עם בקשתו של ארז טל לקצר את העונה החמישית והאחרונה של "רק בישראל", דרשה קשת בתמורה "חמש תוכניות פרידה", מה שנהיה לחמישה לקטים - אחד מכל עונה. חלק יטענו כי זוהי הפרידה המושלמת מאחת התוכניות הטובות ביותר שנעשו בישראל, והחלק השני, אליו אני משתייכת, מאמין כי לתוכנית הגיע הרבה יותר מ"לקט", אלא סוף גדול ורועש.

מי לא זוכר את ההיסטריה סביב הפרישה של לימור בסוף העונה השלישית? הפרישה של אורנה בנאי מלימור היתה הכל מלבד שקטה. ארז טל תכנן ספיישל כמו שרק הוא יכול, מה שכלל ברכה ממיקי ויעקב (שהיו בזמנו מגישי המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2), אייל גולן ושמעון שרים ללימור את השיר שנכתב עליה - "יפה שלי", ברכה מיונה חג'בי וכן ברכה אישית לאורנה בנאי מראש ממשלת ישראל דאז, אהוד ברק.

הספיישל הותיר אחריו הרבה דמעות ולבבות שבורים של הצופים הקבועים והמכורים. אין מה להגיד - אורנה בנאי פרשה בשיאה.

שנה לאחר מכן (2001) התחילו להופיע הפרומואים הקדחניים של "מי תחליף את לימור?" שאלה שהטרידה רבים. מי מסוגלת להיכנס לנעליה הענקיות של אורנה בנאי? אחרי רבע שעה של כניסות מטעות בתוכנית הפתיחה של העונה הרביעית, התגלה שלימור יש רק אחת והיא "חזרה פתאום". במשך העונה קשה היה שלא לשים לב שבין השניים הללו, ארז ואורנה, יש משהו חזק מאוד שספק אם מחליפה היתה יכולה לספק.

העונה הרביעית היתה מוצלחת ביותר ואף שברה את שיאיה האישיים של התוכנית בתחום הרייטינג. התוכנית זכתה לכתבות ספק אוהדות ספק לא מ- “The New York Times" וה-"BBC” לאחר שהצליחו בדרך יוצאת דופן למכר את רוב הישראלים ולהשאירם דבוקים למסך בערבי יום שישי עם להיטים כגון "טדי הדובון", "אדוני", "סין-סין, תאילנד-תאילנד", "אני בשוק, אני בהלם אני ה-מו-מה!" ועוד רבים.



העונה החמישית כבר לא הצליחה כמו קודמותיה. את צליעתה של העונה החמישית אפשר להאשים בגורמים רבים: "עייפות החומר", "שמש" שפיצלה את התוכנית לשני חלקים, זלזול מסויים מצד "קשת", חזרה מהירה מדי מהעונה הרביעית - כל זאת ועוד גרמו לכך שהעונה האחרונה לא הצליחה להתרומם, למרות המאמצים לשחזור הצלחתה: "הכרזת מועמדות" ללימור לבחירות 2003 וניסיון להפוך את אפרת מישורי והרבנית קוק לגיבורות תרבות כפי שנעשה עם האחיות באו, צופית גרנט, אבשלום קור ועוד. זה פשוט לא הצליח, והתוכנית אף יצאה מהעשירייה הפותחת מספר פעמים, מה שלא קרה כבר זמן רב. סביר להניח שארז הרגיש בשינוי ולכן ביקש בקיצוץ העונה.

התוכנית האחרונה התחילה עם לקט העונה החמישית. רבים התאכזבו שהקטע בו התחפש ארז לדליה איציק הושמט, אבל הקטע המצוין של לימור ושמעון בפארודיה על העיבוד של חיים צינוביץ' ומורן אייזנשטיין לשיר "ג'אטם" איזן את זה. הלקט הסתיים בקליפ שהוכן לארז ולאורנה ע"י צוות התכנית בליווי השיר "אתמול היית שונה", ולימור ושמעון נהפכים לארז ואורנה ומשאירים אותנו בעצבים כשהכתובית "המשך בעוד שעה ורבע" מופיעה על המסך.

לאחר שצלחנו שעה ורבע של הלהיט "לא נפסיק לשיר- כוכב נולד", שודר הראיון הרציני והנוקב של אילנה דיין עם ארז ואורנה. הראיון היה מקסים, והותיר אחריו הרגשת "וואו...". למרות שרובנו לא טיפשים, וכולנו יודעים ששמעון ולימור מגולמים ע"י הצמד המבריק והמוכשר ארז טל ואורנה בנאי, מוזר היה לראות אותם על רקע הסט של רק בישראל לא בתור לימור ושמעון, אלא בתור עצמם, ועונים על שאלות שנוגעות לתוכנית.



אילנה דיין עשתה שיעורי בית כמו שצריך ובאה מוכנה ומזומנה עם השאלות הנכונות, "ניפוץ האשליות" נמשך כשאורנה סיפרה כי שמעון כלל אינו קטן וזעיר, ובאופן כללי אפשר להגיד ש"היה שמח".

קהל הצופים מתחלק לשלושה חלקים, אלו שלא צופים בתוכנית כי לטענתם היא "תת-רמה", אלו שצופים אך מאושרים שנגמר, והצופים המכורים שהתעוררו לפתע עם אלפי תגובות נגד ביטול התכנית. האינטרנט התמלא באלפי צופים מאוכזבים שפנו בתחינה לארז ואורנה שימשיכו עם התוכנית, ולמרות שזה כנראה לא יעשה הרבה, ההיענות הרבה מפתיעה. כן ירבו.

לדעתי ולדעת רבים הדרך הטובה ביותר לסיים את התוכנית היתה לחתן את לימור ושמעון בספיישל ענק ומרשים, אבל הם בחרו שלא. למה? השד יודע, אבל אולי בגלל הנחמה הקטנה שהעניק לנו ארז בראיון עם דיין, שיש עוד סיכוי לחזרה של השניים.

הלוואי.