אחת הסיבות שבגללן יש נטייה להגיד שסדרות בריטיות טובות מסדרות אמריקאיות היא המבנה שלהן. בעוד הסדרות הבריטיות מכילות שישה או שמונה פרקים בעונה, מתמצתות בכך את מה שהיה לכותבים להגיד או לספר לזמן קצר יחסית, דבר שגורם לעונות להיראות מהודקות יותר, הגיוניות יותר, הרי שהסדרות האמריקאיות מכילות מעל עשרים פרקים בעונה, דבר שמאלץ את יוצריהן לבצע הרבה תמרונים, להכניס עלילות משנה שבחלקן הן הרבה פחות חזקות ולהוריד את הרמה של מוצר, שעקרונית יכול היה להיות טוב, אם רק היה קצר יותר.

זו גם אחת הסיבות לכך ש"אוז" היא סדרה נפלאה. היא פשוט מורכבת מהרבה פחות פרקים, בדרך כלל שמונה בלבד לעונה, שנכתבה במלואה לפני שצולמה. אבל יש גם יוצאים מהכלל. "רצח מאדום לשחור", למשל. סדרה שהפורמט שלה הוא אמריקני למהדרין, ובכל זאת היא הצליחה לשמור על רמה אחידה של מצוינות לאורך רוב שנות חייה.

במשך מספר שנים חיפשו חובבי הטלוויזיה ה"איכותית" את ממשיכת הדרך של "רצח מאדום לשחור", את סדרת המשטרה האולטימטיבית, הקשוחה, זו שלא תמיד מצליחה למצוא את כל הפתרונות, זו שנגמרת לפעמים כשהרעים "מנצחים", אבל לא לגמרי, זו שנותנת גם הצצה מרתקת אל חיי הדמויות הפועלות בה. עושה רושם ש"המגן", שעונתה השניה משודרת בימים אלה על מסך ערוץ 3 הנמצא בביתכם, היא הקרובה ביותר לענות על ההגדרה הבעייתית הזאת.


לפני שניגע בתוכן העניינים עצמו, ראוי לציין את המבנה של "המגן", שקרוב הרבה יותר לזה של "אוז", מאשר לאלו של סדרות אמריקאיות רגילות. רשת הכבלים המשדרת אותה, FX, היא הסיבה לכך שעונה של "המגן" מכילה 13 פרקים בלבד, החלטה שנובעת משיקולים כלכליים גרידא, אבל גורמת לכך שאיכותה של הסדרה נותרת אחידה לאורך כמעט כל העונה.

הצפייה ב"המגן" שקולה לביקור בפארק שעשועים עם אינסוף מתקנים. היא מטלטלת, משעשעת ברגעים מסויימים, מצליחה לזעזע ברגעים אחרים, מדהימה וסוחפת. עלילות המשנה שלה, אלה שעוסקות בחלק מהשוטרים האחרים, שאינם ויק מאקי או חבורתו, חזקות בדיוק כמו העלילה הראשית, ולפעמים אף יותר, וההרגשה הכללית היא של "וואו". בגלל מוזיקת הפתיחה המחוספסת והכל כך מתאימה, בגלל הדיאלוגים המבריקים, בגלל המצלמה התזזיתית-אבל-במידה ובגלל התעוזה בכיוונים אליה הסדרה הולכת.

הדמות הראשית, ויק מאקי, היא אולי הדמות הכי מדהימה שנראתה בטלוויזיה מזה זמן רב. מספר הקונפליקטים שהוא עומד בפניהם הוא עצום, ובניגוד לטוני סופרנו, הוא לא מדבר על זה עם פסיכולוגית. ויק הוא שוטר מושחת, שמרוויח כסף מהצד, שסוחר בסחורה גנובה, בסמים שהוא תופס, אבל מצד שני יש לו אמות מידה גבוהות, כשזה מגיע לנשים, למשל. אדם שמכה את החברה שלו מרתיח לו את הדם. הוא אוהב את אשתו וילדיו, אבל נאלץ להתגורר בנפרד מהם, כי הוא לא מקדיש להם מספיק זמן ומסכן את חייהם בגלל הצורה בה הוא מתפקד כשוטר.


ויק מנהל צוות קטן ומובחר ובו ארבעה חברים בלבד, שמתנהגים בדיוק כמוהו: הם לא יימנעו מלהכות חשודים כדי להביא לתוצאות או כדי לתפוס את הארכי-פושע שתקף אחד מהם, אבל מי שבאמת נותן את הטון בצוות הוא ויק עצמו, שרק בגללו, ובגלל הצורה בה התנהג עם ארמדיו, נגרמה אותה תקיפה.

ארמדיו, כמו לות'ר מהוני ב"רצח", שימש בשמונת הפרקים הראשונים של העונה הנוכחית כביג-באד של "המגן". הוא תואר כאכזרי וחסר רחמים, כזה שעוטף בצמיג של משאית את המתנגדים לו ושורף אותם חיים, כזה שיהרוג את אחיו, שנמצא בכלא, כדי שלא יסגיר אותו, כזה שמוציא חוזה על חייהם של הצוות של ויק. הצורה והדרך בה הסתיימו חייו בפרק ששודר השבוע היו מפתיעים והעמידו בסימן שאלה גדול את המשך הדרך של "המגן", שחייבת למצוא לעצמה כיוון ראשי חדש בחמשת פרקי הסיום של העונה הנפלאה הזאת.

אולי היא תמצא את הדרך החדשה הזאת אצל קלודט, הבלשית שהציבה לעצמה מטרה ללכוד את ויק על הפשעים שעשה, שנמצאת תמיד רק צעד אחד קטן אחרי העניינים ועושה רושם שלא רחוק היום שבו היא תצליח להשיג מספיק ראיות כדי שיוכיחו את החשדות הנכונים שלה; אולי הדרך החדשה הזאת נמצאת אצל דאץ', הבלש הישר והמבריק, שהביא לפתרונן של מספר פרשיות ביזאריות, זה שכשיום אחד ניסה ללכת בדרך הקצרה, אך השקרית, ושתל ראיות בדירתו של חשוד, מיהר - שתי דקות בלבד לאחר מכן - לרוץ באמוק חזרה אל אותה דירה ולהעלים את הראיה ששתל, שונא את עצמו, לא בדיוק ברור האם על זה ששתל מלכתחילה, או האם על זה שלא הצליח, בגלל האופי שלו, ללכת עם זה עד הסוף.


עלילות משנה מרתקות נוספות שיכולות לקבל זמן מסך גדול יותר: המזל הרע של דני, השוטרת שירתה באזרח הערבי, בגלל שזה כיוון אקדח אל עבר שותפה, זו שנפלה קורבן לתוכנית ההיפטרות הגאונית מארמדיו שרקחו לם ושיין והושעתה; דיוויד אסוודה והמירוץ המטורף שלו לראשות העירייה, זו שבגללה נתן יד חופשית לויק ובגללה גם הוא נמצא על הכוונת של קלודט; גם הרומן החדש של ויק עם אמה, לשעבר אישה מוכה, היום מנהלת מעון לנשים מוכות, יכול להוביל לכל מיני דברים מעניינים; אולי הרעה תיפתח דווקא מגיזרת משפחתו של ויק, שעלולה להיפגע עכשיו, יותר מתמיד, מדורשי טובתו של אמרדיו, שידרשו נקמה - ממש כמו הסיפור עם אחותו של לות'ר מהוני, בשעתה; בכלל יהיה מעניין לראות איך יגיב "הרחוב" למצב העניינים החדש, שבו הבוס של הכנופיה המורחבת "הטורוקוס", נעלם מהעולם; או אולי דווקא סיפור חתונתו המתקרבת של ג'וליאן, ההומו שהצליח "להירפא ממחלתו", ומצא אישה - סיפור שמזכיר ולו במקצת את כל הנושא של בייליס שניסה כיוונים חדשים.

לא חשוב לאיזה כיוון תיקח הסדרה, מה שברור זה שהיא תמשיך להפתיע, לרגש, להדהים ולצמרר. כבר היום ניתן לומר במידה מספקת של ביטחון, ש"המגן" היא סדרה חזקה מספיק בשביל להיות ממלאת המקום לחלל שהותירה אחריה "רצח מאדום לשחור".