המסך המפוצל

האסונות של נינה מאיירס

כולם אוהבים את 24, אבל נוטים לוותר לה על היחס הלא ראוי שלה לנשים. עם סיומה של העונה השניה הגיע הזמן להתקומם על כך

מאת: מיכל בר-דיין

פורסם: 10-12-2003
53 תגובות
רבות דובר על "24", סדרת המתח המשובחת ועטורת פרסי האמי. כולם אוהבים את "24". למה? כי היא מקורית וחדשה. כי היא מעניינת. כי יש בה את הפורמט המקורי הזה, שבזכותו ישבנו על קצה הכיסא ותלשנו שערות. למעשה, אני אישית תמיד השתעשעתי במחשבה שאם היו לי את כל הפרקים ביחד, ולא הייתי צריכה להשכיר מהבלוק-באסטר בכל פעם ארבעה פרקים בנפרד - הייתי גם צופה בה באותו אופן שבו היא מוצגת, כלומר על פני 24 שעות רצופות, בזמן אמת - וזה היה היום הארוך ביותר בחיי.

אז נכון, מכיוון שזה "קול" לאהוב את "24" ואופנתי להגיד כמה שהיא מוצלחת, לא ממש מומלץ להשמיץ את הסדרה. למרות זאת, קם ברק דיקמן וסלל את הדרך למקטרגי הסדרה, בכך שהצביע על חלק מהדברים הפחות חיוביים שבה, פגמים אשר הופכים אותה לקצת פחות ממושלמת. אבל לטעמי, יש בסדרה פגם נוסף הקשור בנושא חברתי מסוים שממש הפריע לי, ושהיה לי מאוד קשה "להחליק" אותו כאשר צפיתי בסדרה. אז צר לי. עם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד לסדרה שהצליחה למתוח אותי עד כדי לילות לבנים, לסדרה המצוינת הזו יש מספר בעיות. הבעיה המרכזית שבה היא אופן הצגת הנשים בסדרה, אשר אינה מחמיאה בלשון המעטה, ומרימה את ראשה המכוער כבר מהעונה הראשונה ומהפרק הראשון.

אין שום בעיה עם העובדה שהגיבור הראשי הוא גבר. בסדרות אחרות לא ממש חסרות נשים שמתפקדות כגיבורות ראשיות, אבל מה שבאמת מקומם זה ההבדלים בין אופיים של הגברים בסדרה לבין אופיין של הנשים. על הבדלים אלה ארחיב מייד, אך לפני כן אני חייבת להעלות את הנקודה הבאה למחשבה: האם באמת ניתן להקל ראש בשני מקרי האונס שהיו בעונה הראשונה? לי היה מאוד קשה, והאונס של טרי העיב עליי עד לפרק הסיום של העונה הראשונה, בו רווח לי שעם הטראומה הזו היא כבר לא תצטרך להתמודד יותר, כי היא מתה.



במקרה הטוב, הנשים ב"24" הן חסרות ישע בצורה מחפירה. בפעם הטריליון ושתיים שחטפו את טרי וקים אני אישית התעוררתי והרחתי את המופרכות. האם הן באמת עד כדי כך לא יכולות לדאוג לעצמן? האם הן חייבות תמיד שיהיה גבר שיציל אותן? האם רק בגלל שהן נשים אנחנו נשב כל פרק ונחשוב מה הולך לקרות להן, ואיך זה ישפיע לרעה על תפקודו של ג'ק במשימה החשובה שלו? ונינה, שימו לב לכך שעוד לפני שהיא התגלתה כנבלת-על, היא היתה שם למעשה על תקן האישה הקטנה שממלאת תמיד אחרי הוראותיו המעורפלות של ג'ק בצייתנות מופתית, ולמרות זאת, הבטחות ה"אני אסביר מאוחר יותר" לא תמיד מולאו.

ובמקרה הרע? הנשים הן תככניות חסרות-מוסר, אין להן שום ערך לאמת ולחיי אדם, כאשר הגברים שלצידן הם המלאכים או לפחות מתנהגים בצורה אנושית. נכון, יש לא מעט גברים אשר מוצגים כרעים (כדוגמת ג'ונס או משפחת דרייזן), אך הם למעשה הבאד-גייס האמיתיים של הסדרה, ואי לכך לא ניתן להאשים אותם ברשעות כיוון שאופיים נגזר ישירות מהתפקיד שהם ממלאים ברצף העלילתי שלה.

לעומתם, המקרה של משפחת פאלמר מציג גבר שמרסן את הרשע והארסיות חסרת הגבולות של אשתו. אופייה של שרי פאלמר תלוש למדי מהרעיון המרכזי ומעלילת הסדרה, ועל כן גם די מיותר. ככל שהיום מתקרב לקיצו אנו תוהים אילו מזימות נוספות יש באמתחתה של שרי, ועוד כמה אנשים חפים מפשע היא מוכנה להקריב בשביל לנצח בבחירות. אך אל דאגה, כמו במצבים נוספים גם כאן לאישה אין הרבה כוח או שכל, ומזימותיה מסוכלות במהרה על ידי בעלה הפוליטיקאי אשר במקרה גם רודף צדק ומחפש תמיד את האמת.

בחייכם, התסריטאים באמת מצפים שנאמין שהפוליטיקאים הם טהורי הלב ושהם ישרים כסרגל ורק רוצים שהאמת תצא לאור, ודווקא הנשים שלצידם הן אלה אשר רודפות אחר הכוח והן יעשו הכול, אבל הכול (דיי-ויד!), על מנת לזכות בתואר "הפרסט ליידי"? מי יודע, עם מסרים חוזרים ונשנים כאלה, עוד נחשוב שהילרי היא זו שבעצם בגדה בביל, ושאת ניקסון הניעו הפצרותיה של אישה. ומה בכלל עושים כזה ביג דיל מהנשיא השחור הראשון? למה לא יכולים לעשות עניין מהנשיאה האישה הראשונה? (מעניין אם אי-פעם יעשו עניין מהנשיאה השחורה הראשונה...)

והבוגדים, יש כאלה? או שמא יש רק בוגדות? אלמיידה - חששנו שהוא החפרפרת. אחרי הכול, הוא נראה די ערמומי. אבל הוא גבר, ו"גבר" משמע "טוב". אז במקום זאת ניקח אישה שנראתה לכולנו לא מזיקה מדי ואף די חביבה (ג'יימי) ונסדר שהיא תהיה הבוגדת. ונינה - אני צריכה אפילו להוסיף?



אפשר גם להביא דוגמאות נוספות. מהעמדה המאוד לא מפרגנת שלי, קשה לי לחשוב על דוגמאות לדמויות מרכזיות העושות חסד עם המין הנשי. וגם אם בכל זאת ניתן למצוא דוגמאות בודדות שכאלה, אין זה משנה את העובדה שבאופן כללי הסדרה "24" אינה רק תורמת לחיזוק הסטריאוטיפים המגדריים הטבועים בחברה שלנו, אלא אף הולכת צעד אחד אחורה לעומת הסדרות המודרניות שניסו לשבור את הסטריאוטיפים הללו, ועשו זאת בהצלחה.

אז תודה רבה על אפקט המתח, אבל יש לי בבית 4 עונות שלמות של באפי בדי.וי.די. שאני אצפה בהן בשקיקה הרבה לפני שאני אקדיש זמן לראות את העונה השנייה של "24", שממה שהבנתי לא ממש מכפרת על העוול שהיא עושה לבנות מיני.