החום גואה ולא ניתן לברוח. מבלי משים ידי נשלחת אל השלט. זפזופ סרק, הרי ספק אם יימצא משהו שיצוד את עיני העייפה מאי אילו לילות מוכי שרב ומחוסרי שינה. מוחי רוגש, מייחל למרגוע. ולפתע מבט רגעי נח על צדודית קורנת, והירוק נראה כל כך שליו וסובלני. אני מביט בשעשוע בפנים המוכרות, ויודע שלפחות בשעתיים הקרובות, יש מה לראות בטלוויזיה.

אחרי הפלופ הגדול של באזז, ערוץ 10 השיק רצועת נוער חדשה ב-1 בינואר 2003. בבסיס הרצועה מוקמה תוכנית יומית בשידור חי, מובנית בקונספט מרענן ושנון, אולפן צעיר ותוסס, ועם המון פרסים והפתעות. בלי הרבה כישרון, אבל עם המון פרגון. המנחים של תוכנית הנוער Exit, שמחיים את המשפט הדגול "מפגרים אבל אופטימיים", הצליחו ליצור משהו שבאמת מצליח לשכנע את הנער המתבגר האופטימלי, להישאר נעול על אותו ערוץ, בשעתיים הכי שחונות, מבחינת אותו קהל יעד, בטלוויזיה.

כשהעברתי לערוץ הם שידרו קליפ של נלי. בתור היותי ההפך הגמור מגרופי נלי מושבע, החלטתי להעביר לערוץ אחר (גלגל"צ, למען האמת), אבל החלטתי גם שאני לא מוותר כל כך מהר. החלטתי שאחרי שהקליפ ייגמר אחזור לתוכנית. חזרתי, אך לא התעתדתי להישאר. אלא שהמנחים מצאו חן בעיני, הקליפ הבא אכן סקרן אותי, והצופה שהתקשר לאולפן נשמע משכנע למדי. חשבתי לעצמי שאם מישהו באמת טורח להתקשר, כנראה שזה בכל זאת שווה משהו. אז נשארתי.

כי משהו ב-Exit היה שונה מכל דבר אחר שהיה בטלוויזיה. תוכנית נוער שמבוססת לחלוטין על תנועות ותנודות צופייה. למעשה, אין בתוכנית אפילו 3 דקות, שלא בוצע בהן סוג כלשהו של אינטרקציה ישירה עם הצופים. ולא מדובר כאן בתוכנית ייעוץ פרופר, א-לה "Y בלילה", "קלפים פתוחים", או מה שלא יהיה. מדובר בתוכנית דינמית, שמשדרת קליפים ובין לבין מדברת על יחסים, אבל גם על כל שאר הדברים שמעניינים את הצופים. השליטה המלאה של הצופים בתוכנית מאוד קוסמת לצופה הממוצע ומשרה אווירה ביתית. הצופה אומר לעצמו שזו לא עוד תוכנית שגוף שידור זה או אחר הכין בשבילו, אלא התוכנית שלו, התוכנית שהוא יכול באופן פעיל להכתיב איך תתנהל, והתוכנית שחברים שלו משתתפים בה.

היה חמוד לראות את עופר שכטר, מודע למגבלותיו הגופניות, טורח לציין "חסוי" בסעיף הגובה שלו, דבר שגורם לצופה, להרגיש כאילו גם המנחים הם סוג של חברים שמשתתפים בתוכנית. פינות כגון "אמת או חובה", רק מנציחות את זה. גם המנחים לא נשארים חייבים. כשהם מתקשרים לצופים הביתה, הם עושים את המקסימום כדי שהצופה האקראי יזכה - אם זה באמצעות רמזים שמגלים את התשובות כמעט לגמרי, ואם זה כשהם מתקשרים מיד לתלמיד הבא, כשהראשון לא עונה, בכדי לא להרוס את הסיכוי לכל הכיתה. כשהמנחה הוא חבר, קל להזדהות איתו, קל להתייעץ איתו, וכיף לגרום לו לחטוף עוגה בפרצוף. כי המנחים של אקזיט הם לא, ולעולם לא יהיו אלילי נוער, וזה בדיוק סוד הקסם של התוכנית.



מירב מיכאלי עושה חלטורות
כשחבורת צעירים מקבלת יד כמעט חופשית (ככה זה כשמדובר בערוץ חף מאחוזי צפייה הגיוניים), הם מתחילים להשתולל. לפעמים היה אפילו ממש כיף לראות את זה.

Exit היוו אתנחתא משעשעת ומבדרת, ברצף תוכניות הספיישל שלהם לקראת חג הפורים. אחד הדברים היפים, היה אי הפעלת כל סוג של צנזורה. שחיטת פרות קדושות היתה מקובלת, ובארסנל נכללו ביטויים שבקלות היו גורמים לאליעזר בן יהודה להתהפך בקברו. זה לא ממש עורר הד, ובתמורה, השתדלו המנחים שלא לדחוק את הגבולות.

אפילו אני, צעיר בן 21, משוחרר טרי מצבא הייאוש לישראל, נהניתי להעיף מבט בחבורה המגובשת, שכל מטרתה לעשות קצת פאן, הן לעצמה והן לקהל הנוער שצופה בה. בלי מסרים חינוכיים, ובלי יומרות מניפולטיביות, וגם בלי הסתה להידרדרות מוסרית.

ארבעה צעירים מנצחים על כל החגיגה:
עופר שכטר, מנחה צעיר ומוכשר, שרואים שלא בקע עדיין מקליפת האגוצנטריות והילדותיות האופיינית כל כך להפקות בטלוויזיה הקהילתי. ועדיין, דווקא בגלל שהוא מגזים, דווקא בגלל שהוא לא יודע טעם טוב מהו, כל כך קל ליהנות ממנו. כי לא רואים כאן ילד פלא שמרצד לנו על המסך, אלא ילד קטן שלא ממש יודע מה רוצים ממנו, ולכן מוציא מעצמו את המירב, בלי צנזורה עצמית. ועובדה, זה גם מספק את הסחורה.

מיכאל הנגבי, שאי אפשר שלא לחשוב איפה ראינו אותו קודם (מישהו אמר שוקו?) מספק את הצד הקצת פחות פרוע של התוכנית. הוא הרבה יותר רגוע מעופר שכטר, ומוכשר לא פחות (ויש האומרים הרבה הרבה יותר. ויש לו את הקרדיטים הראויים לכך) והמשקפיים משרים לו את מראה האינטליגנט המתוסכל. מצד אחד הוא חכם מכדי לעשות שטויות, ומצד שני הוא בכל זאת נורא רוצה. ההתנגשות בין שניהם יוצרת מצבים משעשעים עד מאוד. יכול להיות שהוא באמת מוכשר מדי בשביל התוכנית הזו, אבל אין ספק שהוא נהנה ממנה.

מלי לוי. הלוק, החבר מהפועל תל אביב, הסינגל והקליפ. דוגמנית מצליחה בהווה וזמרת מתחילה בפוטנציה. מלי מוכיחה שבלונדיניות לא תמיד טיפשות (אפילו אם הן כמעט נשואות לכדורגלן). אי אפשר להגיד שהכשרון נשפך על המסך, מאידך גיסא, היא אכן נבחרה לתוכנית, על סמך הצלחה במבחני התאמה קשים ומפרכים (עלק). אז כנראה שיש בה יותר מבלונד (מחומצן). עם זאת, יש לציין שהיא אכן עושה את עבודתה נאמנה. יש לה נוכחות כובשת, וכיף לראות אותה. אבל מוטב שתשאיר את החיקויים לאלה שקצת יותר טובים בזה. לא חבל סתם להראות מגוחכת?

ויעל גולדמן, צמודתה החיננית. גם יעל היא דוגמנית, שהיתה חברתה הטובה של מלי עוד לפני התוכנית. יעל פשוט מקסימה. היא מקרינה אושר על כל הסובבים, וכולם מתים עליה. לא משנה מה היא עושה או אומרת, רק תנו לה עוד זמן מסך (אה, עוד משהו, היא נפרדה מחבר שלה, קשר שנמשך 6 שנים. זה אומר ששווה להתחיל ללמוד כדורגל?).



נישאות על הגל, שרון ודניאלה פיק, שלא ממש יודעות לשיר, ולא הייתי סומך על העצות שלהן (אבל שיהיה) ומתפקדות בתור היועצות הרוחניות בנושאי אהבה וזוגיות. מלבדן, מדווח עומרי רונן על קליפים והרכבים חדשים, במדור "פריצת דיסק". הוא לא עושה הרבה, אבל הוא מגלגל"צ. נמצא שם גם הדיג'יי האורח (לא סנסציה גדולה, ויותר נועד לייחצון עצמי מאשר לעשות מוסיקה, כי ממילא לא שומעים אותו), ואת הסופרמודל היומי - הזדמנות לצעירים מעוטי יכולת לעלות על הדרך המהירה להצלחה בפינה ששמה דגש על השטחיות לשמה. אבל הכל בהומור, כמובן.


בואו של הרעם
לאט לאט נתחבבה עלי התוכנית. התחלתי לעקוב פה ושם אחר מעלליהם, ולהתעניין בקורות על המסך, נראה שפתאום מקרינים יותר קליפים תואמים לטעמי, ושפחות מפריע לי לראות כאלו שלא. יותר ויותר פעמים, הדלקתי את הטלוויזיה, דווקא בשעות שידור התוכנית.

ואז, ביום שני אחד, אני פותח את מקלטי, ומגלה לתדהמתי שהמנחים החביבים עלי תוהים מה יעלה בגורלם, כי ערוץ 10 מקפיא את התוכנית (כמו גם תוכניות רבות אחרות). את התוכנית סיימו בשידור משולב עם דידי הררי ברדיו, כשהלה הזמין אותם להתארח בתוכניתו למחרת. בשארית תוכניות השבוע, העבירו המנחים אווירת "תוכנית אחרונה". שבוע אחר כך כבר התחילו לשדר שידורים חוזרים. מה צופן העתיד לתוכנית הנוער הטובה בישראל? איש אינו יודע. אבל הצופים לא מוותרים כל כך בקלות, ומביעים את תמיכתם הרבה בתוכנית. הפורומים שוצפים והמוני מכתבים שנשלחים למערכת משכנעים את ההנהלה להריץ שוב את התוכנית. בינתיים חזרה אקזיט למרקע והיא ממשיכה לזרום הלאה. ועם כל שידור נוסף, התוכנית הולכת וצוברת פופולאריות. הפורום של אקזיט פעיל מתמיד ואם תעיפו מבט על הטיקר שרץ בתחתית תראו שבכל תוכנית לפחות צופה אחת מציעה לערוך הפגנת תמיכה. ועם כל כך הרבה הערצה, לאן זולג הרייטינג?

אז תעשו להם טובה ותראו אותם (במיוחד אם אתם חלק מאנשי הפיפל-מיטר המסתוריים) ומי יודע, אולי זה אפילו יעזור להם ולערוץ לשרוד. תוכנית ה-100 של Exit תשודר ביום חמישי ה-29.5 ותכלול הופעות אורח והפתעות נוספות. כדאי לראות.





Exit, ימי חול בין 14:00 ל-16:00, ערוץ 10.


אתר אקזיט הרשמי
מגזין האינטרנט של אקזיט
פורום אקזיט בהייד פארק
למי שפספס את התוכנית של אתמול...