טוב, אז המלחמה במפרץ כבר בעיצומה, וכנראה שכבר לא נחטוף על הראש, כך שהחלק שלנו בה כנראה הסתיים, וזה זמן טוב לבחון את תפקודה של התקשורת במהלכה.

תפקידה של התקשורת הוא לשקף את המציאות, לא להבנות אותה. אבל בחודשים האחרונים בכלל, ובימים האחרונים בפרט, נדמה שהתקשורת חטאה בתפקידה, והכניסה את כל המדינה ללחץ. בימים האחרונים עבר הציבור הישראלי הפגזה כבדה, רק שהיא לא באה מעיראק, אלא משידורי הטלוויזיה בישראל. ההתחלה היתה בהשתלטותם של שידורי החדשות על כל זמן השידור. ביום שלישי לדוגמא, עם סיום "שש עם אושרת קוטלר", שהיה אגב, עם שלי יחמוביץ', בישרה שלי על שינויים בלוח השידורים: משש וחצי עד שבע "סדר עולמי", משבע עד שמונה "המהדורה המוקדמת", משמונה עד שמונה וחצי "המהדורה המרכזית", ומשמונה וחצי עד תשע וחצי "משעל חם" בשיתוף חברת החדשות. לא יותר פשוט היה לומר: "היום משש עד תשע וחצי יש רק חדשות"?

החדשות השתלטו על חיינו לחלוטין, ולא רק שבכל שעה יש מבזק / עדכון חדשות, הרי שערוצים 1 ו-10 החלו לעדכן כל הזמן באמצעות כתוביות בתחתית המסך, כאילו היינו סי.אן.אן. או ערוץ חדשות אחר. הכתוביות הללו לא נותנות מנוח מחדשות למי שרוצה להתאוורר מהן, והן גם מפריעות לצפייה בסדרות המשודרות בערוצים אלו. לראות "סיינפלד" ביום רביעי בלילה, כשלמטה רצות כל הזמן "הודעות מלחמה" ו"חדשות קשות", פשוט הורס את כל האסקפיזם שסדרה כזו אמורה לספק לנו. אגב, ערוץ 10 מוריד את הכתוביות עם היציאה לפרסומות, כי המפרסמים לא יתנו שהפרסומות של המוצרים שלהם ירוצו מעל "חדשות קשות", מה שיפגע באפקט הפרסום, אבל שההנאה שלנו תהרס בגללן? מה אכפת לערוץ 10. ובלי קשר, הידיעות שרצות בכתוביות, לא עוסקות רק במלחמה במפרץ, אלא גם בעניינים אחרים, כמו שוד בראשון לציון.

זה לא אמור להיות כך כי ערוצים 1 ו-10 הם לא ערוץ החדשות המיועד, ואם הם מחליטים לעדכן בלי סוף בנוגע לאירועים במפרץ, למרות שבכל שעה יש מבזק חדשות, אז הם גם צריכים להיצמד לאירועים הללו ולעסוק רק בהם. ואם כבר אנו עוסקים בכתוביות התחתונות, ביום חמישי בלילה נכתב בהן שהמשטרה תפסה את הפדופיל שאנס ילדות בתל אביב. הידיעה הזו כמעט שלא קיבלה הבלטה במהדורות עצמן והופיעה רק בכתוביות, למרות שזו אחת הידיעות החשובות ביותר שהיו באותו היום. בכלל, כל מה שלא קשור למלחמה, נדחק או לכתוביות, או לאייטם קצר בסוף מהדורות החדשות בטלוויזיה, או לידיעה קטנה בפינת עמוד 30 בעיתונים.

דבר אחרון בנושא הכתוביות: ערוץ 10 החליט לתבל את הטקסטים המשמימים שרצים בתחתית המסך בפריטי טריוויה. לדוגמה: "טיל שיוט הוא טיל שלאחר שיגורו עף בגובה נמוך מעל פני השטח ופוגע בדיוק רב במטרתו". נו באמת, יש כאן מישהו שלא יודע מה זה טיל שיוט? אם אין לכם מה לכתוב, אז אל תכתבו.

בכלל נראה שערוצי הברודקאסט שלנו התקנאו בערוצי החדשות העולמיים, והפכו גם הם למעין ערוצי חדשות. בימים האחרונים שודרו כאן מאות שעות חדשות, עד שכבר נראה שאין לשדרנים ולפרשנים מה לומר. אבל זה לא מונע מהם לברבר את עצמם לדעת. באותו יום שלישי האמור, החלו בערוץ 2 בעדכון חדשות בכל שעה עגולה. אבל הבעיה היתה שלא היה להם מה לעדכן, אז בכל מהדורה כזו הם שידרו בשידור חוזר אייטם אחד מהמהדורה המרכזית, ונשאלת השאלה, אם אין לכם מה לחדש, אז למה אתם בכלל עולים לאוויר?

עוד דוגמה לבזבוז הזמן של החדשות, ולעובדה שכבר אין להם מה לומר, התרחשה ביום חמישי, כשבאחת ממהדורות הצהריים, פנה אהרון ברנע לאודי סגל, שהתלווה לפמליית ראש הממשלה בטקס כלשהו, ושאל אותו אם שרון אמר משהו חדש בנוגע לאירועים בעיראק, ואודי סגל פשוט ענה ששרון לא דיבר בנושא. אז למה בכלל פנו אליו? הרי ידעו מראש ששרון לא חידש דבר.

בנוסף יש את צילומי תל אביב בלילה ממגדלים בעיר. לא ברור כלל מה הצורך בזה, הרי עוד לא נופלים כאן טילים. אם יפלו, אדרבא, שיצלמו את הנפילות, אבל כל עוד לא קורה כלום, אין שום ערך חדשותי בזה שגבי גזית יגיד ש"הנה תל אביב בלילה, די שקט כאן, וניכר שיש עומס תנועה באיילון". בשביל לדעת שיש עומס תנועה באיילון אפשר פשוט לפתוח גלגל"צ. ובלי קשר, ממש אין צורך להראות את המראות הללו עשר פעמים בשעה.



עוד דבר שקורה כמעט בכל מהדורה, זה קטיעת פתאומית של הבירבורים התמידיים לטובת התחברות לשידורי רשתות זרות, שבהם רואים רוב הזמן מסך ירוק עם הרבה נקודות בוהקות ולא ברורות, ממש כמו התמונות התלת מימדיות שצריך להתבונן בהם שעה עד שמבינים מה יש מאחוריהן. גם לזה אין יותר מדי ערך חדשותי, כי פשוט לא ניתן להבין מזה כלום.

אבל הבעיה המרכזית בשידורי החדשות, היא שבמשך שבועות רבים טירטרו כל הפרשנים, מיערי דרך בן-דוד ועד דניאל, על המתקפה האווירית שתפתח את המלחמה, ותמשך כשבוע עד לפתיחת המתקפה הקרקעית, והנה, ארצות הברית לא פעלה לפי נבואות / עצות פרשני ישראל, ולא חיכתה שבוע, ואפילו לא יומיים, אלא התחילה מיד עם הפלישה היבשתית. אז מה, כל הפרשנים טעו? אם כן, מה הם שווים? בשביל מה הם מברברים כל היום?

אבל מילא שידורי חדשות, זה לפחות רלוונטי. בפועל, הערוצים לא הסתפקו רק בחדשות ובנו לוח שידורים מיוחד כמו שהיה במלחמת המפרץ המקורית: שידורים 24 שעות ביממה, מגזינים, סרטים ותוכניות בידור מיוחדות. למה? אנחנו הרי לא במלחמה, הכל הרי מתנהל כאן די כרגיל. אז למה צריך תוכניות מיוחדות של גידי גוב, יאיר לפיד, גדעון רייכר ו"רק בישראל"? הרי זה לא כמו במלחמת המפרץ הקודמת, שבה הלימודים בוטלו, העסקים קפאו, וכולם ישבו בבית כמעט חודשיים, והיה באמת צורך באובר בידור. כיום העסקים פועלים, הילדים בבתי הספר, ואין שום צורך בשידורים מיוחדים מעבר לחדשות.

קחו למשל את התוכנית המיוחדת של "מאזינים מדברים עם גדעון רייכר" ששודרה בערוץ 10 ביום חמישי בלילה: ראשית, בגללה בוטל "סיינפלד" של אותו ערב. שנית, גדעון רייכר, עירני מתמיד (אגב, מעניין איזה קפה הוא שותה, שהופך אותו לכזה עירני), אירח את ארי שמאי, כוכי מרדכי ודני סידס, ודיבר במשך שעתיים עם מאזינים בנושא, שימו לב, "דברים מיוחדים ומעניינים שעברו עליהם היום בגלל המלחמה". איזה דברים מעניינים קרו בדיוק ביום חמישי? לא ברור. זה היה יום רגיל בישראל. אבל מה שעצוב הוא שעלו לשידור מאזינים, שסיפרו עד כמה הם לחוצים מהמצב, והם היו כל כך מגוחכים בסיפוריהם, עד שגדעון רייכר לא התאפק ופשוט ירד עליהם בצורה משפילה, ורק בגלל שהם היו כל כך לחוצים הם לא שמו לב לכך. בכלל, התוכנית הזו נמרחה, כי לאף אחד לא היה סיפור מעניין, וגדעון רייכר ניסה לנצל כל סיפור משעמם כדי להוציא ממנו איזה רגע מעניין. השיא היה בתחקור מעיק של בחורה שסיפרה שהרגע המעניין שעבר עליה באותו היום, היה שההורים שלה נפרדו. לא רק שזה לא מעניין אף אחד, רייכר עוד התחיל לשאול אותה למה הם נפרדו, שזה ממש מגעיל ופוגע בצנעת הפרט. בשביל זה, כאמור ביטלו את "סיינפלד" (שבכלל, הפכה לפח הזבל של ערוץ 10).

עוד דבר: שימו לב למעברונים של ערוץ 2 מפרסומות ובחזרה, אלו עם המשפחה בסלון מול הטלוויזיה. החל מיום חמישי צורף אליהם הכיתוב: "נעבור גם את זה. ביחד". נעבור את מה? בפעם המי יודע כמה, לא קורה כאן שום דבר. רק אם יפלו טילים בישראל תהיה הצדקה לעלות עם אולפן פתוח, שידורים מיוחדים כל הלילה וטקסטים מרגיעים. אבל כרגע אין בכך שום צורך.

אז מה היה לנו בימים האחרונים: עשרות מהדורות חדשות, מאות מבזקים, כתוביות עדכון, תוכניות מיוחדות. כל זה סתם הכניס את הציבור ללחץ, בניגוד לכל ההערכות של צה"ל, שכנראה גם יתאמתו, ולפיהן לא יקרה כלום. התוצאות היו בריחה המונית מהמרכז, התנפלות היסטרית על תחנות חלוקת ערכות המגן, הוצאה של עשרות מיליוני שקלים על חומרי איטום, מקרים של הזרקת אטרופין והמון לחץ ופאניקה מיותרים בציבור. התקשורת פשוט השתוללה ללא כל ריסון בימים האחרונים, ויצרה כאן מצב חירום יש מאין. נדמה היה שהסיוט הכי גדול של איילון, סוקניק, דניאל, יערי ושות', הוא שפשוט לא יקרה כאן כלום, והם יצטרכו להמשיך לברבר שעות על גבי שעות. מעניין מה יהיה להם להגיד אם בסופו של דבר באמת לא יקרה כלום, מצב הכוננות יסתיים, ויתברר שכל הפסטיבל התקשורתי הזה היה מיותר. אל תדאגו, הם בטוח ימצאו לזה איזה שהוא הסבר הגיוני, יקשקשו עליו בסבר פנים רציניות, וימשיכו להרגיש כאילו שהם מנהלים את המדינה.