שקורים בסדרה נראים מוגזמים לעיתים, במיוחד בהתחשב בכך שהכל קורה כאמור בתוך מסגרת של 24 שעות. אבל "24" באה לבדר אותנו. ובכך היא מצליחה, אם כי בצורה מניפולטיבית למדי, מטלטלת אותנו הנה והנה, עד שאנחנו נותרים חסרי נשימה ותולים עינינו בג'ק באוור שיושיענו.



לפיכך, העונה השלישית היא כל מה שאוהדי הסדרה יכולים לקוות ולצפות לו. אני חייב לסייג את דברי ולציין שהדברים הללו נכתבים לאחר צפייה בעשרת הפרקים הראשונים בעונה החדשה. העונות הקודמות סבלו מנפילת מתח מסוימת בחלקה השני של כל עונה, אולם מבלי לגלות יותר מדי מהעלילה בעונה השלישית, נראה כאילו יוצרי הסדרה למדו מטעויות העבר, ונפילת מתח, לפחות כזו מהסוג שהיתה בעונות הקודמות, לא נראית באופק.

דבר נוסף שממשיך בעונה השלישית, הינו היחס לנשים. כבר אמרנו שהנשים בסדרה הזו מיוצגות בצורה שוביניסטית למדי. הן או מניפולטיביות ותככניות, או האישה הטובה שממתינה לגבר. המצב נמשך גם בעונה השלישית ואם יש, חלילה, אישה ש"מעיזה" להראות סוג של עצמאות ומחשבה, היא משלמת את המחיר, בצורה כזו או אחרת.

ומה באמת קורה בעונה השלישית? כידוע, אנחנו אתר שחרט על דגלו לא לספיילר, ולכן לא נפרט מעבר לקווים הכללים של העלילה שכבר ידועים: שלוש שנים לאחר אירועי העונה השנייה, ג'ק באוור הינו ראש ה-CTU. קים באוור, בתו, עובדת ביחידה, מה שמרגיע מעט את ג'ק שיכול עכשיו להשגיח עליה מקרוב, שחס וחלילה לא יחטפו ויקשרו אותה שוב. מצד שני, זאת עדיין קים באוור. אין לדעת.

ולאחר שבעונה הקודמת איימו טרוריסטים לפוצץ פצצה גרעינית על אדמת ארצות הברית, האיום החדש הוא נשק ביולוגי. וירוס קטלני ישוחרר לאוויר אלא אם כן ישוחרר ברון סמים שבאוור עזר ללכוד.

זוהי נקודת הפתיחה בעונה החדשה. מכאן, כידוע, הכל יתחיל לרוץ במהירות מסחררת, הטוויסטים יגיעו וילכו רק כדי לפנות מקום לטוויסט הבא, ולבא שאחריו.

העונה השנייה השאירה כמה שאלות שנותרו באוויר ללא מענה. מה קרה לנשיא דיוויד פאלמר? לאן נעלמה נינה? מה קרה לשרי פאלמר לאחר שעזרה לג'ק? האם יקרה משהו בין קייט וורנר לג'ק באוור? האם קים באוור שוב תאלץ להתמודד עם קוגרים? ואיפה מנדי?!

העונה השלישית לא ממהרת לענות על השאלות הללו, וגם לא מבטיחה שהן בכלל ייענו. מה שהיא כן מבטיחה - ועד כה מקיימת - זה להיות רכבת הרים מסחררת שתותיר אותנו מדי שבוע חסרי נשימה, פעורי פה ושמוטי לסת. ובקטגוריית הסדרות האלו, "24" היא המניפולציה הטובה ביותר בעולם.