10. הקטע בו שר שחר אבן צור את "עירומים" אצל יאיר ניצני, כשהוא עירום לחלוטין ורק הגיטרה עליה הוא מנגן מכסה את אזור מבושיו, היה היסטרי לגמרי, במיוחד כשניצני עשה את פרצופיו המעוותים-משהו תוך כדי ניסיון להציץ לו. אמנם בשידור חוזר, אבל עדיין משעשע למדי. אותו שחר אבן צור הגיע יומיים אחר כך לעונה החדשה של יצפאן עם בגדים מלאים.

9. קשת העלתה סדרת פרומואים לקראת יום שישי החדש שלה, אירוע שיקרה בעוד שבועיים. כל העסק בהחלט נראה מעניין, הפרומואים עשויים היטב - תמיד ידענו שלקשת יש את זה, וכבר ממש מסקרן איך נראית אורנה בנאי בעידן שאחרי ארז טל. ראוי לציון מיוחד הפרומו המבריק של "עמוק באדמה". בינתיים, זה נראה כמו הרכש הראשון שנזכה לראות לאחר המהלך של הבאת חלק מהסדרות של וורנר לערוץ 2.


8. פרק אגדות הילדים ששודר השבוע ב"מכושפות" הוכיח שהסדרה יודעת גם לא לקחת את עצמה ברצינות ופשוט נמצאת כאן בשביל להביא לצופיה פאן טהור. סצינה אחת התעלתה על כל השאר ופשוט גרמה, לפחות אצלי, לצחוק בלתי נשלט: כשפייפר הולכת עם הזאב שמחופש לסבתא שלה לעליית הגג, שואל גמד אחד את רעהו: "אתה חושב שהיא יודעת שזה זאב?", "לא ענייננו" - עונה לו חברו. הילארי.

7. סצינת הסיום של "אליאס" השבוע הצליחה שוב להפתיע את כולנו ובגדול: כנראה שאמה של סידני לא מתה, וכל מסכת הייסורים שתקפה את המרגלת בעלת אלף התספורות בעקבות הגילוי על כך שהיא פעלה בצד של הרעים עומדת להחריף לקראת העימות הבלתי נמנע. ובכל זאת, קצת הפריע שהפרק עצמו היה חזרה של האירועים שקרו בפרקים שקדמו לו, במטרה ברורה להוסיף לסדרה צופים שאולי קצת התבלבלו לנוכח אינספור האירועים והמהפכים בסדרה על גבם של צופים ותיקים.

6. השבוע זכינו לראות בכספת את האיחוד של ארז "שמעון" טל ואורנה "לימור" בנאי. היה משעשע, מאוד משעשע, כל כך משעשע עד שאחד מברי המזל שזכו לעלות לשחק ב"כספת עד הבית" פשוט סירב לשתף פעולה וניתק לשניים בפרצוף. יכול להיות שזה סימן שהצמד הוא עד כדי כך חזק. מצד שני, יכול להיות שזה סתם היה עוד אחד שרוצה לראות את ארז טל בערוץ 10. (עידו F. כהן)

5. רגשות מעורבים בקשר ל"שלם וצפה" של שידורי ליגת העל בכדורגל: מצד אחד כמות השידורים הישירים בערוצים האחרים לא נפגעה והיא זהה למה שהיה בשנה שעברה, אבל מהצד השני, יש הטוענים שהמשחקים היותר אטרקטיביים משודרים רק למי שמוכן לשלם את עשרים השקלים הבכלל לא מיותרים הללו. אז מי צודק?

4. לקראת "טקס מסך הזהב" משדר ערוץ 2 על קצת פחות מחצי המסך שלו את המועמדים בכל קטגוריה. מלבד העובדה המרגיזה שהאיכות הטכנית של הכתוביות הללו היא איומה (זה קופץ, ריבונו של עולם), הרי שמדובר על משהו שמסתיר דברים שקורים על המסך. דוגמא קטנה: בשידור החוזר של רק בישראל זורקת לימור משהו לתוך מיץ התפוזים של שמעון, בהתקף של עצבים. רגע משעשע במיוחד, שפספסו הצופים לגמרי. למה ככה?


3. ושוב הצליחו קברניטי קשת לכסות את התרגום של "אלי מקביל" ביום חמישי האחרון עם רצועת הפרומו הלא רלוונטית. דומה שכל ערוץ ש(לא) מכבד את עצמו שם כתוביות פרומו בכל רגע אפשרי וגם בכאלה שאינם אפשריים. זה מקומם, זה טיפשי, זה מרגיז ומיותר. די! כבר! אפילו ב"רייטינג" ציינו השבוע את מהדורת החדשות של 22:42 שמגיעה אחרי "24".

2. ביום ראשון השבוע שודר הפרק התשיעי בעונה השנייה של "24". רגע השיא של הפרק הוא הרגע בו נינה מבקשת חסינות על פשע עתידי - היא עומדת לרצוח את ג'ק באוור. אבל אם יצא לכם, בין אם במקרה ובין אם לא, לצפות בפרומו של הפרק - לא שיא ולא בטיח. צופי הפרומו ידעו כבר בסוף הפרק הקודם מה עומד לקרות. אתם יודעים, אתם שם בערוץ 10, "24" היא סדרה מצוינת. אנחנו נראה אותה. מבטיחים! לא צריך לספר לנו מה יהיה בפרק ובהחלט לא מומלץ לספילר לנו את רגעי השיא. מספיק שתזכירו לנו את היום והשעה. אנחנו נבוא. באמת! (assafTV)

1. השבוע שודר בערוץ הסרטים הסרט החזק והמרגש "בנים אינם בוכים". לקראת סוף הסרט, בזמן סצינה טעונה במיוחד, החליטו פתאום בכבלים לאחד באופן חגיגי את שידורי ערוץ הסרטים עם שידורי ערוץ הספורט. כנראה שסיכום הליגה הצרפתית הוא חלק חשוב מאוד בהבנת סיפורה של טינה ברנדון. אחרי שבע דקות(!) של צרפתים רצים חזר הסרט, כמובן לא מהמקום בו הפסיק אלא לאחר אותן שבע דקות אבודות. חוסר מקצועיות מהסוג הגרוע ביותר האפשרי. חבל. (bosco)