אנג'ל עבר גלגולים רבים במהלך הסדרה, אך דווקא בפרק שמהווה עוד מצב קיומי חדש לערפדינו המיוסר, והיה יכול להיות חלק מפסטיבל ההרהור שלו, אנו מגלים מחדש את הפאן הקומי של הסדרה.

הפרק נפתח בתמונה המושלמת: שלושת החברים האנושיים של AI מתבטלים במלון (אין לאנשים האלה בית?). מסתבר שאירועי הפרק הקודם לא יצרו קרע עמוק כפי שחששנו - לפחות לא על פני השטח. ווסלי וגאן כמעט ולא זכו לזמן מסך, ווסלי חזר לתפקיד המסביר: "זה כך וכך והוא תוקף בעזרת כדור הגרנולה המכושפת", בעוד שגאן שימש בעיקר כחלק מהרקע. חבל, בדיוק לאחר שחשבנו שהוא סיים את תפקידו כעציץ. פרד עושה צעדים ראשונים של הצטרפות לחבורה, עדיין לא חלק מהם, אבל כבר שייכת לנוף המלון. היא מחפשת מקום ביניהם, אך מהר מאוד מתחברת לאנג'ל לערב סרטים בחוץ, חלקית בגלל שאיתו היא מרגישה בטוחה, ויותר בגלל הקראש שיש לה עליו (איזו עוד סיבה יש לראות סרט של צ'רלטון הסטון?... לא כולל כוכב הקופים!). כמובן שלאנג'ל יש גולגולת עבה במיוחד, שייתכן ומאוד מועילה בפיצוח ראשים, אך לא מאפשרת לו להבין את הרמזים העבים של פרד בנוגע לדייט שלהם, והוא נזקק לפרשנות של קורדיליה. תפקידה העיקרי של קורדי בפרק היה הקטליזטור הציני - קידום העלילה ע"י הבהרות לגיבוריה, תוך כדי הערות אגביות שנועדו להשפיל את אנג'ל. כידוע, קורדיליה טובה מאוד בעבודה שלה - הרי מי עוד יעיז לסרס את אנג'ל בפניו?

לאחר שכנוע קל ממזכירת הסוכנות ניגש אנג'ל לפרד על מנת לנהל עמה את ה"שיחה", אך חלק מאופיו המיוסר מונע ממנו מלנהל שיחות רגש מעמיקות (אלא אם הוא ובת שיחו נמצאים באותו זמן בביוב), ואנג'ל מסב את ה"שיחה" מהר מאוד לסתם שיחה על עסקים. ב-L.A. נהרג איש צעיר, דבר שאינו משמש חדשות בפני עצמו, אך כאשר כמה וכמה אנשים צעירים הופכים לעיסות צמיגיות, הדבר הופך לתיק חקירה במשרד הבלשים המקומי. מסתבר שהקורבנות חלקו מכון כושר המאוכלס כולו באנשים צעירים וחסונים, כמו הנרצחים עצמם, ולאחר חקירה קצרה, של אנג'ל, ופלרטוט עז של קורדיליה, הולך הראשון לבית אבות הצופה על חדר הכושר ושם מתגלה לנו הכוכב האמיתי של הפרק - מרקוס.



מרקוס הינו איש זקן ולא כל כך חביב, שנהנה להחליף גופות עם גברים שריריים ולנצלם על מנת לחיות את נעוריו, עד אשר אותו גוף מתפרק לחתיכת גומי גדולה. אנג'ל, שפעם שנייה באותו פרק סובל מתסמונת הגולגולת הקשיחה, בוחר להתעמת עם מרקוס ולא לשטח אותו על הרצפה בו במקום ועל כן זוכה לחוות את בעיות הזקנה של גוף בן שמונים. מרקוס, בגופו של אנג'ל, נוהג נכונה ומחטיף לאנג'ל, בגופו של מרקוס, רסייה, והולך לקרוע את העיר.

בגלגולו החדש הזקן נקלע לחייו של אנג'ל ולא יודע כיצד לפרשם: אישה צעירה וחטובה מחכה לקחתו למלון ולבלות בו את הלילה, אך כאשר הם מגיעים היא מבהירה לו שעליו לנהל את ה"שיחה" עם פרד, המלון הוא בכלל חלק מסוכנות בילוש, ומסתבר שפרד הוא בכלל ווסלי, או אולי אישה צעירה שתשמח לעשות כרצונו, בעוד שאישה חטובה אחרת שעונה לשם ליילה, מנסה לעזור לו, למרות שהיא לא סובלת אותו, ותשמח גם היא לבלות עמו את הלילה, אם כי בצורה פרועה יותר מזו של פרד האמיתית.

לאחר שהעביר לילה בקריאה של תיקי המשרד והספרייה של המלון, ועם שלוש נשים, ושלושה כישלונות להגיע עמן למצב מאוזן, מתחיל מרקוס לחשוד שדבר מה לא בסדר עם הגוף החדש שלו, והפעם אלו לא נטיותיו המיניות. לבסוף הוא מבין מה הוא - ערפד.

איזו מתנה מופלאה לאיש שכל חפצו הוא חיי נעורים לנצח! הוא יכול להעביר את שארית חייו במסיבות, אלכוהול ונשים, אז מידי פעם יש הקטע הזה עם הדם... זה לא שווה את זה? לאדם שכבר היה אחראי לכמה הרוגים זה שווה הרבה יותר, והוא צריך לדאוג לעוד מוות אחד בכדי לשמור על הגוף הזה לנצח - זה שלובש את הגוף שלו עצמו. מרקוס בגופו של אנג'ל, מזכיר את אנג'לוס בימיו העליזים. אולי פחות מתוחכם ונראה כאילו הוא על ספיד, אבל בעל התלהבות לחייו הערפדיים שלא היתה מביישת את ימיו הראשונים של אנג`לוס, עת רצח כפר שלם. וכמובן, בל לא נשכח את מכנסי העור, שמגלים את אור הנאון מחדש בכל פעם שאנג'ל ה"רע" מגיח אל הלילה.



ובזמן שמרקוס חוגג את חיי הלילה, אנג'ל לא נהנה כל כך ממצבו הנוכחי. הוא אמנם בן 240 פלוס, אבל זקנה היא דבר חדש לחלוטין בשבילו. משקפיים, פרקים כואבים, אחים שחושבים שאתה משוגע, זה אמנם חלק מלהיות אנושי, אך זהו חלק שהוא מעולם לא נתקל בו קודם. כשאנג'ל מבין מה קרה והיכן הוא, הוא מנסה ליצור קשר עם חבריו, אך כפי שמרקוס צריך היה להתרגל לחייו של אנג'ל, כך נאלץ אנג'ל להתמודד עם סביבה חדשה שמתייחסת אליו כאל מוגבל (בעוד הוא רגיל להיות סופרמן), ומונעת ממנו את הדבר החשוב ביותר - לצאת מהדלת. לאחר מספר תחבולות, חלקן מוצלחות יותר וחלקן פחות, התקף לב הינו הדבר שמשבית את אנג'ל סופית, חוויה חדשה למדי למי שליבו כלל לא פעם בשני המאות האחרונות (מלבד פעם, פעמיים). לרגע נראה אנג'ל כאילו כל מה שהוא רוצה זה שישאירו אותו ביחידות עם הלב הפועם החדש שלו.

בשלב זה, החבורה כבר מבינה שדבר מה לא בסדר אצל אנג'ל. פרד, שנכנסה בטעות לחדר בזמן אחד מניסיונותיו של מרקוס להשיג בילוי ללילה, חוזרת להרגליה הישנים, להתחבא בחלל קטן ונמצאת, בוכייה, על ידי קורדיליה. חברי המשרד מביטים באימה על זירת הפשע - השולחן עליו נעשה המעשה, ומעלים השערות בנוגע לסיבותיו של אנג'ל להתנהג בכזו בוטות. מספר הניחושים שהם מעלים בנוגע לאופיו של אנג'ל ומה הוא היה מוכן לעשות עם בלונדינית שלא היה עושה עם ברונטית, היה עשוי להעליב אותו אם הוא היה שומע, אבל היה מאוד מבדר בשבילי. לאחר אלימינציה של מספר אפשרויות, חברי הקבוצה מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת - גופו של אנג'ל נחטף על ידי שד או ישות אחרת, ולאחר טיול קטן בזיכרונה של קורדיליה, הם גם מגיעים למסקנה היכן אמור להיות אנג'ל, או נכון יותר באיזה גוף.

העלילה מגיעה לשיאה כשכל הגורמים המעורבים מגיעים לבית האבות. מרקוס מבקש להרוג את אנג'ל בגופו הישן אך נעצר על ידי חברי המשרד, שמגיעים ברגע האחרון על מנת להציל את אנג'ל. בעזרת חבריו אנג'ל מקבל חזרה את גופו הישן, והצדק מוחזר לכנו.



הפרק הינו פרק קומי, שמרגיע את האווירה המתוחה שנוצרה בפרק שעבר, אך יש בו גם ביקורת על החברה והדרך בה היא נוהגת עם זקניה. אכסון החלק המבוגר של החברה בבתי אבות, בהם להג המשוגעים שלהם לא יפריע לצעירים בחייהם הינו דבר שלא תקף רק לגבי צעירים שנכלאו לפתע בגוף של אדם בן שמונים (זה בפני עצמו יכול להוות מטאפורה לאדם שקם יום אחד בבוקר ומבין שהוא לא אותו אדם אשר היה בנעוריו). בית האבות הוא מעין כלא, זכויות הטלפון של האדם יכולות להישלל ממנו, אסור לו לצאת מכותלי הבניין, החופש לו כל אדם מצפה נלקח מאותם אנשים.

וב"אנג'ל", כמו ב"אנג'ל", מוצגים הגוונים האפורים של האנושות. מרקוס - האנושי - הינו אדם שכבר חווה את חייו והוא מנצל אנשים אחרים בכדי לחיות דרכם, יש לו אופי ערפדי (מוצץ את חייהם של אחרים), שמתיישב טוב עם הגוף בו הוא זוכה. הוא אומר לאנג'ל: "לא מגיע לך הגוף בו זכית!" ואנג'ל עונה לו : "מצחיק, רציתי לומר לך אותו דבר..." ובכך שוב אנו רואים שאנג'ל, למרות היותו שד, הרבה יותר אנושי מאותו אדם.

ואם כבר מדברים על אנשים שהם יותר מפוקפקים משדים, אז בואו לא נשכח את וולפראם והארט. בין ליילה וגאווין נרקמת מערכת יחסים מעוותת המזכירה את זו שהיתה לליילה ולינדזי, שהיא בעיקר תחרות לגבי מי ידפוק את אנג'ל (וזה את זו) קודם. הם לא נמנעים מלסכל אחד את התוכניות של השני כדי שזה לא יזכה למרר את חייו של אנג'ל. אך בעוד שליילה נראתה, בזמנו, כשוות ערך ללינדזי, גאווין מצטייר כפתטי. האם באמת הדבר הטוב ביותר שיש באמתחתו נגד אנג'ל זו ניירת?



ולבסוף: אה, באפי, באפי... כמובן שהתזמון של הטלפון מסאנידייל לא היה יכול להיות יותר מושלם. באמצע שיחתו של אנג'ל עם פרד - ה"שיחה", בה הם דנים בכך שהוא לעולם לא יוכל להיות חלק ממערכת יחסים רומנטית ("האיש שיכול לקבל כל דבר מלבד אהבה", כפי שניסחה את זה פרד), מתקבלת השיחה של ווילו על חזרתה של באפי לחיים. אנג'ל מזנק לעבר הטלפון ולעבר הפגישה שלעולם לא נדע מה קרה בה (או מי יזם אותה, כי אצל באפי זה נראה כאילו אנג'ל הוא זה שהתקשר. אולי זה כמו תמיד אצל זוגות - כל אחד בטוח שהשני עשה את הצעד הראשון...).