כשסדרה עולה, לכל דמות יש מאפיינים מובהקים משלה. אבל כאשר היא רצה במשך מספר עונות, הקפאת הדמויות במשך זמן רב עם אותם מאפיינים אינה מומלצת, מכיוון שהיא עלולה להפוך את הדמויות לצפויות ולמשמימות, ולמנוע מהצופים להזדהות עימן. כל סדרה טובה שמכבדת את עצמה מפתחת את הדמויות המובילות שלה לאורך העונות.

נסו לדמיין רגע את ספייק (אחת הדמויות הטובות ביותר בטלוויזיה כיום, לטעמי) כשרק הגיע לסאנידייל. עכשיו דמיינו אותו היום (לא משנה באיזו עונה אתם צופים כרגע). הדמות הזאת עברה שינויים רבים ומרתקים, ומדמות כמעט חד-מימדית בדו-המימדיות שלה (בעונה 2 היו לדמותו שני מאפיינים בולטים בלבד: מרדנות סרקסטית טבעית ויכולת לאהוב עד כלות החושים), היא הפכה לדמות מורכבת, מעניינת ומרשימה. דברים דומים אמורים גם לגבי דמויות אחרות, שאין כל דמיון בין אפיונן בעבר לבין אפיונן הנוכחי, כמו ווילו, אניה וקורדיליה.

אין ספק שבתחום זה של פיתוח הדמויות "באפי" בולטת במיוחד בין סדרות הטלוויזיה המודרניות. בחלק מעונות הסדרה עברו הדמויות יותר (בעיקר בעונה 4 בה עברו גיבורינו וגיבורתנו לקולג' ועונה 6 בה גילו לראשונה את נפלאות החיים כבוגרים) ובחלק מהן עברו פחות, אבל אני אנסה להוכיח כאן שעונה 3 לא נפלה מאף אחת מהן בתחום זה. והעונה הזו עמדה במיוחד בסימן של "התמודדות".


מה עובר על באפי בעונה 3?
בתחילת העונה אנו מוצאים את באפי ב-LA, ממלצרת תחת שם בדוי, מנסה לברוח מהעולם ומכל מה שעבר עליה. לבסוף היא מגלה שתפקידה הוא לעזור לאנשים ושתפקיד הקוטלת הוא לא סתם "עבודה", אלא גם חלק מהזהות ומהייחוד שלה, והיא מבינה שהגיעה השעה לשוב לעיר.

לרוע המזל, מאז עזיבתה את סאנידייל, כל המרכיבים שחיברו אותה לעולם החיצוני החלו להתפרק: החבורה כועסת עליה, אמא שלה גירשה אותה מהבית, ג'יילס לא מבין אותה והמנהל השעה אותה מביה"ס. היא צריכה לנסות ולחבר מחדש את כל הגשרים שנשרפו, וזו לא עומדת להיות מלאכה קלה. באפי מתקשה לקנות מחדש את אמון חבריה, שמפרשים את עזיבתה כחולשה, מבלי להיות מודעים לסערת הרגשות בה נמצאה. החבורה לא מהססת להתעמת איתה, אבל לאחר שכולם שופכים את אשר על ליבם, הם נזכרים באהבה הגדולה שלהם אליה ולהפך - ומתפייסים.

באפי מתקבלת באהבה ע"י ג'ויס וג'יילס ששמחים על עצם קיומה, ומצליחה (בעזרת ג'יילס) לשוב לספסל הלימודים כאילו כלום לא קרה. בהמשך, היא מנסה למצוא לעצמה חבר נורמלי (סקוט הופ), אבל לא ממש מצליחה, כי החזרה של אנג'ל לחיים מרעידה מחדש את עולמה.

לכאורה, הושלם התהליך - כל מה שהיה קבוע בחייה שב על כנו, אפילו אנג'ל. בפועל, שום דבר כבר לא מה שהיה - ג'ויס יודעת שהיא הקוטלת ומתקשה להתמודד, באפי מתקשה להשתלב חברתית בביה"ס והיחסים עם אנג'ל כבר לעולם לא ישובו להיות כבעבר. ואם לא די בכך, ההגעה של פיית' לעיר - שאמורה היתה להוריד ממנה נטל - משפיעה עליה לרעה והיא נגררת אחר אורח החיים המסוכן שלה. רק אופייה החזק מונע הידרדרות דומה לזו של מקבילתה המסוקסת, אלא שפיית' מצליחה להוציא אותה משלוותה בעזרת אנג'ל והיא מוכנה כבר לצאת לקרב ולהרוג אותה - אובדן עשתונות לא אופייני לבאפי. החלטתו של אנג'ל לעזוב מבלי להתייעץ איתה כמעט ומוציאה את באפי מפוקוס במאבק נגד ראש העיר, אבל כרגיל היא מתעשתת ברגע האמת ומשלימה את המשימה. אבל שוב, התחושה הזו - "העולם ניצל, אבל אנג'ל אין". בעסה, לא?




אנג'ל חוזר מהגיהנום ומנסה להתרגל מחדש ל(אין) חיים שלו בסאנידייל. הוא מנסה להחיות את הקשר עם באפי, אך מרגיש שזה לא זה. בסופו של דבר הוא מבין שהוא ובאפי לא יוכלו לממש את אהבתם. במהלך העונה אפשר לראות שאנג'ל מחפש זהות, מחפש מטרה בחייו. הוא קורא ספר של סארטר שעוסק בהיעדר משמעות לחיים, הוא נלחם בניסיונותיו של "הרוע הראשון" לגרום לו להתאבד. בסופו של דבר הוא מבין שיש לו ייעוד - לקבל סדרה משלו ולהציל את העולם. אנג'ל מתמודד עם משבר הזהות שלו לאורך העונה.

זאנדר באמת אוהב את קורדיליה, אבל נמשך לווילו והם מתנשקים אל מול פרצופם הנדהם של קורדי ואוז. הוא סובל מייסורי מצפון על הבגידה וסובל מנחת לשונה המושחזת של קורדי. הוא מרגיש שהוא זניח ושולי ומגלה שכל מה שעליו לעשות הוא להאמין בעצמו ולא במה שחושבים עליו. הוא נמשך לפיית' ואפילו שוכב איתה, אבל בהמשך הדבר כמעט עולה לו בחייו. הוא ממשיך לשנוא את אנג'ל ולהסית את באפי נגדו, אבל דווקא לו הוא חב את חייו. לאורך העונה הוא מתמודד עם בעיות התבגרות שמטרידות צעירים רבים בגילו. בסיום העונה כשהוא מפתיע את קורדי וקונה לה את שמלת הנשף, אנו (וגם היא) נזכרים שלמרות כל מגרעותיו הוא תמיד היה בחור טוב ביסודו.

קורדיליה מתמודדת עם מספר פגיעות לא קלות בעונה 3 - העלבון שבבגידה של זאנדר, הנפילה לתוך הפיר לאחר גילוי הבגידה, מעמדה החברתי המעורער בביה"ס ולקראת סיום העונה אפילו שינוי דרסטי לרעה במצבה הכלכלי. כל זה יוביל אותה לבסוף אל לוס אנג'לס - עירם של האנג'לים.



ווילו ממשיכה לפתח את כישוריה כמכשפה ואף כמעט זוכה להישרף על המוקד בשל כך. היא נמשכת לזאנדר לא פחות משהוא נמשך אליה, והיא עדיין אוהבת אותו (בוכה כשהיא שומעת שהוא שכב עם פיית'). היא מרגישה חרטה ומשוכנעת שאוז לא יסלח לה - אך מופתעת לטובה מתגובתו. היא מציעה לו סקס כפיצוי על חטאה, מה שמלמד על חוסר בגרות מסוים מצידה, אך למזלה, אוז חכם מספיק בשביל לבקש את אהבתה ולא את חסדיה, ובסופו של דבר הסבלנות תשתלם לו. ווילו מתמודדת עם השגיאה שעשתה, עם הכוח ההולך ומתגבר בתוכה, עם הבדידות שלה בביתה ועם תחושת המיאוס שלה מיחס החבורה אליה כ"זאת שאפשר תמיד לסמוך עליה". אנו מגלים שיש צד אפל באישיות שלה, לפחות בעולם אלטרנטיבי...

ג'יילס מקדם את שובה של באפי בשמחה וממשיך לשמש כדמות המבוגרת הבולטת בחייה. הוא זועם על באפי שהסתירה ממנו את שובו של אנג'ל ומתקשה להתמודד עם המצב החדש, אך לבסוף מסייע לאנג'ל במאבקו נגד ה"רוע הראשון" ומוכיח את חוסנו הנפשי. הוא כמעט מאבד את אמונה של באפי בו, אך זוכה בו מחדש לאור נכונותו להפר אמונים לתפקידו למענה. אולם ההקרבה הזו עולה לו גם במשרתו, וכשמחליפו בתפקיד (ווסלי) מגיע לעיר ומתגלה כנאד נפוח ומעצבן, הוא הופך להיות מעין Watcher מורד ומגניב (במגבלות האפשריות, כמובן). בסופו של דבר, למרות שהוא נותר ללא תפקיד רשמי הוא מסייע לבאפי הרבה יותר משווסלי מסוגל, ויש לו חלק גדול בחיסול התוכנית של ראש העיר.


דמויות מפתח אחרות
ישנן עוד מספר דמויות שמופיעות בעונה זו וישפיעו על הסדרה בהמשך.

כך, למשל, אנו לומדים שספייק המסכן נזרק ע"י דרו. הוא הופך לרכיכה שתויה, ומחליט לחזור לדרכיו הישנות. אבל לא להרבה זמן, למזלנו. הוא עוד יחזור. ובגדול.

אניה מתגלה לנו כשדת נקמה עתיקת יומין שמסוגלת להגשים משאלות, אולם ג'יילס מנפץ את המחרוזת שלה בעולם האלטרנטיבי והיא מאבדת את כוחה. היא מנסה להשתמש בווילו בכדי להשיב לעצמה את כוחה, אך בסופו של דבר נכשלת. לאט לאט אנו נחשפים למאפיינים של דמותה האנושית ולחוסר הבנתה את דרכיו של המין האנושי.

דמותו של ג'ונתן, דמות רקע מסורתית, נחשפת לנגד עינינו בפעם הראשונה באופן עמוק ומעניין יותר. כמו שאר התלמידים גם אנו הצופים נטינו להתייחס אליו כאל חנון נלעג וחסר חשיבות. אבל בפרק "Earshot" אנו מגלים עד כמה הוא חש זנוח ומושפל. היחס כלפיו עלול להוביל אותו לצעד קיצוני אשר, במוחו הילדותי והבודד, יביא לכך שפתאום כולם יידעו מי הוא ויצטערו על שלקחו אותו כמובן מאליו. למזלנו, באפי הייתה שם באופן מקרי כדי להצילו ואנו לומדים שעד כמה שזה נשמע מגוחך - הוא לא כל כך שונה מהסופר-גיבורה שלנו בתחושת השונות והבדידות.


ווסלי מגלה לראשונה את פניו בסאנידייל וניתן לראות עליו שהוא שוויצר לא קטן, בעוד שבפועל הוא שלומיאל וחסר ביטחון. הוא מתקשה להתמודד עם הטיפול בשתי קוטלות ונאלץ לראות את ג'יילס גונב לו את ההצגה שוב ושוב. הוא גם נדלק על קורדי, אבל לא מצליח לכבוש את ליבה. אחרי מהומת סיום העונה הוא עוזב את העיר והופך לצייד שדים עצמאי גם הוא עוד יחזור. ובקטן.

ואחרון חביב - קוונטין טראבארס נחשף בפנינו כאיש המפתח במועצה ומתגלה כאדם מניפולטיבי, חסר רגשות ונפוח מחשיבות עצמית, אך גם בעל עצמה וידע משמעותיים מכדי להתעלם מהם.

למה פיתוח הדמויות מוצלח כל כך?
כל הדמויות התפתחו והתבגרו במהלך העונה. החל מבאפי שהתמודדה עם השיבה לחיים "רגילים", עם החזרה של אנג'ל ועזיבתו ועם פיית', דרך שאר החבורה שהתמודדה עם בעיות התבגרות, ואפילו ג'יילס שפתאום מצא את עצמו מתמודד עם היותו מובטל. כמעט כל דמות קיבלה לפחות פרק אחד שמתמקד בה במהלך העונה, ולכולן נוספו מימדים חדשים ומרתקים.

כי ככה זה ב"באפי" - אם דמות מסוימת לא מתפתחת, יכול לקרות לה אחד משלושה דברים: או שג'וס ישלח אותה לסדרת-בת ויהפוך אותה למעניינת, או שהוא יהרוג אותה, או שהוא יהפוך אותה למעניינת - ואז יהרוג אותה...

אל הכתבה הראשונה
אל הכתבה השלישית
אל הספיישל