''פרנקו וספקטור היא הדרמה המושקעת ביותר שמשודרת כיום בערוץ 2..." אמרה מאיה קרבט, דוברת "קשת". אמרה, ולא הגזימה. ולא רק מושקעת, אלא גם מקצועית. אולי אפילו הסדרה הישראלית המקצועית ביותר עד כה. במה זה מתבטא?

הצילום. משחקים של שחור ולבן לעומת צבע, זוויות ייחודיות ואיכותיות. הוויזואליות של "פרנקו וספקטור" לא מסתפקת בהעברה של המציאות כפי שהיא. ישנו הצילום הריאליסטי של חיי היום יום וישנו הצילום הסוריאליסטי של עולמן הפנימי של הדמויות. השיגעון של ספקטור, הפנטזיות של סגלסון. כך יכול הצופה לעשות את המעבר בין הרצף של אירועי הסיפור באותו פרק אל תוך מחשבותיהן ורגשותיהן של הדמויות. חוץ ופנים משולבים יחדיו כדי לתת תמונה שלמה.

מעברים בין סצנות. הרי לכם דוגמה - פרנקו מוזג שתייה לכוסה של ספקטור. הצופה עוקב אחר הנוזל ואז מגלה שהוא נמצא בסצנה חדשה בה ברמן מוזג שתייה לכוסו של סגלסון. אין שבירה חדה, אין חיתוך. מעבר זורם (תרתי משמע) שמפתיע, מעלה חיוך, ממקד את תשומת הלב ומצריך עירנות.

התסריט. "פרנקו וספקטור" משלבת בין דרמות מרתקות של בית משפט ודרמות מרגשות של החיים. שני אספקטים אלו נכרכים אחד בשני ויוצרים אפקט חזק. הסיפורים סוחפים ומלאים תמיד בטוויסטים מפתיעים ובשאלות של אתיקה. זמר מזרחי מזריק לעצמו חומר לבן. המשטרה באה לעוצרו. הוא בטח מזריק סמים. אבל בכלל מדובר באונס סטטוטורי של קטינה. ובעצם לא היה אונס ולא מין בהסכמה. וגם לא סמים, סכרת. הזמר אימפוטנט. לספר זאת בביהמ"ש ולהסתכן בפרסום או לא לספר וללכת לכלא? מחליטים לספר את האמת. יש פרסום ואז התאבדות. מי חשב בתחילת הפרק שככה יתגלגלו הדברים?

הדמויות. עגולות ועמוקות. לכל דמות אופי משלה וקונפליקטים משלה. אף אחד לא מושלם. יש טוב ורע בכל אחד ולא תמיד עושים את הדבר הנכון. או את הדבר הלא נכון. ולכל דמות שפה משלה, התואמת את הרקע ממנו היא מגיעה. צרפתית מעורבת בעברית, שפה גבוהה, שפה יומיומית, שפה משפטית ושפת הדיוטות, שפה מנומסת ושפה של קללות. ופרטים. בכל פרק מגלים עוד קצת על כל דמות ומה מניע אותה. מערכות יחסים נרקמות בין הדמויות ומתפתחות להן לאט לאט ובאופן עקבי והגיוני. הדמויות הופכות למוכרות ועכשיו כבר אכפת מהן. מה עובר עליהן? למה הן עושות כך ולא אחרת? מה יעלה בגורלן? בין אם שונאים את הדמויות ובין אם אוהבים אותן, הן מעוררות רגש. קשה להישאר אדישים.



המשכיות. אירועים שקרו בפרק הראשון שבים ועולים. יש סיפורים שמתחילים ונגמרים באותו הפרק ויש סיפורים השזורים לאורך העונה. קצוות נסגרים וקצוות חדשים נפתחים. שום דבר לא מונחת ללא הסבר. או שהוא ניתן מיידית, או שהוא יינתן בעתיד, אבל דברים אינם תלושים. סיפור שליחת המסמך האסור ע"י פרנקו לסגלסון הוא דוגמא מצוינת. בפרק הראשון שולח פרנקו לתביעה מסמך המפליל את לקוחו. סגלסון, התובע, פורש לאחר מכן מן הפרקליטות ומתבקש ע"י פרנקו לייצגו בהליכים כנגד התביעה. הוא גם מצטרף למשרד של פרנקו וספקטור. בפרק האחרון ששודר, מתקיים הדיון בעניין. פרנקו יוצא זכאי. ועכשיו מעניין לדעת האם בכך יסתיים העניין.

מציאותיות. "פרנקו וספקטור" היא דרמה משפטית והמציאות המשפטית המוצגת בה משקפת באופן הקרוב ביותר האפשרי את המציאות המשפטית בארץ. הכינו פה שיעורי בית. השופטים מדברים כמו שופטים, העדים כמו עדים, נאשמים כמו נאשמים ועו"ד כמו עו"ד. הסוגיות המשפטיות המוצגות הן סוגיות משפטיות קיימות ומוכרות והקביעות המשפטיות המתקבלות בהן בהחלט יכלו להיקבע במציאות. ישנו דיוק עובדתי מרשים.

אז דברים לא זזים כל כך מהר במציאות כמו שהם זזים בסדרה ועורכי דין בדרך כלל לא עוסקים במגוון כזה של נושאים, אבל זה כבר כורח שלא ניתן להתחמק ממנו. כדי לרתק ולמשוך, הסדרה צריכה להיות מגוונת ומשתנה ודברים צריכים להתקדם במהירות. בהחלט אפשר לחיות עם זה.

המשחק. הצוות הקבוע נותן הופעות כובשות שבוע אחר שבוע עם רונית אלקבץ כספינת הדגל. ההופעות הן גם אמינות - השחקנים משכנעים באמיתות הדמות ומניעי פעולתה. וכדי להוסיף מצורפים כל שבוע שלל שחקנים אורחים, חלקם אלמוניים וחלקם מוכרים היטב. לרוב, גם הם עושים עבודה נהדרת. ויצויין לטובה שרון אשכנזי.

כל האלמנטים הללו יחדיו נותנים לנו סדרת טלוויזיה שהיא באמת ברמה אחרת. אלו כללי המשחק של הגדולים שם בחו"ל ו"פרנקו וספקטור" עושה בהם שימוש מופלא. היא נועזת ומעוררת מחשבה, מרגשת ונוגעת ללב ופשוט סדרה טובה ששווה לראות.

למי שלא מכיר ורוצה ולמי שמכיר ורוצה לדעת עוד, הפיקה "קשת" דף מושקע (כמה מפתיע) שעוסק בסדרה, נותן מידע ומאפשר לדון עליה.





"פרנקו וספקטור", ימי שלישי, 22:40, ערוץ 2.