גודל הנפילה הוא כגובה הנסיקה, ככה אומרים. ואין הרבה סדרות שמדגימות את הכלל הזה, ובאותו הזמן נותנות דוגמה כל כך ברורה לסדרה שלא ידעה מתי לגמור, כמו "תיקים באפלה", או The X-files.

תיקים באפלה נוצרה ב-1992 על ידי איש טלוויזיה צעיר בשם כריס קארטר שפיתח את הסדרה לרשת פוקס (שבימים ההם כבר היתה רשת מבוססת יחסית, אבל עדיין חיפשה הצלחות בנרות והיתה מוכנה לתת הזדמנויות רבות לסדרות שיוכלו להפוך ללהיט). כגיבורים הראשיים של הסדרה לוהקו דיוויד דוקובני, שחקן לא מפורסם, וג'יליאן אנדרסון, שהיתה אז אנונימית לחלוטין. הסדרה יצאה לדרך בעונת 1993.

בפיילוט של הסדרה (שנקרא, כמה נוח, "הפיילוט") אנו פוגשים את סוכן ה-FBI פוקס מאלדר. מאלדר היה פעם סוכן מבטיח, פרופיילר בעל עתיד מזהיר. אבל הכל השתנה כשמאלדר גילה את תיקי ה-X, התיקים שלהם לא נמצא פתרון מתקבל על הדעת ולכן הם נזרקים בלי שאף אחד ידבר עליהם. מאלדר, שבגיל 12 ראה את אחותו נחטפת על ידי חייזרים, הקדיש את חייו לגילוי האמת שמאחורי כל תיאורית קונספירציה, ומבחינתו - אין כזה דבר "הסבר בלתי מתקבל על הדעת". כעזר כנגדו הוצנחה הסוכנת דנה סקאלי, בעלת תואר ברפואה, אשר מלבד נתיחה שלאחר המוות בכל פרק שימשה כקול הסקפטי, כמדען שמחפש תמיד את הפתרון הסביר. בהמשך הסדרה הצטרפו דמויות קבועות למחצה, כמו עוזר המנהל סקינר (מיטש פילג'י), מפקדם של צמד הסוכנים, אשר לעיתים הפריע ולעיתים עזר להם; "האקדוחן הבודד", שלישיית חנונים פרנואידיים אשר עזרו לצמד הסוכנים בעניינים הטכניים; והאיש המעשן, שככל שהתקדמה הסדרה התברר שהוא זה שעומד מאחורי כל תיאורית קונספירציה ששווה לדבר עליה.



בכל שבוע מצאו את עצמם צמד הסוכנים בזירת פשע אחרת, מנסים לגלות את ההסבר הבלתי אפשרי שעומד מאחורי פשעים - חייזרים, מוטציות, ג'וקים אינטליגנטיים וכדומה, כאשר לעיתים קרובות מגלים הצופים כי ההסבר המוסכם הוא לא בהכרח הנכון. במקביל, החל מהפרק הראשון של הסדרה התפתחה מסגרת סיפורית, מספר תיאוריות קונספירציה שהשתלבו בכל העונות (לדוגמה: מה קרה לאחותו של מאלדר), כאשר במספר פרקים בכל העונה נחשף עוד מידע על הקונספירציות, חלק מהן נסגרו ואחרות נפתחו.

אבל הפסקאות האחרונות מיותרות. אין הרבה אנשים שלא שמעו על תיקים באפלה. הסדרה, שלמרות היותה מד"ב ופנטזיה התאימה ככפפה ליד לאווירת העידן החדש של תחילת שנות התשעים, הפכה מאד מהר לסיפור הצלחה שלא יאמן ולתופעת תרבות חסרת תקדים. מיליוני מעריצים ברחבי העולם (הקוראים לעצמם x-philes) עקבו בשקיקה אחרי קורותיהם של צמד הסוכנים בסבך המיסטיקה והמסתוריות, ניסו למצוא את הידיים והרגליים בשפע תיאוריות הקונספירציה (משימה בלתי אפשרית, כאשר בשלב מסויים נראה שגם הכותבים לא טורחים לשמור על המשכיות) והפכו את הסדרה, במרבית שנותיה, לאחת מסדרות הז'אנר המצליחות ביותר בהיסטוריה ברייטינג ולאחת ממבשרות תור הזהב של המדע הבדיוני והפנטזיה הטלוויזיונית (ביחד עם "בבילון 5" ו"באפי"), ואת קארטר, דוקובני ואנדרסון לכוכבי-על במונחים טלוויזיוניים. הסדרה עצמה הפכה להיות חלק מצוטט בתרבות הפופ (במיוחד משפט המפתח שלה, The truth is out there) ולמקור לאינספור חיקויים ומחוות.



ודווקא הפופולריות העצומה שאותה הסדרה צברה היתה האחראית לנפילתה. ככל שהסדרה התקדמה, כוכביה הפכו ליותר ויותר אהודים. דוקובני ואנדרסון החלו לפזול לכיוון קריירות קולנועיות; כאשר דוקובני התחתן, הוא דרש (וקיבל) שצילומי הסדרה יעברו מאתר הצילומים המסורתיים בוונקובר ללוס אנג'לס; בסופו של דבר, דוקובני נכתב החוצה מהסדרה בעונה השמינית לטובת קריירה קולנועית, ותפקידה של אנדרסון צומצם, כאשר את תפקידיהם החליפו שחקנים ראשיים אחרים.

רק 30% ממצביעי Jump the shark אומרים שהסדרה מעולם לא קפצה מעל הכריש (החייזרי?). הסיבה העיקרית לכך היא שבשלב מסויים, כריס קארטר קיבל שיגעון גדלות, ופשוט לא ידע מתי לגמור את הסדרה, מה שגרם לה לסחוב מספר עונות מיותרות עד למותה האירוני - אחת מהסדרות המצליחות של שנות התשעים בוטלה עקב רייטינג נמוך. מכיוון שהסדרה זכתה ברייטינג גבוה וביד חופשית ליוצרה במשך רוב שנותיה, היו כמה שלבים שבהם הסדרה יכלה להיגמר בכבוד זה או אחר, אבל כולן פוספסו.

לאחר שהסתיימה העונה החמישית (בפרק ששמו "הסוף"), יצא לאקרנים סרט קולנוע. המטרה היתה להפוך את סדרת הטלוויזיה לסדרת סרטים, כפי שקרה עם "מסע בין כוכבים". במקום זאת, הסדרה המשיכה לעונה שישית, משלבת בתוכה את הגילויים שהתרחשו בסרט - אשר שינו חלק מתיאוריות הקונספירציה שעליהם היתה הסדרה מבוססת ובכך דרשו מחיקה מוחלטת של חלק מיסודות הסדרה לטובת יסודות חדשים. העונה השישית כללה בתוכה כמה מהפרקים הטובים ביותר של הסדרה, אך מכיוון ש"תיקים" היתה אמורה לסיים את חייה כסדרה בסוף העונה החמישית (במיוחד לצורך זה העונה מסתיימת בסצינה בה כל תיקי ה-X נשרפו, ובכך נפסקה עבודתו של מאלדר), הסרט נחשב על ידי 15% מהמצביעים כרגע שבו תיקים באפלה קפצו מעל הכריש, האפשרות בעלת מספר המצביעים הגבוה ביותר. עוד רגעים שבה הסדרה איבדה זכות קיום היו כאשר דוקובני עזב את הסדרה, ומחליפו (רוברט פטריק, המוכר כרובוט "משליחות קטלנית 2") הגיע לאחר העונה השביעית, הרגע בו הסדרה עברה ללוס אנג'לס ובכך נכנעה לתכתיב של הכוכב שלה, וכאשר מאלדר וסקאלי מימשו את המתח המיני הבלתי ממומש שרץ ביניהם (מה שגרם לסקאלי להיכנס להריון).



לא משנה הנקודה המדויקת בה תיקים באפלה הפכה מסדרת טלוויזיה פורצת דרך למסחטת כספים לרשת. התוצאה הסופית ברורה: העונות האחרונות של הסדרה פחות טובות מאשר העונות הקודמות. פרקים בודדים טובים (ורעים) ישנם בכל העונות, אמנם, אך סיפור המסגרת שהיה ברור בעונות הראשונות, הידרדר החל מאמצע העונה השישית. הוא הסתבך ללא תקנה (תהליך שהחל כבר בעונות המוקדמות אך זורז אחרי הסרט), וכך גם מערכות היחסים בין הדמויות, ודמויות רבות מדי שינו את עורן (סקאלי הפכה למאמינה בחייזרים, למשל).

בעונות השמינית והתשיעית, בהן חלו חילופים בצוות, נוצרה התחושה של "תיקים באפלה בלי סקאלי ומאלדר זה לא תיקים באפלה". אפילו חובבים כבדים התחילו לאבד עניין בעלילות הסוכנים, בעוד שאר הצופים הפסיקו לצפות בסדרה בכלל. הסדרה צנחה ברייטינג, ולאחר 200 פרקים נפחה את נשמתה בקול ענות חלושה, כאשר רק המעריצים השרופים שמים לב לכך.

אבל ישנו עתיד. שמועות שרצות בזמן האחרון ברשת מבשרות על צילומו הקרב של סרט שני, סרט אשר יחזור לימים הטובים של סקאלי ומאלדר ביחד, נלחמים באויב אמיתי ולא בקונספירציה שיצאה מכל פרופורציה. חמש שנים מאוחר מדי, יאמרו הסקפטיים. אבל, אחרי הכל, האמת נמצאת אי שם.


חזרה אל פרויקט "לפרוש בשיא"