"חלומות בהקיציס", בין אם ידעתם ובין אם לא, הפכה מזמן מסתם לייטנייט משוגעת לסטנדרט חדש בציפייה ובהעזה, כמו גם בקווים מנחים וראש צעיר. למרות שהמנחים בה עברו את גיל העשרים הקליל, מוצאים בסדרה גחמה בני נוער לא מעטים. הצל"ש אף לפרידמן על הטבעת מטבעות לשון לא קטנים, ששזורים עד עתה ולנצח ולעלמי עלמיא בפי הנער העברי הכשר.



הסיבה לאותה היקלטות ואהדה לתוכנית המשוגעת היתה בעיקר העובדה שהתוכנית היתה (פחות או יותר) נקייה ממסחריות מסריחה של ערוץ מסחרי. בעונה הקודמת שודרה "חלומות בהקיציס" בשעת לילה מאוחרת (שהשאירה רבים וטובים ערים אל תוך הלילה וישנים אל תוך המחברת ביום המחרת) והיתה למנחים יד חופשית בכל דבר. התסריטים לא היו כתובים, הנפש היתה חופשיה לעשות כאוות נפשה, ולפרידמן היתה את הבמה להשתולל על יותר מפעם אחת.

אבל עכשיו, כמו שאוהבים לעשות לנו בערוץ 2, יש דבר טוב ביד אז בואו נעשה ממנו עיסה ירוקה. עם המעבר לשעה חדשה (שגוזלת בעליל את הגדרת ה`לייטנייט`) ועם הקיצוץ בזמן השידור (ועם הדחיסה של פרסומות, כי בעיסה עוד יש גושים) הפכה "חלומות בהקיציס" למשהו מכני וקר. לא, שלא תבינו אותי לא נכון, הכל סקס, סמים וטל מוסרי כמו בעונה שעברה, אבל קשה שלא להרגיש שאפילו את מחיאות הכפיים מתזמנים באולפן.

מישהו אמר שככה זה יותר מתקתק. לא יודע.