לפני עשור, בערך, ישבו להם מפיקי "מסע בין כוכבים" לדורותיו, וגילו שהם נתקלים בבעיה. הגבול האחרון, כך הם גילו, קרוב הרבה יותר מכפי שהם יכלו לחשוב. הרעיונות התחילו להיגמר להם, וחשוב מכך, המשפט "ללכת בעוז למקום בו אף אחד לא היה מעולם" התחיל להראות מגוחך קמעה. לאחר יותר מעשרים שנה באוויר, נראה כי אין מקום בו כף רגלה של האנטרפרייז עוד לא דרכה, והתחנה "חלל עמוק תשע" לא הלכה בעוז לאף מקום. במקרה הטוב, היא "ישבה באותה הנקודה וניסתה להיראות מאיימת".

ואז עלה להם רעיון חדש. במובן מסוים, הרעיון הזה היווה סוג של חזרה למקורות. שוב חוזרים לעקוב אחר חללית המסיירת בחלל, ואחרי מעללי הצוות שלה. ההבדל הוא שהפעם הם באמת ילכו למקום בו אף אדם לא ביקר מעולם. הם הולכים להיתקע, לבד, במקום בו סיכויי ההישרדות שלהם (או הסיכוי לראות אי פעם את ביתם בחזרה) נמוכים ביותר. קבלו את "אבודים בחלל: הדור הבא", או בשמה הפחות-מוצלח של הסדרה: "מסע בין כוכבים: וויאג'ר".

אז איפה אנחנו עומדים היום, דקה לפני תחילת שידורה של העונה השביעית והאחרונה בערוץ יס פלוס? המתח, כיאה לתחילת עונה חדשה, בשיאו. לאחר שתוכניתה של קתרין ג'יינווי יצאה לפועל, סדרת אירועים (שעלולה היתה להיות מתוכננת מראש, אבל לכו תדעו) הובילה להטמעתה בקולקטיב של הבורג, ביחד עם טובוק ובלאנה טורס. בינתיים, מנקודת מבט עלילתית כוללת יותר, פרויקט ה-Pathfinder לא הניב תוצאות של ממש, ועל אף צמצום רציני של המרחק בין ספינת החלל לבית שלה, הדרך לכדור הארץ היא עוד מאוד, מאוד ארוכה.


מבולבלים? אם כן, יש שתי אפשרויות. או שלא ראיתם פרק אחד של "וויאג'ר" מימיכם (ובמקרה הזה, צר לי עליכם), או שסתם הספקתם לשכוח את כל הפרטים הקטנים מאז שידור העונה השישית בטלוויזיה. כך או כך, הרשו לי להגיש לכם את תקציר העונות הקודמות...

איפה היינו ומה עשינו?
סיפורנו מתחיל לפני שש שנים. הוויאג'ר, ספינת החלל החדשה (והנוצצת, יש לציין) של צי הפדרציה, יוצאת לדרך, בפיקודה של קפטן קתרין ג'יינווי. על הסיפון: המון אנשי צוות לא מסומנים (חצי מהם הולכים למות בכל מקרה בעוד כמה פסקאות), טייס מצוין וחסר-תקנה בשם טום פריס וקצין חנון בשם הארי קים. המשימה: איתור ספינה השייכת למאקי (קבוצה של מורדים המביעים את התנגדותם להסכם השלום בין הפדרציה לקרדסים בדרכים חריפות למדי) שנעלמה בנקודה מסוימת בחלל. בדרך כלל אף אחד לא היה טורח למצמץ לכיוונה, אבל על סיפונה של החללית הנעלמת עבד לו סוכן כפול בשם טובוק, שריגל אחר מעללי המאקי בשביל הפדרציה.

טיסה של חמש דקות פותרת את הבעיה. מסתבר כי גל אנרגיה מסתורי "דחף" את הספינה של המאקי לרביע דלתא של הגלקסיה, מרחק של 70,000 שנות אור מכדור הארץ, או בעברית צחה: 70 שנות טיסה במהירות הגבוהה ביותר. אבל בדיוק כשהבעיה הזו נפתרה, בעיה חדשה נוצרה: הוויאג'ר, לרוע המזל, נסחפה בזכות אותו הגל, ונתקעה גם היא באותו המקום. בבירור, שום דבר טוב לא הולך לצאת מזה. חוץ מעלילת רקע לסדרה חדשה, לפחות.

הפרטים הטכניים של "מה הביא אותם לשם ומה הוא בדיוק התכוון לעשות איתם" לא ממש רלוונטיים. אם אתם מוכרחים לדעת, המסע של הוויאג'ר לקצה השני של הגלקסיה נעשה בחסות ה-Caretaker, יצור מוזר מגלקסיה אחרת שנשאר כדי לספק משאבים לגזע בשם האוקמפה, שאת עולם הבית שלו הוא החריב. אבל כאמור, זה לא ממש רלוונטי. מצד שני, התקרית הזו הולידה את הרעיונות שמאוחר יותר שלטו בכל עונות הסדרה.



בתור התחלה, הפרק הראשון איחד לראשונה את הצוות הרבגוני אותו זכינו ללוות במשך העונות הבאות. אחד הנושאים העיקריים, במיוחד בעונות הראשונות של הסדרה, היה האיחוד של צוות הוויאג'ר עם הצוות של ספינת המאקי. היכרות זריזה עם שני הצדדים תספיק בשביל להבין באיזה סיר לחץ מדובר. מצד אחד, יושבים להם אנשי הצוות של הוויאג'ר, גאוות הפדרציה, חנונים מוצהרים שעושים הכל למען עקרונות החופש והדמוקרטיה, ולא מוכנים לפגוע אפילו בזבוב על מנת לקדם אינטרסים אישיים (אבל עוד על כך - בהמשך). ומהצד השני? אנשי הצוות של המאקי (אחת מהם חצי קלינגונית, בכלל), חמומי מוח, חסרי כל משמעת או חוש ל"פרוטוקול", חיים מרגע לרגע ומסתמכים על פתרונות מאולתרים.

המשחק בין הכוחות האלה, לאורך העונות ששודרו בסדרה עד כה, אפשרו ליוצרי הסדרה ליצור כמה מצבים משעשעים במיוחד. חלק מהם צוחקים במודע על מה שנחשב לנורמה בסדרות "מסע בין כוכבים". זו בדיחה ידועה, למשל, שבסדרות "מסע בין כוכבים" הישנות, המפקד היה נוהג לשאול את המהנדס כמה זמן ייקח לו לבצע תיקון כלשהו, וכשאותו המהנדס היה אומר, למשל, "חמש שעות", המפקד היה עונה לו "יש לך שלוש. גש לעבודה". על סיפון הוויאג'ר, הטריק הזה מפסיק לעבוד מאוד מוקדם, וכשג'יינווי משתמשת בו על המהנדסת שלה, בלאנה טורס (עבדה בשביל המאקי, חצי קלינגונית, פספסתי משהו?), היא מסבירה לה בקוצר רוח ש"אני יודעת כמה זמן ייקח לי לתקן את זה. כשאני אומרת חמש שעות, אני מתכוונת לחמש שעות". זה עוד לפני שמחשיבים ציטוטים אחרים שצוחקים על נושאים מפורסמים מ"מסע בין כוכבים", כמו הציטוט המפורסם של ג'יינווי: "מסע בזמן! החל מיומי הראשון בתפקיד הבטחתי לעצמי שאני לא אתן לעצמי להיתקע באחד מהפרדוקסים הארורים האלה. העתיד הוא העבר, העבר הוא העתיד... זה גורם לי לכאב ראש".

הכירו את הצוות
גם אנשי הצוות האחרים, אלה שהם לא חברי מאקי לשעבר, לא תמיד טורחים ללכת בתלם. גם אלה שכן - זוכים במספר הזדמנויות ללעג מצד חברי הצוות האחרים שלהם. זה לא נפוץ, כי אחרי הכל, זה עדיין "מסע בין כוכבים", עם כל סרחון החשיבות-העצמית שלה, אבל בכל זאת משעשע לראות מדי פעם את חברי הצוות צוחקים על חשבונו של טובוק (בתפקיד הדמות חסרת-הרגשות של הסדרה) או על הארי קים, "הילד הטוב של אמא".

אבל הדמות הכי מוצלחת, ללא ספק, היא הרופא-ההולוגרפי. בעקבות אירועי הפרק הראשון, מרבית הצוות הרפואי של הוויאג'ר אבד. לכן, נאלצו חברי הצוות להסתמך על שירותיו של רופא הולוגרפי (שהפך, בינתיים, להתקן חובה בכל חללית של הצי) בתפקיד "הדמות המכנית שמנסה ללמוד להיות אנושית".



הרופא ההולוגרפי, לאורך כל עונות הסדרה, הוא הדמות הטובה ביותר שלה. מצד אחד, הוא התגלמותם של כל רופאי "מסע בין כוכבים" לאורך הדורות. הוא מתנשא, הוא מתנהג מוזר והוא מפגין גאווה לא מבוטלת בעבודה שלו. מצד שני, חלק מהתכונות הללו נלקחו לקיצוניות כה גדולה עד שקשה לקחת אותו ברצינות, והוא לעתים מתנהג כמו קריקטורה שצוחקת על חשבון הרופאים האחרים בסדרת "מסע בין כוכבים" לדורותיה. העובדה שלאורך כל העונות הראשונות הוא לא זוכה ליחס אנושי הגון משאר הצוות (בעוד שמבחינתו הוא הדבר הטוב ביותר עלי-אדמות, למקרה שזה לא הובהר קודם) תורמת המון מצבים קומיים לסדרה.

אבל מצד שני, מול הדמויות הטובות והמשעשעות יותר, והרגעים הנהדרים של ההומור העצמי, עומדת לה הקפטן, קתרין ג'יינווי. ההתגלמות המושלמת של הבעיה העיקרית בסדרה: הטפת המוסר המתנשאת והמוגזמת. ההחלטה של ג'יינווי להציל גזע של חייזרים שהיא לא פגשה מעודה היא זו שגרמה להרס ה-Caretaker ולתקיעתה של הוויאג'ר ברביע דלתא בפרק הראשון של הסדרה, ומאז, היא מבצעת החלטות דומות פעם אחר פעם. בכל פעם שהיא נאלצת להעמיד את טובת הספינה מול טובת הכלל, הספינה נשארת תקועה במקום, גזע של נחשים בין-גלקטיים ניצל מהכחדה, וכולם מאושרים. כולם - חוץ מיושבי הספינה, כמובן. אז נכון, יש רגעים בודדים במהלך הסדרה בהם הצוות באמת מתמרמר על ההחלטות של ג'יינווי, אבל ג'יינווי, בסופו של דבר, היא הקפטן. וכקפטן - ידה תמיד יוצאת על העליונה בסוף. מצד שני, יש לזה יתרון מסוים. אם ג'יינווי באמת היתה מנצלת כל הזדמנות שניתנה לה לחזור הביתה, הסדרה היתה נגמרת בערך באמצע העונה הראשונה.

הצוות של הוויאג'ר לא מסתכם רק בצורות חיים אותן הכרנו מסדרות "מסע בין כוכבים" הקודמות. מספר אנשי צוות נוספים עלו על סיפון הוויאג'ר במהלך השנים. הראשונים שבהם היו ניליקס וקס. קס, בתור אישה השייכת לגזע האוקמפה (שחיים, כמה חבל, פחות מעשור) היא הדמות המעצבנת ביותר בסדרה, ומעבר לניסיונות שלה להפוך את הדוקטור לאנושי יותר, היא בילתה כמות לא-מבוטלת של זמן בדיונים כבדי-משקל עם ניליקס והקפטן. ניליקס, לעומתה, משעשע הרבה יותר. בתור סוחר ממולח שנאסף אל סיפון הוויאג'ר בפרק הראשון, ניליקס הוא עוד דמות שסותרת את הקצינים הישרים-כסרגל של הסדרה לדורותיה. התפקידים שלו על הספינה מגוונים, מבישול ועד לקצין מוראל, ואת כולם הוא מבצע עם חן וסוג של התלהבות שקשה לתפוס על הדמויות האחרות. בנוסף להכל, הוא גם לא מבין למה הקפטן מתעקשת לחקור כל ערפילית ולהעמיד את הצוות בסכנה בכל פעם מחדש. ואתם חייבים להודות - הוא די צודק.

אבל מבין הדמויות שמקורן ברביע דלתא, אף אחד לא מצליחה להשתוות ל"שבע מתשע", או סבן, כפי שאני אעדיף לקרוא לה. לאחר העזיבה של קס, נכנסה לה סבן בתפקיד בת אדם שנקלטה ע"י הבורג בצעירותה, וחזרה להיות אנושית ברובה באמצעות התערבות של ג'יינווי. הבורג, למי שלא בקיא יותר מדי בעגת "מסע בין כוכבים", הם גזע קיברנטי הידוע בכך שיש לו תודעה קולקטיבית, לתוכה הוא "מטמיע" את הקורבנות שלו. אבל גם אליהם עוד נחזור, באמת. בינתיים, אם אפשר, אני ארצה להתמקד בסבן.



יש הרבה מה להגיד על סבן. הרבה מזה קשור לשחקנית שמשחקת אותה, ג'רי ריאן, ולעובדה שהיא מסתובבת בחליפה צמודה להפליא במשך כל הסדרה. אבל לא ניכנס לזה, כי גם ילדים קטנים גולשים באתר. מה שכן אפשר להגיד הוא שסבן נכנסה גם היא על תקן "הדמות הקרירה שמנסה להיות אנושית יותר", וביחד עם הדוקטור, היא הביאה את רמות הציניות בסדרה לשיאים חדשים. כמו הדוקטור, גם היא אומרת לאנשים את מה שהיא חושבת, בפרצוף, לא משנה עד כמה זה עלול לא להתאים או איך הם עלולים להגיב (פעם אחת לפחות זה הסתיים בתגובה "בורג מעצבנת קלינגון. קלינגון שוברת לבורג את האף").

אלה הן מסעותיה...
מאז ומתמיד, הבעיה העיקרית של סדרת "מסע בין כוכבים" היתה המחסור העז בהמשכיות. הבעיה הזו זכתה לטיפול ראוי רק בעונות המתקדמות יותר של "חלל עמוק תשע", וגם אז היא לא לקחה את הרעיון עד הסוף. היא לעולם לא התאפיינה בעלילה עונתית חזקה, כמו זו של סדרות אחרות (תנו לי לנחש - השם "באפי" קופץ לכם לראש עכשיו), וקווי העלילה הארוכים ביותר, במקרה הטוב, רק קפצו לביקור למספר פרקים בודדים, שהתפרשו לעתים על פני מספר עונות.

וויאג'ר, לכאורה, הצליחה להימנע מהרגע הראשון מנפילה למלכודת הזו. אחרי הכל, הם תקועים לבד ברביע דלתא, ללא כל סיוע מהפדרציה. הם לבד, עם משאבים מוגבלים ומוקפים בחלל עוין. המשכיות חייבת להיות הצד החזק של הסדרה הזאת, לא?

ובכן, כמלותיו של אחד האנשים הזקנים מימיה הטובים של "זהו זה": "כן ולא". מצד אחד: לא, גם ב"וויאג'ר", כמו בסדרות "מסע בין כוכבים" האחרות, קווי העלילה הגדולים יותר לא זוכים ליותר מהצצה פעם במספר פרקים. למעשה, לעתים ההמתנה לסגירתו של קו עלילה מסוים יכולה להיות ארוכה בצורה מגוחכת. קו העלילה שנפתח עם הישות האלוהית Q בעונות הראשונות של הסדרה, למשל, הולך לזכות לסגירה הגונה רק בעונה הקרובה. אפילו נושא המחסור במשאבים כמעט לא זוכה להתייחסות מעבר לעונות הראשונות (הקלות שבה אנשי הצוות מתקנים את הוויאג'ר ללא כל משאבים מפתיעה אותי בכל פעם מחדש).

אבל מצד שני, בעוד שקווי העלילה של "וויאג'ר" טורחים להופיע בתדירות נמוכה יחסית, עדיין יש לסדרה יתרון יחסי בכך שיש לה הרבה יותר קווי עלילה שרצים במקביל. הסדרה התאפיינה, במהלך שנותיה, במספר "נבלים" שחזרו במהלך מספר גדול יחסית של פרקים. בתחילת הסדרה היו אלה הקייזון (גזע נחות טכנולוגית, אבל עם עליונות מספרית) שעשו לצוות את מרבית הבעיות, ומאוחר יותר זכו לתמיכה בזכות בגידה של אחת מאנשי הצוות (בעוד קו עלילתי שנמתח על מספר פרקים). בהמשך, עם התפתחות הוויאג'ר, גם היריבים עברו שדרוג קל, ובעונות המתקדמות הוויאג'ר מוצאת את עצמה נלחמת בעיקר נגד הבורג.

אוי, הבורג. עברו שלוש עונות שלמות עד שהבורג טרחו לחשוף את הפרצוף שלהם בסדרה. זה היה די טפשי. אחרי הכל, הוויאג'ר נמצאת ברביע דלתא. המקור של הבורג הוא מרביע דלתא. אז למה יוצרי הסדרה חיכו, בדיוק? אבל בסוף הם הגיעו, וכצפוי, הם היו גדולים. מאז ומתמיד הבורג היו חומר שנשמר לפרקי סיום עונה או לפרקים של שני חלקים בסדרת "מסע בין כוכבים: הדור הבא", אבל ב"וויאג'ר" הם זכו לתפקיד מרכזי הרבה יותר. כך, זכינו להיכרות מעמיקה הרבה יותר עם הקולקטיב, המלכה שעומדת מאחוריו, החלליות של הבורג ובשלב מסוים, באחד הפרקים הטובים ביותר של "מסע בין כוכבים", אי פעם, בכוח היחיד שמסוגל לנצח אותם: גזע 8472.

קו העלילה היחיד שראוי להתייחסות מיוחדת בהשוואה לאחרים, אגב, הוא כל נושא "החזרה הביתה". קו העלילה הזה היה, במשך תקופת זמן ארוכה, אחד מקווי העלילה הכי פחות מנוצלים של הסדרה. במובן מסוים, יש צדק בעניין, כי כולנו יודעים שהוויאג'ר לא הולכת להצליח בניסיונותיה לחזור הביתה (אחרי הכל, אם הם חוזרים הביתה, אין סדרה), אבל מדהים שמלבד דחיפות קטנות שהאיצו את מסעה של הוויאג'ר פה ושם, הנושא לא זכה לשום דחיפה מהותית עד העונה הרביעית של הסדרה, בה הצליחה הוויאג'ר (בפרק הטוב ביותר של הסדרה עד כה, אגב) ליצור קשר עם רביע אלפא, ולגרום להקמת פרויקט Pathfinder, שמטרתו להחזיר את הוויאג'ר הביתה.


גם אז, לצורך העניין, הנושא כמעט לא זכה להתייחסות עד עונה 6, בה הצליחו האנשים הטובים מרביע אלפא ליצור קשר עם הוויאג'ר לראשונה. כל זה משאיר אותנו, בעיקר, עם תחושה נוראית של החמצה.

אבל כעת, אפשר להניח כי הבעיות האלה עומדות להיפתר. וויאג'ר נכנסת לעונה האחרונה שלה. ניתן לצפות כי בשעה טובה, כל קווי העלילה שעוד נותרו פתוחים, יסגרו. לא מעט הפתעות מובטחות לנו בעונה הזאת: יהיו בורג, יהיו מסעות בזמן, וכפי שצפייה בטיזר של פרק הסיום מגלה, כנראה שהולכים להיות אפילו קלינגונים בעסק בשלב כזה או אחר. החלל, שלא כמנהגו, הולך להיות חם ומגניב.





"מסע בין כוכבים: וויאג'ר", העונה השביעית והאחרונה, החל משבת הקרובה, ביס פלוס, בשעה 15:00, שני פרקים ברצף.


להיכן ששום כריש לא הלך - חלק א'
להיכן ששום כריש לא הלך - חלק ב'