אנו, חובבי "באפי", עוסקים הרבה פעמים בדיונים על הפרקים האהובים עלינו, לרוב תוך כדי דירוג הפרקים המועדפים עלינו, אלו שהשאירו עלינו רושם, שנזכור תמיד איך גרמו לנו להרגיש, אלה שמסיבות כאלה או אחרות אנחנו אוהבים או מעריכים יותר. באופן טבעי, ישנם פרקים שמרבים להופיע ברשימות האלה, וכאלה שיש קונצנזוס רחב לגבי גדולתם (למשל: "Becoming", "Hush", המיוזיקל וכו'), ולעומתם יש פרקים מסוימים שנעדרים מהרשימות האלה באופן קבוע, למרות שהם בהחלט עונים על הרבה מהדרישות של "פרק טוב" (כתיבה, משחק, עלילה מעניינת, וכדומה).

בסדרת הכתבות הבאה אציג בפניכם שבעה פרקים, אחד מכל עונה של "באפי", אשר לעולם לא זוכים להערכה המגיעה להם ואנתח להם את הצורה, עד שנבין עד כמה פשענו וחטאנו כשלא נתנו להם את הקרדיט המגיע להם. הפרקים נבחרו על פי טעמי האישי, וכמו כן לפי תשבחות וניתוחים שלהם באתרי האינטרנט השונים העוסקים בניתוח פרקי הסדרה.

באופן מפתיע, או אולי לא, חלק גדול מהפרקים שבחרתי נכתבו דווקא ע"י הגאון ג'וס ווידון בכבודו ובעצמו. אולי אנחנו כל כך רגילים לרמה הגבוהה של הכתיבה והבימוי של ג'וס, ומצפים לקבל ממנו תמיד פרקים מגה-אולטרה-סופר-גאוניים, וכך כאשר הוא מביא לנו "סתם" פרקים טובים אנו לא נותנים להם את הכבוד הראוי. הפרק הראשון שבחרתי לנתח, "נערת הנבואה", הוא דוגמא מצוינת לפרק שלא קיבל את הקרדיט שמגיע לו, במיוחד כשמשווים אותו לפרקי-סיום-עונה שג'וס כתב בהמשך.

אז למה אנחנו מחכים? יאללה (דג) לעבודה! יש לנו 7 פרקים לנתח!

אחות, איזמל בבקשה!