10. בשבוע שעבר התלהבתי מפרק פתיחת הסדרה המשטרתית החדשה של יס פלוס, "היחידה לפשע מאורגן". השבוע, כאילו כדי להצדיק את ההתלהבות, שודר הפרק השני בסדרה והעמיד בצל את הפרק הראשון. עלילה יותר מותחת, פושעים יותר קריפיים, דרמה מרתקת וטוויסטים שמשולבים ביד אומן. ראוי לציון מיוחד: התכנון של תרגיל העוקץ שנכשל, שהיה ערוך נכון והעלה לשיאים חדשים את רמת ההתרגשות בצפייה. סדרה נפלאה.

עוד 10. כמה טוב לדעת שיש דברים בטוחים בעולם הזה. כמו שדבורית שרגל תמיד תקטול כל סרט שהנושא שלו הוא לא "עוד מקרה של ניצול נשים שנכנס לשטטישטיקה", כך הפקותיה של ה-BBC לנצח יהיו יצירות מופת ראויות השתאות וזמן מסך יקר. אחרי "שוד לאור היום" המצוינת, מגיע תורה של "החוב", מיני-סדרה של הביביסי שמשודרת ביס פלוס. "החוב" מספרת את סיפורו של אבאל'ה, פושע לשעבר, שחוזר לדרכיו הרעות לאחר שהוא נדרש למצוא פתרונות כלכליים לבני משפחתו שנמצאים בסכנת חיים. הסיפור של המיני-סדרה הוא מצוין, וכך גם הביצוע, אבל זו לא הפואנטה. ציון השבח מגיע לבי.בי.סי, שמצליחה לקחת סיפורים פשוטים כל כך לכאורה ולעשות מהם את יצירות המופת שהן, תוך התייחסות לפרטים הקטנים כל כך, לדקויות הקטנות כל כך, לחיוכים המדויקים שהם כל הקסם, כל פעם מחדש. לראות הפקה של הבי.בי.סי זה להיות בטוח שמדובר בחומר ראוי ואיכותי, וזו כל משמעותו של מותג אמיתי, מהוגן ומעוגן, שמכבד את עצמו (שגיא אישה).

9. ועוד משהו על סדרה של יס פלוס. שני אירועים בולטים קרו השבוע בפרק של "קצוות מפוצלים": הראשון, הכאילו-מחווה ל"באפי" (על מי אנחנו עובדים? זה בעצם היה מחווה לסרטי נינג'ה) בדקת הפתיחה של הפרק עם אלי שמכסחת את יריבותיה בדימיון שלה (בסופו של דבר דווקא מיה היא זו שהתגלתה כסוג כלשהו של נינג'ה, כשכיסחה לדארסי את הצורה), והשני, כל האירועים במהלך עשרים הדקות בהם היה צריך גאווין לעצב את השיער של הדוגמנית המצליחה ההיא, שכללו את מיה מוהלת משהו במשקה של דארסי, את דארסי מתחרפנת לגמרי בעקבות זאת, את אלי שנחלצת להצלתו של גאווין ואת הסיום המפתיע שהיה ערוך נפלא, שבו לא ידענו עד לרגע האחרון מי היא זו שנכנסה לחדר ההלבשה יחד עם גאווין ועשתה בו מעשים שלא יאה להזכיר כאן. אין מה לעשות, הבריטים האלה יודעים לעשות טלוויזיה.



8. המפקד ספנגלר משתמש בקרס שלו על מנת להעניק לפרנסיס חרב במתנה. פרנסיס מתחיל לנופף בה בהתלהבות. קאט. ספנגלר מקליד מכתב עם שני קרסים. עוד קטע פתיחה הילארי של
"מלקולם באמצע" נכנס לסטטיסטיקה (שלמקו GRAS).

ועוד 8, הפעם על ה"מלקולם" ששודר בביפ. העונה החדשה של "מלקולם באמצע" מתגלה כלא פחות הילארית מקודמותיה, ואולי אף יותר, והפרק השבוע לא מאכזב. אוטו, הבוס הנאיבי של פרנסיס, הבושות שלואיס עושה למלקולם, מאבק המגבים האימתני - הכל טוב. אבל דיואי המלך מתעלה מעל כולם והסצינה שלו יושב ליד פסנתר לבן במוסך ולומד לנגן במשך חמש עשרה דקות כשהבעה של אושר עילאי על פניו היא פנינה קומית שלא תסולא בפז (Slayeret).

7. השבוע ב"רוזוול" היה פרק שלא מהעולם הזה. זה היה הפרק שניפץ לנו לנצח את אשליית מקס וליז (או לפחות עד שמקס יחזור למלוך בעולמו). ליז, בהכוונתו של מקס מהעתיד, היתה צריכה לגרום למקס להפסיק לאהוב אותה ואחרי ניסיון כושל, היא עשתה את זה בדרך הכי בוגדנית שיש - במיטה עם קייל (אל תדאגו, ליזי עדיין בתולה), מול העיניים הנדהמות של מקס, שלראשונה בחייו הרגיש מהי טעמה של בגידה והבין שליז לא תהיה שם תמיד בשבילו. נקודת האור היחידה של ליז המאוכזבת היתה הריקוד עם מקס העתידי, לצלילי מנגינת חתונתם, שלה היא כבר לא תזכה לעולם. היה מרגש ומפתיע (ER).

6. סצינה אחת היתה חביבה במיוחד ב"סקס והעיר הגדולה" של השבוע: מירנדה מתחבאת מתחת למיטה לצד החתול, כדי שחלילה לא תפגוש את דבי, הנוכחית של סטיב. משעשע.



5. בשעה טובה ומוצלחת חזרה וויאג'ר אל מסכי יס פלוס. על החזרה העיבו מספר דברים: דבר ראשון, הודעת הקרול המעצבנת שהופיעה על המסך והזמינה צופים לשלוח מייל ולקבל פוסטר של הסדרה. 80 פוסטרים בלבד יש במלאי. בהתחשב בכך שהדבר כבר פורסם יומיים לפני השידור בפורום יס פלוס, פורום שהוצף ע"י מעריצי הסדרה עת ירדה, סביר להניח שמרבית הפוסטרים כבר נחטפו עוד לפני שבכלל רצה הודעת הקרול על המסך. לזכותם של יס נאמר שבפרק השני ששודר בשבת, החלק שטרם שודר קודם לכן, הקרול רץ על רקע כותרות הפתיחה והסיום בלבד, בניגוד למה שקרה בחלק הראשון, אז הוא רץ במהלך הפרק. דבר שני שהפריע היה טעויות בתרגום. חלקן נובעות מאי-ידיעת ההיסטוריה של הסדרה, וחלקן הן פשוט טעויות שנבעו מחוסר שמיעה / הבנה של הנאמר. היינו גם שמחים אם לא היו 8 דקות שמפרידות בין פרק לפרק, אבל כרגע לפחות, אנחנו מסתפקים בעובדה שג'יינוויי וסבן חזרו לחיינו (assafTV).

4. יום שישי בערב. בעיתון מובטח ערב מצוין בערוץ 8. מ-22:00 הם משדרים את רובי ווקס. יתחילו עם רוזאן בר, ימשיכו עם בט מידלר ולייזה מינלי, גולדי הון ולקינוח היידי פלייס. אני עושה חישובים של "רינו צרור עד תשע, ארץ נהדרת עד עשר, אח"כ רובי ווקס שני פרקים, ואז עמוק באדמה" ומתיישבת על מקומי בספה בציפייה לערב אדיר. השעה עשר מגיעה, אנחנו מעבירים לערוץ 8. רובי ווקס משודרת, אבל לא עם רוזאן, דווקא עם היידי פלייס. טוב, אני אומרת לעצמי, העיקר שיהיה הפרק עם רוזאן לפני "עמוק באדמה". בשבילי רוזאן היא מלכת הטלוויזיה. הפרק היה מוצלח, נגמר והופ מתחיל פרק חדש. אנחנו מתחילים לנחש מי יהיה האורח עכשיו - ומתאכזבים לגלות שזה פרק עם ברט ריינולדס. ברט ריינולדס? למה הם עושים מה שבא להם? הבטחתם משהו אחר! אבל צפינו, בטח שצפינו. האלטרנטיבה היתה גרייניק ואלתרמן. כשזה נגמר עברנו ל"עמוק באדמה" ומדי פעם בדקנו אם רוזאן הצליחה להיפגש הערב עם רובי. אבל לא, רבותיי. ערוץ 8 שידר דווקא את שרון סטון וטום הנקס. למה? ככה (י.).

3. גם רשת נדבקה בקדחת הפופ-אפים שמאיימת על שלוות הצפייה בערוץ 2. הפעם נמרח הכיתוב על כל הפרצוף הגדול של סמנת'ה. ואם הכיתוב הצליח להסתיר את סמנת'ה לגמרי, כנראה שהוא באמת היה מוגזם.

ועוד 3. השבוע צפיתי לי בסדרה אהובה. לפני הסדרה, שסובלת מאחוזי צפייה נמוכים, היה מעין תקציר / הצגת דמויות, מן הסתם כדי להקל על צופים מזדמנים שהסדרה חדשה להם להיכנס לעומק הקורה. באותה נשימה, הראו גם קטעים מהפרק שמשודר באותו הערב, כולל קטעים מסצנות הסיום. מי הזכיינית המספיילרת? קשת? רשת? טלעד? ערוץ 10?! לא ולא. מדובר ברשת ABC ובסדרה (המעולה, יש לומר) "קו האש". ללמדכם שגם באמריקה לא הכל מושלם (assafTV).

2. אם אי פעם היה מעריץ "חוק וסדר" שתהה האם לראות את סדרת האם בערוץ הראשון או את סדרת הבת שלה בהולמרק בימי שישי בערב, אז ביום שישי הזה הוא קיבל תשובה מוחצת. השבוע שידרו הולמרק את הפרקים ה-17 וה-18 לעונה השניה של "חוק וסדר- מדור מיוחד". עשר דקות לאחר תחילת הפרק השני נפסקו השידורים. ממש נפסקו, לא "סליחה, מיד נשוב", לא "תקלה בשידור", לא כלום, אפילו את התמונה הקפואה של אייס-טי וריצ'רד בלזר הם לא השאירו לי, רק מסך שחור. וכך זה נמשך רבע שעה, עד שהם הואילו בטובם להחזיר את השידור, רק שהשידור לא נמשך מהנקודה שבה הוא נקטע. ובעוד אני מנסה להבין איך פתאום לחשוד יש שם, מה קרה לעדים ומיהם כל הדמויות הלא מוכרות הללו נקטע הפרק שוב. הפעם זה היה קצר יותר, רק חמש דקות, אבל גם בפגרה הזו איבדתי כמה קצוות, חלק מהדמויות והרבה עלילה. את החצי השני של הפרק ראיתי בלי הפרעה ואני אפילו חושבת שהצלחתי ללקט את כל העובדות שפספסתי, אבל עדיין לא הצלחתי להתחבר לרגשות התסכול של מאנץ' או למתח שבתפיסת דריל, ומה שהכי הפריע לי זה שידעתי שאני אמורה. סטפן ורטיימר ביים פרק מהפנט שכל דקה בו חשובה, שלא לדבר על עשרים. אם בהולמרק מתייחסים ככה לאחת מסדרות הדגל שלהם אולי באמת כדאי ללכת לצפות בעבודתו של ורטיימר בסדרת האם במקום (אולה).



1. אני פונה בזאת נרגשות לטלעד, הזכיינית שנמצאת בדרך אל התואר "הדבר הכי מעצבן שקרה לטלוויזיה במדינה". קניתם את "הבית הלבן", "הסופרנוס" וסדרות נחשקות רבות אחרות? ובכן, זה לא מספיק. נכון, נרשם שיפור במגמת היחס של הזכיינית אל הרכש, אבל יש עדיין מספר דברים שדורשים תיקון מיידי:
א. אסור, בשום פנים ואופן, להתחיל לשדר פרק מוקדם יותר מהשעה המפורסמת. אפילו אם מדובר בשתי דקות וחצי. "הבית הלבן" היא סדרה מספיק מסובכת להבנה מכדי שהצופים יוכלו להרשות לעצמם פספוס של שתי דקות וחצי מהפתיחה. כתבתם 22:30? אל תתחילו את הפרק בשעה 22:27.
ב. נורא חבל שהתרגום מסתפק רק בחילופי הדברים הנאמרים ולא מתרגם את הכיתובים שמופיעים על המסך. כשכתוב באנגלית שהאירועים שאנחנו צופים בהם מתרחשים ארבע שנים קודם לכן, והתרגום בעברית מסתיר את ה-Four years before ולא מתייחס אליו, קצת קשה להבין במה אנחנו צופים.
ג. יציאה נכונה לפרסומות וחזרה נכונה. באחת מהפסקות הפרסומות חזר הפרק של "הבית הלבן" לחצי דקה בלבד לפני פייד-אאוט סיום המערכה. כל כך היה קשה לצאת להפסקת הפרסומות הזאת חצי דקה מאוחר יותר? אם ערוץ 10, שנמצא באוויר פחות משנתיים הצליח להפנים את זה עם "24", אין סיבה שטלעד שנמצאת כאן כבר 10 שנים ביחד לא תוכל לעשות זאת.
ד. קובי מידן משודר אחרי "הבית הלבן". זה ידוע. אין שום צורך בעולם לפרסם את זה שמונים ושבע פעמים במהלך הפרק עצמו ועוד לפתוח את התוכנית עצמה במסך מפוצל על רקע כתוביות הסיום של הפרק. "פגישה לילית" יכולה להיות תוכנית מאוד מעניינת, אבל כאות מחאה אני מסרב לצפות בה עד שתסתיים הפלישה הכל כך גסה הזאת בכל פעם מחדש אל החבר'ה של אהרון סורקין.
אלו הדברים הקטנים שעושים את ההבדל בין ערוץ טלוויזיה שכיף לראות לבין כזה שמעצבן את הצופים. היום ערוץ 2 גדול ועתיר רייטינג, אבל הנפילה עוד תגיע מתישהו, ואם וכאשר זה יקרה, לתרבות הפופ-אפ הנלוזה יהיה חלק חשוב בכך.