המסך המפוצל

יאדה יאדה: הטיסה

כמו פרקים רבים נוספים, \"הטיסה\" הוא פרק מאוד מצחיק, שהסיטואציות שבו יכולות להיות מוכרות כמעט לכולנו

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 26-01-2004
10 תגובות
"הטיסה" הוא אחד מאותם הפרקים בהם הכל סובב סביב אותו אירוע, שבמבט ראשון נראה שולי לחלוטין, ואכן נשאר כזה, אבל דרך הטיפול בו היא שהופכת אותו לכל כך מוצלח. "המסעדה הסינית" עשה את זה להמתנות בתור למיניהן, "החניון" עשה את זה עם חיפוש אחר הרכב האובד בחניונים עצומים, "הטיסה" עוסק בסיפורה של טיסה. לא שלפרק באמת קוראים “The Flight", אבל מה זה בעצם משנה?

"סיינפלד" תמיד התעסקה בדברים הקטנים של החיים: משמעותן של לחיצות יד, של חולצות מתנפחות, תפקידם של כפתורים בחולצה - יאדה יאדה יאדה, והפרק הזה אינו שונה בכך מרוב הפרקים האחרים. כבר בתחילת הפרק מתווכחים ג'רי ואיליין על גודל הטיפ שצריך לתת לאדם לו מוסרים את המזוודות בשדה התעופה. חמישה דולר? עשרה? אולי דווקא 15? ואת מי זה מעניין, בעצם? בסופו של היום, כנראה שזה דווקא מאוד יעניין את איליין, שלא תזכה למצוא את המזוודה שלה, שנשלחה, בגלל היחס שלה, להונולולו. כי בסופו של היום - הדברים הקטנים הם הדברים החשובים באמת, הם אלו שעושים את ההבדל.

ג'רי מוכיח שוב ושוב כמה מעט כבוד יש לו כלפי איליין. הוא עושה זאת בפעם הראשונה בדרך אל שדה התעופה, כשהוא יורד עליה ברכב השכור ("יש כאן ריח של זונה זולה? או שאולי זו את?"). איליין לא מתרגשת ועונה לו עם "תביא עשרה דולר ותגלה לבד"), הוא עושה זאת פעם שניה כשהוא יורד על הצורה בה היא רצה (בהמשך נזכה גם לסצינה מקבילה, כשקריימר מתזז את ג'ורג', יורד על הריצה ה"נשית" שלו) ובפעם השלישית והחשובה מכולן, הוא נוהג כהרגלו ולוקח בעצמו את המקום שהתפנה במחלקה הראשונה, משאיר את איליין לסבול במחלקת הנוסעים.

ואיליין סובלת. הו, כמה שהיא סובלת. מכל רגע.

מימינה יושב אדם שלקח את כל מזוודותיו למטוס, מלפניה יושבת אישה שמזיזה את המושב אחורנית ומשמאלה יושבת מישהי שלועסת מסטיק בצורה רועשת מדי.

וג'רי? ג'רי זוכה לשבת ליד דוגמנית.

ואלו לא ההבדלים היחידים. במחלקה הראשונה השירותים מריחים יותר טוב, האוכל הרבה יותר טוב, הדיילים הרבה יותר נחמדים, כך שהטיסה נעשית הרבה יותר נוחה, כדברי השיר ההוא.



איליין: אני אפילו לא יודעת מה זו המנה הכשרה.
הבחור שלידה: המנה הכשרה היא מנה שרב בודק אותה.
הבחורה שמצידה השני: לא, הכל תלוי באופן בו שוחטים את החזיר.
הבחור: בחיים הם לא אוכלים חזיר!
הבחורה: הם אוכלים, אם שוחטים אותו נכון.
מישהו אחר, אותו לא רואים: אתם יודעים מה? אני הזמנתי את המנה הכשרה.
איליין: אז למה לא לקחת אותה?
זה שהזמין את המנה הכשרה: הזמנתי אותה לפני שישה שבועות. שכחתי.

ובעוד איליין נאלצת להסתפק במנה הכשרה, מתענגים ג'רי והדוגמנית אותה הכיר על גלידת קצפת מופלאה, שקינחה ארוחה מופלאה לא פחות.

?More Anything - שואלת אותם הדיילת האדיבה,
!More Everything - עונה לה ג'רי המתלהב, בילדותיות שכל כך אופיינית לו.

בינתיים, צריכים קריימר וג'ורג' לאסוף את איליין וג'רי משדה התעופה ומסתבכים בעצמם. קריימר עם איזה מישהו שחייב לו כסף, וג'ורג' עם אסיר מסוכן שתמונתו מתנוססת על שער ה-TIME, כשג'ורג' לא מסכים לוותר לו על הגיליון האחרון על המדפים, כי בכתבה על ג'רי אמור להיות "איזה קטע עליו" (מה שכמובן אין).

אלמנט התחמנות הבלתי נלאה בסדרה שוב בא לידי ביטוי כשקריימר וג'ורג' משוכנעים שיוכלו לדפוק את הנהלת שדה התעופה, כשיקנו את הכרטיסים הכי יקרים, יזכו בנקודות הנוסע המתמיד, ויבטלו את הכרטיסים. אלא שכרגיל ב"סיינפלד" הם יוצאים קרחים מכאן, מכאן, וגם מכאן: את הכרטיסים שקנו אי אפשר להחזיר, קריימר מובל החוצה מהמטוס ע"י איש ביטחון, וג'ורג' זוכה לדיבור צפוף במיוחד עם אותו אסיר בשירותים של המטוס.

מתחת לפני השטח, יש כאן אמירה נוקבת כלשהי על החלוקה הלא הוגנת למעמדות מבחינתן של חברות התעופה, אבל האמת היא שזה לא ממש משנה, במיוחד כשמדובר בפרק כל כך מצחיק, שמוציא החוצה את היכולות הקומיות העצומות של ג'ייסון אלכסנדר (למשל, המעבר המהיר מהתלהבות על כך שתיזמן כל כך טוב את הנסיעה לשדה התעופה, לעצבים כשהוא מגלה שקריימר נוסע בנתיב אחר), מייקל ריצ'רדס (הטבעיות בה הוא נוהג כשהוא יורד מהמסוע למזוודות) וג'ולייה לואיס דרייפוס (הצורה בה היא מעירה את הבחור שלידה) ועמוס בדיאלוגים שנונים.

כמו פרקים רבים נוספים, מדובר בפרק מאוד מצחיק, שהסיטואציות שבו יכולות להיות מוכרות כמעט לכל מי מאיתנו שטס אי פעם ליעד כלשהו.



רגע הקסם
שני רגעים בלתי נשכחים יש בפרק הזה. האחד הוא רב-השיח בנוגע למנה הכשרה שמצליח להצחיק בכל צפייה וצפייה. אבל הרגע שהפך לקלאסיקה אמיתית הוא זה בו קריימר רודף אחרי המטוס בו טס האדם שלטענתו חייב לו כסף, ובעוד ג'רי ואיליין תוהים מדוע קריימר וג'ורג' עדיין לא הגיעו לאסוף אותם, הוא מגיח לו מתוך הפתח ממנו אמורים לצאת המזוודות, מחליק בנון-שלנטיות אל המסוע ונוחת לצידם של איליין וג'רי, שואל אותם בשיא הטבעיות, כאילו כלום לא קרה, "אתם מוכנים?", כשבסצינה הבאה נראים פניו של ג'ורג' מבעד לחלון המטוס, צועק בהבעה כנה של אימה "קריי-מר!", כשקולו אינו נשמע. רגע קומי מזוקק וטהור.

רגע של טריוויה
את קולו של הנוסע שהזמין את המנה הכשרה, אותו לא רואים כלל, עושה לא אחר מלארי דיוויד, האיש שמאחורי הסדרה, וזה שמאוחר יותר יעשה גם את הקול של ג'ורג' סטיינברנר, הבוס המופרע של ג'ורג' בניו יורק יאנקיס (וזה שעשה את קולו של ניומן בפרקים הראשונים בסדרה לפני שלוהק ווין נייט).

עוד קמאו עורך לארי צ'ארלס, האיש שכתב את הפרק, בתור האדם שיוצא מתא השירותים לפני שנכנסת אליו איליין.


חזרה אל פרויקט "יאדה יאדה"
יאדה יאדה: ההתערבות
יאדה יאדה: הבתולה
יאדה יאדה: החבר