כדי לעשות סדרת טלוויזיה, לא מספיק למצוא רעיון מעניין, קאסט מלבב וקונספט שלא מוצה עד כלות, צריך גם משהו מעבר לזה. מעבר לאלמנטים של מזל בשיבוץ הסדרה - שהם בדרך כלל אלמנטים שלא קשורים ליוצריה, אלא דווקא לגוף המשדר את הסדרה - יש צורך כמעט תמידי למצוא דרכים למשוך את הצופים, לנסות תמיד לפנות לכמה שיותר קהלי יעד, והכי חשוב: לשמור את הסדרה רעננה.

בניגוד לסרטי קולנוע, בהם סיפור מתחיל ונגמר, כולל כל פיתולי העלילה שלו או הטוויסטים המפתיעים (אם יש), והכל במסגרת של כשעתיים בלבד, הרי שרעיון טוב לסדרה הוא כזה שאפשר למשוך אותו ועדיין להצליח לחדש לאורך המספר הגדול ביותר האפשרי של עונות שידור.

אם יש דבר שמשותף כמעט לכל אדם שיוצר עבור הטלוויזיה, הרי הוא החשש מפני המיצוי, מפני האפשרות שסדרה שהחזיקה מעמד מספר מסוים של עונות, פתאום איבדה את זה. גמרה את הסוס. "קפצה מעל הכריש".


מה הקטע הזה עם הכריש?
אתר האינטרנט Jump the Shark נותן לגולשיו את האופציה לבחור עבור כל סדרה את הרגע בו היא "קפצה מעל הכריש" (ביטוי שיוצרי האתר טוענים עליו בעלות), או בעברית: "איבדה את הסוס", מיצתה את עצמה. התוצאות מבטאות את רחשי ליבם של הגולשים בו בלבד, ולפעמים אפשר למצוא שם דעות טיפשיות במיוחד, אלא שהממוצע של הצבעות הגולשים מצליח בדרך כלל לשקף היטב את טיב הסדרות והצלחתן.

לפי האתר, מעטות הסדרות שטרם מיצו את עצמן. כל סדרה קיבלה שם דף משלה והגולשים מתבקשים להגיד האם הסדרה מיצתה את עצמה או לא, ואם כן אז למה, כשהאפשרויות המוצעות למיצוי הן רבות ומגוונות. כדי שסדרה תיחשב כאילו עדיין לא "איבדה את הסוס", צריכים לפחות 50% מהגולשים לחשוב כך, כלומר רוב מוחלט (בניגוד לרוב יחסי, שבו יתכן מצב בו 30% חושבים שסדרה מסוימת לא מיצתה את עצמה, לעומת 70% שחושבים שהיא כן, אבל מתחלקים בין האפשרויות השונות כך שלכל אחת מהן פחות מצביעים מאלה שהצביעו שהסדרה לא מיצתה את עצמה).

במסגרת סדרת כתבות זו נציג חלק מהתוצאות באתר ההוא, וגם ננסה לגלות את סוד הקסם. נביא דוגמאות לסדרות שאיבדו את זה פתאום, לאחרות שמעולם לא היה להן את זה, לכאלו שאיבדו והצליחו למצוא מחדש, לכאלו שהיה להן כל כך הרבה פוטנציאל אך הוא מעולם לא מומש (מישהו אמר "פיירפליי"?) ולמעטות שבאמת ובתמים הצליחו לעשות זאת וידעו איך לפרוש בשיא, אם אלו סדרות שכבר הסתיימו או כאלה שעדיין רצות.


אל הפרויקט
אל הכתבה הראשונה