חשיפה לדרום
בלש משטרה צעיר וחמום-מוח מהעיר הגדולה, חוצה את הקווים פעם אחת יותר מדי וכעונש, מוגלה לעיר רחוקה וצחיחה, שם מצוותים אותו לבלש משטרה מנוסה ושקול. צמד הבלשים לא מחבב זה את זה כלל וכלל; אופיים המנוגד וחוסר הכבוד ההדדי גורם לחיכוכים רבים ובדיחות רבות זה על חשבון זה. זה לא מבין את הקצב האיטי של העיר הקטנה, ומפגין התנשאות כלפי תושביה ובן זוגו לניידת, וזה לא מחבב את החוצפה ודרכיו הלא-לגמרי-חוקיות של הרכש החדש. הראשון בכלל לא רוצה להיות כאן, והשני לא מעוניין להיות בייבי-סיטר של שוטר צעיר ועצבני. האם יראו בסוף כמה הם בעצם דומים? האם יהיו בסוף חברים? האם יתאהב הבלש השחצן במקום מגוריו החדש? ואיפה ראינו את כל זה בעבר...?

לא, הקונספט של בלש-מנוסה-מלמד-בלש-צעיר-דבר-או-שניים-על-עבודת-המשטרה אינו חדש. אם אתם צופי טלוויזיה ותיקים, או חובבי קולנוע, רוב הסיכויים שהבנתם את העלילה כבר בתחילת הפסקה הקודמת. אנחנו מכירים את הצמד הזה בעשרות וריאציות, מעשרות סדרות טלוויזיה וסרטים. גם קו העלילה א-לה "חשיפה לצפון", על זה שמגיע כולו אנטי אחד גדול נגד מקום מגוריו החדש, מביט מבחוץ על תושביו המשונים, ולבסוף מגלה שהפך להיות אחד מהם, כבר ראינו כמה וכמה פעמים.

אז נקודת הפתיחה של "תיק סגור", סדרת המשטרה שעלתה בשבוע שעבר בערוץ 10, היא לא מקורית במיוחד, אבל זה זניח. ל"תיק סגור" יש כל כך הרבה מה להציע מעבר לבסיס הידוע מראש שעליו היא עומדת, שבאמת אין לחשוש מסדרה שבלונית וצפויה. מדובר בלא פחות מאחת מסדרות הדרמה הטובות ביותר שהופקו בישראל.



"מהגיהינום באים אלינו לקבל רעיונות"
(הבלש מ. מדמוני, על עולם הפשע של באר-שבע)

את "תיק סגור" כתב רשף לוי, תסריטאי טלוויזיה מחונן שידוע דווקא בתור "מצחיקן" (הוא, למשל, אחראי על רוב הבדיחות שאתם מצטטים מהעונות הקודמות של "חלומות בהקיציס"). הבמאי הראשי של הסדרה הוא שי כנות, במאי מנוסה של דרמות טלוויזיה כגון "אנחנו לא כאלה" ו"לילה ללא לולה". הם גם חברים, ואפשר להרגיש את זה ביצירה שלהם. הבימוי משלים את הכתיבה, ויש אחידות של שפה טלוויזיונית עם השפה בה מדברות הדמויות. לוי וכנות הוכיחו שגם כאן אפשר לעשות דרמה אמינה ומשכנעת, ויצרו יחד את סדרת המשטרה הישראלית האולטימטיבית. הגיבורים הם רב-ממדיים ומורכבים, דמויות המשנה ססגוניות, יש חקירות רצח שמצליחות להפתיע, יש אקשן, יש רומנטיקה, והצצות לעולם הפשע על רגעיו המרגשים והמצחיקים.

"תיק סגור" עשויה ברמה מקצועית שאנחנו לא ממש מצפים לקבל מסדרה ישראלית. כבר ברגעים הראשונים של הפרק הראשון, אפשר היה להרגיש שהולך להיות פה משהו חדש, אחר. ה"טיזר" היה חזק ומפתיע, פתיח-הסדרה שבא בעקבותיו הוא מעולה, כולל מוסיקה ממכרת ועריכה מוטרפת, ואפשר היה לראות את זה גם בצבעים של הסדרה, הצילום המיוחד שלה. כבר במבט ראשון, זה לא נראה כמו משהו שראינו קודם.




כבר היה מי שכינה את "תיק סגור" בשם "רצח מאדום לשחור שלנו" - וזו בדיוק הנקודה החזקה שלה. גם אם מול עיני היוצרים עמדו קלאסיקות אמריקאיות כמו "רצח מאדום לשחור" או "NYPD", זה לא סנוור אותם. עשר שניות של צפייה מספיקות להבהיר לכל אחד שלא מדובר פה בניסיון ליצור סדרה אמריקאית עם קאסט ישראלי, אלא סדרה ישראלית באמת. זה מתחיל מהבחירה לספר את הסיפור מהעיר הדרומית באר-שבע, אשר מתפקדת, לפעמים, כמו דמות ראשית בפני עצמה, וזה ממשיך בסגנו?ן הצילום והארט, שמעלים אצל חלקנו זיכרונות ילדות מתחילת שנות השמונים (מאוד יכול להיות שזה בגלל שפם הסרט-ערבי של בני לוי). במיטב המסורת, העלילה הבלשית נשזרת בחיים הפרטיים של בלשי המשטרה, ומזכירה לנו אותנו. כי "תיק סגור" מתרחשת פה. ממש פה, מעבר לפינה. השפה היא שפתנו, הנוף הוא נופנו. ככה אנחנו נראים כשאנחנו עובדים, וככה אנחנו נשמעים כשאנחנו מקללים.

זה ידוע שקשה לשחק בעברית, שקשה לכתוב טלוויזיה בעברית. זו שפה קשה, בעייתית, שאיכשהו כמעט אף פעם לא נשמעת אמינה וטבעית על המסך הקטן (או הגדול). בסדרה הזו, לשם שינוי, השפה אינה נשמעת כאילו הודבקה בכוח על סיטואציות שאנו מכירים מסדרה אמריקאית כזו או אחרת. היא לא נשמעת כמו תרגום מאנגלית. היא זורמת ומשתלבת ועושה את העבודה שלה. במקום להיות מכשול, היא יתרון. כמו שאמרו גולשי "המסך המפוצל" בהזדמנויות שונות, כל משפט יכול להיות ציטוט, כל משפט הוא קאלט בפוטנציה.





בשבוע שעבר חזרה "תיק סגור" לחיינו. למי שלא זוכר שהיא הייתה אי פעם בחיינו, אזכיר שכשעלה ערוץ 10, היתה "תיק סגור" אחת מסדרות הדגל שלו, בעיקר מפני שהיא הפקה מקורית, ועוד דרמה. בגלל אותן סיבות בדיוק היא גם היתה מהתוכניות הראשונות לצאת ל"הפסקה" פתאומית, לאחר ארבעה פרקים בלבד, כשנתקל הערוץ בקשיים כלכליים (היו שמועות שירידת התוכנית קשורה למחאתם של אנשי עירית באר-שבע, אבל זו לא היתה האמת).

לשמחתנו, מתחיל ערוץ 10 לעשות כמה החלטות טלוויזיוניות מצוינות, ואחת מהן היא חזרתה של העונה הראשונה במלואה (13 פרקים), בזמן שהעונה השנייה נמצאת בתהליכי הפקה (JCS הפקות).

זוהי הזדמנות לכל מי שראה את ארבעת הפרקים הראשונים אי-אז, והצטער על ירידת התוכנית, ולכל מי שלא יצא לו לצפות, ולא ידע מה הוא מפסיד, לשבת מדי יום ראשון בערב מול טלוויזיה ישראלית איכותית. יש שמועה שאיכות זו לא מילה גסה.

גילוי נאות: כותבת הכתבה עומדת מאחורי כל הסופרלטיבים שהרעיפה על "תיק סגור", בלי כל קשר לאי-אלו קשרים שהיו לה עם ההפקה.





"תיק סגור", ימי ראשון בשעה 21:30, ערוץ 10.