יכול להיות שזה נגמר

"ולפעמים החגיגה נגמרת". עבור המסך המפוצל החגיגה נגמרת היום, ובימים האחרונים התעוררה בי תחושת געגוע.

בכלל, געגועים הם עניין משונה.

כשמוניתי להיות המנהלת האחראית של האתר לפני מספר שנים, גיליתי שכמו בכל תחום אחר, יש דברים שהתפקיד דורש שאני אוהבת יותר לעשות (כתיבה) ויש דברים שאני אוהבת פחות (חיפוש תמונות לכתבות שערכתי למשל).

אחד הדברים שלא אהבתי במיוחד לעשות, ואשר הצטרף באופן חלקי לרשימת המטלות שלי בחודשים האחרונים (עד אז ברק דיקמן לבדו עסק במלאכה שנים ארוכות, ועל כך – כמו גם מסיבות רבות אחרות - הוא זוכה למלוא הערכתי), היה עדכון טבלאות "מה המצב" בחלק מימות השבוע.

והנה, כשעדכנתי את הטבלה הזו בתחילת השבוע שעבר, ביודעי שזהו אחד העמודים של האתר שאין משמעות לשמירתו כשהאתר יחדל מלפעול, שלא ישרוד את המעבר לארכיון ממש כמו דפי הכותבים ודפי הסדרות, במקום לחוש תחושת הקלה על כך שלא אצטרך לעדכן יותר, פתאום כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה: "כשהפרק הבא בסדרה הזו ישודר, המסך המפוצל כבר יהיה סגור, והפרק הבא בסדרה ההיא יהיה בדיוק ביום שבו האתר ייסגר" וכו'. יותר מכל פעולה אחרת שעשיתי דווקא הפעולה הזו פתאום עוררה בי געגועים לאתר שכבר לא יהיה.

כבר אמרתי שגעגועים הם עניין מוזר?

הפיקניק המפוצל 2011

בינתיים, אם לסכם את שנותיי כאן (כי קטונתי מלסכם את שנות האתר כולו), הייתי אומרת שהוא הביא לחיי הרבה מאוד אנשים טובים, והעשיר את חיי מבחינות רבות.

כיוון שאין דרך לפרוש בשיא, ולעשות פרויקט פרידה כמו לסדרות אהובות, ניסיתי לחשוב עם עצמי  מה חשוב לי לומר ברגעיו האחרונים של האתר והגעתי למסקנה שמסיבות פרידה, גם אם הן נערכות בכתב, נועדו להודות ולהתנצל כדי שיהיה אפשר להמשיך הלאה אחר כך בלי משקעים. אני רוצה, אפוא, לנצל את ההזדמנות ולהודות ללא מעט אנשים שעזרו לי רבות בתקופה בה ניהלתי את האתר.

תודה רבה לשגיא אישה על החזון וההשקעה הטכנית והכלכלית באתר, בלעדיו כל זה לא היה קורה, למדתי ממנו רבות.

תודה רבה לעורכים שאתם עבדתי: roswella, איתן גשם ו- okok4

תודה לאלה שעזרו בעריכה לשונית ובפרט לטריליאן, לקיטי ולרמונה.

תודה לכל האנשים שלנעליהם הגדולות נכנסתי. בראש ובראשונה לברק דיקמן העורך המיתולוגי שהיה באתר מיומו הראשון ועזר מאחורי הקלעים עד ליום האחרון, לגיא בוסקו קודמי בתפקיד שעזר לי רבות בתקופת המעבר, ותודה כמובן לצוות האתר במיל', לשי שגב על מנות היום ולכל מי שהתנדב לכתוב לאתר ובפרט למירב, לזלפה, לאסף רזון ולעידו ישעיהו שתרומתו הקבועה לממיר הייתה משמעותית ביותר לקיומו ואנחנו לא שוכחים לפרגן לו על הבלוג המשובח שלו קפה + טלוויזיה. בהזדמנות זו אני גם רוצה להתנצל בפני חלק קטן מהכותבים שהכתבות שלהם לא עלו בסופו של דבר או עלו באיחור רב, ובפני כל מי שנפגע ממני מסיבה כלשהי.

בשבועות הקרובים יעבור האתר למצב ארכיון בו יוצגו וישמרו הכתבות והדיונים ההיסטוריים באופן סטטי לקריאה בלבד.

תודה רבה לכם המגיבים והקוראים, בלעדיכם הרי לא היינו כאן כבר ממזמן.

אני נפרדת כאן מהמסך המפוצל, אבל לא מכל הדברים הטובים שהוא הביא לחיי, מקווה מאוד שעוד נפגש במקומות אחרים.

בזאת תמו שידורינו.