10. זה חוקי לגמרי להתעצבן על זכייניות ערוץ 2 השכם והערב על אינספור מקרים של זלזול בקהל הצופים שלהם, אבל בהחלט מותר גם לשבח כשיש סיבה, והפרזנטציה של טלעד ביום רביעי האחרון היא בהחלט סיבה טובה לעשות זאת. הפקה ויזואלית מרשימה, הומור עצמי שכלל כמה רגעים מאוד משעשעים ושתי סדרות רכש מהטובות בעולם, להן עלו פרומואים משובחים במיוחד - כל אלו נותנים תקווה לעתיד ורוד יותר אצל הזכיינית שכנראה הכי מושמצת כאן באתר. ובואו נקווה שאף אחד לא יחליט פתאום לשדר פרק של סדרה זו או אחרת חצי שעה לפני מועד שפורסם.

9. להתראות מתמחים, שלום אהבה. הפרק האחרון (בעונה, בעונה!) של "סקרבס" ששודר השבוע חתם בצורה הולמת ומופלאה את עונתה הראשונה של קומדיית בית החולים ההזויה והמצויינת. סגר קצוות, השלים מעגלים, והצליח לגעת ללב ולהפתיע כאחד. החל מסצינת הפתיחה האסוציאטיבית שמסכמת, למעשה, את השנה החולפת בצורה תמציתית ונהדרת, דרך 'אסטרטגיית התקיפה הסימולטנית מכמה חזיתות', וכלה בקליף-האנגר בו מכה הוריקן ג'ורדן במשפחה הגדולה והמאושרת, קורע אותה לגזרים ומוכיח שסוף טוב לא חייב להסתיים ב'הכל טוב'. נפלא, נפלא, נפלא. ועכשיו, הכינו את עצמכם, ניובי'ז, לחודשים ארוכים של ציפיה דרוכה וממושכת לעונה השניה שאולי, וגם אולי לא, תגיע בקיץ. היש טעם לציין בפניכם, טלעד, שגם לזה אנחנו מחכים ומחכים?

9. גרייס ומר דימיטרי. סיפור מוכר ובנאלי משהו. מורה ותלמידה, יחסים אסורים. אבל הטיפול המיוחד של "להתחיל מחדש" דואג שלא נשתעמם. התגובה של גרייס, התגובה של לילי, התגובה של ג'ייק, התגובה של מר דימיטרי. כל אחת מהדמויות מעוררת תחושת הזדהות והבנה. כולם צודקים, כולם טועים. זוויות שונות של ראייה מציגות אירועים באופן אחר וכך יוצא שה"רומן" שלא קרה הוא נכון ולא נכון בעת ובעונה אחת. ואגב, נותרו לנו רק עוד שני פרקים לסיום הסדרה. אנחה (Slayeret).

8. השבוע פתח פיני הגדול את עונתו השנייה בביפ, עם האירוניה המושלמת. כמה נחמד היה לשמוע את שחר אבן-צור (הפעם בלבוש מלא) שר את "אי אפשר ללכת עירומים" כשלהקת "הקופאיות" רוקדות מסביבו במכנסונים קצרים ובמחשוף ענקי (איילון צפון).

7. "פרנקו וספקטור", הסדרה שלרובכם מוכרת גם בשם "הזאתי שלפני עמוק באדמה", מצליחה להתפתח לאחר התחלה צולעת. הפרק השני בסדרה מביא גם מקרה משפטי מעניין הכולל תרמית בצוואה, שמובילה לחקירת רצח כאשר כל הסיפור סובב סביב עברו של עו"ד פרנקו בשכונת העוני בה גדל. בנוסף גם הדינמיקה בין איבגי ואלקבץ השתפרה מאוד ואף מצליחה להצחיק יחסית לדרמות ישראליות. מספיק לראות את הדיון המעמיק על גודל התחת בשביל להבין את החן שיש לשניים ביחד. נקווה שמגמת העלייה תמשיך בשלה. (עידו f. כהן)

6. קשת החלה לשבץ בין התוכניות שלה קטעים קצרים, שתיים-שלוש דקות אורכם, על כל אחד מששת ה"חברים", שעונתם התשיעית עומדת להיפתח בקרוב בערוץ. מעין תקציר שמונה העונות ששודרו בערוץ 3 מנקודת מבטן של כל אחד מהם. קצר, חביב, וגם קצת מוזר לראות את הסדרה הזאת בערוץ 2.



5. הללויה? לא לגמרי. סרט פתיחה סביר של העונה החדשה של "ראשון בדרמה". כמה קטעים מאוד משעשעים, כמה קצת פחות, טל פרידמן אחד ענק, ציון לשבח גם לציון ברוך וסצינה אחת באמת נפלאה (ג'ינג'ס חאן). אבל ממש ממש לא "מבצע סבתא 2" כפי שאפשר היה לקוות מהפרומואים (המשובחים) שרצו בערוץ. ויש גם אנשים שכן התלהבו.

4. עוד לא הספיקה להיגמר התוכנית השניה לעונה של "ערב אדיר" וכבר הורגשה באוויר תחושת המיצוי. הפרק השני של "קחי אותי שני" נראה בדיוק כמו הפרק הראשון, וזאת למרות הבאתו של גדי הבלתי נלאה, שוב חיקוי של להיט גלגל"צי בסיום, עוד פארודיה (דווקא חביבה למדי) על פרסומת מצליחה, עוד בדיחות אדיר מילריות צפויות ומשעשעות רק לפעמים. אותו מבנה, אותו סגנון, בלי חידושים של ממש, או קטעים שבאמת מפילים על הרצפה. סתם שעה וקצת של תוכנית שנחמד להעיף בה מבט מדי פעם, אם אין מה לעשות. זה לא רע, אבל זה גם לא הערב הטלוויזיוני לו פיללנו. ביום שני הקרוב, אגב, אמור בהחלט להיות ערב טלוויזיוני משובח במיוחד, עם פתיחת העונות החדשות של סקס ושל אוז.

3. באחת ממהדורות השבוע של חדשות ערוץ 2 נשלח דני רופ למשימה חשאית אי שם בארץ, כדי לדווח על התחזית לא מהאולפן. אלא שהשידור היה עמוס תקלות טכניות וגדי ויונית המסכנים לא יכלו לשמוע את דבריו הצפויים ממילא של החזאי הלאומי הנועז. מה עשה גדי? חזה בעצמו את מה שדני התכוון להגיד. שמחר עומד לרדת גשם, הרי הבנתם את זה לבד, צופים חכמים, נכון? ובאמת, מה זה משנה? המהדורה הרי ממילא תקבל את עשרים ומשהו אחוזי הרייטינג הקבועים שלה. לפחות עד שערוץ 3 יעלה משחק חיים נוסף.

2. מוכרחים להגיד את זה: הקטע עם צמד מבקרי התרבות של "ארץ נהדרת" פשוט לא מצחיק. אה, רגע, זה לא נועד להצחיק? זה כן נועד להצחיק? ובכן, זה לא מצחיק. מערכון שלם שמנסה להסביר את הבדיחה של מבקרים שחושבים שהופעה של משינה צריכה להיות מצחיקה אבל היא לא מצחיקה, הוא פשוט מערכון עלוב ומביש. "אנחנו נפגוש אותם, לצערנו, גם בשבוע הבא", אומר איל קיציס ומבהיר לכולם שגם הוא חושב (ברצינות גמורה) שמדובר בפינה גרועה במיוחד. להעיף ומהר, כדי שנוכל לשכוח ולהתענג על הפרשן המדיני. אגב, גם התוכנית השניה של "ארץ נהדרת" סבלה מסימפטום "אדיר מילר", אם כי במקרה שלה, כמה קטעים באמת נהדרים (שלי יחימוביץ', דב נבון ששכח באוטו את הכותרת, מרכבה פלדמן ולהקת תשע) מצליחים לא להמאיס את הצפייה בתוכנית.



1. זה אולי לא חדש במיוחד, אבל קשת מתעקשת לשבץ חמש עשרה הפסקות פרסומת בכל פרק ממוצע של "אלי מקביל". אחת לכמה דקות מופיעה הכתובית "שלוש פרסומות וחזרנו" על רקע תרגום השיר של וונדה. אז נכון, לא וונדה, ולא המילים של השיר שלה מעניינות מישהו בארץ, וספק אם "אלי מקביל" ממשיכה לעניין מישהו בארץ, אבל אסור לעשות את הדברים הללו ואני בספק אם דיוויד אי קלי לא היה מתהפך במיטתו אם הוא היה שומע על הזוועות שמעוללת קשת לסדרה הגוססת שלו.