הנה החדשות הטובות על "מלך הכורסא": המעברונים המוסיקליים הנוסטלגיים הציפו אותנו בזכרונות של ימים בהם לא היו מעברונים והפרסומת הכי פריקית היתה לקלאב-הוטל לוטרקי. אבל גם בימים הרחוקים ההם, עת ערוץ אחד ישכון בדד, גם אז לא היו נותנים לתוכנית כמו "מלך הכורסא" לעלות לאוויר.

התוכנית החדשה ראויה ללא צל של ספק להיות מובילת קמפיין המיתוג החדש-ישן של טלעד, "הורסים טלוויזיה". רבותי, יש גבול לניסויים שמותר לעשות בבני אדם. מהרגע בו עלתה מירי בוהדנה לבמה הבחנו שמשהו פה לא בסדר. מירי בוהדנה בז'קט שלובשים לבית כנסת? כשהיא עטתה פנים רציניות ושילבה אצבעות בצורת משולש היה כבר די ברור שעתידו של דן שילון כמגיש "יומן" מתערער מרגע לרגע.

במהלך התוכנית כינו את עצמם צמד המנחים "יונית וגדי". גם ליונית וגדי בימי הצ'ילבה של ההתחלה היתה כימיה בוערת יחסית לזו של הצמד מירי ורמי. אתמול זה היה נראה כאילו המורה הושיבה את החנון של הכיתה ליד מלכת השכבה. מה זה אומר על בית הספר זו כבר שאלה לדיון אחר.

גם התפאורה הזכירה בית ספר, כזה עם מורה לאומנות חלשה במיוחד. מותר לערוץ 2 להשקיע מעט יותר בשילובי הצבעים ובבחירת חומרי הגלם בתפאורה של תוכנית שמיועדת לפריים-טיים. כיאה לתוכנית של פריים, זכינו אתמול למנה גדושה של פרסומות (בשבוע הבא תהיינה הרבה פחות) ולדיווחים מאד לא מדוייקים, בלשון המעטה, של המנחים לגבי אורכן של ההפסקות. בהתחשב במה שראינו אתמול בין הפרסומות, אולי מוטב כך.

רמי ורד, בחור משעשע בדרך כלל, היה כנראה שרוי בהלם מרמת התוכנית בה השתתף וסיפק בדיחות שהיו מצחיקות (אולי) בימים בהם "ספינת האהבה" עוד שטה. מירי מצידה ניסתה לרקוד לצלילי "את הריצ'-רץ' נפתח" ועל-אף הסמליות שבדבר, זה היה נראה כאילו הכריחו אותה. את הצד הווקאלי של מופע האבסורד אייש סולן הלהקה שנשמע כאילו הוא דווקא סגר את הריצ'-רץ', אולם בבת אחת וחזק מדי.

כדי להציל את המצב הזעיקו את דן כנר שגרם לנו להזיל דמעה בגעגועים ל"לקראת שידור" ולתהות מה בדיוק רצו ממנו מלבד לעשות חיקוי של "ח" ו-"ע". גם תרומתה של ריקי מ"משחק החיים" היתה מכרעת והיא אף סייעה למירי בוהדנה לקרוא מן הטקסט.

שתי המשפחות שנקלעו לתוכנית ללא עוול בכפן ישרו קו עם הסטנדרט וסיפקו לנו תחרות מותחת ושקולה כמו משחק של מכבי נגד כוכבי ערוץ הילדים. ועוד לא אמרנו מילה על האוהדים.

אם האדונים לאודר ובן-צבי נקלעו אתמול בטעות לצפייה בתוכנית הם בוודאי ספקו כפיים בהנאה: אם בממלכה השנייה עוד מייצרים כאלה תוכניות אז לא הכל אבוד. בתוכנית שיעשו בעוד כמה שנים על תוכניות עבר בטלוויזיה (לאחר שיתגברו על הטראומה), אל תצפו למצוא את "מלך הכורסא". ערוץ 2 אף פעם לא הצטיין בהומור עצמי.