לא עברו אפילו חודשיים, וכבר שטף קמפיינים פרסומיים חדשים ממלא את הפסקות הפרסומות בערוץ 2 (ובמידה מסוימת, גם את ערוץ 10). מאחורי כל פרסומת עומד צוות יצירתי שלם. לפעמים, התוצאה היא הצלחה היסטרית (מיאו, חתולה). לפעמים, התוצאה היא כל כך גרועה שהצופה הולך לשירותים גם אם הוא לא ממש צריך (שלל הפרסומות של אקמול מעצבנות אותי בכל פעם מחדש). וכמעט בכל פעם, התוצאה מעלה כמה הרהורים. בלי הקדמות מיותרות, הנה כמה מההרהורים שמקבץ הפרסומות החדש מעלה:

בתור התחלה, טרוניה אחת בקשר לתרגום סימולטני בזמן הפרסומות. אינני יודע האם מדובר בהנחיה מלמעלה או בהחלטה של הפרסומאים עצמם, אבל בכל פעם שנאמרת בפרסומות מילה באנגלית, עולה תרגומה. דוגמא מהזמן האחרון: בפרסומת לתיבולים המרוכזים של אסם, המונח "צ'יקן קארי" מתורגם למטה כ"עוף בקארי". לכל הפחות, התחושה היא שמתייחסים אל הצופים כמטומטמים שצריכים תרגום לכל מה שלא בעברית. אז אולי לא הכל אנחנו מבינים, אבל מי צריך להבין כל מה שנאמר בפרסומות? או שתשתמשו בעברית בלבד בפרסומות, או שתתנו לצופים את הכבוד המינימלי ותניחו שהם מבינים לבד מונחים כמו "V.I.P.” בלי להוסיף למטה "אישיות חשובה מאד".

אסם: ואם כבר מדברים על התרמילאי, שכל מה שמעניין אותו זה האוכל שאמא שלו עושה - אולי במשלוח הבא, ביחד עם קלטת וידיאו מהבית, יביאו לו קופסת אבקת מרק וזהו?

AIG: והנה, סוף סוף, אסי וגורי מרוויחים מההצלחה הגדולה שלהם. 150 אלפי דולרים, אומרת העיתונות, הם קיבלו עבור סדרת התשדירים לAIG. יודעים מה? מגיע להם, הרוויחו כל גרוש. לא להאמין, אבל הפרסומות שלהם היו טובות בדיוק כמו המערכונים שלהם. נטלי והמצב הכלכלי לוקחת את משה הקיפוד לטיול על מחזיק המפתחות, והמשפחה של סטיב גונבת את ההצגה (ובמיוחד התגובה שלו לנרות). רוצים עוד!

מלחמת בזק והכבלים על האינטרנט המהיר: הנה, למשל, דוגמה לקרב בו שני הצדדים צודקים. החיבור לכבלים באמת משותף לכל הבניין, ובשביל שADSL יעבוד יש מרחק מקסימלי מהמרכזיה. זה לא מנע משתי החברות ליצור תחרות פרסומות משעשעת ביותר עם מקלחות כאנלוגיה לחיבור לאינטרנט (בגלל זה המודם שלי מטפטף? תמהני). ועוד אמת קטנה שהפרסומת הראתה לנו: אכן, הדבר הראשון שמקבלים ברגע שמתחברים לאינטרנט הן נשים בלבוש מינימלי...

סרטים ישראליים בכבלים: הנה פרסומת שהיא אסון למלהקים. הלא כל השחקנים הטובים בארץ צריכים לשחק את עצמם - אז מי ישחק את המשפחה?

מלחמת הקוטג': קוטג' קוטג'? מעצבן מעצבן. הומלסים מפרסמים מבצע לזכייה בבית, ומהצד השני משפחה שהמוח שלה נשרף בגלל צריכת קוטג'. והכל בגלל גבינה עם גושים. רק דבר אחד לא הבנתי - מה חופשי כל כך באדם שפותח חלון?



פז: הנה תראו, במחיר פרסומת אחת מצליחים לדפוק את הפסיכומטרי לאלפי ילדים. אם בפז עובד מורדי, ועוד מורדי, ועוד מורדי, אז:
א. כל המורדים עובדים בפז? לא!
ב. כל העובדים בפז הם מורדים!
ג. פז עברה לפזו, ככל הנראה.

שוקולד פרה: מי שמקבל תשובות למבחן מפרה מצוירת, שלא יתפלא למצוא את עצמו מוווווכשל...

ג'ל לגילוח אדג': גם כן מלהקים, שמים בפרסומת בחורה שברור שלעולם לא תתגלח. עכשיו, אם היו מלהקים לשם את אשתו של סטיב...

נס קפה רד מאג: על הפרסומת הזאת אפשר לשאול הרבה שאלות, אבל אני אסתפק רק באחת: מה בדיוק היא מנסה לפרסם?

אוטריווין: באבת פרסובת פשוטה ואפקטיבית. אז למה נער בר המצווה נשמע כמו מנחה טוק שואו?

פלאפון: באמצע הפקק הכי גדול, בחור מוריד משחקים מהפלאפון שלו. כדאי שיתחיל לחסוך את הכסף של ההורדות, כי המונה ממשיך לדפוק.

סלקום: לכאורה, הפרסומת של החלפת המסלולים היא עוד פרסומת מצחיקה ומוצלחת, ורות? סוף. הבעיה מתחילה כשקוראים את האותיות הקטנות, ומבינים שאחרי הכל, עדיין לא קל במיוחד לעבור בין מסלולים.



חגורות בטיחות: על הפרסומת הזאת אפשר לומר המון. אפשר לדבר על עקרון הזעזוע (ובאמת, לאחר הרבה פרסומות פושרות, כאן הולכים עד המקסימום האפשרי בטלוויזיה. לא שזה ממש משפיע עלי), על האלימות הגרפית (ואחרי הכל, הפצעים נראים כמו איפור, התנועות נראות מבוימות והכל פחות גרוע מבסרט של טרנטינו או ריצ'י), על העובדה שתאונה כזו מאבדת את מעט האמינות שלה כשאני מבין שבשביל שהיא תתרחש הנהג יצטרך להפנות את ההגה ישירות אל המכונית שבאה מולו במקום הרחק ממנה. אבל אני אתמקד בנושא אחד, קשקשת ברשת: ממתי אנשי חירום (והפעם דווקא טוב שיש תרגום. מילא שמצלמים באירלנד, אבל למה לבחור את האיש עם המבטא הכי כבד בבריטניה?) מחליטים על דעת עצמם מה הייתה סיבת המוות של הנוסעים?

ולסיכום: טוב לדעת שאחרי הטיטאניק, הקופירייטר של יס חזר לעצמו. פרסומת הרומיאו ויוליה היא שוב שירה בפרסום.