שוטרי הטלוויזיה
גבירותיי ורבותיי, קבלו את אלוף העולם במשקל כבד, ויק מאקי, ומהצד השני, מרחף כמו נוצה, עוקץ כמו דבורה: מייק אולשנסקי. וד"ש לבני לוי
מאת: ברק דיקמן
פורסם: 07-03-2003
21 תגובות
שיהיה ברור, אף אחת משתי הסדרות הללו הן לא "הדבר הגדול הבא". שתיהן סדרות משטרה מעניינות למדי, שלמרבה הצער לא מצליחות (לפחות בינתיים) להגיע לרף שהציבה הסדרה הקודמת של בראוור. מצד שני, לשתיהן בהחלט יש פוטנציאל.
לשתי הסדרות יש מוטיב שמייחד אותן משאר סדרות המשטרה. הפעם לא מדובר סתם על עבודתו של מחלק זה או אחר שעוסק בלכידתם של האנשים הרעים (כמו ב"רצח מאדום לשחור", "NYPD" או "חוק וסדר"), הפעם ההתמקדות היא באדם אחד ספציפי: מצד אחד יש לנו את אלוף העולם במשקל כבד, ויק מאקי, ומהצד השני, מרחף כמו נוצה, עוקץ כמו דבורה: מייק אולשנסקי.
שתי הסדרות עוסקות בשוטר שמתנהג לא לפי הנורמה. הגיבור הראשי של "האק" הוא שוטר שנתפס מעלים כמה אלפי דולרים בפשיטה והושעה, הגיבור הראשי של "המגן" הוא שוטר שלא נתפס כשהעלים כמה קילוגרמים של סמים בפשיטה. פשוט מאד. זה לא משנה אם פשעת, משנה אם תפסו אותך. שני הגיבורים בשתי הסדרות מתנהגים בדרכים לא ממש מקובלות כגון אלימות כדי להשיג את המטרות שלהם. גם מהבחינה הזאת שתי הסדרות שונות מרוב סדרות השוטרים שאנחנו מכירים.
אז מה בכל זאת שונה בין שתי הסדרות?
עושה רושם ש"המגן" הולכת רחוק יותר. כבר בפרק הראשון היא הצליחה להכניס לצופה אגרוף בפרצוף כשלקחה את הגיבור הראשי, זה שאמורים להזדהות אותו, וגרמה לו לעשות מעשה שמעמיד אותו בקו אחד עם הפושעים, עם הצד הלא מוסרי. ויק מאקי חיסל בדם קר שוטר חדש ביחידה שלו, כי הוא הושתל שם על מנת להפליל אותו במעשים בלתי חוקיים, גורם לרצח הזה להיראות כאילו בוצע ע"י האדם אותו הם באו ללכוד.
בהמשך הסדרה מצליחים יוצרי הסדרה להקשות יותר על צופיה, כשמצד אחד השוטר משתמש באמצעים לא מוסריים כדי להמשיך במטרה המקודשת מבחינתו "להגן על העיר מפני הפשע" ומכה חשודים, ומצד השני גורמים לו להיראות כרגיש כשהוא מנסה לעזור לפרוצה להפסיק לסכן את חייה ואף עושה מעשה שנמצא בין הכיסאות, כשהוא מסווה את העובדה שהיא רצחה את אחד הלקוחות שלה, ועוזר לה לבנות סיפור של הגנה עצמית.
ב"האק", לעומת זאת, מנסים לבנות הזדהות מלאה בגיבור הסדרה. הוא אומנם לא טלית שכולה תכלת, כי הוא ניסה לגנוב כסף, וגם הוא מרביץ כשצריך, אבל לפחות הוא לא רוצח אף אחד. עדיין. אולשנסקי, אקס-שוטר שמתפקד כנהג מונית שמת להיות שוטר, אך לא רוצה להודות בכך, מצטייר, לפחות ע"פ הפרקים הראשונים, כמעין רובין הוד מודרני, כזה שעוזר לנזקקים ומנצל את עברו כשוטר ואת קשריו עם שותפו במשטרה כדי להעניש את מי שמגיע לו.
גם מבחינת הצוותים של שתי הסדרות יש יתרון כלשהו לזוכת האמי. צוות השוטרים שעובד במחלקה של מאקי מהווה אנסמבל מגוון של דמויות, לכל אחד מהם הדברים המניעים אותו, הרצונות שלו והאופי שלו. אפשר למצוא כאן את השוטר האפרו-אמריקאי שמגלה שהוא הומו, את השוטרת האפרו-אמריקאית שישרה יותר מסרגל, את השוטרת השאפתנית שמנסה לקבל את דרגת הסמל, את השוטר ההולנדי שחייב להוכיח את עצמו ואת המנהל של כולם, שמטרתו העיקרית היא ללכוד את מאקי על חם.
בצוות של "האק" אפשר לציין, מלבד אנדרה בראוור הנפלא, את ג'ורג' דזנדזה, שהשתתף בעונה הראשונה של "חוק וסדר" המקורית וגם כמה שחקנים מ"אוז" בתפקידי אורח, חלקם מתמשכים. בפרק הפיילוט, למשל, אפשר היה לראות את לי טרגסן, הידוע יותר כטוביאס ביצ'ר מסדרת בית הכלא, ואת מארק מרגוליס, מי שהיה אנטוניו נאפה, שמשתתף גם בפרקים נוספים בסדרה.
הזווית הישראלית (הרי בלעדיה אי אפשר)
מעניין להשוות לשתי הסדרות הללו גם את "תיק סגור", סדרה ישראלית למהדרין שעלתה באותו יום ובאותו ערוץ בו משודרת "האק". גם ל"תיק סגור" יש גיבור ראשי מיוחד. בני לוי הוא שוטר תל אביבי שבגלל איבוד עשתונות (היכה סוחר סמים, דבר שמנע בסופו של דבר את הרשעתו) הושעה והועבר ליחידה בבאר שבע. הוא מת לחזור חזרה לתל אביב ולברוח מה"חור" שהוא נמצא בו. אבל ב"תיק סגור" הלכו יותר לכיוון של "האק" מאשר לכיוון של "המגן", כי ההזדהות עם הגיבור המשופם היא כמעט מלאה, למרות החסרונות הרבים שיש לו (חוצפה, גסות ובאופן כללי ישראליות-יתר).
בעוד איכות הצילום, המשחק, הביצוע והסאונד של שתי הסדרות האמריקאיות היא עובדה שאין ממש צורך להזכיר, הרי של"תיק סגור" אין מה להתבייש בקטגוריות הללו, כי הסדרה הישראלית מצולמת, משוחקת, מבוצעת ונשמעת מצוין.
שלוש סדרות המשטרה הללו מעניינות לצפייה, חדשניות ברמה זו או אחרת ובהחלט כדאי לתת להן את שלוש השעות השבועיות.
"המגן", ימי שבת בשעה 22:00 בערוץ 3.
"האק", ימי ראשון בשעה 23:00 בערוץ 10.
"תיק סגור", ימי ראשון בשעה 21:30 בערוץ 10.