חזרה לשגרה /
טוב, אז אצו רצו להם שבועיים, ושום סקאד לא הפציע לו מכיוון מזרח. אחוזי ומלאי אכזבה, הבינו במהדורות החדשות של שלושת הערוצים שלנו, שההימור על סדאם חוסיין ועל המלחמה הזו כאירוע מדיה שיקפיץ להם את הרייטינג, לא היה נכון, וכשם שירו של שלמה ארצי "בשקט בשקט", הם קיפלו והעלימו את כל הספיישלים למיניהם. הכל חזר לקדמותו: מהדורות החדשות הארוכות התקצרו, התוכנית הכלכלית והשביתות העוקבות החליפו את המלחמה כאייטם הפותח, ורק אהוד יערי עדיין מתלהב מלנייד כוחות וירטואלים על השולחן שלו. האקשן היחיד כיום מתנהל ב-"24". הבעיה היא שאף אחד לא בא ואומר: "סליחה, טעינו". טעינו שהלחצנו, הפחדנו, איימנו, ניבאנו, תיכננו, צפינו, התיימרנו.

דרושים /
איפה שי ודרור כשהיה צריך אותם? איך הם פספסו שבועיים היסטריים של תקשורת וציבור בפאניקה? זה יכול היה להיות תור הזהב שלהם, מעין קאלט כמו "העולם הערב" במלחמה הקודמת. אבל מישהו בערוץ 10 החליט להתעלל בתוכנית המקור הטובה ביותר שיש לו כרגע, להוריד אותה לחודשיים, ואחר כך להחזיר אותה בפורמט של פעם בשבוע. שלא יתבכיינו שם אחר כך שאין להם רייטינג. אם הם מחליפים הפקת מקור כ-"שי ודרור" בביצה רדודה כ-"יצאת גדול", אולי באמת מגיע להם ללכת הביתה.

גיבור /
תשכחו מיוני נתניהו, עוזי יאירי, אילן רמון. תשכחו גם מדני דין הרואה ואינו נראה. יש גיבור ישראלי חדש. הוא נשלח אל המלחמה בחשאי, הוא שרד את הלחימה, חי בתנאים קשים ביותר, נע בחשאי בשטח אויב כלוחם מיומן, נפל בשבי, עבר עינויים משפילים ועמד בהם בגבורה, נפילתו בשבי נשמרה בחשאי כדי שלא יאונה לא רע, הוא עמד מול נשקים דרוכים לא נרתע, וכעת, הוא חזר אלינו בריא ושלם. קבלו במחיאות כפיים סוערות את דן סממה.

ערוץ המיחזור /
את הפרומואים של "ביפ", מכירים צופי הערוץ בעל פה. מי לא זוכר ש-"העונה החדשה של סאות'פארק עוברת כל גבול...", את "אני לא לסבית...", את "זה האיש שיחסל את הטרור העולמי...", את "הביקורת משתוללת, אמריקה נטרפת, ומלקולם באמצע" ואת "ביפ, ערוץ הצחוק, נותן כבוד לסרטי הבורקס". הבעיה היא שלא רק הפרומואים של "ביפ" ממוחזרים, ולא שונו כבר חודשים רבים, אלא שגם התוכניות בערוץ הן כאלה. בתעשייה הטלוויזיונית מדברים כבר זמן רב על הפקת ערוץ נוסטלגיה שישדר שידורים חוזרים של תוכניות וסדרות קלאסיות, אבל אין בכך צורך, כי "ביפ" עושה את העבודה הזו יפה מאוד. חשוב לציין: "ביפ" הוא ערוץ מצויין בנישה שלו, והוא היחיד שנותן במה לסדרות מעולות כמו "סאות'פארק", "משפחת סימפסון", "דיילי שואו", "דארמה וגרג", "פלטפוס", והתוכנית ז"ל של גדי סבן. שלא לדבר על כך שגם השידורים החוזרים של "שי ודרור" גורמים לעונג רב. חשיבותו גם רבה בתחום הפקות המקור ("החטא ועונשו"), אבל כדאי שמדי פעם ירעננו שם את התכנים, כמו "אלי נגד העולם" ו-"פיני הגדול", כי אחרת הערוץ הזה יהיה "מצחיק? לא מצחיק!".



פיני הקטן /
ואם כבר "ביפ", צריך להבהיר לכותבי "פיני הגדול" שזו לא חוכמה גדולה מדי לרדת על כל מה שזז תוך שימוש בהומור נמוך, גס, בוטה ועלוב. יש דרכים לעשות סאטירה. שישאלו את שי ודרור.

מימן /
כו-לם התגייסו השבוע להציל את ערוץ 10. לא בטוח בכלל שיוסי מימן התכוון לכך, אבל ההכרזה שלו על הורדת השאלטר הכניסה לסחרור את כל המערכת, ומיד התגייסו מפרסמים, פרסומאים, אנשי תקשורת ופוליטיקאים כדי לעזור ולמנוע את נפילת הערוץ. הם לא עשו את זה מאהבת מימן, אלא משנאת שנער, פלד וצנגן. הם יודעים שקריסה של ערוץ 10 פירושה ערוץ 2 מונופוליסט, שמן ומדושן, שידע שאין ולא יהיו לו יותר מתחרים, ולכן הוא יוכל להטיס לשמיים את מחירי המדיה שלו, מה שיפגע מהותית בהכנסות המפרסמים, וגם להמשיך לשדר את התוכניות הירודות שלו, מה שיפגע מהותית באינטליגנציה של הצופים. יש לא מעט בעייתיות בהתערבות פוליטיקאים בשידורי הטלוויזיה בארץ, ובקשר של הון-תקשורת-עסקים-פוליטיקה-שלטון, אבל גם אנחנו, הצופים, צריכים להחזיק אצבעות לערוץ 10, גם כדי שלא נתקע רק עם יונית וגדי, דודו טופז, אמנון לוי ואורנה דץ, פרנס ושות', אלא גם כי ערוץ 10 הוא כיום הבמה היחידה לתוכניות שוות כמו "סיינפלד", "24", "שי ודרור", "תיק סגור", מכבי ת"א, וג'ו מיליונר (סתם).

ציטוט /
"אומרים על פתיחה כזו שזו פתיחה ברגל ימין, אז אצלנו זו פתיחה בראש ימין" (דני דבורין, ישראל נגד קפריסין במוקדמות אליפות אירופה בכדורגל). יש תמורה בעד האגרה.

רוזן /
הפרומו של ערוץ 10 לתוכנית האקטואליה של עמנואל רוזן, מספר לנו ש"עמנואל רוזן פוקח לכם את העיניים". לא כדאי שהוא קודם יפקח את העיניים החצי עצומות שלו?