10. הפרק השלישי מהסוף של "אוז" סיפק כרבע שעה אחרונה של טלוויזיה במיטבה. רגע ההוצאה להורג של סיריל הלא שפוי במיוחד הגיע וכל האסירים הביעו את מחאתם באמצעות הסתגרות בתאיהם ודפיקות על קירות הפלסטיק שלהם. רגע נדיר של איחוד לבבות בין כותלי בית הכלא הרווי בדרך כלל בסוגים שונים של עימותים. גם השיר העצוב שליווה את סיריל לכיסא החשמלי וחוסר היכולת שלו להבין את גודל המעמד גם אחרי שקשרו אותו לכיסא שהיה אמור להביא למותו תרמו לגודל המאורע. סדרה נפלאה, אין ספק בכך. ובעוד שני פרקים בלבד היא מסתיימת. כדאי שתנסו להכין את עצמכם.

9. סיום דרמטי במיוחד היה ל"סקס והעיר הגדולה" השבוע. מוסיקה פסטורלית, פתק על המחשב וטראח! קארי מעיפה את האגרטל. ובזאת הצדיק איידן 2 את הכינוי שהדבקתי לו מהרגע הראשון ויצא מחייה של קארי ומחיינו. ברוך שפטרנו. יאללה ביג. ואחרי רצף בליינד-דייטים הילארי ומייגע זוכה שארלוט בחזרה בהארי שלה וגם על כך שווה לברך (אבל רק בעברית). וכמובן שג'רי ושלטי הענק שלו הם ברכה בפני עצמה (Slayeret).

עוד 9. ברכות לערוץ 10 על ההחלטה הנבונה להביא לנו, מכורי ג'ק באוור ודיי-ויד(!), את העונה השלישית של "24" ממש בקרוב. סחתיין. עכשיו רק אל תשכחו אותנו עם עונות חדשות של "ג'ורדן", "אד", "האק", "מונק" ו"חוק וסדר: כוונה פלילית".

8. דיון משפטי מעניין למדי הוצג השבוע אצל "הפרקליטים". עדת מפתח במשפטו של צעיר שהואשם בשוד ובירי נפטרה מספר ימים לפני שהיתה אמורה להעיד. התביעה, שקיבלה קודם בקשה לעסקת טיעון וסירבה לה, החליטה לא ליידע את לינדזי, שהגנה על הנאשם והסכימה לקבל את עסקת הטיעון שההגנה ביקשה קודם לכן. על פי אותה עסקת טיעון הודה הצעיר במעשים המיוחסים לו למרות היותו חף מפשע ולמרות העובדה שללא העדה שנפטרה, לתביעה אין בכלל תיק, וקיבל חמש שנות מאסר. משנודע להגנה על הטריק המלוכלך של התביעה, ניגשו הצדדים לשופט שאישר את עסקת הטיעון, אך השופט, שהסכים עם ההגנה בנוגע לנבזיות של התביעה, לא יכול היה לבטל את העסקה כי אין המדובר בראיה חדשה שהגיעה פתאום. היה מרתק, מעניין ועצוב.

7. צפייה מחודשת בשידוריה החוזרים של "דוסון קריק" הזכורה לשמצה מעלה תמונה די מגוחכת ואולי גם מהפכנית בתפיסתנו את התוכנית עד כה: אם, איכשהו, התייחסנו אל הסדרה בכובד ראש ובנישה מחנכת, הרי שנקודת המוצא שלנו היתה שגויה מיסודה. כי שידוריה החוזרים של העונה החמישית של הדוסון מציגים אותה, שנה או שנתיים אחרי, באור הנכון לה: כסדרה הכי קומית בטלוויזיה, פועל יוצא של חוסר אמינותה המשווע, הדיאלוגים המצחיקים שלה והסצינות התלושות והמביכות ביותר שידע המסך הקטן מאז "שישי עם מיכל זוארץ". אפשר להרחיב כאן את הדיבור ולספר בפרוטרוט מדוע ולמה הדוסון היא כל האמור לעיל אבל זה לא המקום (וגם, בנקודת הזמן בה אנחנו נמצאים כעת לא ברור את מי זה יעניין; מונח טיפשי שנקרא "רלוונטיות"; אל תשאלו אותי), בכל מקרה חשוב לציין את שנינותם של הפרקים האחרונים ששודרו ובמיוחד הפרק "קולנוע מחתרתי", שמחזיר לסדרה את החן האבוד שלה. בנקודה זו בזמן (או במקום בו אני נמצא כעת: לאמור, שבת בבסיס), "דוסון קריק" תפסה אותי בדמעות צחוק של ממש. יותר הילארי מלובה (שגיא אישה).



עוד 7. מקרה נוסף של הילאריות נרשם בשבת שעברה עם המונולוג המופלא של רוס בקשר למה שיכול היה לקרות לאמה מאחורי הדלת הנעולה של דירתם. כן, רייצ'ל, נשר נכנס לדירה, נחת על התנור וגרם לאש לפרוץ בעקבות השארת הגז דלוק. התינוקת שעוד לא מצליחה להרים את הראש, זינקה כדי להציל את הציפור, אבל הנשר חשב שמדובר במעשה תוקפנות מצד התינוקת ותפס אותה בטפריו, כשבינתיים הברז שנשאר דלוק ממלא את הדירה במים. והתרחיש המשעשע נמשך ונמשך אל מול פניה הזועמות של הרייצ'ל, שהגיבה ב"אתה כל כך תצטער אם יתברר שזה נכון" זועם.

6. אז אולי ל"קשת" כן מגיע לקבל ערוץ שלם? אפילו שכיום נשמעים יותר ויותר קולות שאומרים שלא היה מעולם מו"מ רציני בין "קשת" ליוסי מימן והמטרה האמיתית של "קשת" היתה להרוג את הערוץ ואז להאריך את זיכיונה בערוץ 2, אין ספק שהזכיינית יודעת להפיק ערבים טלוויזיוניים המעוררים עניין. כאשר ב"אסור לפספס" בשבועות האחרונים יש ימים (*שיעול* חמישי *שיעול*) שהם פשוט משמימים, חייבים להעריך את "קשת" שלוקחת כל יום שלה ומנסה להפוך אותו לאירוע טלוויזיוני. ימי שישי, בית קברות טלוויזיוני לאחרים, הפך תחת ידיה של "קשת" לערב משובח וכמובן ללהיט רייטינגי. ואולי, כמובן, אם יהיה ל"קשת" ערוץ משלה, היא תזרוק כמה עצמות מ"ביפ" לכיוון הצופים. "באפי" זה מובן מאליו, אבל אנחנו רוצים גם את "מלקולם באמצע", "תרגיע" ו"פיוצ'רמה". בתור התחלה. (וגם "מ.ק. 22" נשמע לנו טוב) (assafTV).

5. לא יודע מה כולם מתלוננים על "המבחן של המדינה". מדובר במוצר עם אוריינטציה בידורית שאמנם לא עוסק בנושא "חשוב" במיוחד, אבל בכל זאת הצליח לרתק אליו שליש מהמדינה. ואולי זו הסיבה שאנשים יצאו נגד המבחן? אוקיי, אז זו כנראה אינה התוכנית הטובה ביותר ששודרה או תשודר בטלוויזיה, אבל למה כל כך הרבה השמצות? סתם תוכנית בידורית לא מאוד משעשעת שקיבלה המון רייטינג (אולי אפילו יותר מדי) שאפשרה לכל מי שחפץ בכך לבדוק בחינם את מנת המשכל שלו. הרי זו בדיוק המטרה של ערוץ 2, לספק בידור להמונים. אז מה רע בזה? בטח לא כשמדובר בחלק מלוח המשדרים של הערוץ. הרי מייד לאחר מכן קיבלנו פרק חדש של "הסופרנוס" כפיצוי.

4. החברות yes ו-ICP חתמו השבוע הסכם לפיו ערוץ 3 ימשיך להיות משודר גם בלווין. בניגוד להסכם הקודם שהיה מתוקף הסכם "חובת המכירה", מדובר הפעם בהסכם מסחרי בין שתי חברות. וגם הפעם, למרות שאין סיבה אחרת מלבד הרצון לשמור על בידול, הפקות המקור ישמרו אצל הכבלים ו-yes תמלא את החלונות בתוכניות משלה. עם כל הכבוד לעובדה שמנויי הלווין ימשיכו ליהנות מ"המגן", "חלום אמריקאי", "מכושפות" ו"מופע שנות השבעים", יש ערוץ אחר בכבלים שיותר דחוף לנו לראות בלווין. "ביפ". לא אכפת לנו מי "אשם" - הלווין שרוצה לשמור על בידול או קשת שמערימה בעיות כאלו ואחרות. למען האמת, אם נפשט את העניין: אין "ביפ" בלווין? יס רעה, רעה! (assafTV).


3. ועוד על ערוצי כבלים בלווין: לא מספיק שהוא הגיע באיחור תמוה ולחלוטין לא מוצדק, לא מספיק שהמנויים נאלצים לשלם עליו - בניגוד לכבלים - בלווין רצים פרומואים לסטאר וורלד שמתארים את עצם עלייתו כמתנה אדירה של יס למנויים. אז שוב, אם נפשט: ערוץ חינמי שמגיע באיחור עצום ואנחנו צריכים לשלם עליו אקסטרה? שוב - יס רעה, רעה! (assafTV).

2. זה אמנם שידור חוזר, אבל זה אף פעם לא מצדיק את התופעה שקרתה ביום חמישי האחרון ברשת. השידורים החוזרים של "נערות רעות" משודרים בדרך כלל ב-1:30 בלילה, שני פרקים ברצף. לפני יום חמישי האחרון פורסם בלוח המשדרים שהפעם ישודר רק פרק אחד, ב-2:00 בלילה. הפרק עצמו התחיל כרגיל ב-1:30. מוזר ומעצבן, במיוחד את אלה שמתבססים על תכנות מכשיר הוידאו שלהם.

1. אז נכון, הפעם הגיעו ה"3 פרסומות וחזרנו" במקום שבו הכתוביות היו הכי פחות משמעותיות, אבל עדיין מדובר בתופעה מעצבנת שהפריעה לקריאתו של סוף המשפט המתורגם. קשת, אנחנו לא מעוניינים לדעת שהיציאה היא לשלוש פרסומות בלבד. ולכל אלה שהתלוננו על הציון הגרוע הקבוע, דמיינו לכם את התרחיש הבא. מקבץ פרסומות. לפתע, באמצע הפואנטה של פרסומת זו או אחרת, מופיע על השליש התחתון של המסך הכיתוב "ארבע בדיחות (שתיים מהן של צ'נדלר!) וחוזרים לפרסומות". הייתי רוצה לחזות בתגובתו של מי ששילם על שידור הפרסומת שחלק ממנה הופקע לטובתה של קשת. ולא, טלעד שמפרסמת ארבע פעמים בתוך רבע השעה הראשונה של "הבית הלבן" את העובדה ש"קובי מידן מייד אחר כך" לא מעצבנת את צופי הטלוויזיה פחות מקשת. במקרה של טלעד, מדובר "סתם" בנודניקיות ובמקרה של הצקה. כישרון מופלא של הזכייניות להוציא אותנו מהשקיעה בתוך אירועי הפרק.

ואירוע נוסף, שראוי לציון:
לאחר שנים של עבודה ברשות השידור, פרש השבוע עמנואל הלפרין. הלפרין היווה סמל לתרבות, לאיכות, להגשה נעימה ואינטליגנטית ועוד שלל תכונות שנעדרות מדור השכטר וה-SMS. אמנם הלפרין לא יעזוב לגמרי את המסך, הוא מכין תוכנית מסעות חדשה, אבל זה לא אותו דבר. מתגעגעים (assafTV).