שישמור אותך האל, ויגשים משאלתך
שתעשה בשביל אחר, והוא למענך
שתיגע בכל כוכב ותטפס על כל שלב
שתישאר צעיר לנצח
דילן כתב, לפיד תרגם, קלינשטיין שר.

בבוקר שאחרי תוכנית פתיחת העונה של יאיר לפיד שודר בגלגל"צ השיר "צעיר לנצח" של רמי קלינשטיין. "שתישאר צעיר לנצח" - אולי הברכה המקסימה ביותר שאפשר להגיד לבנאדם. כמעט טבעי הוא, שעל אחד התרגומים הכי רגישים שנעשו כאן בארץ לשיר כלשהו, חתום האדם המקסים ביותר שקיים בטלוויזיה שלנו כיום. גידי גוב כבר קצת פאסה (ואוכל יותר מדי), דודו טופז רושם שיאים במשבצת החרמן ואדיר מילר הוא סטנדאפיסט שהוא מנחה שהוא בדרן. יאיר לפיד הוא הדבר האמיתי. כזה שנעים לצפות בו, כיף לשמוע אותו. כזה שיצפאן יבוא לבקר אותו בשידור חי עשרים דקות לפני התוכנית האישית שלו בערוץ 3.

עזבו בצד את כל הרכילויות המרושעות, התעלמו מסיפור הפרידה המתוקשר והתרכזו לרגע ביאיר לפיד האדם, המנחה, המראיין. האיש עם שפת הגוף המוזרה ביותר על המסך (כנראה שזו רק התרגשות תמידית) הוא המקסים הלאומי הרשמי שלנו, הבאבא בובה של עולם הטוק-שואו הישראלי. ועכשיו, בנות, הוא גם פנוי. כנראה.

לפני תחילת התוכנית ניקרו במוחי מספר שאלות שהמרכזית בהן, בניסוח שאפשר גם להבין, היא: "טוק שואו? לא נמאס כבר?". אחרי רבע שעה של צפייה, הצלחתי להבחין בתשובה שכמו ריחפה לה בחלל האולפן: ז'אנר שעושים אותו בצורה טובה - נחוץ. טבלת הרייטינג הוכיחה שאת העם מעניין, למשל, ראיון רגיש וקשוב עם הבת של רובי שפירא, שנה לאחר מותו הטראגי.

לפיד: מה היית עושה אם היו לך עוד חמש דקות עם אבא שלך?
שלי שפירא: חיבוק עז שאי אפשר לתאר אותו.

בשביל רגעים כאלה טוב שיש תוכנית כמו של יאיר לפיד. אחרי הפתיחה הלא קלה הזאת, אותה עבר בהצלחה גדולה, נראה הראיון עם יונית לוי כ"פיסת עוגה". קולח, זורם, מהנה - לרוב בגלל האינטליגנציה של יונית עצמה, אבל גם בגלל הסגנון של המקסים הלאומי. "אם את עושה מטאפורות על מכוניות" שואל לפיד בתגובה למשפט של לוי שכלל את המילים "גלגלי מגנזיום", "מה לי נשאר, מסקרה?". בדרך כלל הוא די משעשע.

לפיד: התחרות המיידית שלך היא מול יעקב איילון מערוץ 10, בן זוגך לחיים עד לפני חודשיים. זה יותר או פחות מלחיץ?
יונית לוי: תראה, זה המגרש שלך והחוקים שלך, אבל הכדור הוא שלי. ואם הכדור שלי, אז אעדיף לא לענות על שאלות אישיות. אתה יכול להבין את זה.

החזרה לטלוויזיה לתוכנית ראשונה בעונה, היא תמיד דבר מלחיץ. ולמרות הלחץ העצום, שהוחצן לא רק אצל המנחה עצמו, אלא גם בהפקה, התוכנית הראשונה לעונה עברה את המשוכה בצורה מעוררת הערכה. מחוץ לליאור שליין, המתולתל שלא הצליח להצחיק (אולי סאטירה לא אמורה להצחיק, אלא פשוט להיות סאטירה?), התוכנית הראשונה היתה מעניינת, מגוונת ומוצלחת. והסיום שלה, עם הסטנדאפיסטית עדי אשכנזי-דורון היה משעשע במיוחד.

התוכנית השיגה 19.7% רייטינג והגיעה למקום השמיני בדירוג אותו שבוע. נתון מרשים למדי בהתחשב בשיבוץ הלא כל כך נוח מול "מבט", שמאבדת גובה בשבועות האחרונים. בעבר, אגב, שודרה תוכניתו של לפיד בצמוד ל"סקס והעיר הגדולה". כיום, "משעל חם" מפרידה בין שתי התוכניות הללו. פעם נשארו רבים מהצופים של לפיד לצפות ברביעייה החמה, אבל לפחות לחלקם משעל מצליח להוציא את החשק מהסקס. נראה שהסיבה לשיבוץ, התמוה לכאורה, היא התוכנית "פוליטיקה" שמשודרת בשעה 22:00 בערוץ 1. רשת רצתה לשים מולה את "משעל חם".

תוכנית שניה לעונה
בתוכנית השניה לפיד נראה כבר נינוח יותר. את המשוכה הקשה שלו הוא עבר בשבוע שעבר. ובכל זאת היה אזכור אחד של חייו האישיים, שהוציא אותו משיווי המשקל.

לפיד: יצאת עם גווינת' פלאטרו, לא?
גיא עוזרי: אני לא אומר כן, ולא אומר לא.
לפיד: למה אתה לא אומר?
גיא עוזרי: מה המצב עם מירב מיכאלי?
לפיד: לא! That Was Low! (פונה למישהו "ליד" המצלמה) מה אתה צוחק שם, טמבל??

התוכנית השניה רשמה רייטינג נמוך ב-3.5% מתוכנית הפתיחה, כש"מבט" ששודרה במקביל נחלשה אף היא, אבל רק באחוז בודד
(15.3%). "פוליטיקה" ו"משעל חם" המתחרות, התחזקו ב-0.6% כל אחת, ואילו הפרק השני לעונה של "סקס והעיר הגדולה" השיג 12.4% רייטינג, שהם 1.8% יותר מפרק פתיחת העונה ששודר בשבוע הקודם.

ואולי הדבר המקסים ביותר שהוציא לפיד מהפה, ושאותו כדאי לזכור לתמיד, נאמר דווקא במונולוג הפתיחה של תוכנית פתיחה העונה. לפיד אמר, במעין השלמה אנושית, שבחיים "אין מדליה בסוף". לו היתה מדליה, יאיר לפיד הוא אחד מהבודדים שראויים היו לקבל אותה. בגלל הכנות, בגלל האומץ, למרות הטעויות.