המסך המפוצל

לפני הכל

דברים לדעת לפני שמתחילים לקרוא את ניתוח-הפרק (הערות הכותב, קיפ מאנלי)

מאת: Which Witch

פורסם: 10-09-2002
5 תגובות
הדבר הראשון שיש לזכור כשמנתחים את הפרק הזה, הוא שמדובר בחלומות - וזה לא דבר קל כמו שנראה במבט ראשון. ראיתי אינטרפטציות על המעשים של, נניח, ג'יילס בחלום של זאנדר כמעשים שג'יילס עצמו עשה, או כאינדיקציות למחשבותיו או רגשותיו של ג'יילס באיזשהו אופן. שטויות. אלה . התת-מודע מדבר אל עצמו. "שורה של דימויים, רעיונות או רגשות המתרחשים באופן לא-רצוני בתודעה בשלבים מסוימים של שינה", לדבריו של המילון שלי. ג'יילס בחלומו של זאנדר הוא רק תפיסתו של זאנדר את ג'יילס, או חלק בזאנדר שמנסה לומר לעצמו משהו ומשתמש בדימוי של ג'יילס (= Eidolon: "דמות-חלום, אידיאל") כדי לעשות זאת. אז תזכרו את זה. (כן, יש יוצאים מהכלל לחוק הזה. תמיד יש. נגיע אליהם).

כמו כן, מכיוון שאנחנו עוסקים בחלומות - סובייקטיביים, חמקניים, רומזניים, מטפוריים, ובאופן כללי די חסרי היגיון, הכלל צריך להיות "שים לב לסיפור ולא למספר". לרוב הפרקים יש שכבה אובייקטיבית - עלילה, מפנים בסיפור, פואנטות, אסטרטגיה וטקטיקה של סיבה-ותוצאה המקבילים לחיים האמיתיים, שנותנים לנו איזשהו עוגן, חוקיות שעליה כולנו יכולים, בסופו של דבר, להסכים. אבל לא בחלומות, שם העלילה עפה דרך החלון ונשארנו עם סמלים, אשליות ומטאפורות, שמשתנים כל הזמן ולא עוצרים במקום אחד מספיק זמן כדי שנהיה בטוחים על מה בדיוק אנחנו מסתכלים. במיוחד אם כל מילה, תמונה, או מחווה בפרק הזה היא, או יכולה להיות, טעונה ביותר מרובד אחד של משמעות, ונשענת על ארבע שנים של סיפור מוצק ומקורי והתפתחות-דמויות עמוקה. הכל קשור להכל, ואפשר, אם ממש רוצים, להמציא דפוסים ומשמעויות מהאוויר.

אפשר לרוץ עם Restless להרבה מקומות מוזרים. תעשו את זה! (אני מתכוון לעשות את זה). הפואנטה היא: אין תשובה לא-נכונה. אין אינטרפטציה אחת ויחידה (גם לא שלי, גם לא שלך, גם לא ).

למשל, הגבינה. ג'וס אמר , שזה פשוט אחד מאותם הדברים חסרי-הפשר שצצים בחלום. אבל, כפי שמישהו כבר ציין, בפרק "היוזמה" מספרת ווילו לריילי שבאפי אוהבת "גבינה". משמעותי? צירוף מיקרים? הקשר על פניו ברור, אבל האם ג'וס ושות' התכוונו לזה? האם יש לזה חשיבות כלשהי? זה תלוי בכם.

כלומר, ברור לכולנו שג'וס אמר את זה כדי לשגע אותנו. ברור שלגבינה יש משמעות. אבל הוא בטח ידע שאנחנו נדע את זה, אז מה שהוא בעצם עשה זה להגיד לנו שמשהו שאין לו משמעות הוא חסר-משמעות, כדי שכולנו נלך סחור-סחור ונחפש משמעות, ובינתיים נפספס את הקוטלת הראשונה, שעומדת מאחורי גבנו, נוהמת, מוכנה עם היתד -

מוכנים למנגינת הפתיחה?