זה היה אירוויזיון משוגע. האוסטרים העלו שיר שעקף בביזאריות שלו את "ג'ינג'ס חאן" הניצחי, האנגלים זייפו בצורה שלא תיאמן וקיבלו את המגיע להם - אפס נקודות, ליאור נרקיס שר בארבע שפות, אבל זה לא הספיק לו כדי להגיע לחצי העליון של הטבלה, טאטו לא התפשטו אבל הציגו שואו שלא מהעולם הזה, הטורקים ניצחו, רבאק - הטורקים ניצחו! ואם זה לא מסמל את בואה של האפוקליפסה המתקרבת, אז מה כן?

המדינות
26 מדינות התמודדו השנה בתחרות. חלק מהשירים היו טובים, חלק היו משעשעים, חלק היו משעממים וחלק היו סתם מוזרים.

1. איסלנד. מלכת הקרח האיסלנדית החביבה ניסתה לשכנע אותנו "לפתוח את ליבנו". הבעיה היתה שזה נשמע כמו אלפי שירי אירוויזיונים ישנים, שכבר מזמן נס ליחם. בעוד 25 שירים, אף אחד לא יזכור מה היה השיר חסר הייחוד הזה.

2. אוסטריה. שיא שיהיה קשה לעמוד בו. חשבתם שהשיר היווני מהשנה שעברה היה מגוחך? טוב, צדקתם. ובכל זאת, הזקן האוסטרי עם הבובות והפרצופים המוזרים השווה את רמת הביזאריות. הוא לא יודע לשיר. הוא כנראה מצחיק, אם אתם יודעים אוסטרית. ומדי פעם הוא פוצח בקטע רוק-כבד קצר וכסחיסטי. מדובר פה בדבר שכמעט מגיע לרמת הקאלטיות של "יאטה!". אין ברירה: כדי לעמוד בסטנדרט החדש יש לשלוח לאירוויזיון הבא את נחום מ"בואו, בואו לעולם המופלא". וכשירות לגולשים, להלן תרגום חלק משירו הקסום של הזמר האוסטרי: "ההבדל בין חיות, בין קופים ובין רב-יונקים אינו גדול בהרבה מההבדל בין איטריות לבין רצועות של חביתות. אבל מי שרוצה לדעת יותר על חיות חייב ללמוד ביולוגיה או להתעדכן בנוסף באתר הבית שלי".

3. אירלנד. די כבר עם אירלנד. שיגלו אותם מהתחרות, הם זכו יותר מדי פעמים.

4. מאז ומתמיד היו הטורקים החלק הכי אטרקטיבי של התחרות עבור מי שצופה בה בגלל הקאלט - עוד מאז שהם שלחו לתחרות את השיר המופלא "באנה באנה בולו בולו". והפעם, סוף סוף, היה להם סיכוי משמעותי לזכות. חמישיית חאמסה המשודרגת, יפות הרבה יותר, מנצלות היטב את הבמה, זוחלות עליה (טריק שהם גנבו מריטה). זו היתה הפעם הראשונה שטורקיה לא שלחה שיר שהוא בדיחה, אלא זמרת אמיתית עם שואו אמיתי, שפשוט הגיע לה לזכות. כל שנותר לנו לקוות הוא שהבמה נשטפה היטב בין הופעה להופעה.



על מלטה ובוסניה הרצגובינה אין יותר מדי מה להרחיב, בעוד הזמרת הפורטוגזית נראתה כמו שילוב ביזארי של שר עם מאריה קארי. תואם צביקה פיק שנצפה בין זמרי הרקע הקפיץ את כל העסק מעלה במדד ה"מי נתן לך רישיון, ילדה?". הקרואטים הציגו זמרת ששרה שיר של בריטני ספירס. אפשר היה לזמזם באלגנטיות את "היט מי בייבי" על רקע השיר שלהם, אם למישהו היה כוח לעשות זאת. הזמר הקפריסאי הסקסי הותיר אותנו אדישים, כמו גם הגירסה הגריאטרית של הגרמנים לספייס גירלס. ואז הגיעו טאטו.

זוכרים את אולימפיאדת 1992? ה-Dream Team, קבוצת הכדורסל האמריקאית שאף אחד לא התעניין בשום דבר אחר מלבדה? זה בדיוק היה המצב. האירוויזיון כלל אוסף של זמרים שאף אחד לא שמע עליהן - וטאטו.

לפני התחרות יצאה הודעה מההנהלה: אם הן מתפשטות על הבמה, אסור להצביע בשבילן. זה כנראה היה הדבר היחיד שהיה מונע מהן לעשות את זה, למרות שלא בטוח שכל כך אכפת להן לייצג את מדינתן כמו שחשוב להן לייצג את מדינת טאטו. אוקיי, אז האירוויזיון הבא לא ייערך במוסקבה, אבל תחשבו כמה עוד דיסקים הם ימכרו!



למרבה האכזבה, הן עלו לבמה לבושות מהרגיל והצליחו להתאפק עד סוף השיר. מי שגנב את ההצגה הוא הקלידן סטיב, שהצטרף אל הצמד באופן מפתיע.

אגב, מילות השיר של טאטו (שנכתב על ידי הקלידן סטיב) היו:

"Don’t trust the Moshe, הוא מברזיל"

אחרי שיר שולי לחלוטין מספרד (שהגיע למקום השמיני) עלה לבמה ליאור נרקיס. זמרות הרקע המחופשות לבריטני ספירס מחופשת לחשפנית מחופשת לילדת בית ספר הצילו אותנו מהמקום האחרון. כל הפרחים לבנות ישראל הכשרות. גם לפי השיער וגם לפי התנועות שלהן, יתכן שהרצפה היתה מחושמלת. צריך להודות - לא היה כל כך גרוע. לפחות לא יחסית לאוסטרים. כן, כנראה שנהיה באירוויזיון גם בשנה הבאה.
השפעה בולטת: יזהר כהן.

14. הולנד. אחת מרקדניות הרקע חלתה, והוחלפה בבחור שמנמן קרח לבוש בחולצה מלוכלכת וג'ינס. ככה זה, לוקחים את מי שאפשר, ההצגה חייבת להימשך.

15. אנגליה. אסון בקנה מידה בינלאומי. הזמרת היתה ערומה באופן מעשי (ואנחנו חששנו מ"טאטו"), אבל הליווי של השיר כולו היה נמוך מדי בחצי טון, או משהו. כבר ראינו זיופים באירוויזיון, אבל עדיין לא שמענו שיר שלם שהוא כולו זיוף. אם הנגנים היו יודעים את התווים, יכול להיות שהיה מדובר בשיר לא רע.
השפעה בולטת: גילי נתנאל.

16. אוקראינה. נציגי צביקה פיק לתחרות הציגו את נערת הגומי ברקע, שהקשר שלה לשיר היה קלוש במקרה הטוב. "הסטה לה ויסטה בייבי" היה בדיוק הסגנון הרגיל של פיקה וזו כנראה הסיבה שהוא סיים במקום ה-14.
השפעה בולטת: ארנולד שוורצנגר.

בשלב הזה כנראה החלו ההזיות. בין דגלי כל האומות נראה מישהו בקהל מנופף בקנגרו. אוסטרליה משתתפת השנה?

17. יוון. השמלה של הזמרת נראית כמו התלבושת של טריניטי מ"המטריקס", אילו היתה קטנה מדי ומתחילה להיפרם.
השפעה בולטת: יעל בר זוהר.

18. נורווגיה. קטע יום הזיכרון. הבלונדיני מנגן משהו לזכר אחיו שנפל, וזמרי הרקע, בחולצות לבנות, עוברים לדום. אגב, הזמר הזה הוא האיש עם הנחיריים הכי גדולים באירופה. הם כמעט בגודל של השדיים של ההיא מיוון. הצלם ראה בלונדיני מנגן בפסנתר, ומיד קיבל פלאשבק לתקופת קליידרמן ויצא מפוקוס באופן רומנטי. הזוכה הבטוח בתואר השיר המשעמם בתחרות? בסופו של דבר התמודד השיר על המקומות הראשונים והצליח לסיים במקום הרביעי שכל כך לא הגיע לו.

19. צרפת. זמרת צרפתיה חיוורת שנראית כמו הגירסה הרזה של אלי מקביל, שרה שיר לא רע במיוחד, אבל גרם לצופה לחשוש שהיא פשוט לא תחזיק שם מעמד, מרוב התרגשות, או אולי דווקא מהשפה הסקסית בה היא שרה. היא סיימה במקום ה-18, מקום אחד מעל הנרקיס.

20. התחרות על תואר השיר המשעמם ביותר של הערב מקבלת תפנית מפתיעה. אחרי שהנורווגים ניצלו בזכות הנחיריים המדהימים של הסולן, הצרפתים שלחו שיר משעמם מאוד גם הוא, אבל הזמרת, בסך הכל, היתה לא רעה. ואז הפולנים הביאו אותה בשוס: שיר שלום. אין דבר משעמם יותר משירי שלום. We are the world. שמישהו יסביר לזמר הדביל שלהם שלצבוע את השיער בסגול ולהתלבש ממש ממש רע לא הופך אותך למגניב.

21. לטביה. המדינה המארחת ניצלה בשניה האחרונה מחרפת אפס הנקודות אותה החזיקו באומץ רק האנגלים. שם השיר שלהם, "שלום ממאדים", לא היה אמור להיות השם של השיר האוסטרי?
השפעה בולטת: חלב ודבש.

22. בלגיה. למרות העובדה שהבלגים יכולים לבחור מבין מגוון מרשים של שפות פופולריות, הם בחרו לשיר דווקא בשפה שהמציאו באותו רגע, דבר שבאופן מפתיע הצליח להם לא רע. שיר חביב בהחלט בנוסח מוזיקת העולם, עם תנועות ידיים שמזכירות את "מפגשים מהסוג השלישי". מישהו שם עשה פוזה של גיטרה חשמלית עם אקורדיון, למרות שלא היה אקורדיון בשיר.

23. אסטוניה. האייטיז חוזרים. מה שהיה צריך להיות המנון כל הזמנים של האירוויזיון. רק חבל שבאייטיז אנשים לא לבשו חולצות מפוספסות ירוק ועניבות אדומות. ממש גרוע.

24. רומניה. אחרי שבשנה שעברה הסטריפטיז ניצח את התחרות, הרי שהשנה לא רק הישראלים הלכו על הקטע, אלא גם הרומנים. היה עוזר אם היו מביאים מישהי שלא נראית כמו אחת מאחיות באו. ברייקדאנס - זה שנות השמונים חוזרות. זו כנראה היתה הפעם הראשונה בתולדות התחרות שתפקידו של אחר מ"רקדני" הרקע התמצה בלשבת ישיבה מזרחית על הבמה.
השפעה בולטת: Freestyler. (וואקה וואקה)

25. כמה פעמים שוודיה עוד תשלח את אבבא? האם היתה שנה כלשהי שבה הם לא שלחו את אבבא? תחרות השיר המשעמם ביותר של הערב הוכרעה בדקה ה-89.

26. סלובניה. רצינו לכתוב משהו על השיר הזה, אבל אף אחד מאיתנו לא זוכר יותר מטשטוש ורוד.

רגע של סטטיסטיקה:
המשפט "Don't break my heart" נאמר לאורך התחרות 234 פעמים.

המשפט שממצה את רוח האירוויזיון:
מתוך המופע האומנותי של הלאטבים לפני התוצאות:
"I feel good because I'm happy".

המנחים
צמד המנחים היו הרבה פחות גרועים מבשנים עברו, אלא שאף אחד לא צחק מהבדיחות הפאתטיות שלהם. לפחות גם הם ידעו שהם לא מצחיקים.



מועדון האפס:
במשך זמן רב הכיל המועדון גם את ישראל וגם את מדינת צביקה, אלא שהרוסים הוציאו את צמד הישראלים בפעולת הצלה א-לה ניאו. אנגליה נשארה. עד הסוף המר. וצריך לזכור שמדובר במדינה שנדיר שהיא נמצאת מחוץ לחמשת הגדולים. אם יתברר (כמו שזה נראה) שבעיית הזיופים שלהם נבעה מתקלה טכנית אצל הלאטבים, זאת תהיה עילה למלחמה בין בריטניה ללטביה. אפילו הקריין המסכן של BBC Prime לא הבין עד השניה האחרונה למה אף אחד לא נותן להם נקודות. כנראה שהוא לא הקשיב לשיר ולזיופים הנוראיים, והעדיף להאשים את המצב הפוליטי. פעם אחת גם לאנגלים יש הזדמנות להגיד ש"כולם נגדנו".

האוסטרי
הנקודה המדהימה ביותר בחלוקת הנקודה היתה שהאוסטרים ממש קיבלו נקודות. ולא מעט. הם הגיעו למקום השישי. השיר האוסטרי הוא לא כזה שאפשר היה להתייחס אליו ברצינות. כל הנקודות שהוא קיבל היה על סמך הקאלטיות שלו. אם השיר האוסטרי היה קצת יותר גרוע הוא היה זוכה.

Here are the results
כאמור, מדינת צביקה הגיעה למקום ה-14, כשהמדינה האחרת של צביקה, ישראל, הגיעה למקום ה-19 הלא מכובד. וגם זה רק בזכות הצרפתים המהימנים שמקפידים לתת לנו 8 נקודות בכל תחרות.

בשלב מסויים של ההצבעה נטלו שלוש מדינות את ההובלה והתחרו זו בזו במרץ. הדבר המפתיע הוא שמדובר כנראה בשלושת השירים הטובים בתחרות: טורקיה, בלגיה ורוסיה.

המתח בסוף שבר את כל השיאים, כשכל פעם לוקחת אחת מהשלישייה את ההובלה. לקראת הסוף פתחו הבלגים פער קטן אבל איכותי על פני הטורקים והרוסים. היה מאכזב לגלות שדווקא כשהטורקים שולחים מוצר אירוויזיוני ראוי, הם עומדים ליפול לקראת הסוף.

התפנית התחילה בשבדיה, המדינה הלפני אחרונה בחלוקת הנקודות, שגרמה לפער להצטמצם לחמש נקודות בין הראשונה לשניה ולעשר נקודות בין הראשונה לשלישית. סלובניה, המדינה האחרונה הקפיצה את הטורקים למקום הראשון בהפרש של נקודה מהמקום השני ושלוש מהשלישי, מעניקה לחברות חאמסה הטורקיות את הזכות לבצע שוב את האקט האוריינטלי המהמם שלהם.



הצדק ניצח.