המסך המפוצל

הממיר 4/10/03

ברק עסוק מדי בהכנות קדחתניות למפגש המפוצל, לכן נאלצו אחרים לקחת את המושכות ולכתוב את הממיר הראשון של תשס"ד. שנה טובה

מאת: המערכת

פורסם: 04-10-2003
59 תגובות
10. הסרט "שתיקת הצופרים" הוא אחד הסרטים החזקים ששודרו בזמן האחרון. תסריט מרתק, בימוי מצוין, איפור מקצועי ומשחק אמין של השחקנים ובראשם נתן דטנר בתפקיד ראש אמ"ן. הסרט ממש הצליח להעביר את המחדל הגדול. מהסרטים שאפילו כשאתה הולך לישון אתה חושב עליהם ועל משמעותם. (טיימר)

9. "סקרבס". המחווה לסיפור הפרברים. באמת שלא צריך לומר יותר מזה. אחד הרגעים המצחיקים ביותר בתולדות הטלוויזיה. "רופא ומנתח מעל הכל". ולכל מתגעגעי "פליסיטי" הביאו את סקוט פולי להופעת אורח. אותי זה שימח. (Slayeret)



8. על פרק הסיום הכפול של דוסון קריק: החלק הראשון היה בנוי מצוין והכיל המון הומור עצמי: ג`ואי והחבר שלה בסצנה הראשונה, צופים ב"הקריק" האוטוביוגראפית, ג`ואי מתרגשת והוא, מצידו, יורד עליה, על הסבונייה, ועל השפה הגבוהה עד גיחוך; או כשג`ואי טיפסה לחדר של דוסון כמו בימים הטובים, ונפלה על הפרצוף. מה לעשות, היא כבר לא בת 15. אהבתי במיוחד את הישיבה של כל החבורה בבר, שיכורים ומעלים זיכרונות נעורים. היה בזה משהו מרגש. אבל הכי נוגע ללב היה הוידוי של ג`ן לג`ק שהיא גוססת. זה פשוט היה כתוב טוב ונכון לדמות. גם בחלק השני היו רגעים יפים. מאוד אהבתי את האבחנה של דוסון, שהחיים והמוות הם לא הפכים: לידה היא ההפך ממוות, לחיים אין הפך. הסצינה בה דוסון מסתכל אחורה ורואה את ג`ן גירסת 98 היתה נוגעת ללב, וגם הבנתי למה החליטו לחסל אותה לכבוד הסיום. הסדרה הרי התחילה ברגע שג`ן הגיעה, זה רק הגיוני שהיא תסתיים כשג`ן תעזוב. פרק סיום מספק בהחלט ומתקשר עם המעריצים ששרדו את עונות 3-6, אבל גם עם אלה שנטשו לפני כן. (lili, בתגובה ל"להתראות, קייפסייד")

7. השבוע שידר ערוץ "7 לוגי" את פרק הסיום של הסדרה "החיים". הפרק הסתיים בקריצה לפרק הסיום של סדרת האם "היה היה" והיה מלווה במאורעות כגון מימוש הרומן המתמשך בין פאסי לפיירו והתמזגות עולם החיים עם העולם האמיתי. בנוסף, זכו הצופים להצצה חד-פעמית למצבי הגדילה של מנהל התא, או בשמו המקורי "איש חכם". יותר מכל הוכיחה הסדרה שאם מתאמצים אפשר לעשות טלוויזיה טובה, שתהיה גם חינוכית. (Shlamko JR)

6. הפרומואים החדשים של ערוץ 2 אשר מציינים עשר שנים לפעילתו מאוד יפים, צבעוניים ואף נוסטלגיים, והפרומו הארוך אשר מציג סדרות ישראליות מכל הזמנים הוא הכי יפה. אפשר לראות בו את החמישייה הקאמרית ואת אסי וגורי, את ז'וז'ו חלסטרה ואת דודו טופז וגם את שרה ג'סיקה פרקר. למה שרה? ככה, כנראה שלרשת אין יותר מדי מה להציע לעשור האחרון... (עידו f. כהן)

5. השבוע נפרד ערוץ 3 משתי סדרות בית שלו, האחת היא כמובן "דוסון קריק" והשניה - "תהרוג אותי וזהו", שעונתה האחרונה קיבלה כאן בארץ יחס הרבה יותר נחמד, בלשון המעטה, מאשר בארה"ב - שם נדחתה, הוזזה, בוטלה, חזרה ללוח המשדרים, שובשה מבחינת רצף הפרקים, הוסרה שוב, ולבסוף שובצו יתר פרקיה בעונת הקיץ היבשה, למעט שניים אותם לא שידרה NBC עד עצם היום הזה. ערוץ 3 שלנו, לעומת זאת, שידר את כל העונה השביעית, לפי סדר הפרקים הנכון. כל הכבוד. בפרק האחרון, אם יש עוד ישראלי או אמריקאי שאכפת לו, יוצא ג'ק לפנסיה ומוריש את ניהול המגזין "בלאש" בידיה של בתו מיה. הסוף התאפיין בסצינה מאוד ארוכה, קיטשית ולא-הכי-מצחיקה (אין ספק ש"יאללה, כבר בוטלנו, לעזאזל עם חוקי הסיטקום" היה הקו המנחה) של פרידה מרגשת, עיניים דומעות ופרצי אמוציות בלתי נשלטים. חבל שהאמריקאים לא צפו, דווקא היו אוהבים. (JW)

4. סבתא וורנר בישלה דייסה: לקחה הכל מערוץ 3, נתנה את "עמוק באדמה" ואת "חברים" לקשת, נתנה את "ניפ / טאק" לרשת, נתנה את "הסופרנוס", את "הבית הלבן" ואת "אברווד" לטלעד, נתנה ליסמין טי וי כמה סרטים טובים, ומי נשאר בחוץ? נכון. "בנות גילמור", "סמולוויל" ו"הכי גאים שיש". סבתות, כידוע, מאוד אוהבות לתת - אז קדימה, גופי שידור יקרים - לקחת. (97% מגולשי "המסך המפוצל")



3. טלעד ממש הרגיזו, כשהחליטו לא לשים פרק של "אליאס" ביום ראשון שעבר. נכון שמדובר במוצאי חג, אז מה? הסדרה משודרת באחת-עשרה בלילה, לכל הרוחות! סליחה, 22:48. וזאת, כשגם בשבוע הקרוב לא יהיה פרק, הפעם מסיבות מוצדקות. סידני נמצאת על עמוד 47 ואני רוצה לדעת למה. רעי לב שכמותם. מה יכול היה להיות יותר מושלם מפרק של "אליאס" עם ג'ניפר גרנר מלווה בפרק של "סקרבס" בו מופיע בעלה לשעבר? (Slayeret).

2. כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה עונות מייגעות בהם נאלצנו לשמוע את חיבוטי הנפש המעלפים (זו לא שגיאת כתיב) של ג`ואי וניסיונותיה של השרמוטה הקטנה להחליט את מיטתו של מי היא רוצה לחמם, או לסבול את סאגת המשקל של פייסי, או לראות את אבא של דוסון מת מכדור (גלידה) תועה, או להתעניין במחלת הנפש של אנדי המשוגעת, או מכל פאקינג עלילה משעממת שהטיחו בפרצופנו ודרשו שנלעס. ואת מי קווין וויליאמסון מחליט לקחת לנו? את ג`ן לינדלי?! את האישה היחידה שהיתה שווה משהו בסדרה הזאת. היחידה שלא הידרדרה לתהומות פאתטיות שאין מהן חזור, האישה שסבלה עשרות תספורות לא מחמיאות בעליל כדי שהמעפעפת תמשיך להיות כוסית-העל של הסדרה. האישה שהראתה לקייפסייד מאיפה משתין הקריק של הדג. לא יעזרו התחנפויות סטייל ג`ק-דאג, לא יעזרו רפרנסים לעונות קודמות, אני מביע את שאט הנפש מהסיום המאכזב המטופש והמרושע. בוז לך קווין ויליאמסון על שהרגת את הטובה שבבנות דוסון. תומת ג`ואי כנקם לאלתר. (החלק המעודן מהדברים שכתב jerri, כמה שעות לאחר סיומה של "דוסון קריק")

1. למה, הו למה, היה דחוף לערוץ 3 לספיילר לנו את סיומה הדרמטי של העונה החמישית של "מופע שנות השבעים" בדף הראשי של האתר שלו? מספר ימים לפני ששודר כאן הפרק עלה סקר ששאל שם "למה פז ולורי מתחתנים?", עובדה שנחשפה רק בשניות הסיום של אותו פרק סיום עונה. Dumb-Asses. (רד פורמן)