יותר ויותר לאחרונה, אני שומע על אנשים שאוהבים באפי אבל שונאים אנג'ל. "זה משעמם" הם אומרים "למי יש כוח לערפד מיוסר עם נשמה?" וגם "איך אפשר לראות כשבאפי לא שם? ווילו? אניה? זאנדר? את מי מעניינת קורדיליה? למה אני צריך לראות את ווסלי?"

כתבה זו נועדה בדיוק לאנשים הללו, והמטרה שלה היא לסקרן, לגרות, לגרום למעריצי "באפי" לטעום קצת מ"אנג'ל".

קודם כל, ולפני הכל, חשוב לציין: "אנג'ל" היא לא "באפי". נכון, מדובר על אותו יוצר, אותו עולם. נכון, שלוש דמויות-עבר מ"באפי" נמצאות ב"אנג'ל", אבל זוהי רק נקודת ההתחלה. קחו את כל מה שאתם יודעים על שלוש הדמויות הללו ותזרקו את זה לפח. השינויים שעוברים על כל אחת מהן הם עצומים. ווסלי וקורדיליה התפתחו והשתנו כל כך, שמי שמכיר אותם מ"באפי" בלבד, יתקשה לזהותם אם יפול במקרה על פרק מהעונה השלישית של "אנג'ל". ועם זאת, השינויים בדמויות ובמערכות היחסים ביניהן הם טבעיים והגיוניים, והתקבעו על ידי אירועים וחוויות משותפות לאורך הסדרה, וכך יצרו דמויות עגולות ועמוקות.



"אנג'ל" יכולה להחזיק מעמד מצוין בזכות עצמה. היא לא צריכה את "באפי". תעיד על כך העונה השלישית, שסיפור המסגרת המדהים שלה יכול להתמודד בצורה שקולה עם קו העלילה המשובח של העונה החמישית של "באפי". אנג'ל, להוציא מספר מפגשים עם באפי, הצליח להתגבר היטב על אהבתו לקוטלת. נכון, זה תמיד נמצא בחלל האוויר, בין הצללים, אבל האהבה הזאת, כשלעצמה, הסתיימה יחד עם הקרוס-אובר הממשי האחרון ולמעשה כבר הרבה לפני כן, עת נולדה הספין-אוף.

אבל אני מקדים את המאוחר.

פעם היה אנג'ל בעיקר החבר מלא הקונפליקטים של באפי, חצי מזוג בעייתי, לא אפשרי, טראגי, שנידון לכישלון מראש. ג'וס, שהוא אדם מאוד חכם, הבין כבר בעונה השניה, שבה הגיע הפוטנציאל של הקונפליקט לשיא, שמערכת יחסים שאין לה פתרון, מלבד פתרון טראגי, לא יכולה להחזיק מעמד עוד זמן רב. אנג'ל ובאפי לא יכלו להתקדם קדימה כל עוד הם ביחד, ולפי חוקי הדרמה של אריסטו, גיבור שאינו נע קדימה הוא אינו גיבור. וכך גם סדרות טלוויזיה - סדרה שאינה נעה קדימה, מתה. כדי להשאיר את "באפי" בחיים, אבל לא לוותר על דמות כל כך מבריקה (בתיאוריה) כמו אנג'ל, נהגו הסדרות כמו הדמויות - ונפרדו, ובכך אפשרו לשתי הדמויות לעמוד כל אחת בזכות עצמה.

בכלל, מערכת היחסים בין סדרת האם "באפי" לסדרת הבת "אנג'ל", עוקבת אחרי מערכת היחסים של הדמויות עצמן. בשלב שבו התפצלו הסדרות, "באפי" כבר היתה בנויה על מערכת היחסים הזאת. הם לקחו עונה אחת להיכרות, התאהבות וגישושים, ועונה שניה להפוך את סיפור האהבה הזה לגדול באמת מהחיים. ממש כמו רומיאו וג'ולייט, הם היו נאהבים משני צדי המתרס - הערפד וקוטלת הערפדים. לאורך כל הדרך הזכירו להם שוב ושוב שאין להם סיכוי, שלאנג'ל אין מה להציע לבאפי, שהיא תתבגר ותמות והוא יהיה פה לנצח.

כשהתפצלו הסדרות, אנג'ל, הדמות, היה צריך למצוא איך לחיות את חייו ללא באפי, בדיוק כמו ש"אנג'ל" הסדרה היתה צריכה לבדוק איך היא יוצרת לעצמה זהות נפרדת. וכך לקחה הסדרה עונה כדי "להכיר את השטח", ללמוד מה לא לעשות, ללמוד איך לעמוד על הרגליים של עצמה, וכל המסקנות שהוסקו יושמו להפליא בעונות הבאות.



זו גם הסיבה שפתיחת הסדרה היתה חלשה יחסית: אנג'ל עורק ללוס אנג'לס בניסיון להתגבר על אהבת חייו ולמצוא לעצמו בסיס לסדרה. הוא נתקל בקורדיליה, שמנסה להיות כוכבת קולנוע, ובאדם מוזר בשם דויל, שהוא למעשה חצי שד. דויל נשלח אל אנג'ל מ- The Powers That Be (שייקראו מעתה בשם הקוד PTB), במטרה להראות לו את הדרך לעזור לאנשים שנמצאים במצוקה. דויל מקבל מה-PTB חזיונות, עליהם הוא מדווח לאנג'ל ולקורדיליה - שהצליחה להיכשל חזק בתחום המשחק והצטרפה למשרד "אנג'ל חקירות", והערפד עם הנשמה יוצא ומציל את אותם אנשים מפני ערפדים אחרים, שדים ושאר מרעין-בישין.

הפרקים הראשונים נראים כמו כמה מהפרקים הפחות מוצלחים של "תיקים באפלה". הם מתחילים עם בעיה מסויימת ונפתרים, כמו כל סדרת טלוויזיה נורמלית, בסיומו של הפרק. בניגוד לכל מה שג'וס לימד אותנו שצריך לקרות בסדרות טלוויזיה. בקיצור, חצי העונה הראשונה של "אנג'ל" נראית כמו העונה הראשונה של "באפי", רק בלי הבדיחות.

אבל אז, דווקא כשנדמה כאילו הכל אבוד, מגיע הפרק התשיעי בסדרה, Hero, ואיתו אחד האירועים המשמעותיים ביותר בסדרה, מנקודות המפנה שעיצבו את הסדרה כפי שהיא היום: דויל מקריב את עצמו כדי להציל חפים מפשע ונפרד מקורדיליה בנשיקה. מלבד המשמעות הרומנטית שהיתה לנשיקה, היתה לה משמעות נוספת, הרת-גורל: דויל העביר לקורדיליה את יכולת החזיונות, וכך הפך אותה לקשר הישיר של אנג'ל ל-PTB, והניח את משקל העולם על גבה. למעשה הזה היתה השפעה עצומה על מערכת היחסים בין אנג'ל לקורדיליה, ולהתפתחותה של האחרונה - מביצ' רדודה ואנוכית, לאדם עם רגש אחריות חזק במיוחד. במקביל, כדי למלא את החלל שנוצר עם היעלמותו של דויל, מגיע ווסלי.



מאז פרק סיום העונה השלישית של "באפי", בו התגלה ווסלי (שוב) כרכיכה, הספיק הצופה-לשעבר לעבור שינוי מרחיק-לכת: הוא ניצל את הידע העצום שלו ואת הניסיון שהצליח, כנראה, לרכוש בסאנידייל והפך לצייד שדים שהקדיש את חייו לרדיפה אחר שדים רבי-עוצמה. מעכשיו יתפקד ווסלי כג'יילס של "אנג'ל".





שלא כמו "באפי", שהנושאים העיקריים שלה הם התמודדות עם החיים, ההתבגרות והמעבר בין ילדות לבגרות, "אנג'ל" כבר התחילה מבוגרת יותר (שוב, כמו באפי ואנג'ל הדמויות, שיש ביניהן 220 שנה, וכל אחת מהן ניצבת בפני דילמות שונות), והנושא העיקרי שלה הוא המאבק בין הטוב לרע, ומה מקומך בו. והרע באנג'ל הוא גדול ומפחיד במיוחד: תאגיד מושחת ורודף-בצע - משרד עורכי הדין Wolfram & Hart, שלא מתעסק רק בעריכת דין. ב- W&H מועסקים מכשפים, ערפדים ושדים מסוגים שונים. כל גורם בעל כוח מגויס לחברה אוטומטית.

כך פיית', לאחר שהתעוררה מהתרדמת בעונה הרביעית של "באפי", מגיעה ללוס אנג'לס ומייד מאותרת ע"י עורכי הדין של החברה ונשכרת לחסל את אנג'ל. העימות שנוצר בין פיית' לאנג'ל הוא מרתק, ויש לו בסיס בעבר של שתי הדמויות (בעונה השלישית של באפי), והשלכות לעתיד הדמויות (הם לומדים זו מזה שיעורים חשובים במשמעותה של גאולה). המפגש המחודש ביניהם מהווה את הבסיס לצמד הפרקים הטוב ביותר בעונה הראשונה של "אנג'ל". תוסיפו לכך ביקור-פתע של באפי ואנו מקבלים צמד פרקים המתעלה בשלוש רמות לפחות מעל שאר פרקי העונה. עכשיו, כל שנותר לסדרה הוא לצאת מתדמית ה"תיקים באפלה" שנדבקה לה.



והיא עושה זאת מצוין. העונה הראשונה מסתיימת בשתי התפתחויות דרמטיות:

1. אנג'ל מגלה את ייעודו. קיימת נבואה עתיקה שאומרת שאחרי שהערפד עם הנשמה יבצע את "עבודתו" הוא יזכה במתנה הגדולה מכולן: להיות אנושי.

2. W&H מבצעים כישוף המחזיר את דרלה לחיים.

האירוע השני הוא הקליף-האנגר שחותם, למעשה, את העונה הראשונה, ומעלה מספר שאלות ללא מענה: איך היא חזרה? למה החזירו אותה? איך זה ישפיע על אנג'ל? שאלות אלה ורבות נוספות הן שמהוות את הבסיס לעונה השניה והמצוינת. עכשיו יש לסדרה סיפור מסגרת ברור, מיוחד ומוזר שמתפתח לכל מיני כיוונים לא צפויים.

זו גם העונה בה ההתפתחות של קורדיליה היא המשמעותית מכולן: היא הופכת לקשוחה יותר, היא כבר לא נערה מפוחדת שצריך להציל, אלא אישה חזקה שעומדת על שלה. כך למשל היא תתעקש "להגן" על צ'ארלס גאן, בחור צעיר וקצת שחצן מגטאות לוס-אנג'לס ששיתף פעולה עם אנג'ל בכמה פרקים, כי היא ראתה באחד מחזיונותיה שהוא בסכנת חיים. הדבר יוביל להפיכתו של גאן לחלק בלתי נפרד מהחבורה, שהולכת וגדלה עם כל עונה שחולפת.



לאט לאט, אנו מגלים מהו תפקידה של דרלה בכל הסיפור הזה. מסתבר שוולפרם והארט, אויביו המושבעים של אנג'ל, כבר לא מעוניינים לחסל אותו. הם רוצים להעביר אותו לשורותיהם, כי הוא אמור לשמש תפקיד מרכזי באפוקליפסה המתקרבת. ואיך אפשר להמיר את אנג'ל? נכון. לגרום לו לאבד את הנשמה. הם ישלחו אליו את דרלה, אותה, מסתבר, החזירו אנושית, והיא כבר תפתח פצעים ישנים, תעלה רגשות מסובכים אל פני השטח ותפתה את אהובה הישן. היא תנסה לגרום לו לשכב איתה, לחוות רגע אחד של אושר, ובכך לאבד שוב את נשמתו.

אנג'ל לא מתפתה ואף הופך את היוצרות וגורם לדרלה להבין כמה דברים עליו ועל עצמה. אבל דווקא ברגע הניצחון הזה על אויביו המושבעים, מגלה אנג'ל את האמת המרה: דרלה גוססת. הוא חייב להחליט מה לעשות: להניח לה למות, או לגרום לה להמשיך לחיות, בדרך היחידה שהוא מכיר: לערפד אותה שוב.

וכאן מתחילה שרשרת אירועים מפתיעה, חזקה וסוחפת. כזאת, שתשאיר את כל מי שלא ציפה שדברים אלו יקרו חסר נשימה, המום ורעב לעוד. ואז, אם הצלחתם להתאושש מהאירועים המסעירים הללו, תגלו שהדרמה האמיתית עוד לא התחילה. דמויות מוכרות יעברו שינויים לא צפויים, היחסים בין הדמויות יעברו טלטלה, שום דבר לא יישאר כשהיה. מדובר בגאונות טלוויזיונית, לא פחות. אירועים מסעירים שרודפים אירועים מרגשים, שלא משאירים את הצופה לרגע אחד של מנוחה. פתאום מבינים שההשוואה לסדרת האם, פשוט מיותרת.

מבלי להיכנס לנבכי התהליך המרתק שעובר על אנג'ל והחבורה באמצע העונה השניה, ובכך לקלקל לאנשים שעוד לא צפו את החוויה המדהימה הזו, אציין כמה רגעים שיפנו במיוחד אליכם, שאוהבים את "באפי" אבל לא הצליחו מעולם "להיכנס" לאנג'ל, וכך הפסידו כמה דברים...

ראשית, אם אהבתם את הפרק Fool For Love ולא טרחתם לצפות בפרק המשלים ב"אנג'ל", Darla, הרי שפספסתם את אחד הקרוס-אוברים הגאוניים ביותר שקיימים. מדובר בקרוס-אובר שמי שצפה רק בחלק ב"באפי" לא ידע שהפסיד בכלל משהו ורק מי שצפה גם בחלק ב"אנג'ל" הופתע לגלות חלקים חדשים בפאזל, חלקים שקודם היו מוסתרים.

שנית, מי שצפה בפרק Crush ב"באפי" והופתע לשמוע את דרוסילה מדברת על משהו שקרה בלוס אנג'לס, יקבל את התשובה אם יצפה בשלושה פרקים ב"אנג'ל", שמתחילים עם הפרק The Trial. ומדובר בתשובה מדהימה, מצמררת, מקפיאה.



סוף העונה השניה של "אנג'ל" כמו מגיעה כדי להרגיע מהעונה הסוערת הזאת. הפעם מדובר בטרילוגית סוף עונה שופעת הומור, עלילה מצוינת והנאה, הנאה, הנאה. לאחר שהשיגה את מטרתה, מאפשרת "אנג'ל" לאוהביה צחוק בריא שמתובל גם ברגעים של סכנה ושל פחד.





בקווים מאד כלליים רצוי לציין שהעונה השלישית ממשיכה בדיוק מהמקום בו הסתיימה העונה השניה. עם קשת עלילתית מדהימה אפילו יותר מזו של קודמתה, עם כמה פרקים מצוינים ועם אירוע אחד מאד משמעותי שעורר ויכוחים סוערים מאד בקרב צופי הסדרה. לא רק שהעונה השלישית לא נופלת מקודמתה, אלא שברגעים מסוימים היא אפילו מתעלה עליה, ובעיני חלק גדול מצופי שתי הסדרות טובה בהרבה מהעונה המקבילה ב"באפי".

"אנג'ל" כסדרה מצליחה לעמוד מצוין בפני עצמה. הצפיה בה שונה משמעותית מהצפיה ב"באפי". זה נראה כאילו מדובר בשני עולמות נפרדים. ולמרות העובדה שהעולם של "אנג'ל" מבוסס על העולם של "באפי", הרי שמדובר בחוויות צפייה שונות לחלוטין, שלעיתים משלימות זו את זו ולעיתים רחוקות זו מזו כמו המרחק בין סאנידייל ללוס אנג'לס.

אוהבי "באפי" - אל תחסכו מעצמכם את חווית הצפיה ב"אנג'ל". זה שווה את המאמץ.