הולדת בנו של אנג'ל (עד כמה שאפשר לקרוא לקטילת האמא ובכך שחרור הילד מבין רחמה "הולדה") שינתה משהו באנג'ל. לפני כן, אפילו לאחר שהוא קיבל את הנשמה שלו, אנג'ל נע ונד בעולם בלי שום קשר לחיים, בלי שום נפש לדאוג לה. בהתחלה הוא ניסה לחזור אל חבורת הערפדים שלו, חושב ששם הוא יוכל למצוא נחמה ("דרלה"), אבל מגלה שדרך החיים הישנה שלו כבר אינה מתאימה. הלם זה גרם לו להתבודד למשך כמה עשורים, בלי לדאוג או להיקשר לשום נפש בעולם ("האם אתה עכשיו, או היית אי פעם"). עד שבואו של וויסלר שינה אותו ("התהוות"). וויסלר נתן לו את המשימה ואנג'ל התאהב בבאפי, בפעם הראשונה בחייו שלאחר המוות. אבל אהבה מובילה לרגעים של עונג, ורגעים של עונג גורמים לתופעות לוואי לא נעימות בערפדים עם נשמה. בסיכומו של דבר, אנג'ל היה חייב להתנתק מהאהבה הגדולה והיחידה של חייו, ולחזור שוב לימיו כמתבודד (וכמובן, האהבה הגדולה של חייו יכולה לדאוג לעצמה). בבריחתו ללוס אנג'לס, אנג'ל אסף סביב עצמו חבורה של חברים ושותפים לעבודה, אך עם אף אחד מהם הוא לא שחזר את הקשר העמוק שהיה לו עם באפי. כמובן שהם נהיו תלויים בו, והוא נהיה תלוי בהם, והקשר שהתפתח עם חלקם היה מעבר ליחסי עבודה קונקרטיים. אבל עדיין, אנג'ל היה מתבודד בנשמתו. לא היה שום דבר בלוס אנג'לס שיחזיק אותו שם, שום דבר שיגרום לו צורך להתיישב, צורך להגן על מישהו גם במחיר חייו.

קונור בן אנג'ל שינה את כל זה. לראשונה, יש לאנג'ל מישהו שתלוי בו לחלוטין. מישהו חסר ישע, שהוא אחריותו המלאה של אנג'ל (גם בחייו וגם ביצירתו). מישהו שאי אפשר פשוט לעזוב. רק הולדתו של קונור (שבצורה אירונית, הדבר היחיד שמרגיע אותו הוא מראה פרצוף הקרב של ערפד) יכלה להשלים את שינויו של אנג'ל, שינוי שהתחיל ברגע קבלת הנשמה, ולהפוך את הערפד המיוסר, לוקח החיים, להיפוכו המוחלט - נותן החיים, אבא.



ומכיוון שאין לאנג'ל ניסיון בצורך המוחלט להגן על מישהו, הגנה מלאה ומוחלטת שאינה תלויה בחזיון או במשימה, הוא מתחיל את הפרק בקיצוניות השנייה. הוא הופך לשיריון חסין כל, למכונה שתפקידה היחיד הוא להגן על קונור. הוא לא מוריד אותו מידיו, גם כאשר ידיו היו יכולות להגן על קונור ביעילות גדולה יותר דרך חיסול כמה מהאויבים שיש לו. אפילו לחבריו, באווירה הבטוחה ביותר של המלון, הוא לא נותן להחזיק את קונור.

קונור לא משפיע על אנג'ל רק מבחינה פיזית: קונור הוא הדבר הראשון והיחיד שאנג'ל חושב עליו. מלבד הפסקות קלות לצרכי עדכון בענייני האויבים של קונור, משאביו של אנג'ל נתונים רק למשימה אחת: הבטחת שלומו של קונור. "אנחנו עושים כל מה שאפשר", אומר ווסלי, ואנג'ל מיד מתפרץ "תעשו יותר". הוא מוכן אפילו למות עבור קונור, לצלות את עצמו בשמש הקופחת, רק בשביל להביא את קונור לבית חולים במידה ויהיה צורך - מה שמדגים עד כמה השיפוט של אנג'ל קלוקל בכל מה שנוגע לקונור. אפשר לומר, שכפי שאנג'לוס היה אובססיבי כלפי באפי, אנג'ל אובססיבי כלפי קונור.



לא שאין לאנג'ל סיבה להיות אובססיבי. קונור, בנם של שני ערפדים, הוא ה-VIP החדש בעולם התחתון של לוס אנג'לס השדית. הכוכב הבלתי מעורער של האתר "שדים, שדים, שדים". רשימת האויבים שהיו לו עוד לפני לידתו היא מרשימה במיוחד - ומופיעה על גבי לוח המשימות של אנג'ל חקירות. היא נעה מאויבים ישנים של אנג'ל, כמו וולפרם והארט והולץ, ועד לאויבים שטרם שמענו עליהם, כמו פרנק או השדים הקוסמים. לכל אויב יש סיבות משלו להשיג את קונור. לכל אויב יש תכנון אחר. בפרקים הקודמים ראינו שהאויבים הנ"ל נלחמים אחד בשני, בתקווה שהמנצח יקבל את הילד. בפרק הזה, במיוחד לאחר שהפיוריות הפעילו קסם מקלט על המלון כולו, האויבים מבינים שאין טעם להילחם בינם לבין עצמם, ובמקום זאת משתפים פעולה: השדים הקוסמים ימצאו דרך אל תוך המלון, כל הלוחמים ימצאו דרך לחסל את חברי "אנג'ל חקירות" ששומרים על הילד, וכאשר הילד יהיה סוף סוף ברשות האויבים שלו - הם יהרגו אחד את השני במטרה שהאחרון שנשאר עומד יקבל את הילד. תוכנית הגיונית.

הפתרון שאותו הגו חברי "אנג'ל חקירות" היה פשוט: את חלק מהאויבים הם יחסלו באופן נורמלי, על ידי להביור (יש הרגשה שבעוד ב"באפי" זוכרים חסד נעורים לנשק קר, אין מבחינת חברי "אנג'ל חקירות" נשק שנחשב מחוץ לתחום). שאר האויבים יכנסו למלכודת אותה בנה אנג'ל, מלכודת שכדרך הסדרה מצליחה להפתיע גם את הצופים: מכיוון שכולם מאמינים שאנג'ל לא יעזוב את הילד גם במחיר חייו, מראה מכוניתו של אנג'ל הדוהרת לה הרחק מהמלון יוכיח שאנג'ל מעדיף לברוח עם הילד על מנת לשמור עליו, וכולם יעקבו אחרי המכונית. עד שכולם יגלו שהילד אותו אנג'ל סוחב הוא למעשה פצצה שבנויה בתוך הדובון האהוב של קונור, כל האויבים יהרגו בפיצוץ, בעוד קונור ישכב בנוחות בתוך הארון, המקום הבטוח היחיד במלון.

ביצוע התוכנית מראה על השינוי הגדול שאנג'ל עובר במהלך הפרק, מאבא אובססיבי לראש משפחה. אנג'ל של תחילת הפרק לא היה עוזב את קונור לשנייה, שלא לדבר על לעזוב אותו לבד בארון. אבל אנג'ל מתרכך. "הוא יותר ממשימה, אחי" אומר לו לורן. "אתה לא יכול לעשות הכל בשבילו", אומרת לו קורדיליה. והאסימון בסופו של דבר נופל: אנג'ל לא יכול לטפל בקונור לבדו. ערפד, אפילו עם נשמה, אינו יכול לעמוד בראש משפחה חד-הורית, במיוחד לא כאשר הילד מבוקש כמו קונור. אנג'ל צריך לסמוך על חברי "אנג'ל חקירות" שיוכלו לעזור לו לטפל בקונור, למשל בבית החולים. ורק כאשר הוא מבין את זה, ומשפחת אנג'ל הצליחה להיפטר מרוב האויבים של קונור הקטן, הפרק יכול להסתיים.



אבל בעוד כל אויביו של קונור הקטן חוסלו באש, אויביו של אנג'ל ממשיכים לרקום נגדו מזימות, ממשיכים לטוות את חוטי עלילת העונה הכוללת.

מצד אחד, יש את הולץ. אנחנו יודעים שסז'אן הביא את הולץ על מנת שהוא יהרוג את אנג'ל ודרלה. אבל הולץ לא מתאים לתוכניתו של סז'אן. הוא לא מוכן להרוג את אנג'ל באופן חד וישיר, הוא חושב שלאנג'ל מגיע משהו גרוע הרבה יותר מאשר יתד בלב. והוא מוכן לעשות את זה רק בדרכו: לא על ידי שדים שכירי חרב, אותם הוא מרעיל בלי בעיות. הוא רוצה לוחמים, אנשים שיעשו את דבריו וימותו בשבילו. הולץ מוצא במודעות אבל את המועמדת הראשונה: ג'סטין, אשר אחותה התאומה נהרגה על ידי ערפדים. ג'סטין התחילה להילחם בערפדים בכוחות עצמה, אבל היא עדיין לוחמת בינונית ביותר, שהתלהבותה פוגמת בה והיא הרבה פחות טובה ממה שהיא חושבת. הדבר שמושך את הולץ יותר מהכל הוא יצר הנקמה שלה - הוא יודע שכפי שיצר הנקמה שלו עזר לו לעקוב אחרי אנג'לוס ודרלה במשך עשרות שנים ובסופו של דבר להגיע אל המאה העשרים ואחת בשביל לבצע את נקמתו, כך יצר הנקמה של ג'סטין יהפוך אותה ללוחמת ללא חת, לוחמת אשר תקיים את כל הוראותיו של הולץ כלשונן ואשר לא תפחד למות למענו. כבר הקרב הראשון שלה עם ערפד מגלה שדרך חינוכה תהיה קשה: לא אכפת להולץ לפגוע בג'סטין ואפילו כמעט להרוג אותה, כל עוד המסר עובר. ג'סטין נופלת בקסמו של הולץ - היא מוכנה להילחם באנג'ל כאשר יגיע הזמן.



מהצד השני, ישנם וולפרם והארט. גאווין וליילה נמצאים באפלה בדיוק כמו אנג'ל. הם לא יודעים מהי הסיבה ובאיזו דרך הגיע קונור לאוויר העולם, והם רוצים לדעת. הם לא מפחדים לעשות כל דבר על מנת לגלות את הסיבה, כולל לנתח את קונור בעודו בחיים על מנת לגלות מה גורם לו לתקתק. אבל קונור הוא רק עוד חלק מתוכנית האב של וולפרם והארט בנוגע לאנג'ל. העניין היחיד שיש להם בקונור נובע מכך שהוא בנו של אנג'ל. אותו אנג'ל שעליו יש להם 35 תיקיות מסמכים. אותו אנג'ל שאסור להם להרוג.

וולפרם והארט שתלו האזנה במלון, בחושבם שכך הם יוכלו להשתלט על "אנג'ל חקירות" ולדעת כל מה שמתרחש שם. אבל לורן גילה את ההאזנה, ובעוד שוולפרם והארט חשבו שהם משחקים באנג'ל, אנג'ל שיחק למעשה בהם, ובסופו של דבר, אנג'ל הופך את וולפרם והארט לכלי משחק שלו: על ידי איום על לינווד, הוא מבטיח את שלומו של קונור. כל משאבי וולפרם והארט, שפעם נוצלו על מנת להציק לאנג'ל, לתפוס ולהרוג את קונור, משמשים עכשיו לשמירה על בריאותו של קונור. האיום על לינווד לא ימנע מוולפרם והארט להמשיך ולהתערב בחייהם של אנג'ל וקונור, אבל שלומו של קונור בטוח.



"אבא" מתחיל כאשר כל העולם מנסה להרוג את קונור, ונגמר כאשר שלומו מובטח. עם כמה קטעי אקשן מהירים והמון בדיחות קטנות שפזורות לכל אורכו (כולל המתייקת, אחת הדמויות המרנינות ביותר מאז לורן), הפרק מתאר שינוי שחל בעולמו של אנג'ל עם הולדתו ללא הולדתו של קונור: קונור התינוק מאיר את עולמו של אנג'ל, אפילו בלילות.