"המדריך לזיכיון/הטוק-שואז המתחיל" פותח ישר על הפרק הראשון (`כיצד מביאים רייטינג?`) במילים "דנה אינטרנשיונל". היא מצליחה, היא אין, היא ביזארית לחלוטין, עוברת מסך מצוין, בינלאומית וכמובן סיפור טוב שעונה על כל הקריטריונים של שנויה במחלקת, היא "דיווה" היא דנה אינטרנשיונל = רייטינג, הרבה רייטינג.

רייטינג, היא הסיבה שטלעד שידרה את הסרט האומלל `ליידי די` אתמול (יום שני), אולי זה הניסיון הפאתטי של טלעד להביא צופים כשהם בשפל המדרגה, או אולי זה סתם לוח שידורים שנתקע, אבל מי שראה את התוכנית לא יכל שלא להתאכזב.

דנה אינטרנשיונל היא בהחלט תרוץ להפקת סרט דוקומנטרי, אבל מה שנראה ב`ליידי די` לא היה דוקומנטרי וספק עם היחצני"ם של אינטרנשיונל היו לוקחים על זה אחריות. תקציר הופעה וחצי של שגרירת ישראל בעולם, ערוך בצורה איומה וחסר ערך מוסף חיוני מפיק תוצר סתמי ביותר, בכל קנה מידה.

הסרט, שמתחיל בפסק הלכה לא ברור ומתמזג עם תצוגת אופנה מקפיצת הורמונים בוינה, ממשיך בהופעה עם סופרסטאר אוקראיני בקייב ובקטרים על הבמה באולם `הקרמר` במוסקבה ונגמר בשתי דקות של הופעה בתל-חי פוסט-לבנון. הכל נראה כמו רצף ארועים לא ערוכים, שזורמים על ידי השחקנים המרכזיים ללא התערבות של הבמאי דרור סבו. אומרים שזה טוב, אבל בפועל זה עוד קלוז-אפ על החזה של דנה, עוד קטע משיר-מה-זה-מתאים-עכשיו והמפיק שלה מסלסל תלתל. באנאליות שחוזרת על עצמה בלי טיפת תפיסת כיוון של הבמאי.

ההופעה המלוקקת (והאולטימטום של דנה `אם הבמה לא לטעמי אני לא מופיעה`) שתפסה את כל הזמן היתה הדבר היחיד שעסק בו הסרט, לא דנה וגם לא אינטרנשיונל.

לכו תדעו, אולי זה בכלל היה סרט תעודי על רוסיה.