דנה שטרן, מנהלת הרכש של חברת yes ובעבר מנהלת הערוץ יס פלוס, כיבדה אותנו באופן בלתי צפוי בנוכחותה ואפשרה לנו להציץ אל העולם הסבוך-אף-יותר-מכפי-שדמיינו של חומרי הרכש. דנה, אשה מקסימה ויפהפיה בעלת מבטא אנגלי שוטף, חיש קל קנתה לה מעריץ סמוי בקרב אחד העורכים. מי? סוד שמור במערכת...

רצינו מעין תגובה "רשמית", מה בעצם קרה עם "וורנר"? הרי היתה תקופה שאמרו "התכנים האלה, אי אפשר לקנות אותם..."

דנה: בגלל ההליך המשפטי. בינתיים היו פגישות של פיוס בלוס אנג'לס, אבל למרות כל הניסיונות לא הצליחו להגיע לפשרה ואמרו שהולכים למשפט. תאריך המשפט נקבע לתחילת 2004(!) בלוס אנג'לס. ואז, התחלפו הרבה מאוד אנשים ב"וורנר" כולל שני האנשים שהיו אחראים על הגשת התביעה נגד ICP. הם עזבו בלי קשר לתביעה, אחד עזב בגלל בעיות פנימיות והשני עזב להיות המנכ"ל של "קולומביה". מה שקרה זה שהלכו על מדיניות אחרת. דברים שכבו על המדפים שנתיים, והחליטו שכדאי לנסות להגדיל את הרווחים של החברה (וורנר). ההערכה היתה שמהלך כזה לא יפגע בתביעה שלהם נגד הכבלים. כך, כשהמחירים שיקבלו אצל גופי השידור האחרים יהיו פחותים, זה רק יעזור לתביעה מול הכבלים, כי זה יראה שהיה פה אובדן מזה שהכבלים לא המשיכו איתם את העסקה. זה עוזר לטיעון של וורנר שאומר הנה, הבטיחו לנו X כסף מהכבלים והם לא שילמו והיינו צריכים למכור במחיר נמוך יותר. ואז פשוט... כולם חטפו שם (את החומרים - המערכת).

assafTV: הבנתי גם שהמחירים לא ממש ירדו.
דנה: המחירים ירדו, אבל לא מספיק. הם ירדו בערך ב-20-25 אחוזים לסדרות. שוב, זה נורא תלוי, כי המחיר שהיה קודם לסדרות היה קבוע לשעה. על סדרות הפרימיום כמו "הבית הלבן" אני לא חושבת שטלעד שילמו הרבה פחות ממה שהכבלים שילמו.
מיכל: למרות הפרסומים.
דנה: כן, למרות מה שהיה כתוב, שום דבר שם לא היה נכון. לא החצי מיליון לעונה ולא שום דבר אחר. המחיר עצמו לסדרה / פרק היה קרוב למה שהכבלים שילמו. אבל פה לא הכריחו אותם לקחת טונות של דברים...
מיכל: זה מה שדיברנו קודם על חבילות.
דנה: רק את הסדרות שהם רצו. הכבלים היו לוקחים 400 שעות לשנה במחיר ה-X הזה - נניח, לצורך הדוגמא - של 20,000 דולר לשעה. זה ההבדל בין היכולת שלך לשלם 8 מיליון דולר עבור חבילה גדולה, לעומת היכולת שלך לשלם 800,000 דולר, כשאתה בוחר רק את התכנים שאתה רוצה.

assafTV: איזה סוגי חוזים יש, אם הזכרנו חוזה אאוטפוט?
דנה: יש המון, כל חוזה שונה.
מיכל: כמו שאמרנו קודם, יש דברים שאתה קונה בחבילות, ויש דברים שאתה קונה בצורה בודדת. אנחנו צופים בסרט דוקומנטרי איקס, ואנחנו מאד אוהבים אותו, עושים חוזה עם הספק, בד"כ ספקים קטנים, אבל עושים חוזה על הסרט הזה, משלמים איקס כסף, מקבלים את הסרט הזה לתקופת זמן כזו וכזו ובזה זה מסתכם. ויש חוזים הרבה יותר מורכבים.
דנה: וגם בזה, יש אאוטפוט שאומר "אנחנו נכנסים איתך להתקשרות משנה הזו והזו ועד השנה הזו, במשך חמש שנים, כל מה שאתה מוציא ויהי מה ניקח". אוקיי? אין כבר חוזים כאלו היום, אלו חוזים משנת 1999 כשהיתה היסטריה וכולם רצו לסגור עם כולם.
מיכל: וזה גם מה שסיפרתי לכם שעל חוזים גדולים מהסוג הזה נבנה גם יס פלוס, עם הרבה מאד תכנים בריטיים.
דנה: זה סדרות כאלו שכיום הן ממש בסוף שלהן (סבב ההקרנה - המערכת). שלוש חברות שאז נכנסנו איתן להתקשרות כזו, שם היה תהליך של בחירה מסוימת. זאת אומרת זה גם אאוטפוט וגם מה שנקרה מינימום אקספנס: אתה מתחייב להוציא אצל חברה מסוימת איקס מסוים של כסף ואתה יכול לבנות את החבילה איך שאתה רוצה. אתה יכול לקחת יותר דוקומנטרי, יותר דרמות, יותר קומדיות, אבל מתחייב להוציא איזשהו סכום כולל.

assafTV: איך זה הולך מבחינת שעות? מספר פעמים של סטריפים? אצל קונאן לדוגמא לא יכולתם לשדר שוב את התוכנית עם ג'ון ריטר?
דנה: במקרה של קונאן או'ברייאן, בגלל שזו תוכנית אקטואלית אז יש מגבלה של מספר הימים שאנחנו יכולים להכניס. יש לנו שתי הקרנות מכל תוכנית, כשאנחנו יכולים לקחת את ההקרנה השנייה רק בתוך תשעה ימים ממועד השידור המקורי. ג'ון ריטר זו דוגמא מצוינת, שהיה נורא מתאים לשדר אותה, אבל הזכויות שלנו פגו תשעה ימים אחרי. אלא אם כן הם היו בוחרים בשידור החוזר שיש להם בימי שני לשדר את זה.
מיכל: אנחנו הרי משדרים מה שהם משדרים. אם הם משדרים שידור חוזר בפעם האלפיים, אנחנו משדרים ומחוייבים לשדר את אותה התכנית, כי הוא הרי פעם בשבוע משדר שידור חוזר, ואת אותו שידור חוזר גם אנחנו משדרים. אם הם היו בוחרים לעשות מחווה לג'ון ריטר ולשדר את הפרק הזה אצלם - היינו יכולים לשדר.
דנה: קונאן, יש לו את חוזה העסקה שכולנו חולמים עליו. ארבעה ימים בשבוע, יש לו חופשות של איזה שבעה חודשים בשנה (צוחקת) משהו מטורף.
מיכל: ועל כל פיפס.
רינת: פשוט בא לו...
דנה: הוא המון בחופש, הוא עובד ארבעה ימים בשבוע, ובאמת יש לו חיים נהדרים בניגוד ל (ג'יי) לנו דרך אגב, שהוא סוס עבודה מטורף. אני חושבת שארבעה שבועות בשנה כולה הוא איננו, והוא עובד חמישה ימים בשבוע. מטורף, הוא לא לוקח חופש וגם כשהוא בסופי שבוע הוא הולך ומופיע.
מיכל: אתם צריכים לראות איך במסדרונות פה יש צער גדול כל פעם שאנחנו מקבליים מייל "קונאן בחופש מתאריך זה וזה". די בנאדם! לאן אתה עוד פעם נוסע? מה אתה עוד פעם עושה?
רינת: אשתו בהריון...
מיכל: עכשיו הוא מכין תוכנית ספיישל ואחרי זה הוא נח מהתוכנית ספיישל ואחרי זה...
רינת: ...יש את האמי.
מיכל: אגב, אסף הציע לשלוח לנו את הקלטת של התוכנית של העשור.
assafTV: צריך להמיר את זה לקלטת ו...
דנה: כן, ראיתי שאתה מציע לאנשים איך להוריד את זה.
(צוחקים)
רינת: באמת ניסינו, באמת באמת.
מיכל: הם יודעים, הם מעריכים את זה. ראית רענן שקד היום?
(מיכל התכוונה להערה של רענן שקד, מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות" על חוסר רצונה של NBC למכור לערוצים בעולם ובכללם יס פלוס, את ספיישל העשור לתוכניתו של קונן אוברייאן - המערכת)
דנה: ראיתי, באמת אני רוצה לשלוח להם את זה. שלחנו את יונית (לוי - המערכת) לשם, לא עזר.

JW: איך תהליך החדירה שלכם לחוזה שהוא של מישהו אחר?
דנה: קודם כל, אם יש חוזה למישהו אחר על אותה סדרה, אם למשל סדרה מסוימת כבר רצה שלוש עונות בערוץ מסוים, אנחנו לא נכנס ונקנה. מנסים לעשות לנו את זה כל הזמן עם "וויל וגרייס".
אנחנו: באמת?! מי??
דנה: כל הזמן! כולם.
assafTV: תעדכנו את הפרומו. היא עכשיו זכתה באמי!
דנה: נכון! הם דווקא מאד משתפים פעולה ביחסי ציבור, עשו איתנו ראיונות... עקרונית אנחנו לא נכנס למישהו באמצע ונקנה סדרה מסוימת. אותו דבר למשל עם הקטע של טלעד, לא עשינו פה מחטף של "מפגשים" (Taken). וידאנו קודם כל עם טלעד אם הם רוצים או לא רוצים לשדר את זה. ברגע שהבנו שאין להם איפה הצענו גם את העזרה שלנו בקטע הזה. יש להם מחויבות כספית גדולה פה, אנחנו בעצם נתנו להם אופציה להשתחרר ממנה.



מיכל: אז זה באמת לא ברמה של מחטפים. וגם, אם יש למישהו חוזה עם ספק מסוים זה לא אומר שהחוזה שלו כולל את כל התכנים של הספק הזה.
דנה: זאת אומרת, "המירוץ למיליון" - לטלעד היה חוזה עם דיסני עד השנה שעברה, של חמש שנים (חברת "שמרוק" שבעליה הינו רוי דיסני היתה בעבר בעלת מניות מרכזית בטלעד - המערכת) שכלל את "המירוץ למיליון" והיתה להם אופציה שלא לקחת חלק מהסדרות. בגלל זה לקחנו אותה.
assafTV: הלהיט המפתיע של יס הקיץ.
דנה: בוודאי!
מיכל: ממכר לגמרי הדבר הזה.
assafTV: ואמריקן איידול הפסידה (באמי, המירוץ למיליון זכה - המערכת)
רינת: כן, תודה לאל!
דנה: אנחנו מחכים לראות, אנחנו לא עושים מחטפים.
assafTV: אז אם בעקרון זה שייך למישהו אתם נותנים לו את המרווח שלו...
דנה: ואנחנו מקווים שאנשים יתנו גם לנו את המרווח. זה לא תמיד קורה. אתה מוצא את עצמך מתחרה לפעמים על הסדרה שלך.
assafTV: באמת?!
דנה: כן. סדרה שאתה התחלת, בנית, ושיווקת ... בדיוק מה שקרה עם ערוץ 10 ו"רגלים קרות"...
assafTV: הם רצו את העונות החדשות יותר?
דנה: עונות חדשות, עונות ראשונות. אבל בסוף הגענו לאיזה פתרון. עונות 1 עד 3 מותר להם לשדר, 4 ו-5 עוד לא.

מה בנוגע לבלעדיות תכנים?

דנה: לגבי בלעדיות. הרגולטורית, דורית ענבר, אסרה עוד בתחילת דרכנו כחלק מהסכם ה"מאסט סייל" על רכישת תכנים בבלעדיות. לצורך העניין כל החוזים שלנו היום הם חוזים לא בלעדיים בהגדרה שלהם. יש לנו כל מיני דרכים חוזיות כאלה ואחרות להגן על עצמנו כמו במקרה של "וויל וגרייס". למה כולם מנסים לקנות? כי זה לא בלעדי. ואנחנו מסתמכים על מערכות יחסים ארוכות טווח שיש לנו, על קידום שאנחנו עושים, כל הדברים כדי שנשמור את הסדרות בבלעדיות אצלנו.
בסרטים המצב הוא יותר קיצוני. והחוזים, אנחנו עובדים עם מה שנקרא בלעדיות דה-פאקטו. זאת אומרת אנחנו אומרים בסדר, החוזה לא בלעדי, אנחנו משלמים X על בלעדיות ו-Y על אי-בלעדיות. כרגע, אני מעריכה שמתוך מלאי הסרטים שלנו עשרה אחוז הם סרטים שלא בלעדיים.
assafTV: יוניברסל, יונייטד קינג גם...
דנה: יונייטד קינג, אחד מהם, ישן, לא החדשים.
assafTV: ויש לכם חוזה PPV (לערוצי יס שואו) עם פוקס אבל לא PAY (לערוצי יס 1234)
דנה: כן. אתה מפחיד אותי...
מיכל: תיבהלי, תיבהלי.
דנה: אז בערך עשרה אחוז מהחומרים שלנו. כרגע זה יוניברסל, יונייטד קינג (הישנים אבל לא החדשים, ממש משנת 2001). עם סרטי שני, יש לנו חוזה אחד לא-בלעדי. בערך 180-200 סרטים בשנה (מתוך כאמור 1800 סרטים בשנה), אולי פחות, שהם לא בלעדיים.

assafTV: עם כמה חברות אתם עובדים? קראתי פעם שעם 200?
דנה: כבר יותר. תלוי. לערוצי הסרטים זה טיפה פחות, אני מניחה שזה בערך 100. ליס פלוס יש כמעט 300 ספקים שונים. לא כולם פעילים ברגע הזה. בדרך כלל מפיצים מתמחים בז'אנרים מסוימים.

assafTV: סרטים ב-PPV (יס שואו), חצי שנה בערך אח"כ הם מגיעים ליס 1234. זה נתון קבוע, משתנה?
דנה: דברים עכשיו משתנים, הם הולכים לשנות את זמני ההפצה לוידאו/DVD לארבעה חודשים אחרי שהסרט היה בקולנוע, וב-PPV זה יהיה אחרי 9 חודשים. השינוי הזה מתחיל כבר ב-2004.

JW: וזה אותו דבר עם סדרות שמשודרות בארה"ב?
דנה: לא. בארה"ב הסדרות מצולמות בזמן ההפקה, בניגוד לאנגליה. כך קרה לנו השנה עם סטרדיי נייט לייב...
מיכל: שנאלצנו לעשות הפסקה.
דנה: ניסינו להביא את זה נורא נורא מהר בזמן שהם משדרים את זה ומה שקורה זה שהם פשוט יוצאים לחופשות, משדרים רירנים שקבועים להם בתוך העונה. אז בשביל שיהיה לנו טווח נורמלי שנשדר את זה רציף בארץ, בלי שידורים חוזרים, בלי חופשות, צריך להתחיל בסביבות פברואר, אם היא עולה בארה"ב בספטמבר.
JW: בגלל זה ערוץ 3 תמיד מתחיל את העונות שלו במרץ וספטמבר.
דנה: כן, זה נותן להם מלא מלא זמן להתארגן. קחו לדוגמא את העונה השניה של פרויקט גרינלייט. הקלטות הגיעו אלינו ביום חמישי לפני שבועיים, וביום ראשון שלאחריו - שלושה ימים לאחר מכן - העלינו את הפרק הראשון לשידור.

assafTV: זורקים לכם הצעות כל הזמן, "תקנו את תיק סגור, שי ודרור".
מיכל: תשמע, להציע ולבקש ולשאול זה מאד משמח. אגב, הגיעה אלינו גם קלטת של "פמילי גאי" בצורה לא שגרתית. עבר פה איזה בחור בתקופת הקיץ, מישהו שלומד בכלל בחו"ל והוא בא לפה לתקופה קצרה לעבוד במחלקת המחשבים. יום אחד הוא ישב אצלי בחדר ותיקן לי משהו במחשב ושוחחנו קצת. הוא כזה חמוד אני מאד מתגעגעת.
רינת: אדם גולדברג. נראה כמו אדם גולדברג רק צעיר יותר.
מיכל: אז בקיצור, הוא אמר "אני רואה אצל ההורים שלי ואני מאוד אוהב את יס פלוס ואני רואה כל מיני דברים בחו"ל ואני נורא אוהב אותם, אולי תרצו, אולי זה מתאים". הביא קלטת שהוא הקליט, בבריסל, מהטלוויזיה שלו, כדי שנוכל לצפות. הוא הביא לנו עוד כמה דברים, חלקם לא התאימו אבל זה כמו שאמרתי לכם: מידע מגיע מהרבה מאוד כיוונים, אין מסלול אחד. יש את המסלולים הברורים, מקומות שדנה נוסעת אליהם ומביאה דברים.
דנה: זה עוזר לנו בכמה רמות. גם לבדוק אם יש איזשהו צורך והד. גם הדברים שלך שנותנים לנו תמיכה, שמראים שאנחנו בכיוון הנכון.



assafTV: מה שמעצבן אותי תמיד אצל אנשים שאני משוחח איתם והם אומרים לי שהם ביס כי הציעו להם חבילה בשקל פחות מהכבלים ואז גם מתלוננים שאין מה לראות. ובא לי לירות בהם.
רינת: ככה זה, הדשא של השכן תמיד ירוק יותר. כי אתה רואה ואתה אומר "רגע, היום לי אין מה לראות, אבל אני רואה שבכבלים יש להם איזה סרט שתמיד רציתי. לא משנה שמחר אין אצלם מה לראות אבל אצלנו יהיה.
assafTV: כמו למשל ש"הכל אודות אמא" משודר אצלם ב"בכורה" בראש השנה כאשר ביס הוא שודר כבר לפני למעלה משנתיים.
מיכל: וזה לא רק זה, אבל יש מעט אנשים שהם אוהבי טלוויזיה במובן העמוק של המילה. מעט מאוד אנשים כאלה. וכל שאר האנשים, הטלוויזיה מבחינתם זה איזשהו רהיט שצריך לספק אותם ברגע שהם רוצים. ברגע שיש איזושהי תקלה, כמו שתי דקות מהאמי או משהו (מצטערת, אבל אני ישנתי בכלל), או אין תרגום, או שבאמת בזמן שאתה מדפדף משעמום בעיתון אתה רואה שבכבלים יש איזה סרט... זה מספיק בשביל להגיד שבמקום אחר יותר טוב.
רינת: סרט שבד"כ היה אצלנו קודם ושודר כבר מספיק פעמים...
מיכל: מעט אנשים באמת מתמצאים ויודעים ומבינים בכלל את העניין הזה של מה זה יס ומה יש פה ומה יש שם. יש הרבה אנשים שהם בכבלים והם לא עברו ליס כי הם חושבים שאין את ערוץ 3 ביס.
דנה: ערוץ 2 הבוקר לא תרמו לזה. התקשרתי להם פעמיים לשידור היום, יפעת קציר הזו, מטומטמת. כן, אתה יכול לצטט אותי.
אנחנו: מה הסיפור?
דנה: היו קטעים מהאמי - מרבע לשבע, והיא אומרת "הטקס ישודר היום בשידור נוסף בערוץ 3, רק בכבלים", כאילו פרסומת! אני מתקשרת ואני אומרת להם "זה לא נכון!". ויש להם, הם מחוברים ליס שם, אז - שבו ותסתכלו! מבזק אחרי, עוד פעם... אני אומרת להם "תגידו לי אתם מפגרים, כאילו מה היה?" - "לא, בדקנו בכבלים והם טוענים שזה רק אצלם"...
כולם: יווווו!
דנה: טוב, בהמשך היום כבר דאגתי שזה לא יהיה.

assafTV: אנשים שואלים למה, למשל, אין את "ביפ" בלווין?
דנה: זה שיקולים עסקיים גרידא.
assafTV: זה כמו שאני אשאל למה אין את ערוצי "דיסקברי" בכבלים?
דנה: כן, שיקולים עסקיים של כל מיני פלטפורמות.
מיכל: כל ערוץ שנקנה כערוץ זה החלטות, אם אנחנו קונים את זה או את זה, וכמה כסף קונים את ההוא וכמה אחר, ומה מחליף את מה.
דנה: אבל יש משהו שישמח אתכם: סטאר וורלד עולה אוטוטו.
assafTV: כן, אבל זה כבר ידענו. היו שמועות שהערוץ יהיה מתורגם.
דנה: לא, זה נורא בעייתי כי הזכויות האלו שייכות לכל מיני אנשים. לצורך הענין "ביפ" יש להם את "באפי" או "בוסטון פאבליק", או אני לא יודעת מה משודר שם.

assafTV: מה דעתכן, בעצם אם אתם מציבים את יס פלוס מול ערוצים אחרים בעולם, HBO או...
מיכל: למה להשוות?
דנה: ל-HBO, לערוץ המרכזי שלהם, יש 400 סרטים בשנה, בבכורה. לנו, בכל ארבעת הערוצים שלנו, יש בסביבות ה-1800. חלקו אותם ל-4 ותבינו מה היחס בין HBO לבין yes.
מיכל: כן באמת, תכף נדבר על שידורים חוזרים...
דנה: שידורים נוספים לטובת צופינו, לא שידורים חוזרים...
מיכל: אני חושבת שיש בארץ תפיסה מעוותת לגבי שידורים חוזרים.
רינת: אין כזה דבר ערוץ שמשדר 24/7 תכנים חדשים. אין מספיק תכנים בעולם בשביל זה, צר לי.

assafTV: אם היו באים ומכפילים לך את התקציב...
(צוחקות כולן)
רינת: תודה!
assafTV: ...היית קונה יותר ליס פלוס או שהיית אומרת "טוב, בואו נקים יס פלוס 2"?
מיכל: תשמע, יש הרבה מאד דברים שהיינו עושים אחרת אם היה לנו יותר כסף. כסף הוא מחסום, התקציב של הערוץ הוא כזה זעום שלהכפיל אותו זה לא הרבה יותר.
דנה: הבעיה שלנו ביס באופן כללי זה לא בהכרח התקציב שיש לנו, הבעיה היא מוסר התשלומים הבעייתי שלנו, שהוא לא סוד. אם היינו בנקודה אפס, זאת אומרת מתחילים מעכשיו עם תקציב של יס פלוס, אז היינו מנצלים אותו בצורה אחרת, משוחררים מכל חובות העבר והתפקוד היה אחר.
מיכל: ברור, אם היה יותר כסף, היתה אפשרות להכניס עוד תכנים. אני לא חושבת שבהכפלה היה אפשר לבנות עוד ערוץ.
assafTV: כלומר היית מעבה את הערוץ?
מיכל: כן. תראה יש דברים כמו שהתחלנו את השיחה הזו בלדבר על איך בוחרים את התכנים ועל מה מתלבטים ולמה "דד לייק מי" לא ולמה משהו אחר כן. אז יש דברים שאחרי הבחירה, אחרי שלב ההתלהבות, והצפייה המשותפת או הבודדת, בסופו של דבר נעצרים על כסף. כי אנחנו לא יכולים לשלם, יש דברים שאנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו לשלם. בגלל ענין מוסר התשלומים, חובות וכאלה. וגם בגלל שהספק רוצה הרבה מאוד כסף פר שעה. אז אם היה יותר כסף, אז יכול להיות שלפחות היינו משתחררים מהמחסום הזה. אבל עדיין, אני חושבת שהמחסום הכי גדול, הקושי הכי גדול, זה באמת למצוא את התכנים המאוד מאוד טובים וזה מאוד מאוד מסובך כי מספיק שאתה בוחר משהו שהוא לא "מצויין", אז לקוחותיך הנאמנים לא כל כך אוהבים את זה. ויש נורא מעט דברים מצוינים. אז במסגרת הטלוויזיה ה"יוצאת מן הכלל", יש בעיקר כלל.

דנה: תגידו, אתם לא מתרגשים מ"Taken"?
אנחנו: מאד!!!
מיכל: היתה התרגשות, נרשמה התרגשות...


אל החלק הרביעי והאחרון
חזרה אל הספיישל