10. השבוע גילינו שערוץ 1 יתחיל לשדר ברצף את העונה השלישית של "זירת הפשע" מייד אחרי שהעונה השניה תסתיים (ביום רביעי הקרוב). כמו כן נמצא הערוץ הראשון במשא ומתן לרכישת סדרת הבת "זירת הפשע מיאמי". מה עוד אפשר לבקש?



9. "עוד מימיו של סיינפלד, חיכיתי שתהיה תוכנית טלוויזיה שתדון בנושאים של תרבות עברית. ואין כמו דיאלוג הפרפר-נחמד בתיק סגור השבוע בשביל להראות שטוב שיש יצירה ישראלית... אם הקטע הזה לא יקבל מספר משלו בממיר הבא, אז באמת סימן שהיה שבוע עמוס באירועים טובים" (שלמקו). ולנו לא נותר אלא להנהן ולהוסיף שבכלל היה פרק משובח במיוחד.

8. אל תפספסו מחר את הפרק השבועי של באפי בביפ. יותר מזה ייחשב כספוילר למי שטרם ראה.

7. הקמפיין החדש של נטוויז'ן עם עמי סמולרצ'יק כ"נטמן" משעשע במיוחד. אולי הגיע הזמן לשידורים חוזרים של פלורנטין?

6. אי אפשר להצדיק את צמצום הזמן של הפרקים החדשים בערוץ 3 ל-45 דקות ביום, אבל השידור היומי של "מופע שנות השבעים" הוא חוויה לא קטנה, גם עבור אנשים שלא הצליחו עד כה להתחבר אל הסדרה.

5. סתם אנקדוטה: דוסון קריק ששבה אל חיינו השבוע, הביאה עימה אירוע תרגומי שאפשר להגדירו כמשעשע: המשפט "נהגנו 3000 מייל" תורגם כ-"נהגנו 4830 ק"מ". אין לי בעיה עם דיוק, אבל כשהמשפט המקורי נאמר בלי שום כוונת דיוק מיוחדת - זה ממש מיותר. מה רע ב-5000 ק"מ?



4. "מישהו לאהוב" של יס-פלוס במקור ועכשיו של ערוץ 2, מציירת תמונה שהיא פתטית ברובה, דוקומנטרית בערך כמו סרטון ביתי ולא ממש מעניינת. חוץ מזה, שהמפיקה מתעדת את סביבתה הקרובה, ממש הברנז'ה העיתונאית התל-אביבית וחברים, ובכך מבטלת באחת כל רב-גוניות שיכולה היתה להיווצר אם היו משתמשים באנשים שונים וצבעוניים. (שגיא אישה)

3. תדירות הופעותיו של גבי גזית במהדורות החדשות הזוטרות עולה, אם כי כמות ההערות הסובייקטיביות שלו - עליהן התריעו רבים וטובים בכל מיני זמנים שונים בשנים האחרונות - לא מצטמצמת, וזה כואב. גבי גזית מייצר מהדורות בעלות נטיה פוליטית, מלאות בהערות דעתניות שאינן במקום וששמורות רק לו, והוא מלאה את הצופים ומנסה לחנך אותם. בסופו של דבר, לצופה שאינו שותף להשקפת עולמו, נגרם רק מפח נפש וסלידה מהאדם ומהמהדורות. לא יאה ולא נאה לעיתונאות שאמורה להיות אובייקטיבית להשתמש במגיש שאינו יכול לשמור את דעותיו לעצמו, או לפחות לדעת גבול הטעם הטוב מהו. (שגיא אישה)

2. לפרסומת החדשה של ליוויס. בה נראה בחור חרדי מחליף את הציצית ומוסר-הדת בשביל זוג מכנסי ליוויס, ואפילו, רחמנא, אוחז בידה של נקבה. הרי ברור שהפרסומת הזאת היא אווילית מאין כמותה, חסרת פואנטה, שארם או חן, ושכל תכליתה ותקוותה (אותה היא לבטח תשיג) זה לעורר סערה בכוס מים, כשהחרדים יתנפלו עליהם והם, ליוויס, יעלו לסדר היום הציבורי כשיתפסו כמרדנים, מגניבים, חופשיים, שמאלניים וגו'. לכן, פיסקה זו תהיה הראשונה והאחרונה בה נתייחס לפרסומת האינטליגנטית (היא, ו"מתאים לי"), רק כדי להזכיר להם שאנחנו מודעים ומאוד לא מעריכים את מה שהם עושים. איך אומרים: לא כל יום פו?קס. (שגיא אישה)

1. מבין כל מה שהתרחש השבוע שקשור בסיפור נפילתו / הישרדותו / היעלמותו (אין טעם למחוק את המיותר) של ערוץ 10, הדבר הכי מפחיד היה משפט שקראתי באחד העיתונים: "זכייניות ערוץ 2 כבר לוטשות עיניים לכיוון 24. כנראה שזו תהיה טלעד". הו, לא. רק לא טלעד. אתם באמת רוצים להמשיך לראות את זה רק בעוד שבעה חודשים, בימים משתנים, שעות לא הגיוניות, או סתם עם שורת תרגום אחת בעברית? הזוועה, הזוועה.