כשאנחנו צעירים ימי הולדת הם ימים של כיף, חגיגות, עוגה ומתנות. כשאנחנו מתבגרים קצת הם מקבלים משמעות נוספת. הם מהווים נקודות ציון בשבילנו, ומביאים אותנו להרהר בדרך שעברנו ובדרך שעוד צפויה לנו. וזה בדיוק מה שקורה לקורדיליה בפרק הזה, רק שאצלה מעורבים בכך כוחות על, שד חביב ויקום אלטרנטיבי. הפרק מתמקד כמעט אך ורק בה עם קורטוב של אנג'ל וקמצוץ של גאן ופרד.

שני נושאים, שאיתם התמודדו לא מעט גם באפי וגם אנג'ל (הסדרות והדמויות), נדונים בפרק הזה באופן מבדר ומעניין והם "ייעוד וגורל" ו"מיהו גיבור". חשיבות הפרק נעוצה גם בעובדה שהוא סוגר נושא שרץ ב"אנג'ל" עוד מאז העונה הראשונה, והוא עניין החזיונות של קורדיליה. אף יותר מכך, הוא מביא את ההתפתחות של קורדיליה מן העונה ראשונה של "באפי" לידי סגירת מעגל. וכמו שהוא סוגר, כך הוא גם פותח - לפרק קוראים "יום הולדת" ומדובר ביום הולדת במלוא מובן המילה - לידתה מחדש של קורדיליה.

הפרק נפתח בחלום הוותיק של קורדיליה להיות שחקנית מצליחה ומפורסמת. בזמן שהיא ופרד עסוקות בעיסוק הרגיל של ניקוי דם וסימני חריכה (שהם תוצאה של אירועי הפרקים הקודמים), היא נותנת את "נאום התודה" הידוע שלה. היא מודעת לעובדה שהסיכויים להתגשמות החלום הם קלושים אם לא אפסיים, אך יש בה חלק שעדיין מסרב להתנתק ממנו. החבורה סביבה מתנהגת באופן חשוד וכאן מגיעה הטעייה קטנה, ראשונה מיני רבות. נדמה שמשהו לא בסדר, אך אז מתגלה שמדובר בהפתעה לכבוד יום הולדתה של קורדיליה. קורדי מקבלת עוגה ועליה מצוירת דמות של גיבורת על לבושה בתחפושת וגלימה. הכל טוב ויפה, עד שמתבצעת הטעות הפטאלית של לבקש מקורדיליה להביע משאלה. לייק, הלו, קורדיליה, משאלה?! נורה אדומה היתה אמורה להדלק, במיוחד אצל אנג'ל שאמור לזכור מה קרה בפעם שעברה (קורדיליה + משאלה = הזמנה פתוחה לשינוים מימדיים). נו טוב. קורדיליה גם מקבלת מתנה מאנג'ל, ותוך ניסיון להסביר לה את החשיבות והמשמעות של מתן המתנה אנג'ל אומר משפט, שהוא משפט מפתח - "אני אלוף. אנחנו עושים דברים חשובים". המילה הזו, אלוף (champion), תיאמר עוד פעמים רבות בפרק ע"י דמויות שונות.



הרגע נקטע ע"י האחרים ואז מגיעה הטעיה שניה - קורדיליה מתבקשת לבחור בין קבלת מתנות לבין קונור, אותו היא מחזיקה. היא מבקשת מאנג'ל שייקח את התינוק ולרגע נדמה שזו קורדיליה הישנה, מעדיפה חומרנות על פני רגש. אך לא, היא בעצם מקבלת חזיון ומנסה להגן עליו. עוצמת החזיון היא כה משמעותית הפעם, שהיא עפה אל תוך ארון כלי הנשק. הכל בסדר, קורדיליה מתעוררת, היא לא נפגעה. אז זהו שלא, זו רק הטעיה שלישית. קורדיליה אחת שוכבת על הרצפה מחוסרת הכרה, קורדיליה שנייה עומדת מחוץ לגופה, מבולבלת ותוהה, יחד עם הצופים, מה בדיוק קורה פה. "יום אחד אתה תתעורר בקומה" אמרה בזמנו קורדיליה לג'יילס, ועכשיו היא זוכה להגשים את הנבואה הזו בעצמה.

מסתבר, שקורדיליה היא בוגרת ביה"ס של סאנידייל להסתרת מידע חשוב. במשך למעלה משנה היא מבקרת רופאים ולוקחת תרופות חזקות במיוחד. החזיונות פוגעים במוחה והיא עלולה למות. את המידע הזה מגלים פרד וגאן בעזרתו האדיבה של דניס, הרוח והאגדה, שנוכחותו לא מורגשת מספיק בעונה הזו. בזמן שפרד מבססת את מעמדה כנערה בעלת דרכי ההתמודדות הייחודיות וה"מדענית" של החבורה, גאן שולח רמזים לא דקים במיוחד לכך שיש לו רגשות כלפי פרד, לורן מעלה את הצד המיסטי של העניין ו-ווסלי הולך לחקור בספרים שלו. איש איש (ושד) ותפקידו בחבורה.

חדי האבחנה שבינינו שמו לב שקורדיליה נוטלת תרופות כבר בפרק הראשון בעונה, במהלך סצינה ממושכת בחדר האמבטיה שלה, במהלכה היא אף מציינת "These visions are killing me". אין ספק שהסיפור נבנה לאט לאט במהלך המון זמן ובצורה אמינה ומשכנעת, עד לנקודת הפיצוץ בפרק הנוכחי.

במהלך כל הזמן הזה מתנהל דיאלוג עם הצופים, כאשר קורדיליה מייצגת את קולם. כמו הצופים, גם היא מקבלת את המידע שלה מהתבוננות בדמויות ושמיעת הדיאלוגים שלהן, כשהן בעצם לא מודעות לנוכחותה. ישנו אפילו שימוש בקלישאה הנדושה של העברת מידע לצופה, כאשר ווסלי מדבר לעצמו בניסיון למצוא תשובות למצבה של קורדיליה. בנוסף, היא מעלה תהיות ומעירה הערות מצחיקות בשמם של הצופים. אבל דווקא אנג'ל הוא זה שמעלה את השאלה החשובה ביותר. הוא רוכן מעל קורדיליה, מחזיק את ידה ואומר לה שהוא רוצה לדבר איתה. נראה שאוטוטו הוא מתוודה על רגשותיו כלפיה, אך זו בסה"כ הטעיה רביעית. בעצם הוא כועס על קורדיליה ושואל אותה איך יכלה להסתיר מידע חשוב שכזה ממנו. שאלה מצוינת. למה באמת קורדיליה הסתירה את מצבה הקשה ואת הנזק שגורמים לה החזיונות? התשובה נעוצה בתפישה של קורדיליה את עצמה ואת תפקידה. מהרגע הראשון כמעט כל מה שמעניין את קורדיליה זה החזיון שלה. היא מבלה אולי חצי דקה בדאגה לגורלה שלה עצמה, ומהר מאד מעבירה את כל תשומת הלב לנערה שבחזיון ולמציאת דרך להעביר את המסר. זו לא הפעם הראשונה בה אנו עדים לחשיבות החזיונות עבורה.

כשקורדיליה רק קיבלה את החזיונות בפרק "Parting Gifts", היא לא הייתה מרוצה מהעניין כלל וכלל. היא עשתה כל מאמץ, כולל לנשק כל דיק טום ואנג'ל, כדי לנסות ולהיפטר מהם. לבסוף, היא משלימה עם קיומם, אך היא לא מפנימה את המשמעות של קבלתם. את זה היא עושה לראשונה בפרק סיום העונה הראשונה ("To Shanshu in L.A."). אז היא מבינה שיש הרבה אנשים סובלים, ושבעזרת החזיונות היא תהיה מסוגלת לעזור להם, ושהיא בעצם חייבת לעזור להם. במהלך העונה השנייה היא עושה כן, הפעם עם תחושה גדולה יותר של מחוייבות כלפי תפקידה. אבל היא לא רק מקריבה, היא גם מרוויחה. היא מתבגרת, מוצאת את מקומה בעולם ומרגישה סיפוק מעבודתה. כך למשל היא מספרת להרמוני בזמן שהיא מבקרת אותה. היא כבר לא עשירה ופופולרית כפי שהיתה אבל היא הרבה יותר מאושרת. היו בה כיסי אוויר, שעכשיו מתמלאים והיא הופכת להיות עצמה. בזמן הביקור בפייליאה מקבלת קורדיליה הזדמנות לוותר על החזיונות ועל כאבי התופת שהם גורמים לה. היא שומעת לראשונה, שבתור בת אנוש, היא לא אמורה כלל לשאת אותם (מידע שנרמז לצופים ע"י ווסלי כבר ב"ללא מוצא" בעונה הקודמת). אבל היא מסרבת חד וחלק. היא מסבירה לגרוסאלאג שהיא צריכה אותם כדי לעזור לאחרים. בפרק הפתיחה של העונה השלישית ("הלמות לב") ישנה עדות ראשונה לכך שהחזיונות גורמים נזק של ממש לקורדיליה, ושהיא מסתירה זאת מחבריה. בפרק "העסק הזה עם החזיונות" היא מפגינה שוב כמה רחוק היא תהיה מוכנה ללכת כדי לשמור עליהם. גם מוגלה וכוויות לא יעצרו אותה. בפרק ההוא, שהפרק הנוכחי בעצם מהווה המשך ישיר לו, היא מביעה לראשונה סיבה נוספת לחשש שלה מפני אובדנם, וזה הפחד שמא אנג'ל לא יזדקק לה יותר. מבלי החזיונות איזה שימוש יהיה לה? מי ומה היא תהיה? הגיע הזמן לקבל קצת תשובות ובדיוק לשם כך מגיע סקיפ. יי! סקיפ!



הטעיה חמישית - קורדיליה רואה צללים ושומעת לחישות והדבר מפחיד אותה. נדמה שמישהו או משהו רע נמצא בעקבותיה. אבל זה לא מלאך המוות כמו שהיא סבורה, זה סקיפ. סקיפ משמש כקישור נוסף ל"העסק הזה עם החזיונות", שם ראינו אותו לראשונה כשומר של בילי. אנג'ל אז נאבק בו כדי לשחרר את בילי מכלאו ואת קורדיליה מחזיונות השווא ששלחה לה ליילה. הפעם הוא מתפקד כמדריך עבור קורדיליה והוא עדיין מלא בקסם וחיבה לחיי היומיום. הוא רואה סרטים מסתבר. מטריקס טוב, גלידאטור רע.

חמוד חמוד, אבל עדיין יש בידי סקיפ בשורות רעות - קורדי עומדת למות והיא חייבת לבוא עימו כדי למנוע זאת. היא דובקת שוב בעניין החזיון ומתעקשת שהיא חייבת להעביר את המסר. אבל סקיפ מסרב ובלית ברירה היא הולכת איתו. בכל זאת, היא לא רוצה למות. הם מגיעים לקניון. כאן יהיה לה נוח יותר, מסביר סקיפ. אבל זו לא מטרתו האמיתית של הקניון. הקניון הוא בעצם סמל לקורדיליה של סאנידייל, זו שרק בגדים וקניות יש לה בראש. קורדיליה עומדת לעבור חלק אחרון במסע ארוך של חמש שנים והקניון מסמל את הנקודה בה היא עמדה כשרק החלה אותו. זוהי תזכורת עבורה ועבור הצופים, אותם היא מייצגת. סקיפ מספק הסברים עבור קורדיליה והצופים ואפילו מראה לה את העבר על גבי מסך של טלוויזיה. החזיונות לא נועדו להינתן לבני אנוש, רק שדים חזקים מספיק לשאת אותם, הוא מספר, וחוזר בעצם על דבריו של הגרוסאלאג מפייליאה. אז למה הם הגיעו לקורדיליה? בטעות. דויל לא אמור היה להעביר אותם אליה וכאן מגיע הפלאשבק לנשיקה המפורסמת והאור הכחול שהעביר איתו את החזיונות. לא רק את דויל היא רואה, אלא גם את המפגש שלה עם אנג'ל בפרק הראשון של הסדרה, "...City of".

"האם אי פעם היתה לך התחושה שהשארת את התנור דולק? או שהיית אמורה להתקשר למישהו ואת לא זוכרת למי? ויותר חשוב, האם אי פעם הרגשת ככה בקשר לקריירת המשחק שלך"? לטענתו של סקיפ קורדיליה לא נועדה להיתקל באנג'ל, היא נועדה להיות שחקנית מפורסמת, ולהגשים את חלומותיה. לא סתם היא מסרבת להתנתק מהחלום. לכל אחד מאיתנו יש קשר ל-PTB וידיעה של מהי מטרתנו בעולם הזה. במקרה של קורדיליה זה להיות שחקנית עשירה ומצליחה. ושוב קורדיליה מתעקשת. סכנת המוות לא מרתיעה אותה. היא צריכה להישאר עם אנג'ל, היא צריכה לעזור לנערה ההיא. אנג'ל צריך אותה. האמנם? היא נלקחת לצפות באנג'ל, שמנסה לשכנע את הכוחות לשחרר את אותה מהחזיונות. הוא טוען שהיא חלשה. היא רק נערה עשירה מסאנידייל שמשחקת אותה גיבורת על. אין לה את מה שצריך. וזה עושה את העבודה. קורדיליה בוחרת במשחק.

יש פה שימוש בטריק קצת זול למען האמת. קורדיליה שומעת רק חלק מדבריו של אנג'ל ולא זוכה לראות את מה שרואים הצופים לאחר מכן - שהוא מדבר בעצם מתוך פחד לאבד אותה. מוזר שהיא ממהרת לחרוץ דעה בעניין כה חשוב על סמך כמה שורות שהיא שומעת מחוץ להקשרן. אנג'ל הרי כבר הבהיר לה שהוא חושב שהיא חזקה ושהוא זקוק לה לא רק בגלל החזיונות (גם בפרק "העסק הזה עם החזיונות"). היא לא תוהה בכלל מה יקרה לאחרים בלעדיה? לא שואלת אם הם יהיו בסדר? לא לגמרי מתאים לקורדיליה של השנים האחרונות. הסבר אפשרי הוא, שאנג'ל פגע בנקודה רגישה במיוחד. כל זהותה מסתובבת כיום סביב החזיונות והצורך שלו בה. הוא זה שאמור להכיר אותה יותר טוב מכולם ולדעת שהיא מסוגלת לשאת אותם, שהיא צריכה לשאת אותם. אם הוא סבור שהיא חלשה ולא נועדה לכך, מה יש לה לחפש בקיום הזה?

קורדיליה "מלכת היקומים האלטרנטיביים" צ'ייס זוכה לחיות את החלום. היא כל מה שהיא אי פעם רצתה להיות, היא הגשימה את ייעודה. נדמה שקורדיליה נמצאת במציאות אחרת. היא עומדת מול קהל, שמעריץ אותה ויש לה עוזר אישי, הקשוב לכל מילה שלה ומראה חדש וזוהר.Me כהרגלם לא חוסכים במאמץ וכדי לשכנע אותנו בהצלחתה של קורדיליה הם אפילו דאגו להפיק שיר פתיחה לסדרה בכיכובה. דיוויד גרינוולט כתב והלחין והוא אף מבצע יחד עם מרטי נוקסון. השיר נקרא "Baby stay a while" והוא מלווה בשמות (פיקטיביים כנראה) של כוכבי משנה ויוצרים. השקעה עד לפרטים הקטנים ביותר. שיר הפתיחה הנ"ל מזכיר את שיר הפתיחה לתוכנית המופע של מרי טיילור מור, אשר רצה בארה"ב בשנות השבעים, וסיפרה את סיפורה של מפיקת טלוויזיה צעירה ועצמאית. אבל האם זוהי מציאות נפרדת לגמרי? והאם זהו באמת גורלה של קורדי?



התחושה היא, שישנו חיבור כלשהו בין שני הקיומים. רמז ראשון הוא אופייה של קורדיליה. היא נותנת יחס חם למעריציה ומתעקשת על קידום המודעות לסרטן השד. זו נראית אותה קורדיליה אשר עבודתה עם אנג'ל שינתה וביגרה אותה ולא הקורדיליה, שאחרי סאנידייל הפכה לשחקנית מצליחה. רמז שני הוא הדמיון למרי טיילור מור, אשר מהוה סמל אמריקאי לנשים חזקות בתעשיית הבידור. רמז שלישי הוא החזרה שלה על דבריו של סקיפ - "האם אי פעם היתה לך התחושה המציקה, שהיית אמור להיות במקום כלשהו, לעשות משהו ואתה לא זוכר מה?" וההתעקשות שלה להגיע למלון ולשהות בחדר שבו שהתה המקבילה לה. לבסוף ישנה הוכחה ממשית. מתחת לטפט על קיר חדר המלון היא מוצאת את הכתובת מהחזיון שלה. כתובת, שהיא עצמה כתבה בנסיון להעביר את המסר לאנג'ל. הקיום הנוכחי הוא בעצם ציפוי על פני הקיום הרגיל. כמו שקורדיליה מקלפת את הטפט, שהוא ציפוי לקיר, כך היא בעצם מקלפת את הציפוי מקיומה כשחקנית והיא הולכת ומתקרבת לקיומה כנושאת החזיונות. הצורך שלה לפתור את החיזיון ולעזור לנערה ההיא לא עזב אותה. וברגע זה ממש מתהפכת התמונה ומתגלה ההטעיה הגדולה ביותר של הפרק. זה לא המשחק, שהיה הייעוד האמיתי שלה, בזמן שהיא בטעות קיבלה את החזיונות, אלא בדיוק להיפך. החזיונות הם הייעוד שלה והיא מרגישה זאת באופן אינסטינקטיבי. היא הולכת עם האינסטינקט הזה עד הסוף ומגיעה לרחוב אלון 171. ואז ישנה הטעיה שישית קטנה. לרגע נדמה שהבעיה מסתכמת בכך שהנערה, סינתיה שמה, מרגישה מוזנחת ובודדה. רק קצת יחס חם זה כל מה שהיא צריכה. לא, סינתיה זימנה בטעות את השד מהחיזיון וקורדי מנסה לעזור. למזלה מגיע צוות ההצלה בדמותם של גאן וווסלי בעל היד האחת. שד הקונגי, אשר אחריו הוא רדף בפרק "Parting Gifts", אחראי לכך. היעדרותה של קורדיליה שינתה את מצב העניינים כנראה. בלי קורדיליה סביר גם שלא היה טיול לפייליאה ופרד עדיין תקועה שם.

סינתיה ו-ווסלי מביעים תמיהה על נוכחותה של קורדיליה במקום. היא לא אמורה להיות שם. מה שחקנית מפורסמת עושה באזור פרוורי של לוס אנג'לס? מה לה וללחימה בשדים? אבל לא זו באמת הכוונה. המקום אליו קורדיליה לא שייכת, הוא הקיום עצמו. עמוק בפנים היא מבינה זאת ולכן היא פונה אל ווסלי בבקשה לעזור לה להבין מה קורה. אבל ווסלי הוא לא המפתח, אלא אנג'ל. האינסטינקטים של קורדי ממשיכים לפעול והיא מרגישה צורך לראות אותו ולעזור לו. למרות הסתייגויות מצידו של ווסלי, היא מתעקשת ונלקחת לראות אותו. הגוון הכחול של האור בחדר יוצר אווירה סוריאליסטית ותורם לתחושה שזו לא המציאות הנכונה. משהו כאן לא טבעי.

בקיום הנוכחי אנג'ל הוא זה שקיבל את החזיונות מדויל, אבל ללא קורדיליה בסביבה לחלוק עימו את האבל, הוא לא יצר קשרים עם אנשים והסתגר בתוך עצמו. הבדידות, רגשות האשמה והחזיונות הביאו אותו אל אי שפיות. הכאב גדול מדי בשבילו. לא רק חוזק פיזי צריך, ולא מספיק להיות שד. צריך גם חוזק נפשי, חוזק שהיה לקורדיליה וישנו עדיין גם בקיום הזה. החיבור ההדוק שנוצר בשנים האחרונות בינה לבין אנג'ל נותן את אותותיו. "האם אתה זוכר אותי?" היא שואלת ונדמה שהיא לא מתכוונת לימיהם המשותפים בסאנידייל. שני הקיומים האלטרנטיביים שלה הולכים ומתקרבים.

הסבל של אנג'ל הוא בלתי נסבל עבורה, כמו שהסבל שלה היה בלתי נסבל בשבילו, והיא יודעת מה היא צריכה לעשות. לא בכדי היא קיבלה תזכורת לנשיקה שלה עם דויל. היא רוכנת ומנשקת את אנג'ל, החזיונות עוברים חזרה אליה והיא נזכרת. היא חוזרת לעצמה. זו קורדיליה האמיתית. כעסו של סקיפ לא מרתיע אותה, ומבלי להניד עפעף היא מקבלת עליה מהפך כואב לקיום כחצי שדה. למרות אזהרות חוזרות ונשנות, למרות נסיונות חוזרים ונשנים להגדיל בחשיבות השינוי, בשביל קורדיליה הבחירה, אם בכלל ניתן לקרוא לזה כך, ברורה עד כדי כאב, ומבטה מביע את ה"וול, דה!" הכה מאפיין שלה. החזיונות זו הזהות שלה והיא לא תוותר עליה, בשום פנים ואופן, יהיו ההשלכות אשר יהיו. היא יכולה להיות חשובה ומצליחה גם בלעדיהם, אבל זה לא משנה כלל וכלל. מה שחשוב הוא הצורך של אחרים בה, הצורך של אנג'ל והצורך שלה לעשות טוב. היא מתנתקת סופית מהחלום שלה ומקבלת על עצמה את גורלה.


למעשה, אם היתה ניצבת בפני אותה האופציה בתחילת הפרק, חצי השעה האחרונה היתה נחסכת מאיתה ומאיתנו, והעסק הזה עם החזיונות היה נפתר תוך שניות מספר. ואולי זו משמעות הפרק? אולי כשלו ה-PTB להבין זאת לגביה וחשו שעליה לעבור תהליך על מנת שתוכל לבצע בצורה אמיתית ונכונה את הבחירה? אין ספק שהם לכל הפחות המעיטו בחשיבותה, ולראיה - אותו קניון, המקום בו סברו כי תרגיש בנוח, בעוד היא נראית תלושה ממנו לחלוטין. עד כדי כך שהיא נאלצת לשאול היכן היא נמצאת. או למשל, הלבוש. האין זה מתמיה שקורדיליה לבושה באותם בגדי ניקוי רצפות, בעוד שסקיפ מסביר שהצורה בה היא נראית היא שיקוף לאיך שהיא רואה את עצמה? האם אותה קורדיליה שכביכול מרגישה נוח בקניון לא היתה מדמיינת את עצמה בשמלה מהודרת? תסרוקת מנופחת? איפור? משהו? קורדיליה ה"חדשה" קיימת כבר זמן מה, ובכל זאת, ה-PTB, ואולי גם חלק מן הצופים, עוד לא הכירו בכך. ובדיוק בגלל זה מגיע פרק כמו "Birthday", מכה בהם בראש עם עיתון מגולגל וצועק "תתעוררו!".

מעניין להשוות את הפרק הזה עם הפרק "המשאלה". בשני המקרים קורדיליה זוכה לראות מה היה קורה אם... רק שבמקרה ההוא דובר על הצורך בבאפי. בלי באפי סאנידייל היתה מקום פחות טוב והיא מבינה שעדיף היה לו באפי הגיבורה היתה נמצאת. הפעם היא לומדת שבלעדיה הדברים נראים פחות טוב, היא הגיבורה, היא זו שהעולם זקוק לה. בפרק "האלווין" אומרת קורדליה לבאפי: "את אולי הדבר האמיתי כשזה נוגע לשדים או השד יודע מה, אבל כשזה מגיע לדייטים, אני הקוטלת" וכעת אותה קורדיליה הופכת חצי-שדה כדי לעזור לאחרים. היא לא הקוטלת אמנם, אך היא לא פחות חשובה. וזה מביא אותנו לעניין השני, לשאלה מיהו גיבור.

אנג'ל התייחס אל עצמו כאל אלוף. לאחר מכן לורן קורא לו כך. הוא אומר שרק אלוף יכול לתקשר עם אותם צינורות מקשרים אל הכוחות שהוא מצא. אותם צינורות, גם הם מתייחסים אליו בכינוי הזה. אולם קורדיליה מפקפקת. לאחר שהוא לא מצליח להבין את המסר שהיא ניסתה להעביר לו, היא שואלת "באיזה מובן אתה אלוף?", וזו לא רק בדיחה, זו שאלה חשובה ביותר. אנג'ל הוא אלוף מסוג אחד. הוא נלחם פיזית למען אחרים, מסכן את חייו ומציל את חייהם. הוא גם לא הטיפוס שייקח "לא" כתשובה. הוא עושה בדיוק מה שעשה כאשר באפי היתה בסכנה, כשדויל מת. הוא מוצא דרך לדבר עם הכוחות במטרה לשכנעם לעזור ולהציל את מי שיקר לליבו. בין השאר הוא אומר להם: "קורדיליה היא לא אלופה". אבל הוא טועה. קורדיליה אכן אלופה. היא לא טיפוס לוחמני במיוחד, היא לא הבחורה בתחפושת מהעוגה. מי שהרג את השד מהחיזיון שלה היה ווסלי. היא צריכה את אנג'ל בשביל דברים מהסוג הזה. אבל אנג'ל צריך אותה בשביל החזיונות. הוא לא עמד בהם, היא כן. הוא השתגע, היא הפכה להיות חצי שדה רק כדי לשמור עליהם. היא מקריבה קריירת משחק מצליחה וקיום כבת אנוש, בלי לדעת לבטח מה יהיו ההשלכות, כי אנשים צריכים אותה. היא ואנג'ל חולקים עקשנות, אך לכל אחד מהם תכונות משלו, שהופכות אותו לאלוף, לגיבור.

הקשר בין אנג'ל וקורדיליה, אשר הלך ונבנה במשך השנתיים פלוס האחרונות הולך ומתהדק. הם משלימים אחד את השני. הם צריכים אחד את השני. הם מבצעים הקרבות אחד בשביל השני. האם כל זה מצביע על רגשות רומנטיים? אין בפרק תשובה ברורה. סקיפ רמז לקורדיליה שדויל אהב אותה, אך לא הסכים לענות לה לשאלתה האם דויל העביר לה את החזיונות בגלל שאהב אותה. על כן משמעות הנשיקה שמנשקת קורדיליה את אנג'ל נשארת אף היא לא ברורה. אנג'ל מצידו מעלה את השאלה - מה משמעות העובדה, שהוא יותר מפחד מהמוות של קורדיליה, ממה שהיא מפחדת ממנו? גם שאלה זו נותרת פתוחה.

הפרק מסתיים בסגירת מעגל. קורדיליה מתעוררת הפעם בתוך גופה ועם זהות חדשה. כמו במהלך הפרק כולו היא מתרכזת כמעט מייד בדבר החשוב ביותר, החזיון החדש שלה. החזיון הקודם נפתר. היו שם שחקנית ואיש עם יד אחת. היא לא אומרת 'אני ו-ווסלי היינו שם', היא לא מזהה את עצמה יותר עם הדמות ההיא שלה. היא לא שחקנית, היא אלופה. היא לא מעוניינת יותר בחלום, אליו היא ערגה בתחילתו של הפרק. היא סיימה את המסע ונולדה מחדש. היא כל כך עסוקה עם החזיון שלה, שהיא אפילו לא שמה לב, שהיא מרחפת באוויר. חלק מכוחותיה החדשים כנראה, שילוו אותה בדרכה החדשה. מה משמעותם? נצטרך לחכות ולראות.