אם הכתבה הבאה היתה מתפרסמת לפני כחודשיים, היינו מתחייבים לפניכם בפה מלא שהסדרות שלהלן יעטרו את מסך ערוץ 3 בשנה הקרובה. ועכשיו? אם עתיד הסדרות המוכרות והאהובות בסימן שאלה, החדשות ודאי תופסות עדיפות משנית, וכרגע אין בכלל על מה לדבר. מה שבטוח הוא שב"וורנר" לא קופאים על השמרים וממשיכים להשקיע, להפיק ולהמר על הלהיט הבא. את הפירמה הם לא מביישים, והיבול החדש משובח לכל הדעות. חלק יותר, חלק פחות. הנה מבט קרוב על שלוש סדרות חדשות מבית "וורנר בראדרס", שאולי אף ישודרו כאן בארץ מתישהו. ואולי לא.


Everwood
אחת הדרמות החדשות המוצלחות ביותר של העונה, מבחינת ביקורות, איכות ואחוזי צפייה.



ד"ר אנדרו בראון הוא אולי מנתח המוח המפורסם והמצליח ביותר בניו יורק, אבל מה? חרא של אבא. כזה שחוזר מאוחר בלילות, אף פעם לא נמצא בבית כשצריך אותו, מפספס טקסים והופעות חשובות וכדומה. רצה הגורל, והוא מאבד את אשתו האהובה יותר מכל, בתאונת דרכים קטלנית. כעת הוא נותר לבד עם שני ילדיו, אפרם בן ה-15 (גרגורי סמית', "חיילים קטנים", "הפטריוט") ודיליה בת ה-7 (ויויאן קרדון, "נפלאות התבונה"). אבל ד"ר בראון לא יודע איך להיות אבא, כיוון שכל חייו היה עסוק מדי בלדאוג לחייהם של אחרים. אז הקטנה עוד סולחת, אבל הבן הבכור כועס ונוטר טינה בכמות בלתי אפשרית. וכך נאלצת משפחת בראון להגדיר את עצמה מחדש. אנדי אורז את הפקלאות ואת הילדים, ונוסע לסוף העולם שמאלה, אל עיירה קטנה ציורית ונידחת בקולורדו ששמה, איך ניחשתם, "אברווד". למה? כי בזמנו, אשתו האהובה שביקרה במקום כילדה אמרה לו "אם אי פעם יקרה לי משהו - שם אהיה". אפרם הבכור הוא נער שקט, מופנם, חכם, שנון, רגיש, מנגן בפסנתר ושונא את העולם. בעצם, קודם את אבא שלו, אח"כ את העולם. והוא כמובן מתנגד למעבר - אך מי בכלל מקשיב לו. בעיירה הקטנה והמושלגת הוא פוגש את איימי, נערה יפהפיה ונחמדת, היחידה שמסבירה לו פנים בתיכון החדש. במהרה הוא פוגש גם את אחיה המגונן של איימי, ברייט, שמודיע לו "בעדינות" שכדאי שיתנהג יפה כי לאיימי, כמובן, כבר יש חבר. אבל החבר של איימי, קולין, שוכב בתרדמת בבית חולים כתוצאה מתאונת דרכים שעבר ומסתבר שאיימי היתה נחמדה לאפרם רק כדי שישאל יפה את אבא שלו אם הוא יכול לעזור. אבל אפרם כבר הספיק לפתח "קראש" על איימי, אז הוא משקר ואומר שהאב לא הסכים כדי לראות מה יהיה, ומערכת היחסים של השנים מתפתחת. לא יותר מדי, כמובן, כי מאוחר יותר הוא מתחרט והעניינים מסתבכים.



בינתיים, פותח ד"ר בראון מרפאה לתושבי האזור בתחנת הרכבת בה ביקרה אשתו ז"ל כשהיתה קטנה, עם טוויסט קטן - כיוון שלאנדי כבר יש הרבה מאוד כסף, השירותים ניתנים חינם לחלוטין. אבל לעיירה המושלגת כבר יש רופא, ד"ר הרולד אבוט (טום אמנדס, "הסניגור"), אדם ציני אך מצחיק, שלא רואה בעין יפה את התחרות והשניים מפתחים יחסי ידידות-עויינות קומיים. אדנה, אחות צבאית מוסמכת קשוחה "עם ביצים", פונה לד"ר בראון כדי לחפש עבודה אחרי שפוטרה ע"י ד"ר אבוט. למה פוטרה? כי היא במקרה גם האמא של הדוקטור הציני, שלאחר מות בעלה נישאה מחדש מהר מדי למורת רוחו של בנה. נו ומה אתם יודעים, בסוף הפיילוט מתגלה כי ד"ר אבוט הוא גם אבא של איימי וברייט, וכך עומדות בגרעין הסדרה שתי משפחות עם המון אינטרקציות מעניינות. אגב, אפרם ודיליה - אפרים ודליה? צירוף מקרים בהחלט לא מקרי, כיוון שהבראונ'ס חצי יהודים, מצד האם. ואם זה נשמע מוזר, חכו לפרקי הביקור של הסבא והסבתא שמשחילים עברית לכל משפט שני.

אז מה יש ב"אברווד" שאין בכל שאר סדרות ה"עיירה קטנה ומוזרה"? כמה שזה נשמע מוזר - אנושיות. "אברווד" לא מפחדת להציג בפנינו רגשות, ולעיתים יגון וצער ברמות לא אופייניות. אנשים שמנסים להצליח ולא תמיד מצליחים, מערכות יחסים סבוכות בדרך לאבדון ודילמות שלא נפתרות במעין פתרון קסם. כי יש פצעים שהזמן לא מצליח לרפא, ויש רגשות שהלב לא יכול להדחיק. מערכת היחסים בין אפרם ואביו לא "מסתדרת מאליה" בסוף הפיילוט או בפרק השני, גם לא בשישי ולא בעשירי, ד"ר בראון לא מתקרב ללהתגבר על מות אשתו, ואיימי לא מרפה מקולין למרות הכל. ההתקשרויות של הדמויות מסובכות וטעונות, והסצינות מלוות בהמון רגש ולעיתים כאב מזכך. "הפי אנד" מוחלט לא נראה באופק, אולי בסוף הסדרה. קל לחבב את הדמויות והקאסט מורכב מחבורת שחקנים מוכשרת ברמה לא רגילה. ובעוד היקום הטלוויזיוני מסביבה נע בקצב מסחרר יחסי, "אברווד" מתנהלת בקצב הפנימי שלה, שצופי סדרות האקשן ודאי ימצאו אותו איטי ומתמשך. אבל רק כך אפשר להגיע לרמות מפותחות ואמינות של קווי עלילה, ורק כך מודגשת המשמעות הרבה שעטופה בהמון שכבות של איכות טלוויזיונית. מונולוגים מרטיטים, מטאפורות טעונות, אנלוגיות מדהימות - הכל חלק בלתי נפרד בתוך החבילה. שלא תבינו לא נכון, לא הכל דמעות ויש גם הרבה רגעים של שנינות מילים, ציניות וצחוק. אבל אלו רק ההטבות שמגיעות עם העיקר, שהוא המון דרמה נוגעת ללב, ודרמה משובחת בסגנון "אברווד" עוד לא נראתה על המסך מאז ימיה הטובים של "שולחן לחמישה".



עוד לפני שידור הפרק הראשון התוודו מנהלי חטיבות הבידור של רשתות CBS ו-FOX כי היו יותר משמחים "לחטוף" את אברווד מידי הרשת המשדרת, ה-WB, ולספחה ללוח המשדרים שלהם. וכעת, חצי עונה מאוחר יותר, סביר להניח שאין אף רשת אחת שלא מוכנה לעשות זאת. אבל ב-WB לא מתכוונים לוותר עליה, ממש לא. "אברווד" משובצת ביום בו משודרת גם "הרקיע השביעי" המתקתקה, שהיא הסדרה המצליחה ביותר של ה-WB מזה שבע שנים. דרמה משפחתית אחרי דרמה משפחתית, ו"אברווד" היא הסידרה הראשונה בהיסטוריה שמצליחה לקלוט את מירב צופי "הרקיע" במשבצת השידור שאחרי, משבצת שאיכלסה בעבר סדרות כמו "רוזוול" ו"אנג'ל". כך שהרייטינג יותר ממשביע רצון, הביקורות מהללות ולאחרונה קיבלה הסדרה מועמדות לפרס ה"פיפל צ'ויס אוורדס". מה עוד אפשר לבקש? פלא שברשת מיהרו להחתים את "אברווד" לעונה שלמה?

ובשורה התחתונה, אם אתם אוהבים את הטלוויזיה שלכם מרגשת, עצובה, מחוללת סערת רגשות, עדינה ומקסימה - אברווד תשבה אתכם בקסמיה, ממש כמו את גב' בראון ז"ל.


בכתבה הבאה: Birds of Prey