בואו נניח את הקלפים על השולחן: הטלוויזיה בישראל 2003 היא נהדרת. כמעט כל סדרות הרכש החשובות משודרות כאן בערוץ זה או אחר. לעיתים הן לא מקבלות את היחס המגיע להן, לעיתים הן מתעכבות בגלל סיבות שונות ומשונות, אבל בסופו של דבר אין לנו מה להתלונן יתר על המידה על ההיצע של ערוצי הטלוויזיה. וכן, עוד נזכה לראות את העונות החדשות של "הבית הלבן" ו"חברים" בארץ, אם רק יהיה לנו מספיק סבלנות.

המצב הטוב (יחסית) של היצע הערוצים בארץ, יחד עם מספר לא קטן של סדרות משובחות שמשודרות כאן בצורה סדירה פחות או יותר (ודי אם נזכיר בנשימה אחת את "24" ו"אליאס"), הוא הסיבה העיקרית שרוב צופי הטלוויזיה בארץ לא רואים בצורה סדירה סדרות מעניינות רבות.

"חלום אמריקאי", למשל.

בעולם טלוויזיוני שבו בחורות צעירות נלחמות בשדים, סוכן אנרגטי נאבק בשעון וצעירים מתחבטים בשאלות קיומיות באמצעות משפטים חסרי סוף - לא בהכרח בסדר הזה, נדיר למצוא סדרה קטנה, פשוטה וחמימה כל כך, שעושה הכל בשקט יחסי, כמעט בצנעה ולמרות ההתעסקות בנושאים שכבר נטחנו באלפי סדרות קודמות, מצליחה בכל זאת לרגש, ולפעמים אפילו לחדש ולהפתיע.

ו"חלום אמריקאי" מצליחה. לא מייד, לא אחרי פרק אחד או שניים, אלא לאט ובהתמדה, תוך כדי תנועה לצלילי הקסם של שירים נוסטלגיים מהתקופה בה מתרחשת הסדרה. שירים של מרווין גיי, בן אי קינג, ביץ' בויז, פיטר פול ומארי, ניל סדאקה, הדריפטרס ועוד ועוד ועוד.

שנות השישים. הימים הם הימים שאחרי רצח קנדי, ימים של סוף עידן התמימות, מלחמת ויאטנם שבפתח וכל האירועים המשמעותיים הללו בהיסטוריה של ארה"ב ושל העולם כולו, מרחפים באוויר הסדרה לצד האירועים האישיים שעוברות בה הדמויות, לכל אחד מהם חלומות משלו.

כפי שמעיד השם של הסדרה, חלומות הוא הנושא המרכזי של "חלום אמריקאי", שעוקבת אחר משפחת פריור, משפחה אמריקאית קתולית טיפוסית. אבי המשפחה הוא ג'ק, שעובד בחנות למכירת טלוויזיות, שמלבד החלום הבסיסי לדאוג לרווחת המשפחה האהובה שלו, אחד החלומות הגדולים שלו הוא לראות את בנו הבכור, ג'יי ג'יי, כוכב הפוטבול של נבחרת בית הספר, מתקבל למכללה יוקרתית ומצליח להגשים את החלום האמריקאי האולטימטיבי.



ג'יי ג'יי, מצידו, נקרע בין אהבתו ארוכת הטווח לבת', לבין לילה שבילה עם אישה מבוגרת יותר, לילה שעוד יהיו לו השלכות, מן הסתם, על העתיד שלו. בפרקים קודמים כבר נוכחנו לדעת שאהבתו לבת', או אולי כמיהתו לאהבה, מסוגלת להוריד אותו ממסלול ההצלחה, כשהחמיץ בגלל הפרידה מבת' את ארוחת הערב החשובה בביתו, אליה הגיע מגלה כישרונות.

ג'יי ג'יי הוא האח הבכור מבין ארבעת ילדיהם של ג'ק והלן. הלן, אם המשפחה המסורה, משועממת מתפקידה הלא מאתגר כעקרת הבית של המשפחה ומחפשת לעצמה עניין, חלום משל עצמה. לימודים באוניברסיטה, למשל.

מג, אחותו של ג'יי ג'יי, היא נערה מתבגרת. היא יפה, קצת נאיבית וחלומה הגדול ביותר הוא לרקוד בתוכנית הריקודים המצליחה של דיק קלארק, "Bandstand". מג מצליחה להגשים את החלום כשהיא רוקדת בתוכנית כבת זוגו של ג'ימי ריילי, שנמצא שם במשבצת "החתיך", אלא שהיא מתקשה להבחין בעובדה שהיא בעצם קצת מאוהבת בלוק, מוכר התקליטים המשכיל שמתעקש לגרום לה לאהוב דווקא את בוב דילן, אבל נפגע כשהיא מתנשקת עם ג'ימי ריילי בתוכנית חג המולד. היחידה שמבינה שמג בעצם מאוהבת בלוק היא רוקסן, חברתה הטובה והמצודדת פחות, שמנסה לארגן לה עימו דייט.



אחד הסממנים המזוהים עם "חלום אמריקאי" הוא הקטעים על הסט של תוכנית הריקודים "Bandstand", תוכנית שאכן שודרה בשנים הללו (ולמעשה שרדה קרוב לארבעים שנה), וקטעים אמיתיים ממנה מוצגים בסדרה בשחור לבן, דרך מצלמת הטלוויזיה שמצלמת את התוכנית, כשהתמונה שלנו, כצופים ב"חלום אמריקאי", לוקחת לונג-שוט צבעוני של רחבת הריקודים, שלמעשה משחזרת את התוכנית הישנה.

לג'יי ג'יי ומג שני אחים נוספים, צעירים יותר, פטי ו-וויל, שמהווים שותפים מלאים לאחד הסממנים הנוספים שמזוהים עם הסדרה: סצינות הארוחות. זה קיים בכל פרק ונעשה בצורה מרתקת. כמה שיחות, שמנוהלות במקביל, כשמשפטים של חלק מהדמויות עולים על משפטים שדמויות אחרות אומרות, מעבירות בצורה מציאותית כמעט, את ההווי של משפחת פריור. אם כי, לא תמיד זה עובד כמו שצריך, במיוחד כשהתרגום בעברית מצליח לעקוב רק אחרי חלק מהדברים הנאמרים.





הסדרה נוגעת בנושאים רגישים לא מעטים:

שחורים ולבנים: נושא שעובר כחוט השני בסדרה, בגלל העובד היחיד בחנות הטלוויזיות של ג'ק, הנרי, ובנו סאם, שלומד יחד עם ג'יי ג'יי בבית הספר - משפחה אפרו-אמריקאיים קטנה (האם נפטרה לפני פתיחת הסדרה). הדבר מהווה בסיס לסצינות רבות העוסקות בנושא יחסי שחורים ולבנים באמריקה בתקופה זו, כשסאם הוא אחד התלמידים השחורים הבודדים בבית הספר היוקרתי (והקתולי) של ג'יי ג'יי, דבר שגורר התעללויות קטנות כלפיו מצד חלק מחבריו של ג'יי ג'יי, או כשג'ק מביא בעצת הנרי את הקהילה השחורה, תושבי השכונה שלו, שיבואו לקנות אצלו טלוויזיות, מציל אותו מתקופת עסקים לא קלה שנוצרה לאחר רצח קנדי.

מעמד האישה: האב הוא זה שאומר את המילה האחרונה, האם צריכה לבקש ממנו רשות ללכת ללמוד. אפילו אירוע שנראה שולי כמו הודעתו של ג'ק שבסיום ארוחת הערב החגיגית בעקבות מכתב הקבלה של ג'יי ג'יי לקולג' יפנו הבנים של המשפחה את הכלים מהשולחן - מוביל להרמת גבה ולמבטים מופתעים מצד מג והלן.

מכירת משחק פוטבול חשוב: באחד הפרקים מסתבר שחלק מהשחקנים בקבוצתו של ג'יי ג'יי קיבלו סכומי כסף גדולים כדי למכור את משחק הגמר של התיכונים, אירוע בו היו מעורבים גם שוטרים שהימרו על המשחק.

מלחמת ויטנאם: דני, חבר של ג'יי ג'יי, מגיע כדי לספר לג'ק שאחיו נעדר במלחמה, אירוע היסטורי שיהווה מן הסתם עוד בסיס להמשכה של הסדרה.

הדת והכנסייה: ג'ק מסרב לבקשת אשתו, שרוצה לקחת גלולות למניעת הריון נוסף, חמישי. להלן אין כוח לעבור שוב את כל התהליך מחדש וגם המצב הכלכלי לא מזהיר במיוחד, מה גם שזה יפריע לה ללימודים. סירובו של ג'ק נובע מהאיסור של הכנסייה להשתמש באמצעי מניעה, אך כשהוא מגלה שהיא לקחה את הגלולות בכל זאת, הוא מבין אותה ומקבל את החלטתה.



גם נושאים רגילים קיימים בסדרה, התלבטויות רגילות של גיל ההתבגרות. מג חווה יציאה ראשונה, נשיקה ראשונה, חבר ראשון ומתמודדת מול אב שמתייחס ביד רכה כלפי האח הבכור, אבל ביד קשה כלפיה על אירוע דומה. גם אחותה הצעירה יותר, פטי, מתאהבת בתלמיד החדש של הכיתה ומפסידה לו בכוונה בתחרות האיות האזורית, שזכיה בו היתה עד אותו רגע אחד החלומות הגדולים שלה.

"חלום אמריקאי" היא סדרה נחמדה מאד עם פסקול נהדר ונוסטלגי. מי שחיפש את הקסם של "חשיפה לצפון" ב"אד" והתאכזב, מי שמתרפק על התקופה המוצגת ב"מופע שנות השבעים", מי שאהב את העונה הראשונה של "דוסון קריק" ומי שנמאס לו קצת מההמולה והאקשן, יכול למצוא את הדברים הקטנים שיעשו לו 43 דקות טלוויזיוניות מחממות לב במקום הכמעט הכי מפתיע - בשנות השישים של "חלום אמריקאי".





"חלום אמריקאי", ימי שני, 21:15, ערוץ 3.